|
|
| נשלח ב-23/11/2012 14:54 |
|
| |
אפריים מה כן כוונת הענין? זה שאדם אתאיסט - אבל עושה חסד עם זולתו- אתה יכול לראות. אבל מאיפה אתה יודע מי צדיק ומי רשע מבחינה דתית?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2012 15:44 |
|
| |
| חזקואמץ כתב: |  | יהי, אני לא הזכרתי את המילה מצפון, וגם לא את הנושא של קבלת יסורים בשמחה.מה שכתבתי הוא פשוט: האושר הוא נחלת האנשים הישרים, ההגונים והמיטיבים.זוהי התגלמות הכלל "צדיק וטוב לו, רשע ורע לו".לומדת,ברור שזה לא מיישב את השאלה על הבטחות התורה לשכר ועונש, ועל איוב ודומיו,אבל זה כן משנה מעט את התמונה.יש צדק כלשהו בעולם.(הוספתי בעירכה כמה מילות הבהרה)
|
|
מעבר למה שכתב אפריים (בצדק, לדעתי), השאלה היא האם יש לך טענה מעבר למה שנכון לפי ההגדרה. בודאי שיש קשר בין הרגשת אדם שהוא עושה טוב, לבין שמחה שלו, אבל זה נכון באופן כללי, לא רק בהקשר של טוב מוסרי - אם אתה רוצה אנשים שמחים ובעלי מוטיווציה בצוות שלך, לדוגמה, כדאי שתבהיר להם שהם עושים עבודה טובה ומועילה. כדאי להזכר במה שכתב פרופ' לייבוביץ המנוח (מזיכרון, הטעויות שלי): במלחמת העולם השניה נלחמו אנשים למען הטוב העליון והמוסרי לפי אלנור רוזוולט, שהוא זאת שכל ילד בעולם יזכה לכוס חלב ביום, וכן אנשים אחרים למען הטוב העליון והמוסרי לפי טוג'ו, והוא שכל אנשי אסיה יעבדו את קיסר יפאן. בניחוש פרוע, אכן בשני הצדדים היה קשר בין הזדהות האנשים לגבי מטרותיהם ותרומתם להן לבין שמחתם, אך אין קשר בין כך לבין ה"יש צדק כלשהו בעולם" שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2012 21:14 |
|
| |
לומדת, ברור שאין לי תשובה על מאורעות החיים ולמה הם קורים למי שהם קורים לו. הטיעון שלי הוא שאותו אדם שעבר את מה שעבר, שואה או פידוע או מחלה וכו', אם הוא צדיק (מוסרי, וראי להלן), הוא יותר מאושר ממי שלא עבר את כל הדברים הללו והוא אדם פחות מוסרי. לכן, למרות כל המאורעות המעציבים, עדיין טוב לצדיק ורע לרשע.
אפרים, זו הדת שלי. כך אני מבין את הדת היהודית. צדיק מוסרי -גם אם הוא אתאיסט- הוא בעצם הגיע בדרך אחרת לעיקרון של הדת. הדת היא דרך (מועדפת, לטענת הדת) להוביל אותנו אל חיים מוסריים-מאושרים, ויכול להיות שיש אנשים שמצליחים להגיע אל אותה מטרה בדרך אחרת. תאמר שזה פירוש ניו אייג'י? יכול להיות. לכן זה לא טוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 03:54 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 04:42 |
|
| |
חזק, לו יהו כדבריך, שים לב שכדאי לטעון את טענתך שנית את פירוש המילה צדיק לכזה שכולל בתוך הגדרתו את זה שמה שלא יעבור עליו הוא יהיה יותר מרוצה מכל מיני סיבות פנימיים. זה כלל לא כלול בהכרח בהגדרת צדיק וממילא אין הכרח לתלות את החיים הטובים המובטחים לצדיקים דווקא בתכוונות אלו, ושוב יש לך צדיק ורע לו. ודרך אגב, אם כבר ניו-איי'ג, אינך צריך להגיע אל הקטגוריה של האיי'ג הישן ששמה מוסריות. גם מי שגונב ונואף ורוצח יכול להיות מאושר לגמרי אם רק יעשה מדיטציה ויפנים שהכל לטובה והרוח הגדולה מנהלת את הכל גם את הטוב וגם את הרע וכו' וכו'. וכבר היו דברים מעולם. [זה אפילו יותר נפוץ מטיפוסים כמו ביל קלינטון, הרי כל גורו שני הוא בלתי מוסרי לפי כל קריטריון, כי הרי הוא אוחז עצמו א-מוסרי, והוא מאושר מאד .]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 08:56 |
|
| |
יהי, יש חילוק (לדעתי לא כ"כ דק, אבל אולי הוא לא מספיק ברור) בין ה"צדיק" שלי לאיך שלומדת וכעת גם אתה מבינים. אני אומר: צדיק = מוסרי = מאושר. לא מי שמוצא דרך לחוות את המציאות בצורה שגורמת לא אושר. זה לא קשור לצדק ולא לצדיק. אני מסכים איתך לגמרי ש"זה שמה שלא יעבור עליו הוא יהיה יותר מרוצה מכל מיני סיבות פנימיים. זה כלל לא כלול בהכרח בהגדרת צדיק".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 09:03 |
|
| |
חזק שאלת תם, נדמה לעצמנו אדם צדיק וממוסרי של"ע חולה ואין לו נחת מילדיו וכו'. האם הגדרתו כמאושר אינה אורווליאנית?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 13:08 |
|
| |
יהי אור, אתה עושה עוול למדיטציות ולתאוריות שנלוות אליהן. לחלקן לפחות. זה לא כמו שאתה מציין פה. ואפשר קצת להתווכח על הגדרת המוסר. למשל, הדילאי למה מוסרי? לטעמי מאד-מאד-מאד.
בעל, ניתן להיות מאושר גם בנסיבות קשות. תסתכל סביבך ותראה שהנחת והכסף אינם עומדים ביחס ישיר לאושר. לפעמים מצליחי עולם הם דווקא מדוכאים. אושר הוא נביעה פנימית. קראתי בספר 'בעושר ובאושר', שעשו מחקר וגילו, שבכל האוכלוסיות בעולם (משכילים, בורים, דתיים, חילוניים, עשירים, עניים, וכו) אחוז המאושרים שווה. אם זה נכון, זה אומר הרבה מאד, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 13:21 |
|
| |
קראתי פעם אוטביאוגרפיה של פסיכיאטר גדול שהיה בין היתר גם פסיכיאטר בבית חולים לחולי נפש. הוא מספר- היתה לי חולה אשה מבוגרת חשוכת ילדים עקב היותה עקרה, רצונה העז בילדים שיגע אותה, ונכנסה לדכאון קשה-ואושפזה עקב כך בבית החולים, בוקר אחד-בביקור הרגיל אצלה, ראיתי אותה זורחת ומאשרת, וסיפרה לו בשמחה, ד"ר, הלילה ילדתי בן יפה וחמוד, והראתה לו על הכרית שעל מיטתה, חיבקה וליטפה את הכרית באושר גדול, עמדתי נדהם נבוך ואובד עצות- מה לעשות איתה? האם להעמיד אותה על טעותה? ועל ידי כך היא תחזור למציאות השחורה והאומללה שלה. או להשאיר אותה באשליתה המתוקה? החלטתי באותו רגע להשאיר אותה באושרה, וכך נהגתי אתה מספר שנים, היא חייה כאשה מאושרת. עד כאן הסיפור של הפסיכיאטר. ומתחיל הסיפור שלנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 14:11 |
|
| |
לומדת אבל האם המוסריות קשורה למדיטציה? גם על הדלאי למה יש לשוה"ר. אבל קח את אושו למשל, האם היה מאושר? כן. האם היה מוסרי? לא. הוא בפירוש לעג למוסר. אני יודע שאני עושה עוול למדיטציה והקשור בה, אבל אני רוצה לחדד כאן את ההבדל בין האושר הפנימי הקשור בה שקשה לשייכה לצידקות בהגדרה ובין המוסריות במובנו הרגיל שניתן להגדירה כמאפיין של צדקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 14:20 |
|
| |
לומדת
אני מקבל את הטיעון שלך (אין לי מחקרים) ברמה מסוימת.
אם לאדם יש את הצרגכים הבסיסיים והוא לא בעל ייסורים, אזי תוספת האושר שתגרם ע"י עןד מליון דולר עשויה להיות זניחה, אולם אם האדם רעב ומדוכא רח"ל ביסורים, אני לא בטוח שהוא מאושר.
כמובן שיש יוצאי דופן.
ושוב נזכור שהתורה מבטיחה בתחילה מאכל ומשתה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 25/11/2012 14:23:48
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 18:27 |
|
| |
יש קשר בין מוסריות למדיטציה, ויש קשר בין אושר למדיטציה. אושו היה אדם מוסרי עד שהסתאב, מה שעלול לקרות לכל אדם מוסרי. (ולצערנו גם לצדיק זה עלול לקרות) לא קראתיו לועג למוסר. כמובן שגם הגדרת המוסר אינה חד גונית ואינה שטוחה. בעל, אתה צודק. וכללית, אינני חושבת שמדיטציה או מוסר (או דת) הם שבילים לאושר, גם אם אושר יכול ללוות את הפוסע בהם. לא מתנהגים במוסריות כדי לחוות אושר ולא עושים מדיטציה כדי לחוות אושר. ומדיטציה היא חלק מאורחות חיים, יהי, כך שבכלל לא נכון להשוותה למוסר, שהוא יותר כללי. מדיטציה היא חלק, היא לווי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 19:10 |
|
| |
אדם סבל מאד\ מעשית צרכיו במיטה- בבוקר לפני היקיצה, פנה לופאים מומחים - כלום. פנה למכונים שונים -נדה,. פנה לפסיכולוגים לא עזר. יעץ לו חבר על טיפול במדיטציה טרנסצנדנטלית, פנה ידידנו לגורו מוסמך, קיבל הדרכה וטיפול יסודי. והלך לישון.
בבוקר טילפן אליו חברו ושאל. נו מה המצב, עשית במיטה? ענה לו -בדיבור שאנטי ואיטי - עשיתי עשיתי- אבל זה בכלל לא איכפת לי, זה כבר בכלל לא מטריד אותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 20:03 |
|
| |
| לומדתלומדת כתב: |  | | אושו היה אדם מוסרי עד שהסתאב, מה שעלול לקרות לכל אדם מוסרי. (ולצערנו גם לצדיק זה עלול לקרות) לא קראתיו לועג למוסר. . |
|
לגופן של הדברים, הדיון פה התפזר מאד ואם נרצה לדון בצורה ראוייה על אושר ומוסריות ומדיטציה וכו' נצטרך לאשכול חדש מסודר בנושאים אלו. אולי אנסה מאוחר יותר לסדר קצת את הנקודות בנידון, לבינתיים תודה לכולם על הדיון המעניין.
|
|
|
|
|