להדר אחר אשה יפה. סיפור מהחיים

שמואל

סיפרת סיפור שכנראה הוא משל והצגת שאלה.

יש לי להשיב על שניהם. ואתחיל מהסוף.

כתבת:

 ישנם אנשים שחושבים שהכל מגיע להם ( כולם חושבים כך אבל הכוונה לאלו שלא מוכנים להתפשר )
משפחות אצולה בדרך כלל הם אלו שמרגישים חשובים מספיק ( בדרך כלל מכוח זכות אבות ) שמגיע להם יותר מאשר לפשוטי עם , ולא הכוונה לאצילי נפש  
על שרה לא נאמר בתורה שהיו לה מעלות מאותם המעלות שמנית ,ורק העניין הזה של היופי מודגש כל כך הרבה פעמים   
אל אף שאליעזר חיפש אשה בעלת חסד . אבל התורה לא ויתרה על עניין היופי והנערה טובת מראה מאוד
על רחל לא נאמר שהיא היתה בעלת מידות נאמר שיעקב רצה את רחל וכן נאמר שהיא היתה יפת תואר ויפת מראה תעשה אחד ועוד אחד
יעקב השתדל בכל מאודו להגדיל את רכושו ולפי הפסוקים לא משמע שזה הוא עבד למחייתו אלא להגדיל רכושו
בקיצור המוטיב של כסף ונשים יפות חוזרות על עצמם כל אימת שמדובר באדם שהוא ברוך ה'
כך שאם באנו ללמוד מהערכים שמוערכים בסיפורי האבות יש לנו גם כן לרצות להתעשר ולהתחתן עם אשה יפה

שמואל

כדי להרגיש חשוב, לא צריך להיות "בעל ייחוס", למרות שזה עוזר...

לעתים, דווקא מוצא "חשוב" יכול לגרום לשפלות עצמית, בחינת מה אני מול אבותי. או שהבן נלחץ בגלל שדורשים ממנו יותר מאחרים. נכון אמנם שתיאורטית, מי שגדל כ"חשוב" עלול לפתח תכונות לא טובות.

לגבי הקפדת התורה על יופי, בוודאי שיופיה של רבקה בא לסיבה. זו לא רק היסטוריה אלא גם שיצחק קיבל אשה שנאה לא רק במעשיה אלא גם במראה שלה. כפי שכתבתי בשם קאנט, וכפי שהסברה נותנת, כאשר אדם זוכה גם במתנת היופי או העושר, יש בכך מתנה משמים. זו דעת הבריות, ולכן מדגישה זאת התורה. (אם כי ההדגשה אולי היתה שהיא יפה ובכל זאת בתולה ואיש לא ידעה).

האם יעקב עבד יותר מדי קשה להגדיל רכושו? איני יודע לענות על שאלה זו. מסופר שעבד ביושר ועמד על כך שתשולם לו משכורת, והיתה לו סייעתא דשמיא. "ויפרוץ האיש מאד מאד". ויש לראות זאת על רקע התקופה והמקום. יעקב היה זר ועתיד היה לשוב לביתו.  ועדיין איני יודע מה לענות על מה שכתבת שיעקב השקיע יותר מדי ברכישת רכוש. לא חשבתי על הפן הזה בהתנהגותו. ודאי שאפשר לפרש כמוך וצריך לחשוב עוד.

לגבי יופיה של רחל, ולעומת זאת לא נמצאו מידות מיוחדות אצלה, אפשר שאתה צודק. זה לא נעים לכתוב על רחל אמנו, אבל אכן לאה מצטיירת באור יותר חיובי.

לאה: עיניה רכות, שזה איזה חסרון במראה שלה ואילו רחל יפת תואר ויפת מראה.

אבל לאה משקיעה. אוהבת את יעקב. משקיעה בללדת ילדים. השמות שהיא קוראת להם מראים עד כמה היא מחפשת את אהבתו והערכתו. וככל הנראה היא משלימה באיזה שלב שהיא תהיה תמיד האשה השניה, ודי לה בכך שלפחות הצליחה להוליד לו בנים רבים.

רחל סובלת מהעדר ילדים, אבל הנסיון - כי ה' סגר רחמה - אינו מוציא ממנה את הטוב ביותר. אפשר להשוות בינה לבין אשה אחרת שגם היא התמודדה באותו אופן. חנה אם שמואל. גם חנה מדוכאת, אבל שם בעלה משתדל לפצותה ביותר אוכל ולרצותה בדיבורים טובים, והיא הולכת ושופכת ליבה לפני ה'. רחל בוכה לפני יעקב, "הבה לי בנים", וגם אם הכאב ניכר במילים (אם לא - מתה אנוכי, כמתה אני בעיני עצמי) עדיין זה נשמע באמת כפינוק, וכן עונה לה יעקב (ולא שזה בסדר). והיא נאחזת באמונות הבל בסגולות - דודאים - כדי להשיג ילדים (אבל ניתן להבין זאת על רקע התקופה ובכלל, האם בימינו זה אחרת).

גניבת התרפים אינה מידה טובה, ולכן היא מסתבכת בשקר.

המדרש מנסה לשפר את המצב. רחל קינאה במעשיה הטובים של אחותה. רחל רצתה לגמול את אביה מעבודה זרה.

אילו היתה פחות יפה, האם היתה מפתחת יותר כוחות נפש? זו שאלה מסובכת ומסוכנת. הרי יש לנו מעט מדי מידע. אבל שפע של ספרים ועלילות שקראנו, שקראתי אני, מטים את הכף לטובת המסקנה שאדם שהיה לו קל מדי בחיים, שקיבל יותר מדי מתנות, זה בא על חשבון יכולתו להתמודד עם קשיים גדולים או אפילו קטנים. האם זה מה שקרה לרחל? זה נראה חריף מדי לחלק ציונים לאבות האומה, אבל עדיין ניתן לשאול אם זה, היופי, לא תרם לזה, צורות התגובה שלה שאינן מיטביות כשל חנה. והנראה לעניות דעתי כתבתי.

על כן איני מסכים עמך. היופי והעושר הן מעלות בעיני האדם, אך מעלות חיצוניות. כאשר יודעים להשתמש בהן, הן מביאות תועלת רבה. אבל לא צריך להיות בעל יופי או סגולות חיצוניות כדי להצליח. משה היה כבד פה והנביא הנבחר בידי ה'. צא וראה.

וכמובן, אפשר לחפש עוד דוגמאות כדי לאשר או להפריך את הנחות היסוד האלו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

אולי תתפלאו (ואולי לא)אבל גם נושא היופי גם נחקר במחקרים מדעיים .למשל המקור הבא:

"במחקר שנערך באוניברסיטת טקסס, הראו לתינוקות בני שלושה חודשים סדרת תצלומים של פנים נשיות ומדדו את תגובותיהם. מעניין כי בקרב כל התינוקות נצפו תגובות חזקות בהרבה, לפנים העונות על קני המידה התרבותיים המקובלים להגדרת יופי, למרות שהללו לא צפו בטקס האוסקר ולא קראו את "ווג"... המחקר מחזק את הטענה כי אנו נולדים עם תפישות אינסטינקטיביות לגבי יופי, המחוזקות על ידי החברה והתרבות ככל שאנו גדלים.


7. מחקרים מוכיחים כי זכרים נוטים להימשך לפנים נשיות סימטריות, המעידות על בריאות טובה ועל גנים טובים ויכולים לזהות בקלות חריגות, גם קלות ביותר, בסימטריה של הפנים. יכולת זו מסייעת להם בבחירת בנות זוג.
8. הפילוסוף והמתמטיקאי היווני פיתגורס קבע נוסחה מדויקת למבנה הפנים הנשי המושלם: היחס בין רוחב הפה ורוחב האף צריך להיות 1:1.618, כנ"ל לגבי היחס בין רוחב הפה ורוחב עצמות הלחיים."



כמובן שבמקורות ניתן לראות  נסיונות  לייפות את המציאות(כגון שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל) אבל התורה עצמה אף פעם לא נרתעה לספר את האמת כפי שהיא.

אנשים יהללו אותה על יראת ה' שלה ,ולא על יפיה כי שקר החן והבל היופי-זה פשט הפסוק.

ירוחם,לפעמים ההטיה של השורש לא קובעת אלא פשט הפסוק .כי לפי הסברך אישה יראת ה' תהלל את עצמה? במה היא תהלל את עצמה?הרי לא נאמרה שום מילה אחרי המילה תתהלל .

יופי נשי הוא שלמות האדם וכמו שאומרים וכתוב באיזה מקום בתורה (באותו מקום שכתוב ילדים זה שמחה) שהאדם זה הגבר כי אדם אתם אתם קרויים אדם ואין הנשים קרויות אדם.
וביגלל שבעלי נשוי לי שאני גם יפת תואר כי אני מה זה מקפידה על שיעורי הפילאטיס שלי וגם יפת מראה כי עשיתי איפור קבוע בשיטת סומכוס ולכן הוא מושלם כי זה התפקיד שלי לעשות אותו מושלם. וסתם אני רוצה להגיד שזה לא פייר שאומרים שקר החן והבל האופי כי גם האופי של הבן אדם במקרה הזה האשה אומר משהו עליה ותחשבו על זה.