|
|
| נשלח ב-24/11/2012 23:55 |
 |
| |
תוקן על ידי שנרב_נ ב- 24/11/2012 23:56:08
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 00:14 |
|
| |
האם אי אפשר לתבוע מהפרט להשתפר במסגרת הקפיטליזם?
יתכן ונמצא את עצמנו עם פרטים מצליחים פחות, מה בכך?
אני מסכים שאין ביהדות (בהלכה אם לדייק) מקור לסוציאליזם, אבל בודאי שאין לקדש כל תופעה לא מוסרית שנובעת מהקפיטליזם.
מוטב היה שהרבנים היו משקיעים את מרצם בקריאה לפרט להשתפר ולא בקידום ניסויים חברתיים שכבר נכשלו.
עולה בדעתי שאולי זה נוח יותר להטיף כללית על חברה מתוקנת מאשר לתבוע מפרטים להיות טובים יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 04:12 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: |  | |
|
כפי שאני מבין, רק נקודה 2 רלוונטית לטענתי. לא באתי להציע פה פירוש היסטורי או גיאוגרפי לשום תופעה, או לדון באם היהדות העתיקה או החרדיות בת זמננו קשורים לקומוניזם במשהו [לדעתי התשובה לשניהם שלילית, אבל לא על זה הדיון].
באתי להצביע על טענה שמנקודתה המאמין דווקא אמור לתמוך באוטונומיה של הפרט, והדגמתי זאת בבחינת היחס אל השיטות הכלכליות. איני עוסק באותם שיטת כלכליות בצדקתם או בסיבות שהובילו אליהם לכשעצמם, בסך הכל הצבעתי על קורלציה מסויימת בין סוצילאיזם למטיריאליזם ובין קפיטליזם לאמונה. שמדגימה את טענתי. מה שיש לדון הוא רק עד כמה התפיסות האלו אכן קשורות זה לזה. [האם יש מכחיש שהמרקסיזם במהותה מבוססת על הדיאלקטיקה המטיריאליסטית? או שתחלק בין אספקטים שונים במרקסיזם.? לגבי הקפיטליזם אכן יש מקום להסתפק יותר באם תפיסה דתית כלשהו קשורה לענין ואם היא מכריעה בענין. בכל אופן גם אם לא עדיין אני טוען טענה מהותית שהאמונה אמורה לתמוך בה יותר מן האתאיזם.]
ולכן במידה מסוימת טענתי היא ההיפך מטענת נדב, שמבין את האכזבה הדתית מן הקפיטליזם בגלל שהאחרונה וויתרה על חינוך האדם הטוב, ואני רואה שבמקום מסויים מה שקורה הוא בדיוק הפוך, הקפיטליזם שמה הכי הרבה מן הקלפים על גבו של האדם הבודד, אמנם היא דורשת ממנו יותר שיקולי רווחיות מאשר שיקולים מוסריים וטובים בעצם, אבל למעשה היא סומכת על בחירת היחיד הרבה יותר מכל שיטה אחרת. [ובינינו, האם התורה המזהירה בשכר ועונש לא מדברת על שיקולי הכדאיות? הלא השיקול של לשמה הערכי מאוחר הרבה היסטורית לשיקול הפשוט של תעשו טוב יהיה לכם טוב, וגם אחרי שהופיעה בשמי ההיסטריה היתה מובנת כדרישה ליחידים ולא כאמצעי לבנות בה חברה] גם יותר מן הקומנויזם וגם יותר מן הדתות הקדומות לה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 16:29 |
|
| |
מבחינה כלכלית, גם הקפיטליזם וגם המרקסיזם זרים ליהדות. הקפיטליזם זר ליהדות כי מבסס את הכלכלה על מסחר, בעוד חז"ל העדיפו מלאכות יצירתיות וכינו מלאכות שהן רק מסחר - אמנויות ליסטים. המרקיסם זר ליהדות, כי שיקוליו רק לטובת מעמד הפועלים, בעוד התורה חפצה בטובת כל אדם.
רוב רובן של השיטות הכלכליות בשלוש-מאות השנים האחרונות צמחו מהפילוסופיה ולא מהדת. הבסיס לתיאוריות הקפליטליסטיות הונח במאה ה-18 למיניינם ע"י פילוסופים מהנאורות, כגון דיויד יום ואדם סמית, שרחוק לומר שהיו אנשים מאמינים. גם שיטות סוציאליות, כגון אלה של אוגוסט קונט או סטיוארט מיל, נבעו מהפילוסופיה המערבית. המרקסיסטים היו ברובם פילוסופים יהודים חילונים, אולם אי-אפשר לומר שאסכולת בודפשט או אסכולת פנקפורט היו מטריאליסטים.
תוקן על ידי מ80 ב- 25/11/2012 16:30:47
|
|
|
|
|
