|
|
| נשלח ב-25/11/2012 21:31 |
|
| |
בעל, אתה יכול להסביר את שאלתך? למה שההנחה הזו תהיה אורווליאנית?
לומדת, זה שמטרת המוסר אינה האושר לא אומר שהמוסר אינו מביא אושר.
[אגב, איני בטוח שמטרת המוסר איננה האושר. יש מקום לומר שהמטרה היחידה של כל בני האדם בעולם היא האושר, והמוסר (ולשיטתי, התורה שמציגה את הדרך הרצויה להיות מוסרי) הוא מוביל לאושר, ואם נסתכל בתורה נגלה שהתורה מצהירה שמטרתה היא לעשות את האדם מאושר, וזה משתלב יפה מאוד עם המטרה הכללית של האנושות. אבל זה באמת נידון נפרד.]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 07:39 |
|
| |
חזק לדעתך כל פעם שמישהו מאישי התנ"ך הבולטים (האבות, משה) ביקש משהו עבור עצמו זהו פגם. אכן?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 07:42 |
|
| |
מי אמר שבקשה עצמית היא פגם? ראו רמב"ם תחילת הלכות תפילה:
אלא חיוב מצוה זו, כך הוא--שיהא אדם מתפלל ומתחנן בכל יום, ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להן בבקשה ובתחינה, ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו: כל אחד כפי כוחו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 08:18 |
|
| |
יש הסכמה כי בעיני בשר אין נראות של קורלציה בין "והיה אם שמוע" לבין "ונתתי"? והיה זה שכרי...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 08:50 |
|
| |
איך רחמנא ליצלן יהודי מעלה על דעתו ומעיז לחשוב שניתן בכלל לראות בעיני בשר את 'והיה אם שמוע', מישהו בכלל עושה זאת????? אם אין והיה אם שמוע, ונתתי מנין??
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 08:58 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | יש הסכמה כי בעיני בשר אין נראות של קורלציה בין "והיה אם שמוע" לבין "ונתתי"? והיה זה שכרי... |
|
האם אתה גלגול של אחאב במקרה?
ראה את המדרש הידוע על הדו שיח בין אחאב לאליהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 09:01 |
|
| |
| דייר כתב: |  | האם אתה גלגול של אחאב במקרה?
ראה את המדרש הידוע על הדו שיח בין אחאב לאליהו.
|
|
ואאוטינג לגילגול מי התיר לך??
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 09:03 |
|
| |
בעל, אסביר חזק כתב - הטיעון שלי הוא שאותו אדם שעבר את מה שעבר, שואה או פידוע או מחלה וכו', אם הוא צדיק (מוסרי, וראי להלן), הוא יותר מאושר ממי שלא עבר את כל הדברים הללו והוא אדם פחות מוסרי.
לכן, למרות כל המאורעות המעציבים, עדיין טוב לצדיק ורע לרשע. ואם כל כך טוב להם מדוע התפללו? [שמא רק כדי לקיים מצוות תפילה ונתלו במה שבעיני הדיוט טעון שיםור אבל לא התכוונו למה שאמרו?...] תפילה ששואפת לשינוי המצב הקיים מראה שהמתפלל לא הגיע למידת השתוות הנאצלה שהצביע עליה חזק
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 09:15 |
|
| |
איפה מצאת בתורה את מידת ההשתוות?
אבהרם כבד בכסף ובזהב (אני מכיר את האבן עזרא וגם את הרמב"ן), יצחק ויעקב גביר רציני, והתורה אומרת שאם נקיים את הברית, יהיו לנו גשמים ואוכל.
והוא אשר כתבתי, הגדרת התפילה היא בקשת צרכים.
מי שלא מוצא חן בעיניו, שילך למנזר בודהיסטי עם כתונת לעורו וצלחת אורז.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/11/2012 09:16:27
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 09:27 |
|
| |
תלמיד, יפה השיב לך בעלבעמיו. אין מידת ההשתוות בתורה. כל התפילות באו כדי לבקש צרכים (או רצונות שאינם צרכים), ואדם צדיק (מוסרי) שאין לו בנים רוצה בנים למרות שגם עכשיו הוא יותר מאושר מאדם מושחת שיש לו בנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 09:54 |
|
| |
בקשתו של יעקב
יִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: (כא) וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְקֹוָק לִי לֵאלֹהִים הכל בקשות על גשמיות- ורק לאחר קיום הגשמיות. יכולה לבא האמונה ברוחניות- הבסיס לכל הוא הגשמיות.
אפשר בהחלט לראת אם אלוקים נותן גשמים בעיתם- לא צריך בשביל כך להיות רוחני. בעולם הבא אדם לא צריך גשם- לא יורה ולא מלקוש- זה שכר שאפשר לתת אותו רק בעולם הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 09:57 |
|
| |
פרוגרמי, למי נכתבה פרשת והיה אם שמוע?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 13:45 |
|
| |
לא ליחיד אלא לעם כלום אפשר לתת גשם בשדותיו של היחיד? (טוב, ברור שאפשר) נאמרה לעם, ואף התקיימה כאשר קיים העם אותה וכמובן שכאשר לא שמעו, והיתה בצורת אשר לא נהיתה טען אחאב שאליהו הטוען כך הוא 'עוכר ישראל' וכאשר נחרב הבית אמרו הנשים שזה משום שחדלו לעבוד למלכת השמים וכאשר יש נס רפואי אמר ייתכן שזה משום שקצת ידע משבית את החגיגה וכו' וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 13:55 |
|
| |
ולמי נכתב: כבד את אביך ואת אמך למען ייטב לך והארכת ימים?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2012 14:01 |
|
| |
פרוגרמי, אתה טוען שתי טענות. א. שכר ועונש המקראי הוא רק לעם ולא ליחיד. ב. יש ניסים. הטיעון הראשון מעניין. הן ברמה התיאולוגית (השגחה פרטית) הן ברמה הפרשנית (דוגמת שאלת בעל) והן באליבי המובנה בו. (תמיד פרט כלשהו מ"העם" יכול לקלקל את החגיגה...) את הטיעון השני מהראוי לגבות ולא להסתפק בלגלוג על השאלות המתעוררות מהבטה נכוחה על המציאות. בהשוואה לאחאב כבר קדמך דייר.
|
|
|
|
|