עיקרי האמונה היהודית, הרב ברוייאר, הרב ג'ייקובס, ביקורת המקרא ולייבוביץ

אנסאזי- הרי ששוב, בדומה לליבוביץ, הבאת כאן דעה "חילונית" לשיח דתי סגור. היהדות הרבנית נסמכת על ההכרה של המוסד הרבני המקובל ולו של קול אחד ממנו ולא על הנחות אינטלקטואליות, חדות ויפות ככול שיהיו של אקדמאים. אני אדם משכיל (מבחינה אמפירית) ואוכל לתת פירוש יפה לתורה בעצמי אולם אינני נחשב בינתיים בדו שיח זה.
ואין אני מדבר רק על ביקורת המקרא אלא על כל שאינו מסתדר בתפיסה זו- למשל מדוע הקב"ה עצר את בניית מגדל בבל אך לא עצר אותנו מלהגיע לחלל/לעוף/לבנות את האמפייר סטייט בילדינג? ועוד כשמעשים אלו נעשו בבירור בשם המדע (במיוחד המירוץ לחלל) ולרוב ע"י מדענים אתאיסטים (סתם דוגמא מפגרת אבל בכלזאת) הרי שלגבי ביקורת המקרא, מספיק שאין ראיות (ונעזוב את המוני הממצאים של מכתבי אל-אעמרנה וכו') כדי שההנחה שהקב"ה "משחק איתנו" תהייה נכונה. הרי שב-100% נכונות היסטורית כל תגלית הייתה אמורה לחזק את האמת ובמיוחד כשהקב"ה אמור לתת, אליבא דרמב"ם למשל, ראיות היסטוריות לאלו שאינם מאמינים (לשיטתו ספר התורה אשר מתפקד כספר היסטוריה בעיניו ולשיטתינו היו אמורות להיות ראיות בדמות ממצאים ארכיאולוגים וכו' ובטח שלא סתירות מובהקות, אפילו אם ניתן עקרונית להתווכח איתן- חשוב על כך, למה שיהיו בכלל סתירות ועוד רבות כ"כ אם הכל הסטוריה פרופר? בכלל לא היו אמורות להיות סתירות!).

יהיאור- ועוד איך שיש הכרח! הרי אתה חייב להאמין לפי 13 העיקרים במושג הנבואה, בתורה מן השמיים, תחיית המתים וכו'. כמו כן העיקרון של השאלה אינה האם ניתן לטעון כי ישנו מקור אלוקי בנפרד וחיבור מאוחר יותר.
גם אתה הצגת שוב, דעה ללא תימוך או סימוך. שים לב לדבריו המלומדים בהחלט של מציץונפגע: 

א. העמדה הקשוחה שכל התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל נאמרה למשה מפי הגבורה. הדעה הזאת מופיעה בחז"ל והרמב"ם אף פוסק שמי שאינו מאמין בכך הרי הוא מין. עם זאת , כפי שיובהר להלן , קבלת האמונה הזאת אינה מתחייבת , לא מדרישות האמונה המחמירות ביותר ולא ממתן אימון אפילו מוחלט במסורת (אלא אם כן אנו מתחייבים להאמין באופן מילולי בכל אגדות חז"ל). 
 
הרי שבכל מאמרו לא הביא מציץונפגע כל תימוך לדעות ולגישות האחרות בתוך היהדות (אלא אם הוא עצמו אחת ואינני יודע) והרי שמסקנתו הסופית גם אינה נכונה- הרי הרמב"ם הבהיר שניתן לחלוק על חז"ל בנושאים מסויימים (כגון מדע) אך לא לחלוק על פסיקתם לעולם- כאן הרמב"ם בעצמו פסק שמי שלא מאמין הרי הוא מן המינים.

וכך אתה רואה כי אכן יש הכרח, לפחות בגישה ה"קשוחה" להשען על עץ גבוהה, או לפחות על עץ.

רוחדשה- ישנה חובה לבסס את האמונה על רב מסויים מכיוון שאתה יוצא כנגד התפיסה המקובלת, שיש עליה קונצנזיוס חברתי (וגם אם לא בכל החברות, אזי לפחות קונצנזיוס מוחלט מבחינה דתית של היהדות הרבנית האורתודוקסית) שאם אתה לא חלק ממנה אז אתה "לא בסדר" (כופר, מין וכו') והרמב"ם טרח להגדיר זאת ולפסוק לפי זאת.
לכן אין אתה יכול להיות הרב של עצמך אלא אם אתה רב, שמעו את הדעה שלך (אפילו אם בציבור מסויים), ולא נידו אותך.

ביליצר- קודם כל, צודק לחלוטין ב100% מתנצל! מה קורה?? :)
העניין הוא שביקורת המקרא היא רק סימפטום. מה לגבי שאר הקביעות המתנגשות של החובה להאמין? 
כמו שכתבתי קודם- יש המון תפיסות קשות כמו מושג הנבואה, שהכל משמיים, השגחה (למרות שפה כן עוד אפשר להתווכח), השבת גמול וכו'. ופה אלו תפיסות יסוד, ככה שאי אפשר פתאום לבוא ולהגיד שאני רואה את זה אחרת... יש חובה להאמין.

האם יש בפורום אגב רב?
 

בעל - תודה, אני אתחיל במלאכת הקריאה.

ירוחם- נקודות המוצא שלי הינן היסוד של האמונה היהודית הרבנית- והיא שהרבנים הם מעצבי הדת מפני שתורה "לא בשמיים היא". אני לא רואה איך זה עניין של אנשים שחושבים כמוני- היש מקור דתי שחולק עלי?