היפלו טילים בבני ברק - יש נביא בעירו

ייתכן כתב:   אינני מתייחס לשאלת ההתעוררות הרוחנית כתוצאה ממאורעות, שיש בה כמה אספקטים חיוביים,

זהו בדיוק הנקודה שאני התייחסתי אליה, ושאלתי איך ואם ניתן לבודד את נקודה זו מנקודת כלל תפיסת המציאות וההשגחה.

בכל אופן נדמה לי שעיקר ההתבטאויות המובאות כאן, ואפילו אחרים שיותר רציניים, נובעים בעיקר מתוך נושא ההתעוררות ולא מתוך נושא תפיסת המציאות. רק שאין לדרשנים את הדעת להבחין הבחנה זו והם מתנסחים בצורה כוללת ואבסולוטית, כדרכם של מטיפים מכל הסוגים. אבל בעצם כוונתם אינו אלא נושא ההתעוררות.

צריך להכיר את טבע האנושי, שכאשר יש מאורע יוצא מגדר הרגיל [אצלו, בהתרשמותו האישית, לא סטאטיסטית.] הוא דורש הסבר או תשובה על כך. זה קיים בדיוק בנוסח החילוני כמו בנוסח הדתי. אלו מקימים ועדת חקירה ואלו מקימים ועדת חקירה (אשכולו של אראל). אותם טבעיים מניעים את שניהם. ולגבי שניהם  ניתן לעתים לבא בטענות שהגיונית לא קרה שום דבר שיש להתפעל ממנו והרוח האנושית לא מתפייסת בכך. זהו דרכו של אדם שכשהוא מזדעזע הוא מחפש מה צריך לתקן ואיך להבטי את עצמו ממקרים כיוצא בהם. הדתי לפי אמונתו והחילוני לפי אמונותו. שני סוגי התיקונים לאו דווקא הוכחו כיעילים, אך זה משהו שמוטבע בטבע האדם שבד שנראה לו גדול הוא חייב לייחס לו משמעות והוא לא יכול לעבור עליו בשתיקה.

ולכן עיקר השאלה לחושבים הוא האם ואיך ניתן לתת פשר דתי אמוני למאורעות בלא להיכשל בטיעונים ילדותיים.

בעל,

גם המקרא מתייחס בעיקר לעם ולקולקטיב, או לדמויות מרכזיות.

אכן, במקרא אין דיון, האם מודל הגמול עובד.

המקרא הוא מונולוג.

חז"ל ניהלו דיאלוג.

נשאלו שאלות והיה עליהם להשיב תשובות.

להתפתחות הכללית של האנושות, יש כמובן, תפקיד לא מבוטל, בהתפתחות שיש בחז"ל לעומת המקרא.

יהי,

יש הרבה אמת עקרונית בדבריך.

ועדיין, אי אפשר להתעלם הן מהשיח הרווח והן מההשקפה המודעת, הבאים לידי  במאמרים, בסיפורים ובשיח, של שלומי אמוני ישראל.

בתוך עמנו אנו יושבים.

ראה היום בהמודיע, לדוגמה כמה עיסוק יש בנסי המלחמה הגלויים.

והיה אם שמוע-ונתתי גשמיכם בעיתם. האם זה מתגשם? האם צריך הוכחה חותכת יותר לאי קיום השגחה?

ובאשר להשוואה בין וועדת חקירה ממשלתית לבין החשבון הנפש הדתי ("נחפשה דרכינו ונחקורה")-ההשוואה היא לא רלוונטית.
שהרי וועדת חקירה ממלכתית מסיקה מסקנות לגבי העתיד והיא עוזרת לאנשים לא לחזור על טעויות וכל אדם פרטי יכול לשחזר רגעים בחייו שהוא מחליט לא לחזור על טעות .

מה שאין כן לגבי "נחפשה דרכינו ונחקורה "היא סתם  טפשית מלכתחילה כי הוכח שדווקא צדיק רע לו והוכח בברור שאין קשר בין מעשים טובים לבין חיים טובים.-בכל הלוויה מדגישים את מעשי החסד הרבים של המנוח הצעיר. 
אולי להפך. בהלוויות יותר מידי שומעים שהקב"ה אוהב לקטוף דווקא את השושנים ולהשאיר את הקוצים.