| נשלח ב-15/11/2012 00:00 |
 |
| |
חידון התנ"ך - אשכול הפירושים
ב"ה
חודש טוב חברים!
It's time to LIGHT UP THE NIGHTS באור התורה!
באשכול הזה נפרסם את הפירושים שהכנו לחידון התנ"ך. לקראת מסיבת חנוכה נלמד אי"ה את הכל, ואז יהיה לנו חידון חנוכה חגיגי ומאיר.
חודש מאיר, שמח ובטוח לכולנו, ושנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש!
תוקן על ידי פרחי_מיאמי ב- 15/11/2012 00:01:58
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2012 00:14 |
|
| |
One by One
1. ביום ההוא והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
כיצד נגיע ליום זה? אומר הרבי מליובאוויטש:
"חיי הישראלי [=היהודי] בכלל מתחלק לשני סוגים: חיי ארץ ישראל - היינו הזמן שהננו מוקדש לתורה תפלה וקיום המצות, וחיי חו"ל - העסק בעניני עולם, אשר גם בזה צריך להיות קיום הבכל דרכיך דעהו [...]. ובשני סוגים אלו צריכים אנו לסייעתא דשמיא הניתנת לנו מאבינו שבשמים בעין יפה, וסייעתא זו היא הנותנת לנו כח ועוז במילוי שליחותינו בעלמא דין [=בעולם הזה], אשר הוא [השליחות] - להאיר את העולם ולקרבו לאותו היום שעליו נאמר ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד."
(אגרות קודש חלק ה, אגרת א'רע"ז)
2. תתקבל
תתקבל צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא. יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל. (קדיש תתקבל)
ובעברית זה אומר: יתקבלו התפילות והבקשות של כל בית ישראל לפני אביהם שבשמים. יהיה שלום רב מהשמים, וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל.
3. חסדי ה'
חסדי ה' כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו. (איכה ג, כב)
מה פירוש הדבר? הרי אם רוצים לומר שחסדי ה' לא תמו = לא נגמרו, למה כתוב "תמנו" שפירושו - אנחנו תמנו, ולא "תמו"? מסביר על כך בעל התניא: חסדי ה' הם חסדים שאינם מוגבלים, הרי הקב"ה עושה איתנו חסד אינסופי כל רגע ורגע. מפני שאנחנו לא תמנו - כלומר, אנחנו לא תמימים ושלמים במצוות ובמעשים טובים ("תמנו" מלשון תמימות = שלמות, כמו "יום תמים") - לכן עלינו לנהוג בדרכי ה' ולעשות חסדים בלי גבול, אפילו מעבר לגבול המוזכר בהלכה - כי בכך אנחנו מתקנים ומשלימים את נפשותינו.
(ע"פ תניא אגה"ק י)
4. זעקתי
הבט ימין וראה ואין לי מכיר, אבד מנוס ממני, אין דורש לנפשי. זעקתי אליך ה', אמרתי - אתה מחסי, חלקי בארץ החיים. (תהלים קמב, ה-ו)
פסוקים אלו נאמרו על ידי דוד המלך, בעת שברח מפני שאול. וכך אומר דוד: כשאני מביט ימין ושמאל ומחפש האם יש לי מכיר ואוהב - אני רואה שאין אף אחד שחושב להתערב לטובתי אצל שאול ולומר לו שיפסיק לרדוף אחריי; אין לי אדם שאוכל לברוח אליו כדי שיעזור לי. לכן אני זועק רק אליך, הקב"ה - רק אליך נותר לי לברוח,, ואתה תציל אותי מידי שאול שלא יהרוג אותי, ואשאר בחיים.
5. כל מי
כל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה - הקב"ה ישלם שכרם.
ובספר היום-יום (כ"ז אלול) כתוב: ברכת ד' היא תעשיר, בכלל. ובפרט - להנותן מעיתו ומזמנו לעסוק בצרכי צבור בעניני צדקה וחיזוק היהדות, וכמאמר: הקדוש ברוך הוא אינו נשאר בעל חוב. על כל דבר טוב שיהודי עושה - משלם הקב"ה במיטב, בבני חיי ומזוני רויחי.
6. אלוק
אלוק כל בריות, אדון כל תולדות, המהולל ברוב התשבחות - המעורר ישנים, והמקיץ נרדמים, והמשיח אלמים, והמתיר אסורים, והסומך נופלים, והזוקף כפופים - לך לבדך אנחנו מודים.
אלוק כל בריות - שהוא שליט על כל הברואים מששת ימי בראשית, אדון כל תולדות - שהוא בעל הבית על כל הנבראים שנולדים בכל יום, המהולל ברוב התשבחות - כלומר, בהרבה תשבחות - הוא זה שמעורר ישנים - משנה רגילה, ומקיץ נרדמים - משינה עמוקה, המשיח אלמים - יכול לתת את כוח הדיבור גם למי שהוא אילם לחלוטין, והמתיר אסורים - משחרר אסירים מבית הסוהר (וזה כולל גם את רובאשקין, פולארד וכל מי שצריך ישועה), והסומך נופלים - תומך ועוזר לכל מי שנופל - בגוף או בנפש - ומסייע לו לקום ולהתעודד, והזוקף כפופים - גם את מי שכפוף מרוב צער הקב"ה מרים וזוקף את קומתו, ועל כל הטובות האלו - לך לבדך אנחנו מודים.
(סידור המפורש, הוצאת חיש)
7. ברכת הבית
יהא זה המקום נווה משכן לשלום. פה תנוח לה השלווה, כאן תידור האחווה. פה ישכנו נחת ושמחה עם ברכה והצלחה. בצל זאת הקורה יתרונן קול התורה. בזה המעון, בזאת הפינה - תהא שרויה השכינה.
ולעניות דעתי: השורה האחרונה הינה פועל יוצא של כל השורות שלפניה: כאשר יש בבית שלום, שלווה, אחווה, שמחה ולימוד תורה - מה הפלא ששרויה שם השכינה?
8. סימן טוב
סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל, אמן.
סימנים טובים זה תמיד טוב... מצאתי כאן עוד כמה סימן טוב לא מוכר: גירעון כספי בישיבה! זה אומר שהישיבה צומחת ומתפתחת, ונוספים יותר תלמידים ומחנכים :) (תורת מנחם כא)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2012 11:35 |
|
| |
מהמם! פשוט כייף לראות שדברים טובים וערכיים קורים בפורום!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2012 21:21 |
|
| |
האלבום "כלל ישראל" (- השירים לא בטוח לפי סדר האלבום -קרדיט לאידי שנתנה את הרעיון של סידור המפורש)1. "אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה" "והבוטח בה' חסד יסובבנו" "שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב"(תהילים פרק ל"ב פסוקים ז, י, יא) אתה סתר לי - להסתר בצלך מפני פחד אויב תצרני- כמו תשמרני רני פלט- רינה של הצלה (-פרוש רש"י) תסובבני סלה- תהיה סביבי לעולם (-סידור המפורש) והבוטח בה' חסד יסובבנו!2. "כלל ישראל"-למי שמעוניין לקרוא את התרגום לעברית (לא ללמידה) http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2974463&forum_id=21217 3. "מהרה ה' אלוקינו ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם"
הברכה השביעית שאומרים תחת החופה וכן בכל ימי "שבע ברכות" ותוכנה הודיה לה' על אשר המתיק את החיים על פני תבל בשמחתם ובששונם של חתן וכלה ועל שנתן בהם אהבה, אחווה, שלום ורעות.
4."הושיענו ה' אלוקינו וקבצנו מן הגויים" (תהילים פרק קו,פסוק מז)
הושיענו - הצל אותנו ה' אלוקינו, וקבצנו- ותאסוף אותנו מן כל הגויים (סידור המפורש)
5. "יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן" (תהילים פרק צא פסוק א)
יושב בסתר עליון- אדם צדיק שהוא בוטח בה' ויושב ועוסק בתורה שהיא החכמה הנסתרת של ה'
אזי אדם כזה בצל שדי יתלונן- יזכה ללון ולהיות מוגן בצל כוחו של ה',
שכן ה' ישמור עליו בכל אשר יעשה. (סדור המפורש)
6. "לאל אשר שבת מכל המעשים וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו תפארת עטה ליום המנוחה עונג קרא ליום השבת"
אחד מן הקטעים שלפני קריאת שמע שמוסיפים בתפילת שבת, שבו אנו רוצים להודות ולשבח לה' אשר ביום השבת הפסיק וגמר את מעשה הבריאה. ביום השביעי לימי בראשית נתעלה וישב על כסא כבודו והפסיק להתעסק בבריאת העולם, ה' עטף והלביש את יום המנוחה ביופי ובתפארת מיוחדים והוא ציוה לענג באופן מיוחד את יום השבת. (סדור המפורש)
"שבת קודש יום חמדתו כי בו שבת קל מכל מלאכתו"- מתוך הפיוט "מנוחה ושמחה" - הסבר בשיר מנוחה ושמחה.
7. "מנוחה ושמחה אור ליהודים
יום שבתון יום מחמדים
שומריו וזוכריו המה מעידים
כי לששה ברואים ועומדים
שמי שמיים ארץ וימים
כל צבא מרום גבוהים ורמים
תנין ואדם וחית ראמים
כי בי'ה ה' צור עולמים"
פיוט המושר בקהילות אשכנז השונות בליל שבת. בפיוט נותן המשורר שבח לשבת. השומר את השבת והזוכר אותה מעידים על כך שהעולם כולו נברא בששה ימים על ידי הקדוש ברוך הוא. כזכר לשביתתו בשבת הוא ציווה אף את עמו לשבות ביום אהוב זה, ואולם השבת אינה מצוינת רק בהימנעות מעשייה ומיצירה, אלא גם בעשיית מעשים חיוביים, כגון תוספות מיוחדות בתפילה ועונג השבת בסעודה. הפיוט מסיים בהבטחות של רוב טובה למקיימי מצוות השבת. (מתוך האתר הזמנה לפיוט)
.
8. "אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים, עזי וזמרת י'ה ויהי לי לישועה" (שמות פרק ט"ו)
גאה גאה- הכפל בא לאמר שה' עשה דבר שא"א לבשר ודם לעשות כשבשר ודם נלחם בחברו ומתגבר עליו מפילו מן הסוס. ואילו כאן סוס ורוכבו רמה בים סוס ורוכבו- שניהם קשורים זה בזה והמים מעלין אותם לרום ומורידים אותם לעומק ואינן נפרדין רמה - השליך (פרוש רש"י)
עזי וזמרת י'ה - הכוח של ה', כמו גם גבורתו לחתוך ולהכרית האויב ויהי לי לישועה-היא זו שהיתה לנו לעזרה והצלה (סדור מפורש)
9. די גדולי הדור או משכון - למי שמעוניין תרגום (לא ללמידה) http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2974463&forum_id=21217
10. "בִּימֵי מַתִּתְיָהו בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהשַׁכִּיחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר כֵּן בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת-מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל."
בנוסח 'ועל הניסים' בתחילה מודים לה' על הנס ולאחרי פירוט הניסים חוזרים ומסיימים "להודות ולהלל לשמך הגדול" כלומר שהשבח וההודאה להקב"ה כולל שיש לאדם אפשרות לעבוד את ה', להודות לה', לשבח את ה' ולהכיר ב"שמך הגדול"- גדולתו של הקב"ה בכל העולם.
...וע"י ההוספה ב"להודות ולהלל לשמך הגדול" בכל העולם כולו, זוכים שבקרוב ממש יגלה הקב"ה את מלכותו בעולם.
ונזכה בקרוב ממש לחנוכת בית המקדש ע"י הקב"ה בנין בית המקדש השלישי שעליו הבטיח הקב"ה שיהיה בית נצחי שלא יחרב לעולם" (שערי המועדים חג החנוכה עמ' קכ"ב)
ובעז"ה שנזכה ממש עכשיו לכל מה שכתוב ב"ועל הניסים"
"וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ" אמן!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2012 15:16 |
|
| |
אידי ומשיח פשוט כיף לקרוא את הפירושים שלכם ! הלוואי עלי .... איתי זה משום מה מתעקב בגלל כל מיני סיבות אני מקווה לעשות משהו בנידון
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2012 13:37 |
|
| |
סטריאו האלבום שלך יחסית קל, רובו מהתנ"ך או מהתפילות (ושלוש שירים אתה הרי לא צריך לפרש שניים באנגלית ואחד בעברית) תפתח רש"י ואם יש לך את הסידור המפורש אז גם אותו ופשוט תעתיק או מקסימום תתמצת את ההסבר.
שמע ישראל מלכתחילה זה מרש"י. השיר היחיד שהוא מהגמרא - תורה תבלין תחפש עליו באינטרנט איזה פירוש וחסל, ואם יש לך כח פשוט תפתח את הגמרא ותקח משם איזה פירוש... בהצלחה!
(אני יגלה לך גם לי לא היה הרבה זמן, מה גם שרב הזמן לא הייתי בבית, אבל השבוע שהגעתי פשוט ישבתי איזה שעה על זה וסיימתי)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2012 23:20 |
|
| |
משיח הכנסת לי חשק ... שוב אשתדל ! אולי אני ישרוף את הלילה בשביל זה , נראה ...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 17:24 |
|
| |
אל תשרוף,תבזבז על זה שעה וזהו בהצלחה
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2012 13:38 |
|
| |
זהו, מוצ"ש בעז"ה סוף סוף החידון :) לא לשכוח ללמוד! יש הפתעה בסוף ;) שבת שלום, חודש טוב וחג שמייח לכולנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2012 21:31 |
|
| |
לא מאוחר נכון? אז...
יישר כח על כל השקעתכם בהבאת הפירושים!!!!!!!!!!!!!!!!!
תוקן על ידי netson ב- 15/12/2012 21:49:31
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2013 17:36 |
|
| |
מן השמים
הפירוש באדיבות chayaחיה18 עם סיוע מ netson .
השיר הראשון: קומט שוין "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם. אלא כדי שיהיו פנויין בתורה ובחכמתה כדי שיזכו לחיי העולם הבא. קומט שוין שנעל אריין (צוזאמען די אידן), פריילעך זאל מען זיין (צוזאמען צופירידען), אין בית המקדש גיין עם משיח צדקנו אהיים!
אומר הרמב"ם (משנה תורה הלכות מלכים ומלחמות פרק י"ב):
"לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בעכו"ם, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא... "
השיר השני: זה היום
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. (תהילים קי"ח)
מי זה "בו"?
אומר המדרש" אמר ר' אבין אין אנו יודעים במה לשמוח אם ביום או בהקב"ה, בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך בהקב"ה, בך ביראתך, בך בתורתך, בך בישועתך. אמר ר' יצחק בך בעשרים ושתים אותיות שכתבת לנו בתורה, ב' תרין כ' עשרין, הרי בך."
השיר השלישי: אני מאמין
אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.
(העיקר הי"ב של הרמב"ם) פירוש: אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח" -הוא העיקרון השנים עשר משלושה עשר העיקרים, כפי שנוסחו בסידור התפילה, והוא עוסק בביאת המשיח. עיקרון זה מבוסס על היסוד השנים עשר באמונה על פי הרמב"ם, הנקרא "ימות המשיח", ועל פיו יש להאמין שהמשיח יבוא, "לא ייחשב שיתאחר או יתמהמה - חכה לו".(חב"דפדיה)
השיר הרביעי: קוה
"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" ( ע"י דוד המלך.תהילים כ"ז) ישנן מספר שאלות על מנת להבין לעומק את הפסוק:
1. מדוע נאמר פעמיים "קוה אל ה' " ?
2. מה ההבדל (באם ישנו) בין הפעם הראשונה לשנייה?
לשם כך עלינו להבין את הכתוב, נתחיל מראשיתו:
משמעות ה "קוה אל ה' " בפשט הנה תקווה, ייחול אל ה', כלומר יהודי אשר כל תקוותו היא אל ה', והוא מבין ויודע שבכל צעד ושעל ישנה מציאות אחת והיא ה'.מכאן הוא מבין שכל תקוותו ושיברו היא אך ורק על מי שמוביל את המציאות, והיא על ה'.
אולם יכולה להיות מציאות שלמרות תובנות אלו ולמרות התקווה והתפילה אל ד', אין הוא נענה, ועקב זה הוא יכול חס ושלום לשקוע בעצבות או להתרחק מעבודת הבורא...
אך על זה אומר דוד המלך ע"ה בהמשך הפסוק "חזק ויאמץ לבך", שההיפך הוא הנכון! בשעה כזו עליך לעבוד את ה' באופן של "חזק ויאמץ לבך"! כלומר במקום ליפול לעצבות, עליך להתחזק! ולמרות הקושי רב להתחזק, יש צורך לעשות מאמץ רוחני. כמו שבגשמיות כדי להגיע לסיבולת לב ריאה, יש לבצע מאמץ ולרוץ או לעשות כושר, כמו"כ ברוחניות יש להתאמץ ולהתחזק בדרכים בכדי להגיע ל"חזק ויאמץ לבך".
ואז ממשיך ומסיים דוד המלך ע"ה את הפסוק "וקוה אל ה' ". שוב לקוות אל ה'! כלומר אחרי עבודת הלב, התקווה השנייה שונה לחלוטין מהראשונה. היא תקווה לאחר שהלב עשה עבודה וכמובן שהוא שמח יותר ושלם יותר.היא תקווה עמוקה יותר וגבוהה יותר.
השיר החמישי: לא ישא גוי
"לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו פרק ב') וכתתו חרבותם לאתים הינו אחד מיעודי הגאולה, כמו שכתוב בישעיה "וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה". משמעותו של יעוד זה היא, שכלי המלחמה יהפכו לכלים לעבודת האדמה. ייעוד זה מתממש כתוצאה מפעולת המלך המשיח עצמו כפי שנכתב בתחילת הפסוק "ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים".
שיר השישי: מי ידמה לך
"מי ידמה לך ומי ישווה לך ומי יערוך לך,הקל הגדול הגיבור והנורא, קל עליון קונה שמים וארץ" (מתוך נשמת כל חי).
מי יכול להיות דומה לך, ומי יכול להיות שוה אצלך, ומי הוא שבערך לך, א-ל עליון השולט מלמעלה על הכל בורא שמים וארץ (ע"פ סידור המפורש)
השיר השביעי: ישראל
"ישראל בטח בה' עזרם ומגנם הוא, בית אהרו בטחו בה' עזרם ומגנם הוא" (תהילים)
עם ישראל בטח בה' שהרי ה' עוזר ומגן עלינו מכל שונאינו. בני אהרם הכהנים והלויים בטחו בה' שהרי ה' עוזר ומגן עלינו מכל שונאינו
(ע"פ סידור המפורש)
מתוך ילקוט מעם לועז: "ישראל בטח בה עזרם ומגינם הוא": אלו הבוטחים בעצבים בטחונם הבל!, לא כן ישראל שיש להם במי לבטוח, בצור ישועתם. וזהו שאומר ישראל בטח בה', כי בטחונו, בטחון אמיתי, תמיד עוזרם ומגינם, ולכן ראוי להם שיבטחו בו. ואומר לישראל, "בטח בה' ", שגם אם לא תראו הישועה מיד, שתזכרו כי עזרם ומגינם הוא בעבר, וכן יהיה בעתיד.
"בית אהרן בטחו בה' עזרם ומגינם הוא": ויש מפרשים שמדבר כנגד החשמונאים שהיו כהנים שלחמו ביוונים, ואומר להם בטחו בה' שיושיע אתכם משיעבודם, כי עזרם ומגינם הוא תמיד.
השיר השמיני: היום קצר היום קצר והמלאכה מרובה
The days just pass by, and the work can fall behind. והפועלים עצלים והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק (מסכת אבות פרק ב') פירוש: היום קצר" - העולם הזה עובר מהר מאוד, במבט לאחור זה נראה ממש קצר. המלאכה מרובה - יש הרבה מאוד מה לעשות בעולם הזה, וכ"כ קצת זמן. ולמה זה נראה לנו כאילו יש לנו כ"כ קצת זמן? כי תמיד בא היצר הרע ודוחה אותנו! נכנס בנו חשק ללמוד תורה/לעשות מצוות-והוא אומר לך "עוד מעט, אחר כך תעשה את זה, בוא תראה קודם את הסרט הזה/שחק במחשב" וכד'... אז מה אנחנו צריכים לעשות?? לדחות אותו! אנחנו צריכים לעשות הרבה מצוות-להשיג חלק בעולם הבא. המלאכה מרובה! והפועלים עצלים" - אנחנו, היהודים, אנחנו הפועלים! לרוב מתעצלים ונדחים ע"י היצר... צריך להפסיק להתעצל! והשכר הרבה" - למי השכר הרבה?? למי שמגיע לו! למי שדוחה את יצרו! למי שלא מתעצל!
ובעל הבית דוחק" - ה' מחכה לנו. דוחק בנו. חיזרו אלי, ילדי! המשיח כבר בפתח חבר'ה! להתעורר!
תוקן על ידי netson ב- 27/11/2013 20:25:47
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2013 17:49 |
|
| |
כל הכבוד!!
לא הספקתי לקרוא הכל אבל מה שקראתי זה מדהים!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2013 17:44 |
|
| |
למדתם?? השאלות כבר מוכנות לחידון... חג נצחון הרוח על החומר, בואו נלמד!!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2013 18:22 |
|
| |
באיזה שעה יהיה החידון?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2013 19:16 |
|
| |
שעה 8. ושירו- את איתנו היום!!! גם אם יתהפך העולם...:-)
תוקן על ידי netson ב- 28/11/2013 19:16:28
|
|
|
|
|
