רוחני משמעו גשמי

אתה מסתכל על העולם מהבחינה הפיזיקאלית אבל בעיני לא זאת ההסתכלות היחידה כי זאת הסתכלות מצמצמת 

כאשר אתה רואה שבשפה משאילים מושגים מתופעות (רוחניות מרוח וגשמיות מגשם)יש לכך סיבה ברורה. וההסתכלות הפיזיקלית היא הסתכלות של כיוון אחד מצמצם.

ה"רוחני" הוא מפלטו של המחב"ת.

(למשל: אלוהים הוא רוחני ולדבר רוחני אין צורך בסיבה מוקדמת. או סך המצבים הנפשיים מעיד על קיומה של נפש רוחנית וידוע החוק השני של המחב"תיזם שברגע שאומרים על משהו רוחני כל דבר שתאמר עליו תקף, כולל דברים לא מבוססים ו/או לא קוהרנטיים)

כדי למנוע בזבוז זמן, אולי כדאי שנקפיד על דיוק במילים. וגם נימנע מעיסוק במניעים של המתדיינים, בין אם הם כאן, ובין אם הם במקום אחר.

אני חוזר, אם כי את הרוב כתבתי לעיל.

ינוח עסק בשני מונחים: גשמי מול רוחני.

אלו מונחים שיש להם היסטוריה, והיה ראוי לסקר אותה.

יש להם גם שימושים נבדלים אם כי קרובים. וכל עוד אין אנו נזהרים בשימושי הלשון שלנו, אנו מכשילים את עצמנו.

יש כאן צמדי ניגודים, שיש ביניהם קשר אבל לא זהות. לא בהכרח. מנטלי ופסיכולוגי מול פיזיקלי, גשמי מול רוחני.

פיזיקלי/פסיכולוגי או מנטאלי.

העולם הפיזי הוא זה שאנו חיים בו. הוא מתנהל לפי חוקי המדע.
העולם המנטלי הוא זה שאנו חיים בו בתודעתנו. הוא מכיל מחשבות, תחושות, הכרת האני. כלי יעיל מאד כדי לתאר את המתרחש בו הוא הפנומנולוגיה, שעוסקת בתיאור נתונים תודעתיים בלי להתייחס לשאלת המעמד האונטולוגי שלהם (=מה הם במציאות).

כפי שהציג לייבוביץ בספרונו "הבעיה הפסיכופיזית", אי אפשר להתעלם מכך שאנו, בני האדם, חיים בשני עולמות אלו, וגם אין לנו הסבר טוב לכפילות הזו. לא שאין הסברים. יש. אבל אף אחד מהם עדיין אינו מספק הסבר ממצה לכל הנתונים והסבר שכל המומחים יסכימו שהוא חף מבעיות. יש שטענו שהבעיה לכתחילה אינה ניתנת לפתרון (אבל מה זה אומר).

אחד הכיוונים הוא להעמיד את כל המנטלי על הפסיכולוגי. גם ינוח ניסה לעשות זאת. זה נושא מעניין מאד וכמדומה שכבר דנו בו בעבר היכן שהוא. אבל האם זה הנושא שהוא רוצה?

הפיזיקלי אינו זהה למה שנתפס בחושים. הוא מוכר לנו אמנם ראשית דרך החושים אבל גם דרך מכשירים. היו שניסו לאפיין אותו בתור מה שהוא מדיד (=בר מדידה).

חלק מהעולם הפיזיקלי אינו ניתן לתפיסה גם במכשירים ומסיקים על קיומו מתוך תיאוריות מורכבות (חלקיקים וחלקיקי חלקיקים, או, כנראה, ישים מסוגים שאיני מבין מה הם הנמצאים אי שם בגלקסיות וביניהן).

אין צריך לומר שהמילה "רוח", המתייחסת לתנועת אויר (כולל הסופה סאנדי שהרסה את אמריקה), מתייחסת לתופעה פיזיקלית. ותמוה בעיני שמעלים כאן את הטענה שהרוח אינה ניתנת להכרה כאילו מה שקובע הוא מה שאנו רואים בעינים ורק מה שאנו רואים בעינים.

המונח "פסיכולוגי" ותחום המחקר "פסיכולוגיה" עוסקים במספר נושאים, ויש מחלוקת בין העוסקים בתחום לגבי שאלות אונטולוגיות ואחרות. לדוגמא, האם יש טעם ומשמעות לדון על יש מסויים שמכנים "נפש האדם" או שמא מוטב להתרכז רק בתחומים מדידים. וזו דוגמא אחת מני רבות. בפסיכולוגיה, כמו בכל תחום, ראוי מאד להיזהר במילים, מפני שכאשר משתמשים במילים באופן לא מודע ולא פילוסופי, עלולים לשער שכל מילה מצביעה על יש בפני עצמו, וזה לא כך. לעתים מילים אינן אלא קיצור דרך לאוסף תופעות.

המילים "גשמי" ו"רוחני" יכולות להתייחס לפיזיקלי מול המנטלי. אבל בדרך כלל הן אינן משמשות רק לכך. ההיסטוריה של המילים מראה שהן מגיעות אלינו מן הפילוסופיה היוונית. כלומר, הן שימושיות בתוך תפיסת עולם מדעית ומטפיזית שרובה ככולה ידועה כלא נכונה. לפיכך, שימוש במילים אלו גורר את משמעויות הלוואי וקשה מאד להישמר מזה. גם לי.

אחרי הקדמות אלו, אני חוזר ושואל מה הנושא.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

הדעה תהיה אמיתית אם אכן הייתה התנועה ניתנת לקליטה בזמן אמת.
אם המפץ היה, אז הייתה ניתנת לקליטה התנועה שהשרידים שלה נקלטים כעת. ואם לא הייתה ניתנת לקליטה, אז ההיסק הוא שגוי, הרי הוא בנוי על זה שכן הייתה, ומקור שלו בקליטת התנועה כעת.

אפשר לשער בסבירות מסוימת.

לא, אני לא מסכים. משמעות הביטוי ״באופן תיאורטי״ לא ברורה. הצעתי למעלה טיעון למה המפץ הגדול לא היה ניתן לקליטה בזמן אמת. באיזה מובן ״תיאורטי״ הוא כן היה ניתן לקליטה?

להבנתי לא יכול היה להתקיים מכשיר בזמן המפץ.