|
|
| נשלח ב-19/12/2012 13:34 |
 |
| |
מטפחת
תודה על השיר. כמדומה שכל שיריה נפלאים. ואם איני טועה גם לא זכתה לילדים. וגם לא התחתנה.
***
ירוחם
עשר שנים ואז לגרש זה מן התורה? נכון שחז"ל השתמשו בזמן הזה הנקוב כרמז, אבל לקבוע שזה מן התורה, אתמהה.
ומה שמעניין עוד יותר: מי הם הרבנים שמוכנים להתיר לטבול בלי שבעה נקיים (אני משער: על סמך היות האשה נדה ולא זבה כי יש לה מחזור קבוע)? כידוע, זה מה שביקש לחדש או להשיב ד"ר רוזנק (בעל מחבר "להשיב טהרה ליושנה" וכבר היה על זה אשכול כמדומני).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2012 16:29 |
|
| |
הרב מימוני
:
יבמות דף סד.
גמ'. ת"ר. נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה - יוציא ויתן כתובה, שמא לא זכה להבנות ממנה. אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר: +בראשית ט"ז+ מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען - ללמדך, שאין ישיבת חו"ל עולה לו מן המנין.
על רמז הרבה פחות מכך קבעו חז"ל מדאוריתא.
מי הם הרבנים? איני יודע. אבל כתושב בני ברק לשעבר ספרו לי הנוגעים בדבר- הביוץ של האשה חל רק בימי שבעת הנקיים, כל פיספוס של יום, הוא פספוס של הריון.
כמקובל אצל חרדים -פנו לרב ידוע- ולאחר עיון בנושא. החליט ונמק-
שבעת הנקיים מדרבנן- פרו ורבו מדאוריתא,
כך סיפרו לי,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2012 22:36 |
|
| |
כידוע לי ההיתר בשבעה נקיים אינו לטבול ולקיים המצווה אלא רק הזרעה מלאכותית בימי שבעה נקיים. וגם זה לא היתר של כל הרבנים, חלקם מבקשים תרופות מהרופא לדחיית הביוץ וכנגד זה יצא ד"ר רוזנק כיוון שהתרופות הללו מסרטנות.
והעניין של עשר שנים שונה בזמננו שאפשר לבדוק ולטפל, אני מכירה זוג שהתגרשו תוך כמה חודשים כי התברר שהאישה עקרה לחלוטין ללא ביציות (אין היתר לתרומת ביצית) ולאידך אם הבעיה היא מוחלטת אצל הגבר אז גם 10 שנים לא יועילו, וזה לא הוא ש"לא זכה להיבנות ממנה" אלא הבעיה בו ולא בה. ומה תגיד אז? אין היתר לנישואין חסרי סיכוי להוליד? כמדומני בכל ההיסטוריה היו זוגות שחיו כל ימיהם ללא ילדים ולא חשו צורך להתגרש. לא נראה שההלכה מחייבת אלא מתירה למי שרוצה ילדים יותר מאהבתו לאשתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2012 15:36 |
|
| |
ירוחם
אשמח לשמוע מי הרב ומה הם נימוקיו, ואפשר גם באישי. ואפשר גם במייל.
ההיתר של ד"ר רוזנק לטבילה לאחר וסת בלי שבעה נקיים מתבסס בין השאר על כך שלאשה יש וסת קבוע כך שניתן להחשיב אותה כנידה ולא כזבה או ספק זבה. ואז נותר רק מנהג או תקנה דרבנן (ויש הבדל משמעותי) להחמיר להחשיב את האשה כזבה. וכאן באמת אפשר לטעון שאדעתא דהכי (=על מנת כן) לא גזרו, אם בכלל זו היתה גזירה.
ושוב, הכל תלוי בכך שניתן להחשיב את האשה כנידה לגמרי בלי חשש.
וזה בעייתי גם בגלל שיטת הרמב"ם שלפיה אשה עם מחזור נורמלי תהיה פעם נידה ופעם זבה. אלא שכל העולם חלקו על הרמב"ם, ופרופסור לוינגר ע"ה טען (הרמב"ם כפוסק וכפילוסוף) שאף הרמב"ם לא סבר כן וזה רק ניסוח מכוון כדי לגרום להחמיר.
לפיכך התשתית התיאורטית להיתר אכן קיימת, אבל זה יהיה חידוש גדול מאד להתיר זאת. ובוודאי שלא כהוראה המפורסמת לרבים.
ועל כן מעניין שבעתיים לדעת מי לקח את ההיתר הזה על עצמו. ובמחשבה שניה, בוודאי שלא היה רוצה שיפורסם שמו, ולכן אני חוזר ומתעניין, אם אפשר, בתיבה האישית.
***
יעקבקוב
יפה דייקת בכל פרטי דבריך.
אמנם יש דעה בין הפוסקים שיש לכפות לגרש כדי שהגבר יוליד ילדים משלו ויקיים "פרו ורבו".
***
ושוב לירוחם
קראתי שוב את הציטוט שלך מן המקורות, ואיני יכול אלא להסיק שזה מדרבנן אם זה בכלל דין וחיוב. האם חייב אדם לגרש את אשתו בנסיבות כאלו? והרי יכול לקחת אחרת על פניה?
יתכן שזה בא לחדש שאם גרש אותה בנסיבות כאלו (ואז לא ידעו לבדוק כל כך ממי הבעיה), אין עליו אשמה. ואולי אינו צריך לתת תוספת כתובה (ויש לחשוב לגבי הכתובה עצמה).
אבל חיוב לגרש? אתמהה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2012 19:15 |
|
| |
הרב מימוני
אפילו אם הייתי זוכר בדיוק את שם הרב- ואני לא יכול לסמוך על זכרוני לאחר 40. לא התעמקתי בזה אז,- בכל אופן אם הדבר לא פורסם, איני- הולך רכיל ןמגלה סוד- לפלפולי הנקיות אביא- מה חושבת הגמרא
נדה דף לא -ומפני מה אמרה תורה מילה לשמונה? שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים רש"י מפני מה מילה לשמונה - ולא לשבעה.שלא יהיו הכל שמחין - שאוכלין ושותין בסעודה ואביו ואמו עצבים שאסורין בתשמיש.
.
למי שזה לא ברור. מדאוריתא שבעה ימים בלבד.
ואם נתחכם קצת-
ואל אשה בנידתה לא תקרב. מצוות לא תעשה פרו ורבו היא מצוות עשה.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 24/12/2012 19:21:15
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 24/12/2012 20:14:59
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 23:15 |
|
| |
ער פרעגט גוט....
| שמואלס כתב: |  | מסכתשבתדףכה,ב ותזנחמשלוםנפשינשיתיטובה.(איכהג) מאיותזנחמשלוםנפשי.וכו' ר'אבאאמר זומטהמוצעתואשהמקושטתלתלמידיחכמים:
לפיר'אבא.תלמידחכםישלוהכרחנפשיבאשהמקושטתעדכדישאםאיןלואת(הקישוטהזה)זההואבבחינתותזנחמשלוםנפשיוכו'
מהזהתלמידחכם.ולמהדווקאהואישלוצורךבאשהמקושטתועודעלמטהמוצעת?
ולמהדווקאמקושטתולאיפה?האםזהבגללשהיאכברהביאהלוילדיםשכתוצאהמכךהיאאיבדהמהחטיבות.וכתוצאהשלעבודותהביתוגידולהילדיםובנוסףלכךעמלהבחוץכדילהשתכרולפרנסאתהבית.נחרשוקמטיםבמצחהוייצרועיגוליםשחוריםמתחתלעיניהעדשישצורךבאיפורוהתקשטות ?
והאםהכוונהלכךשאםבנוסףלכלהמטלותשעליההיאלאמוצאתפנאילטפחאתעצמה ולהתקשטעבורוהיאבבחינתאשהרעהשעליהנאמרומוצאאנימרממותאתהאשה |
|
|
|
|
|
|
