"זמן קצר אחרי שנתפרסם מאמרי הראשון ב"דעות" יצא לאור ספרו של הרב ג'יקובס מלונדון על שלושה עשר העיקרים של הרמב"ם. כאשר הגיע אל האמונה בתורה מן השמים, הרי הוא מציג אותה תחילה כפי שהיא מתוארת בידי הרמב"ם, ואחר כך הוא מוסיף: הרמב"ם בזמנו היה יכול לקבל את האמונה הזאת, אך היום שוב איננה ניתנת להיאמר. שהרי ביקורת המקרא כבר הוכיחה בראיות משכנעות ביותר, שהתורה לא נכתבה כלל על ידי מחבר אחד, וכל עצמה איננה אלא אוסף של תעודות רבות וסותרות שנכתבו בידי מחברים שונים תוך כדי התפתחות של מאות בשנים. וגם הרמב"ם עצמו היה מודה בכך, אילו חי בדורנו והכיר את הראיות האלה.
כאשר כתב הרב ג'יקובס את הספר הזה, הוא שימש ברבנות באחת הקהילות האורתודוקסיות שבלונדון, והוא היה מפורסם כאחד מחשובי הרבנים, ונשקף לו עתיד מזהיר בצמרת המנהיגות הרבנית של המדינה. אך בספר הזה הוא הרס את כל עתידו. שכן מיד עם פרסום הספר נפתחה עליו מלחמה קשה ומרה כדי לנשל אותו מכל מעמדו. בעקבות המלחמה הזאת הוא נאלץ להסתפק ברבנות במסגרת קהילה קונסרבטיבית קטנה, מחוסרת כל חשיבות - בלא תואר ובלא מעמד".
הרב ברוייאר ממשיך וכותב:
"ואחרי שהוא (הרב ג'ייקובס) כתב את הדברים האלה הוא הוסיף פסקה רבת חשיבות: יש היום רק דרך אחת לקיים את האמונה בתורה מן השמיים: עלינו להניח שהקב"ה הכתיב למשה תורה שהיא מלאה סתירות והנראית כאילו נתחברה על ידי מחברים שונים במהלך התפתחות של מאות בשנים. אמנם זהו דבר תמוה מאד, אך נפלאים דרכי ה', ואין בשר ודם יכול להתיימר לרדת לסוף דעתו. אולם אף על פי שתפיסה זו היא אפשרית, אין אנחנו יכולים לקבל אותה. שהרי לפי זה עלינו להניח שהאל שחותמו אמת עשה כאן מעשה בדעת ובמזיד, שתכליתו היחידה היא להטעות את הבריות ולהביא אותן לידי כפירה. ואין שום מקור באמונת ישראל המאפשר לנו לייחס לה' כוונות זדוניות כאלה".
עד כאן דברי הרב זצ"ל. מכאן הוא ממשיך ונותן שיטתו לפרשנות הסתירות ע"י שיטת הבחינות הידועה. אך האמנם לא נוכל לומר כי השם לא כתב סתירות במזיד? הרי כל בחינה של היהדות (ובכלל של כל דת) תחת ביקורת מדעית ומחקר, שאליה הגיע האדם תחת שימוש בשכלו, עומדת כמעט לרוב המוחלט בסתירה. אם הרב ברוייאר אומר הך על כתיבת התורה, מה לגבי מעשה בראשית, יציאת מצריים, ראיות לניסים וכו'? הרי זהו בדיוק מה שקורה מאז שהמדע נפרד מהדת וניסה להתקרב ל"אמת" הפיזיקלית בעולם ולא להוכיח את אמיתות הסיפורים המסופרים בקאנון. יוצא הרי שהרב ג'ייקובס טעה כשאמר "זהו אמנם דבר תמוהה מאוד". כיצד זה תמוהה לנוכח הפער בין הסיפורים לבין הראיות המדעיות בכל מישור כמעט והחובה עלינו ועל כל הדתיים באשר הם למצוא "גישור" שלרוב הינו גישור סמנטי אשר נותן פרשנות לפסוקים ואמירות שונות לנוכח תגליות מדעיות וכו'. וכי מדוע שנעשה זאת? כלום לא יכל הקב"ה ליישב סתירות אלו ולא לתת לאנשים אשר "אוהבים עובדות" לעשות שמיניות באוויר כדי להשאר מאמינים תמימים? כמובן שיהיה ברור שאני אינני מיחס ח"ח זדון לשם (או כל מובן כזה במונחים אחרים) אך לצערי אין לי אלא לא להסכים כלל עם דברי הרב הגדול ז"ל.
הרי שהבעיה שאני מוצא כאן הינה החובה (כחלק מהיותך יהודי כשר למהדרין) להאמין בסיפורים כלשונם. בהשגחות פרטיות/כלליות, סיפורי הבריאה, תורה משמיים וכו' ולא לקבל את שיטתו העקרונית של פרופ' לייבוביץ המנוח אשר מפריד הפרדה מוחלטת בין ערכים למדע (יובהר כי מלבד שיטתו כי בחירת הדת הינה ערך בלבד ואין חייבים לקבל כל קשר בין הכתוב למדע ולהסטוריה, אני אישית חלוק עליו בנושאים רבים, למרות שהיה אדם גדול לעניות דעתי).
לצערי הפרופ' לא היה רב או כל אוטוריטה בנושא דת, אלא בעניין זה, למרות ששמר מצוות, הייתה דעתו כשל הוגה דעות חילוני. כעת אני כאדם דתי נמצא בפלונטר. מחד אינני יכול להסכים עם דברי הרב ברוייאר, אשר דבריו מקובלים מאוד ונחשבים בעולם הדתי (מבחינת אד-הומינם) ומנגד, שכלי הישר נמצא במחנה של אדם שרוב האוטוריטה הדתית בישראל מוקיעה ודבריו נחשבים רק בדיונים חילוניים באקדמיה וכן של הרב ג'ייקובס אשר היה רב בר סמכא והוקיעו בפועל. ליבי, יובהר, היה רוצה להסכים עם דברי ברוייאר בתמימות, אולם מביחנה אינטלקטואלית כלל איני יכול לעשות זאת. השאלה היא האם ניתן למצוא איזו דרך של רב שאת דעתו מקבלים ליישב את התקלה :) לדעתי קיימת אמירתו של הרב ד"ר מיכאל אברהם שהינה משהו בסגנון כי בעינייני היחס של אמיתות מאורעות התורה, הוא מביט על אירועים אלו בעיין לא ביקורתית (במחילה מהרב אם אני טועה!) שזה בעצם להכניס את מה שאמרתי בדלת האחורית ואני מניח שאם לא תהיה תשובה טובה אחרת, אני אשאר עם זאת של (מה שלדעתי היא של) הרב אברהם אולם האם זו הפשרה? לומר: "אני חייב להאמין במשהו שאינו מסתדר כדי להתאים את עצמי לערכי ולאורך החיים בו בחרתי... אזי אני אסתכל עליו בעין לא בוחנת"? במאמר מוסגר אומר כי זו אופציה הנשמעת לי הגיונית לחלוטין, אולם עדיין לא כ"כ מסתדר לי שזו האופציה היחידה... מה לגביכם? הכיצד אתם מיישבים עיניינים אלו?
נשלח ב-26/11/2012 20:33
תוכל לנסח בצורה יותר ברורה?
נשלח ב-26/11/2012 21:18
OneGod כתב:
אינני יכול להסכים עם דברי הרב ברוייאר, אשר דבריו מקובלים מאוד ונחשבים בעולם הדתי
קשה לומר שדבריו של ר' ברויאר בנושא הבחינות "מקובלים מאד ונחשבים בעולם הדתי"
נשלח ב-26/11/2012 21:56
ואן גד
באמת מעניין להכיר את אישיותו וטבעו של הרב גייקובס [יש לי איזה דזה וו מעורפל ] מה הניע אותו לירות על כסא רבנותו בהצהרות אלה,האם תשומת לב גרידא ?תמימות?או הצהרה של הרגשת אמת פנאטית? מעבר לזה אשמח גם שתעלה כאן את הסתירות שמחייבות שמיניות באויר בכדי לעשות שלום בין תורה למדע,
נשלח ב-26/11/2012 22:24
אני חושב שהדרך היחידה לאדם כמוך היא דרכו של ליייבוביץ שהתורה שבכתב יונקת את סמכותה מהתורה שבעל פה הייינו שעיקר תוקפה בא מתוך ההכרעה להכנס למחוייבות של עבודת השם וזו הדרך שהיהדות קבלה על עצמה. ובנקודה זו ליבוביץ ממש מורה נבוכי הדור.
נשלח ב-26/11/2012 23:49
וכי ברור לגמרי שביקורת המקרא בהכרח סותרת את היות התורה משמיים? (אני אישית לא השתכנעתי מרבים מהטיעונים של הביקורת, ובטח לא מהמסקנות שמנסים להסיק מהם) אמנם אמונה פשטנית ומסורתית עשויה להיפגע, אך ניתן לאמץ גישות יותר מורכבות. גישה כזו מובאת כאן ע"י שמואל בן-דוד.
בכמה אשכולות טרחתי להסביר שאיני רואה כל סתירה בין אמונת התורה מן השמים ובין בקורת המקרא הטקסטואלית, אם כי קיימת סתירה בינה לבין התיאור ההיסטורי של חיבור התורה על ידי המסורת. ראה במיוחד באשכול הזה: תורת התעודות וכתבי האר"י
וכעת מצאתי שכבר ניסח זאת בברירות כדרכו חבר הפורום מציץ ונפגע באשכול עוד בעניין אמונה והשערת המקורות[כמובן, נושא בקורת המקרא והאפשרות לקבלו במסגרת אמונית כבר נידון ונטחן בפורום עד בוש בעוד אשכולות רבים.]
עוד הערה חשובה, כל הבעיה שלך לא מתחילה, כי לא תיתכן חובה להאמין בעובדה היסטורית. אם אתה חושב שזה לא היה כך אז אתה גם לא מאמין בזה בהכרח, ושום אל לא יכול לכפות עליך חובה להאמין במשהו שלא היה לדעתך. אם יש משהו שלדעתך מוכח, אין כל סיבה שתחפש "הכשר" לדעה הזאת [יש סיבות חברתיות ואחרות לעשות את זה, אבל כל אלו אינם סיבות שאמורות להכריע כלפי עצמך], ומה שלא נראה בעיניך נכון הרי אינך מאמין בזה, מה שייך הכשר שהדעה הזאת מותרת באמירה? או שהיא נכונה או שאינה נכונה. אין אפשרות שלישית.
אם אתה מתכווין לשאול עד כמה הדעה שלך תואמת את האמונה היהודית, ואתה בוחן זאת דרך מציאת אוטוריטה יהודית שיאמר או שלא יאמר את דעתך, לגבי זה לא תמצא הכשר נכן מאחר ורוב העולם הדתי עוד לא שמע בכלל את קושיות הבקורת, ואם שמע לא הבין, ממילא מזה שרוב העולם האורתודוכסי לא מוכן לקבל הבנה יותר מפותחת אין לך ראיה אלא על אופיה של קהילה זו ולא על אופיה של האמונה היהודית.
תוקן על ידי יהיאור ב- 27/11/2012 00:25:45
נשלח ב-27/11/2012 00:14
צעג- אני מניח שם תקרא את תגובתי ושאר התגובות העניין יתבהר. מצטער אם לא היה ברור, התכוונתי לכתוב ביאור אולם נוכחתי כי שאר החברים כנראה הבינו את המשתמע מדברי :)
פרוגרמי- התכוונתי שדבריו בצורה כללית כרב מקובלים על הציבור, מהיותו רב מוכר בישראל שלא הוקע ע"י החברה מעולם עקב דבריו ומעולם לפי ידיעתי לא הוכרז ח"ח ככופר וע"י כך בעצם ניתן להסיק כי דבריו בחזקת "מותרים באמירה ללא חשש לכפירה". הוא לפחות מייצג אוטוריטה מסויימת עליה ניתן להישען. 2 האחרים בסיפור הם רב שאכן הוקע מהקהילה ופרופסור שאינו רב.
ביליצר- אם אתה מקבל את סיפור בראשית כפשוטו הרי שעליך חובת ההוכחה לנחש מדבר, בריאה ב-6 ימים, ראיות הסטוריות כלשיהן ליציאת מצריים/ מעמד הר סיני ולהפריך את התיאוריה המדעית השלטת שבה בזמן יציאת מצריים וכמה מאות שנים לפני ואחרי ארץ ישראל הייתה בכלל פרובינציה מצרית (ככה שהיציאה הייתה בעצם ממצרים למצרים שזה כמו יציאה מתל-אביב לאילת) וכו' ראיות אלו מושתתות על ראיות רבות שנמצאו בשטח ולעל עדויות בלתי תלויות בכתבים של עמי האיזור. אז או שאומרים המדע טועה ואז הרי שהשם נתן לנו ראיות כוזבות להסטוריה האנושית וכן אתה צריך להתעלם ממצאים ומשכל ישר או שאומרים יש פיתרון לזה: א. ב. ג. ד. הבעיה היא שכמו שאמרתי לפני, הרי אין לך אופציה כנראה לומר שהדברים אינם כפי שהם בסיפור ואין גישה חוץ משל לייבוביץ' שאומרת זה לא משנה לי. יש גישה שאומרת אני מאמין כי אני רוצה להאמין אז אני לא מבקר את זה, אבל זה לא אותו דבר. האם משהו ממה שאמרתי אינו מדוייק?
רוחדשה- העניין הוא שגם אם לייבוביץ צודק לוגית (למרות שהקראים מקדשים את התורה שבכתב ללא תורה שבעלפה וגם לפני שידענו על קיומה עוד בתקופת הצדוקים והאיסיים, שהיו יהודים כשרים לכל דבר והיוו את רוב רובה של החברה היהודית, היה יחס זהה לתורה שבכתב, כך שגם ללא התורה שבעלפה התורה שבכתב לא הייתה מאבדת מכוחה ואף להיפך) אבל גם אם כל זה היה נכון- לייבוביץ הוא הוגה דעות ולא אוטוריטה יהודית שניתן להסתמך עליה. יפה היה עושה אם היה מסמיך עצמו לרבנות והיה נחשב לרב בישראל אך לא עשה כך. לכן אין הוא מורה לנבוכים בדור הזה שכן אינו "מורה" עפ"י הקהילה. השאלה היא האם האופציות שהצגתי הינן היחידות.
מה לגבי כולכם? אני מניח שאתם מודעים לקושיות שהצבתי- כיצד אתם מישבים אותן עם עצמכם?
נשלח ב-27/11/2012 03:13
אף אחד מחכמי ישראל לא האמין לרגע שהתורה משמים (במובן הקלסי שבדבר)
הראיה הפשוטה, שהם הסיפו והורידו והסתפקו,
בתורה משמים לא מוסיפים לא מורידים ולא מסתפקים, בוודאי לא מתחכמים איתה, פשוט מקבלים אותה ככזה ראה וקדש,
למשל אם הרמב"ם היה מאמין שהתורה משמים בוודאי לא היה מתחכם איתה בעניין ההגשמה, פשוט היה הולך אחרי התורה משמים כתמים,
לא הבנתי למה מורה נבוכים צריך להיות רב יש לך בעיה ליישב את הדת עם הדעת והוא נותן לך דרך לחיות בשלמות עם עצמך,בוא ותהיה הרב של עצמך.
נשלח ב-27/11/2012 09:02
וואן גאד
קיויתי שתעלה נושא שאינו מחייב סקילה בשבת [דש למשל], לגבי מה שהעלית ברשותך אקדים לומר שבאמת צר לי שנותנים קרדיט לאיזה חכמולוג גרמני בשם ולהאוזן כממציא הביקורת, וזאת לאחר ש99 אחוז אלו שאלות וסתירות שקדמונינו כבר השתעשעו בהם כדרכו של תורה, גם את שאלות ה6 ימים והנחש אלו שאלות שנופלות על אוזניים ערלות למי שקרא ושנה והן התאימו רק למי שהעלה אותם, הרי גם בראשונים אנו מוצאים התייחסות לדברים ,ובספרי קבלה קדומים מאריכים על אלו דברי החזל של בונה עולמות ומחריבן מתוך הפסוקים עצמן, והארץ היתה תהו ובהו ורוח אלוקים מרחפת על פני המים כפשוטו הרי ישר עולה לך תמונה של הויה שהיתה לפני בריאת שמים וארץ המוכר לנו, סיפור הנחש לא הדאיג משכבר הימים את ר סעדיה גאון ואת הרמבם ולא את הספורנו ושאר קדמונים שפה אחד מדברים על סיפורו דלא כפשוטו אלא כמושאל לתיאור היצרים שפועלים בנפש האדם , סיפורי הלא ראינו ולא שמענו על מימצאים כאלו ואחרים ,מגוחכות בדיוק כפי ה,,לא מצאנו את בית ראשון בחפירות ,, ורק השנה פתאום הוכרחו להסכים ,אז מי הפרימיטיבי? גם מסקנות ביקורת המקרא לא חדשים אלא עתיקים במאוד ,כאבן עזרא,ר יהודה הלוי ,צפנת פענח ,ועוד, שלא ראו בכך סתירה בכדי להעמיד את הדת על תילה ,ואדרבה,, ,,
בעל
יפה מאוד , איני מכיר את שילה ,איזו מישרה? אם על מישרה עיתונאית ,כנראה שלא לקח בחשבון שלהיות מקורי גם במקור ראשון הוא סיכון לא קטן , וכעין שברויאר אמר ,יש דברים מקוריים או צודקים ויש דברים חכמים ,אל תהיה צודק אלא .....
נשלח ב-27/11/2012 09:05
לא חייבים להגדיר כ"שילם במשרה" משרה חינוכית ממומנת ונתמכת על ידי בעל כיוון חינוכי כל שהוא ברגע שמישהו בוחר כיוון שהגורמים אינם מעוניינים לחנך בו הוא זה שבחר שלא לחנך או ללמד את הגורמים האלו ייתכן שהיה צריך להתפטר בעצמו
נשלח ב-27/11/2012 13:38
בעל
קראתי ,, נראה שמדובר על יהודי שהשתמש בכתבה כאמצעי להוציא סוד שאיתו הוא חי וכפי שבעצמו תיאר שאינו מוכן לחיות כאנוס ,וממילא מתן שכרה בצידו, השאלה מה סיפורו של הרב גייקובס,
נשלח ב-27/11/2012 14:07
הרב ג'ייקובס צריך להודות לאלוהים שהוא לא חי בתקופה שבה חי שפינוזה -מן הסתם היה מנודה בכלל מהקהילה.
הוא צריך להיות מאושר שהוא שילם רק במשרתו . מחיר קטן עבור האמת.
הוא יכול גם להתנחם כאשר יזכר בתקופה החשוכה שבה גלילאו גליליי נכנס למאסר עד סוף ימיו בגלל הפצת האמת המדעית בגלוי ואחרים שעלו על המוקד בגלל דעותיהם.
תוקן על ידי אפריםבן ב- 27/11/2012 14:06:59
נשלח ב-27/11/2012 14:30
בילי על הרב ג'ייקובס שמעתי מעט מזעיר, בין היתר שהרב דסלר טען שהוא המעולה שבתלמידיו. אין לי מושג מה קרה מעבר למינמום שברשת, אבל כנראה שיש מצב שאנשים נמאס להם מהחיים הכפולים ומוכנים לשלם מחיר בעד חיי יושר. אני מניח שכמו בכל דבר גם כאן יש חישוב מסוים, אנשים יימסרו את הנפש עבור דת, כולל קומוניזם, אך לא בהכרח עבור הזכות ללמד ביקורת המקרא בריש גלי.
