היפלו טילים בבני ברק - יש נביא בעירו

אני מזמינה אותך ליומיים סיור בתל השומר ובהדסה עין כרם במחלקות אונקולוגיות ובטיפולי יום אונקולוגיים. 
על הדרך תהיה לך הזדמנות לגמול קצת חסד, להקשיב, לעזור, וזה בטח רצוי וטוב יותר מכל מה שאנו עושים פה בעצכ"ח, ואחר כך תחזור ותכתוב פה את מסקנותיך. ביום השלישי תראיין מומחים בנושאי ילד חריג, מומחים ברמה ארצית (למשל פויירשטיין), ותשמע מהם על התפלגות האוכלוסין בענין זה.
ולענין מצב כלכלי, שם לא צריך אפילו בדיקה. ואם צריך, תהיה יצירתי ותמצא את הדרך לעשותה, מה ההון המצוי בידיים שומרות תורה ומצוות, לעומת ההון הכללי במדינה. 
ותספר פה מסקנות.

לא דיברתי  על סיפורי ניסים או סיפורי טרגדיות. סיפורים אינם שקולים כנגד ביקורים בפועל ואינם באותו מישור. ואין לי דבר כנגד סיפורי ניסים.(גם אני הקטנה חוויתי וחווה רבים מהם, ומודה עליהם להשם. הם לא בסתירה למציאות שבה אין טוב בעוה"ז יתר לצדיקים ולטובים, או נקרא לזה-לשומרי מצוות.) 

אינטרמצו
א"מ ע"ה היה נוהג לומר שאם רוצים לראות מה רבש"ע חושב על כסף, צריך לבדוק היכן הוא מפקיד אותו.

והכי חשוב, שהאמונה לא נסדקת בגלל מכאוב וקושי, או אינה חייבת להסדק. יכולה להאיר ולהעמיק יותר.
תלוי מה זו אמונה.
אם מאמינים שלטובים קורה אך מתוק, אז האמונה תקרוס, לא רק תיסדק, או שיפטמו עצמם בשטויות ויהיו מבולבלים ויקראו לזה מאמינים. 
ואם מאמינים בהנהגת השם, בהשגחה פרטית, בטובו ובחסדו, ביכולתנו לצמוח מהסבל, ביכולתנו לחיות בטוב גם בקושי, בשמים ובאלוקים שבתוכנו ועמנו גם בלכתנו בגיא צלמוות, באיכויות האלוקיות שבנו ושבהן אנו מנסים לדבוק, באושר שלנו ביכולת להיטיב שנגזרת מכך שנבראנו בצלם והוא מיטיב, אז האמונה לא נסדקת ולא מתערערת מקשיים ומצרות, ולא משאלות שאין עליהן תשובות.

אסיים בכך ש(מכירה אישית את הדמויות) חסיד שחשבו שחלה מאד ונסע לחו"ל לניתוח קשה, ובחו"ל התברר בס"ד שלא היתה זו המחלה, אלא בעיה מקומית קלה לטיפול ושב בשמחה ובהקלה עצומות, שאל את רבו ומורו: אני עסוק כמה ימים בשאלה 'מה אשיב', ולא מוצא לה תשובה. ענה האדמו"ר: אני מעדיף שתחיה עם השאלה ללא תשובה.

לטעמי זה אמור בכמה וכמה מהשאלות והתהיות שמסתובבות פה. לא צריך על כל דבר לענות, ובטח שתשובות אליבי שטחיות ותרוצים שאינם מחזיקים מים ואמירות נעדרות התבוננות, לא יביאו מזור לשאלות רציניות. אולי נסגל תהיה ללא תשובה, אולי היא תלמדנו יותר, ואפשר שתעמיק אמונתנו, תאווררה ותצלילה. 

ביליצר
רק המחשתי לך שרמת גן ותל אביב כלפי העולם הם היינו הך ,כך נראה לענ"ד

כלפי העולם (וגם מבחינתי כירושלמי) כל ערי גוש דן מרעננה והרצליה בצפון ועד בת ים וראשון לציון בדרום ועד פתח-תקוה ונתב"ג במזרח הן חלק מתל אביב. אם כך לשיטתך יש להביא את כל המקומות האלו בחשבון ולשאול באילו מהן נפלו טילים?

בכל אופן האם גבעתיים קרובה יותר מבני ברק לדיזנגוף ?

בודאי. תסתכל במפה.

אני מנסה למקד את הדיון.

בתורה, נביאים, כתובים, חז"ל, רווחת מאד, תפיסה של השגחה (אם כי יותר כללית ופחות פרטית) וגמול.

עשיית טוב תביא לרווחה גשמית. עשיית רע תמיט אסון.

ההבטחה אינה נתמכת מהמציאות ולדעת רבים וטובים, גם מהמיינסטרים הדתי (איוב כמשל) ההנהגה הנראית לעיני בשר, היא של צדיק ורע לו רשע וטוב לו.

הניסוח הזה אינו מבית מדרשו של אפיקורס, אלא מבית מדרשם של חז"ל.

נהרות דיו נשפכו, ליישב את מה שהיה ראוי להיות, עם מה שקורה בפועל.

משום מה, זה לא מונע ממאמינים להצביע בחדווה על מקרים המראים, כביכול, השגחה גלויה. אם באבוד רשעים, אם בהצלת צדיקים.

השאלה היא, האם בהינתן ההנחה (שהייתה מוסכמת על חז"ל ורוב חכמי ישראל) שאין הטיה לטובת הצדיקים, או נגד הרשעים, יש טעם להצביע על אירועים נקודתיים, שאינם חורגים מגבול הסטטיסטיקה ולומר, אלה נסיך ישראל.

לתוך זה נכנס שיח, חדש לטעמי, אך שאלת ותיקותו אינה ענין עקרוני, המתייחסת כאילו המציאות ההשגחית גלויה ושקופה ורק עיני הרשעים טחו מראותה.

אינני מתייחס לשאלת ההתעוררות הרוחנית כתוצאה ממאורעות, שיש בה כמה אספקטים חיוביים, ובוודאי שלא להצבעות הספציפיות על "תיקונים", בדרך כלל ילדותיים או פוליטיים.

אני מתייחס למבט העקרוני של תפיסת המציאות.

ברור שהניסוח אותו הבאתי בפתיחת האשכול "גדולי ראשי הישיבות בארה"ב מתבטאים לראשונה על הסיבות שהביאו את ההוריקן גם ללב האזורים השוקקים תורה כמו לייקווד", לא יצא מפי הוגה דעות או סופר גדול, אך יש בו כדי ללמד על הלך רוח ועל תפיסה, כאילו מקומות התורה הם איים מוגנים יחסית וכל פגיעה בהם מעוררת סוג של תמיהה, על מה ראה ה' ככה.

כנ"ל, הרעיון המשונה כאילו בני ברק, בגין היותה מקום תורה, מוגנת יותר ממקום אחר, שאינו מקום תורה.

(אגב, כדי להתפעל מאי נפילת טילים במלחמת המפרץ בבני ברק, יש, לפחות, לנתח את יעדי התקיפה, קירבתם לבני ברק ומה התרחש בערים נוספות עם מאפיין קירבה זהה).

כפי שכתבתי בפתיחת האשכול, אני תמיד תוהה על כל העוסקים בהזיות הללו, האם הם אכן חסרי דעת ונטולי כושר שיפוט והבנת המציאות לחלוטין, או שזה סוג של משחק מודע בנדמה לי.

בעבר כתבתי הוכחה לכאורה שזה סוג של משחק בנדמה לי.

ההוכחה הכי גדולה שהחרדים יודעים שאין התורה מגנא ומצלא מתבטאת בכך שאינם משנים את הסידור הבעייתי כל כך עם הרשויות.

במקום להגן על הביטחון על ידי התורה ולהתפרנס מהרשויות ולספוג כל כך הרבה ביקורת ושנאה, הרי היה אפשר לעשות פשוט ההיפך ושלום על ישראל.

להתפרנס בכוח התורה ולתת לחילונים להגן על המדינה...