להדר אחר אשה יפה. סיפור מהחיים

ולגבי המחקר על המוח האנושי- נכון שאנשים אוהבים יופי, אולם אנו רואים שכאשר אישה בוחרת גבר פחות אכפת לה מהעניין החיצוני וזה לא כל כך עיקרי. וזה למרות שבתחומים אחרים נשים הן השואפות ליופי- למשל ברהיטים ובגדים, מה שהגברים כלל לא שמים לב ולא שואפים לסימטריה ואסטתיקה בבית וברהיטים. אבל מראה הגוף של האישה כן משמעותי להם- שוב, כמו שכתבתי, זה נוגע ליחסי אישות ולא לשום דבר אחר.

מסכת שבת דף כה, ב   ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה.( איכה ג )  מאי ותזנח משלום נפשי . וכו'  ר' אבא אמר זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים:  
לפי ר' אבא . תלמיד חכם יש לו הכרח נפשי באשה מקושטת עד כדי שאם אין לו את ( הקישוט הזה ) זה הוא בבחינת ותזנח משלום נפשי וכו' 
 מה זה תלמיד חכם. ולמה דווקא הוא יש לו צורך באשה מקושטת ועוד על מטה מוצעת ?
ולמה דווקא מקושטת ולא יפה ? האם זה בגלל שהיא כבר הביאה לו ילדים שכתוצאה מכך היא איבדה מהחטיבות . וכתוצאה של עבודות הבית וגידול הילדים ובנוסף לכך עמלה בחוץ כדי להשתכר ולפרנס את הבית. נחרשו קמטים במצחה וייצרו עיגולים שחורים מתחת לעיניה עד שיש צורך באיפור והתקשטות  ?
והאם הכוונה לכך שאם בנוסף לכל המטלות שעליה היא לא מוצאת פנאי לטפח את עצמה  ולהתקשט עבורו היא בבחינת אשה רעה שעליה נאמר ומוצא אני מר ממות את האשה 

יעקבקוב

עמך הסליחה. רק כעת ראיתי את דבריך. אני מעתיק ומתייחס. דבריך בהדגשה, כרגיל.

מה ההגדרה של עקרה? גם חנה לבסוף ילדה. עקרות היא מצב קשה של ציפייה לילד. במיוחד שיש רעיה נוספת שבקלות רבה יולדת עוד ועוד. מאיפה הבאת את הכלל של עשר שנים? הכלל הרפואי אומר שאחרי שנתיים מתחילים לבדוק ולטפל, כי בתוך שנתיים זה אמור לקרות באופן טבעי.
טוב, כולכם גברים אז נחתום את הנושא בכך שככל הנראה הראייה הנשית לגבי עקרות היא שונה ממה שכתבתם פה. והתורה לא צריכה לכתוב שרחל עקרה. מספיק לראות שללאה יש ילדים ולה אין כדי להבין את הצער שאתם מתקשים כל כך בהבנתו.

יעקבקוב

לא הבנתי האם יש כאן שני צדדים, או ויכוח. האם את מערערת על כך שיש לכנות את רחל או את חנה "עקרה"? ומה פירוש המילה?

בוודאי שיש עקרה במובן שהיא אינה מסוגלת ללדת, ויש עקרה שמסוגלת אבל איכשהו לא זכתה.

לגבי האמהות, אין התורה עוסקת בתיאור הבעיות הפיזיולוגיות שלהן אז אי אפשר לדעת, והלשון "ה' סגר רחמה" יכול להתפרש כמניעה ניסית מלידה או כמחסום פיזיולוגי.

בוודאי שאת צודקת וגבר יתקשה מאד להבין את התחושה ויוכל להבין זאת רק "מבחוץ". אבל גם אם לא מבינים בדיוק בדיוק, עדיין ניתן להבין את הכאב. כאשר חז"ל תיארו בעוצמתיות את צערה של חנה דרך התפילה שייחסו לה, זה עושה רושם. האם הם קלעו?

אמנם לא ברור לי למה זה חשוב. כפי שכתבת, היתה צרה שזכתה (פנינה ולהבדיל לאה), היתה אשה שלא זכתה (רחל, חנה), הכאב היה עצום. על חנה אנו קוראים כיצד לא היתה מסוגלת לאכול מרוב צער (בתקופה שבה רעב היה שכיח, ובשר לא) אם כי שם היא הוקנטה בידי צרתה. אנו קוראים על המשפט המפורסם של רחל, שהיא כאילו מתה בלי בנים. לא ברור לי מה הטעות שהיתה בחלק מהניתוחים ה"גבריים" של הסיפור. והאם זה באמת הבדל והאם זה באמת חשוב לצורך הבנת הסיפור. יש לזכור שאם הדברים נכתבו, הם לא יועדו רק לנשים.

זה מביא אולי לדיון עד כמה אנו מסוגלים להבין את הזולת, את הצער של מה שידוע לנו בעיקר בתיאוריה. יתכן שאיננו לעולם מסוגלים לראות את העולם ולחוש אותו דרך עיני הזולת. מבחינה מסויימת זו טאוטולוגיה (=משפט שהוא בהכרח אמיתי). אבל האם אין די בהבנה חלקית ברמה טובה?

אמנם אם היה ניכר זלזול בצערן של האמהות העקרות, זה לא ראוי. אבל האם היה כזה?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

עֲקָרָה

בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,

שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.

לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט

בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.

יֶלֶד.

קָטָן.

אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי!

רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר.

רְסִיס נְהָרָה.

לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר

"אוּרִי!" –

אֶקְרָא!

עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.

עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.

עוֹד אֲחַכֶּה

לוֹ.