|
|
| נשלח ב-29/11/2012 08:58 |
 |
| |
ירוחם
איסור אחות אשתו הכתוב פעם אחת קל מאיסור אחותו שנכפל?
תוקן על ידי שרידים ב- 29/11/2012 08:59:35
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 10:27 |
|
| |
ומה אתה חושב לא? כמה דרשות דרשו רבותנו על מצוות שהכפלו או שולשו.
הרמב"ן מסביר את איסור- שאין זה מן הראוי- ובאחותו זו ערווה ממש.
באחות נאמר- ערוות אחותך לא תגלה.
באחות אשתו נאמר- ואשה אל אחותה לא תקח לגלות ערוותה.
בלי להתיחס להעמדה השונה של המילה ערווה בשני המקרים,
אחות אשתו אינה אסורה עליו אבסולוטית- לנצח.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2012 05:51 |
|
| |
חדר"ג מה עומד מאחוריו ? http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=892818&forum_id=1364 צופרהנעמתי אם נוהגים דיני טומאה וטהרה, שתי נשים הן פתרון סביר רק אם אינן חופפות. מישהו יכול להסביר לי את ההלכה ברמב"ם הלכות אישות פרק יד הלכה ד: "וכמה היא עונתן, לפי מנין, כיצד פועל שהיו לו שתי נשים יש לזו עונה אחת בשבת ולזו עונה אחת בשבת, היו לו ארבע נשים נמצאת עונת כל אחת מהן פעם אחת בשתי שבתות, וכן אם היה מלח ויש לו ארבע נשים תהיה עונת כל אחת מהן פעם אחת בשתי שנים. לפיכך צוו חכמים שלא ישא אדם יתר על ארבע נשים אע"פ שיש לו ממון הרבה כדי שתגיע להן עונה פעם אחת בחדש".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/11/2012 06:06:07
תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/11/2012 06:23:04
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 11:37 |
|
| |
תרצנו את נישואי יעקב ל2 אחיות, אבל יש בעיה אחרת,
יעקב נשא 2 שפחות, השפחות ודאי אסורות עליו , יש מחלוקת עם זה רק מדרבנן או מדאוריתא,
אבל ילדיהם ? מה איתם? הם בני שפחות.
ואם תרצה לאמר כי יעקב שיחרר אותן, הרי התורה אומרת פרוש בפרשת וישלח- השפחות ובני השפחות?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 11:38 |
|
| |
אם הם בני שפחות הם לא מתיחסים אחריו.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 04/12/2012 11:38:30
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 11:54 |
|
| |
אז מה אתה עושה בני השפחות?
בראשית פרק לג
(ב) וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים:
איך הם נכללים בשבטים?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 12:08 |
|
| |
הן לא היו שפחותיו אלא פילגשיו, ובניהן מתייחסים אחריו כמו שישמעאל מתייחס לאברהם..
נ.ב.
לפי המדרש ששמעון נשא את דינה היא אחותו מאב ומאם וזה קרה בארץ ישראל, מה יתרצו על זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 12:27 |
|
| |
התורה אומרת השפחות וילדיהן- ואה טוען אחרת -ממש מענין.
אין מקשים על הדרש,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 12:40 |
|
| |
כמשפט הבכורה
כידוע נישואי לאה היו במרמה ''והי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני'' יעקב היה לו כבר קניין על רחל כתב לה כתובה ''ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה'' [כ''ט י''ח]
ולמה יעקב עשה קניין זה עם לבן על רחל? והדגיש לו רחל בתך הקטנה. כידוע אותו רמאי יכל לומר רחל אחרת התכוון.
ולכן כשענה ליעקב על שאלת הרמיה לא יכל להתחמק, וענה : ''ויאמר לבן, לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה, לפני הבכירה ''.
לכן יעקב נכנס למציאות שקידש שתי אחיות מבלי לרצות בכך כלל. קידש תחילה את רחל בקניין ''אעבדך שבע שנים'' וכתב לה כתובה, וכשבא לקבלה קיבל את לאה במרמה שהתקדשה לו בביאה. לאח''כ שקרה התרמית הזאת ע''י לבן, נותר ליעקב להשלים הקידושין של שתי נשותיו, ללאה לכתוב לה כתובה, ולרחל לבוא עליה בביאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 12:47 |
|
| |
לפי דבריך התמוהים ביותר-מה זה שייך אם קידש את לאה במרמה?-
הוא לא טען כי הקידושין בטלין-והוא לא גירש אותה מיד. גלי דעתי דניחא לי,
היא היתה אשתו לכל דבר וענין, ואחותה היתה אסורה עליו לכל דבר וענין,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 13:16 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | לפי דבריך התמוהים ביותר-מה זה שייך אם קידש את לאה במרמה?-
הוא לא טען כי הקידושין בטלין-והוא לא גירש אותה מיד. גלי דעתי דניחא לי,
היא היתה אשתו לכל דבר וענין, ואחותה היתה אסורה עליו לכל דבר וענין, |
|
הוא לא היה מחוייב לגרשה ולטעון שהקידושין בטלין, ורחל לא הייתה אסורה לו. [זאת קודם שניתנה תורה]
זה שהאבות קיימו את התורה מרצונם החופשי זה מבחירה ולא מחיוב.
יעקב כדי להמנע מאפשרות של מרמה מצד לבן, קידש את רחל.
ברור מאליו שאם לבן לא היה נותן לו את לאה באותו הלילה לא היה נושא אותה לאישה כלל.
כך שהוא מעצמו לא נכנס לסיטואציה הזאת, אבל כבר שהיה בפנים, הוא הבין שזה לא סתם קורה לו.
"והנה היא לאה" אמר לה : מה רמייתא בת רמאה לאו בליליא הוה קרינא ''רחל', ואת ענית לי? אמרה ליה : אית ספר דלית ליה תלמידים לא כך היה צווח לך אבוך ''עשו'', ואת עני ליה?! [מדרש רבא, בראשית ע'].
תרגום : והנה היא לאה, אמר לה : מה, רמאית בת הרמאי, לא בלילה קראתי ''רחל', ואת ענית לי? אמרה לו : יש סופר שאין לו תלמידים, לא כך היה צווח לך אביך : ''עשיו'', ואתה ענית לו?
ופה הכותרת כמשפט הבכורה, בא בעצם ליעקב לתת אישור שזה הוא רצון האל.
וכי יעקב ידע שלבן יתן לו את לאה בתרמית כזו? גם ברמיה גם הבכורה וגם נישואי לאה שלושה דברים אלו
נתגלגלו אליו בהשגחה לאמת את המעמד של יעקב מול עשיו אחיו, לקראת הולדתם של 12 השבטים ועם ישראל.
תוקן על ידי אבי_בלום ב- 04/12/2012 13:18:00
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 14:03 |
|
| |
מבחינה משפחתית הם בניו, לא סתם ילדים חסרי ייחוס. (אם כי לא באותה רמה כמו בני הגבירות, כמו ההבדל בין יצחק וישמעאל וזה גם מתבטא בהמשך ההיסטוריה של עם ישראל)
טוב, אם כבר הגעתם לכתובה שניכם לא משדרים על אותו תדר בכלל..
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 14:38 |
|
| |
אדם
אני מתיחס רק למה שחז"ל קבעו. והענין נידון אך ורק במסגרת הזו.
א. הם קבעו שיעקב קיים את כל התורה כולל את זאת שבעל פה.- בענין האחיות אפשר היה לתרץ לשיטתם.
ב. אבל הם גם קבעו- הנושא שפחה בניה לא מתיחסים אל אביהם- וכאן כבר לא יעזור בית דין.
כי התורה סיפרה עליהם שהן נשארו שפחות. ולא שוחררו או נפדו כנדרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 14:56 |
|
| |
אם אתה מתייחס לחז"ל כבר שאלתי על סיפור נישואי דינה ושמעון...
(היה בכלל דין של "עבד כנעני" לפני מתן תורה? עוד לא היתה הגדרה בכלל של "יהודי"...)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 15:26 |
|
| |
אדם
המדרש על דינה ושמעון אינם כתובים בתורה. אין צורך לענות על סיפורים דמיוניים.
הסיפור של יעקב והאחיות והשפחות כן כתובים בתורה. ולכן יש להתיחס אליהם כמנוגדות את ההלכה הכתובה עבד כנעני זה מושג- השפחה או העבד אינו חייב להיות כנעני ממש. כידוע בזמן שקבעו את המושג לא היו כבר כנענים בעולם,
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 04/12/2012 15:42:55
|
|
|
|
|
