הרהורים מיזונתרופיים בעקבות המלחמה. או; מהו מוסר?

לא הבנתי את השאלה שלך, בני אדם אכן עושים יותר עוולות מוסריות [אגב התועלתנות שייחסת לחיות לא ברור אם הוא נכון, מנא לך שאין חיות שרוצחות סתם בשביל לרצוח אי כי הם כועסים על החבר שלהם?] אבל גם מסוגלים לעשות מעשים טובים מוסרית. זה בדיוק מה שהופך את הקטגוריה מוסר לרלוונטי כלפי בני אדם ולא כלפי חיות. כאשר חיה הורגת את חברתה לא ניתן להאשים אותה בחוסר מוסריות כמו שכאשר היא עוזרת לחברתה אי אפשר לייחס לה טוב מוסרי פשוט כי הקטגוריה הזאת לא קיימת בתודעה שלה, משא"כ בני אדם שכאשר הם עושים רע אפשר לטעון עליהם שהם רשעים וכאשר הם עושים טוב הם צדיקים. זה משמעות הטענה שבני אדם בם חיות מוסריות. אף אחד לא טען אף פעם שהאדם תמיד טוב וצדיק, זה רק שלמעשים שלו יש משמעות מוסרית משא"כ למעשי חיות [עכ"פ לפי דעתם של בני אדם].

ולעיקר כוונתך [שאיני יודע מה קשרה לשאלה שהעלית] שאנחנו צריך   ל"make love, not war"  נוסח סיקטיס, כמובן שאתה צודק, אלא שלהעלמת הסיקסטיס הטובים והמדומיינים יש סיבות היסטוריות טובות כנראה.

יהיאור.
אני מקדיש לך קטע ממארק טווין מתוך ספרו הזר המסתורי, ספר שאני רואה בו יצירה נפלאה יותר מכל ספריו האחרים [שלמען האמת לא שרדתי את קריאתם והפסקתי בהם לאחר העמודים הראשונים], אף שהוא פחות מפורסם מספריו האחריו.
תקרא ותהנה מהציניות.
קטע זה הוא מתוך דיאלוג בין השטן שנגלה לנערים בכפר אוסטרי, וכאן השטן מגיב נגד אמירת אחד הנערים על מישהו שהתנהג 'כמו חיה'.
  
"לא זה היה דבר אנושי. אינך צריך להעליב את החיות על-ידי שימוש לרעה במלה, זה לא מגיע להן" והוא המשיך לדבר באותה נימה: "זה דווקא מתאים לגזע הבזוי שלכם - משקר כל העת, טוען כל הזמן למעלות שאין לו, שולל אותן תמיד מן החיות, ודווקא הן מחזיקות בהן. שום חיה לא עושה מעשה אכזרי - זהו המונופול של בעלי החוש המוסרי. כאשר בעל חיים גורם לכאב, הוא עושה זאת בתום לב, לא מתוך רוע, לגביו אין רוע. הוא לא גורם לכאב למען ההנאה שבגרימת כאב - רק האדם עושה זאת בהשראת החוש המוסרי הנחות שלו! חוש שתפקידו להבחין בין טוב ורע, מתוך חרות לבחור באחד מן השניים...... ולמרות זאת, האדם הוא יצור חסר בינה כזה, שהוא אינו מסוגל לתפוס, שהחוש המוסרי מוריד אותו לשלב התחתון בסולם בעלי החיים ושזהו קניין מביש..."

נזכרתי במדרש.
אלכסנדרוס מוקדון אזל וכו' למדינתא אוחרי דשמה אפריקי, נפקין קדמוניה בחזורין דדהב וברמונין דדהב ובלחם דדהבא אמר, ומה זה דהבא מתאכיל בארעכון א"ל ולא הוה כן בארעא, אמר להון לא עבידתיכון אתיתי למחמי, אלא דינכון אתיתי למחמי, עד דאינון יתבין אתו תרי גברי לדינא קדם מלכא חד אמר מרי מלכא חרובא זביניה מהאי גברא וגריפתא ואשכחי בה סימא ואמרית ליה סב סימתיך דחרובא זבינית וסימא לא זבינית ואחרינא אמר כמה דאת מסתפי מעונש גזל כך מסתפינא אנא כד זבינית לך חרובתא וכל דאיהו בה זבינית לך קרא מלכא לחד מנהון א"ל אית לך ברא א"ל הן קרא לאחרינא א"ל אית לך ברתא א"ל הן א"ל זילון וינסבון דין לדין ויכלון תרויהון סימא שרי אלכסנדרוס מוקדון תמה א"ל מלכא מה את תמה לא דנתי טבות א"ל הן א"ל אלו הוה הדין דינא בארעכון מה הויתון עבדין א"ל מרים רישא דדין ורישא דדין וסימא סלקא לבי מלכא אמר ושמשא דנחא בארעכון א"ל הן ומיטרא נחית בארעכון א"ל הן א"ל דלמא אית בארעכון בעיר דקיק א"ל תפח רוחיה דההוא גברא בזכות בעירא דקיקא שמשא דנחה עליכון ומיטרא דנחית עליכון אמטו בעירא דקיקא אתון משתזבין הה"ד (תהלים לו) אדם ובהמה תושיע ה' אדם בזכות בהמה תושיע ה'. ע"כ ציטוט מויקרא רבה כ"ז א.

תוכן הסיפור;
אלכסנדר מוקדון הגיע נקלע למשפט שנהג בו השופט בצורה מחוכמת והגיע לפשרה שלא כמנהגו של אלכסנדר עצמו.
אותו שופט טען שהשמש והמטר במדינתו של אלכסנדר קיימים בזכות הבהמות. 

נזכרתי גם בוודי אלן בתחילתו של הסרט 'מה שעובד', אך משם אין לי העתק הדבק...
שם הוא 'מקטר' על מין האדם, והוא מסיק שם שהאימה האמיתית בג'ונגל זה לקבל את העיתון היומי...

דה וינצי
תודה על ההקדשה.
אם ברצונך רק להוציא את תחושות הבטן שלך על המין האנושי בעקבות המלחמה ולצייר את התחושה שמותר האדם מן הבהמה אין, ומי יודע רוח האדם העולה היא למעלה ורוח הבהבמה היורדת היא למטה, כה לחי. אך אם לדין יש תשובה, כמו שכתבתי. ואחזור על שני נקודות. ראשית כלל לא ברור שבהמות עושים רק רק בתום לב, תצפה קצת בתוכניות של נציונאל גיאוגראפיק ותחזור לספר לי על התנהגותם המוסרית של החיות. ודבר שני שגם את"ל שחיה לא עושה דברים מתוך רע מוסרי, הרי כמו כן היא לא עושה אף פעם דברים מתוך לב טוב מוסרי, והיא אף פעם לא מתגברת על טבעה ויוצאת מדרכה לעזור לאחרים. מעולם לא היה אפילו יתוש שהחליט בשביל מה למצוץ את דמם של אנשים כל הזמן, הרי זה מפריע להם, אולי פעם אחת לא נעשה את זה, אמת שאנחנו צריכים את זה לחיות, אבל אפשר לעשות את זה ביותר רחמים, או סתם לוותר פעם אחד. אצל בני אדם זה קורה. וגם בתוך המלחמה הזאת.

ואם אתה כבר בקטע, תנסה לחשוב על התנהגותו של האדם כלפי אותם בהמות וחיות שבזכותם הוא חי. האם היא מוצדק? כל יום אנחנו הורגים יותר בהמות  ועופות מאשר בכל המלחמות ביחד.

מעניין למה האשכול וההרהורים לא עלו בעקבות מטח הקסאמים מעזה, אלא רק בעקבות פעולת צה"ל. נראה לי שאתה לא מייחס אנושיות או ציפיות מוסריות כלשהן מבני האדם שמוצאם מארצות ערב. כך גם הגויים מתייחסים למצב, רק מאיתנו מצפים ל"פגיעה כירורגית" בטרוריסטים בלבד, ומניחים לכל השאר לנהוג בחייתיות סורית אופיינית.
השאלה הגדולה שלך, "מהו מוסר", אכן רלוונטית בימים של מוסר צבוע.

אגב בלי קשר למלחמה פה, קראתי על תופעה חדשה בגרמניה- טראומות של צעירים שגילו שהם צאצאי נאצים, ומנסים להתאבד וכדומה. הקאוצ'רים מציעים להם לנסוע לכאן ולהתחקות אחר שורשיו של העם היהודי ולהתחבר לעם ישראל