בנידון של הגמרא בקידושין, שמעתי ממו"ר הסבר שבעיני הוא נפלא.
קודם כל, ההסבר של ר' יעקב ודאי יוצא מידי פשוטו של מקרא.
"למען יאריכון ימיך על האדמה" הולך על העולם הזה ועל ארץ ישראל.
ואעפ"כ, אלישע בן אבויה שראה אחד מקיים כיבוד אב ושילוח הקן - ונופל מהסולם ומת, לא היה צריך לצאת לתרבות רעה בעקבות כך (אילולי שספרי מינים היו נושרים מחיקו :-)
נניח שיש אדם שמכבד את הוריו בכל לבו וגם מקיים שילוח הקן בכל הזדמנות, לכאורה ע"פ דברי התורה מגיעה לו אריכות ימים, אלא שאותו אדם גם חייב כרת - מיתה בקיצור ימים. ע"פ התורה, מה יקרה לאותו אדם, הוא יאריך ימים או ימות צעיר?
יש כאן משקל. משל למה הדבר דומה, לאדם שמאוד מקפיד לא לעשן, וזה באמת עושה אותו יותר בריא. אם נסתכל רק מהזוית של העישון האיש הזה יחיה בבריאות לאורך ימים. אבל יש זויות נוספות, לדוגמא, אותו אדם שמתרחק מעישון יכול לנהוג בפראות על הכביש, ואז זה מעלה לו את הסיכויים למות צעיר. סטטיסטית, אפשר שאותו אדם שלא מעשן אך נוהג בפראות, ימות צעיר יותר מאדם שמעשן ונוהג בזהירות. איך זה יתכן? הרי המעשן אמור למות לפני הלא-מעשן? פשוט, העישון הוא רק פרט אחד מהמכלול של כל גורמי החיים והמוות. כלומר, העניין של העישון בלבד אינו מציג בפנינו את התמונה המלאה, וכאשר נכניס נתונים נוספים נגלה שדווקא המעשן יחיה שנים יותר ארוכות.
לעניינינו, כיבוד אב או שילוח הקן, זו סיבה לאריכות ימים. אם כל האדם היה מסתכם בכיבוד אב או אי כיבוד אב, המכבד היה מאריך ימים, והלא מכבד היה מת צעיר. אבל התמונה רחבה יותר, ויתכן שבמכלול של האדם (ואולי של העם) יתכן שיש דבר אחר בעל משקל רב יותר שדווקא יביא את המכבד לקיצור ימים, ואת הלא מכבד לאריכות ימים.
או בקצרה: כיבוד אב/שילוח הקן זו סיבה לאריכות ימים, אבל זה לא מבטיח שאם יש סיבה אחרת לקיצור ימים - הסיבה האחרת לא תגבר.
 |
|
|
