מותר להיות מושלם (מספר השמים הם הגבול)

בספר השמים הם הגבול, מד"ר ווין וו. דייר
יש פרק שחשוב ומרגיע מאד לחכמים
לכן הרהבתי עוז לפתוח לכם פה אשכול, ולא פתחתיו אצלי בפורום.


""*מותר להיות מושלם*""

לפני כמה שנים, כשהופעתי בתוכנית טלויזיה ידועה, שאלה אותי מ' שאלה, שעל פי נימתה המזלזלת היתה אמורה להיות קטילה.
אשה זו כמו רוב האנשים, מרגישה כי אם אתה חושב שאתה מושלם זהו חטא, אתה צריך להיות לא מרוצה מעצמך ולמלא את הגדרתו של מישהוא אחר לשלימות - דבר שכמובן אינו בר השגה.
קרוב לודדאי שהיא גם חושבת, שדבר מושלם חייב להישאר תמיד כמות שהוא - שאדם מושלם לעולם לא ישתנה ולא יגדל.
למעשה היא כנראה חושבת שרק הבורא הוא המושלם, לכן חשבה שנכשלתי בחטא איום של גאווה כאשר הודיתי כי בכמה אופנים מסויימים אכן הגעתי למסקנה כי עליך להניח לעצמך לחשוב כי הנך מושלם, אם אתה מעוניין אי פעם להגיע למלוא הפוטנציאל שלך כאדם.

אני זוכר שאמרתי לאשה זו:
"זה בסדר גמור לחשוב על עצמך כעל מושלם. אין לזה קשר לשחצנות או להרגשה כי איש לא ידמה ולא ישווה לך, או לחוסר הנעה לגידול בעתיד"



אשמח מאד אם אוכל לדעת למי המאמר הזה עוזר או מפריע.

כמו שנאמר כבר השלמות הינה תהליך .

אננו יכולים לחשוב על עצמנו כמושלמים ולו רק
מהסיבה ברגע שאנו מרגישים בשלמות היא חומקת מאיתנו.
תהליך השאיפה לשלמות היא יום יומית,ולא אגזים אם אומר שאפילו ביומנו האחרון יש מה לתקן...
עצם ההגדרה "אני מושלם" צועדת במקום...ובתהליך
עצירה במקום = רגרסיה.

אפשר להעריך את עצמנו על ההשתדלות.

הצנזורה,

אני מזדהה עם דבריך, אבל גם עם טענת ינמוזה.

חז"ל אומרים שאדם יביט על עצמו כרשע. איני חושב שכוונתם שיהיה מדוכא ברגשי אשמה וכו'. אבל יש כאן חשש שהמשפט האחרון שהבאת:

"זה בסדר גמור לחשוב על עצמך כעל מושלם. אין לזה קשר לשחצנות או להרגשה כי איש לא ידמה ולא ישווה לך, או לחוסר הנעה לגידול בעתיד"

יעלה לו לראש וכתוצאה מכך ייתפס לשחצנות וכו'. יש כאן גבול דק, הדורש הרבה תימרון פסיכולוגי סביבו.


אבל בעצם, אם נגיע לדרגה שהציג קוני למעלה, שאל לאדם לראות את עצמו באמצעות תוארים, אז בכלל אין כאן נידון. [אולי לזה כיוונו חז"ל "כרשע" לדירבון עצמי להתאמץ כרשע הצריך לשוב בתשובה!]

בהקשר זה מספרים על ר' שמעלקע מניקלשבורג ז"ל, שפעם לפני קבלת מקבלי בפניו בעיר שהגיע, הסתגר בחדר. בחדר דיבר לעצמו וחזר פעמים רבות על המשפט: "שלום עליכם, ר' שמעלקע".

כששאלוהו לפשר התנהגותו, הסביר ע"פ מליצה. יש מאמר חז"ל "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". נתן ר"ש לזה פירוש מליצי, "יהי הכבוד שאתה מקבל מחברך, חביב עליך כמו הכבוד שאתה נותן לעצמך".
כמו שכשאתה אומר לעצמך "שלום עליכם" זה ללא "מזיז" לך, כך אמור להיות כשאחר אומר לך.

[כמובן שלאחר הנותן "שלום עליכם" צריך להסביר פנים לפי כוונתו לשמח אותך, אבל לך כשלעצמך, זה לא אמור "להזיז"!]

תוקן על ידי - ווטו1 - 1/27/2003 1:53:17 PM