|
|
| נשלח ב-29/11/2012 16:36 |
|
| |
חסר (סגול, סגול) =))
פה ממש חייכתי...
כי באדם מושלם אין מקום להתחבר! וזה המשפט הכי נכון..
טוב. (אין אייקונים..)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 16:46 |
|
| |
V
_________________
אני מודה. אני מתגעגעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 16:51 |
|
| |
גם מי שמנסה להיראות מושלם זה לא הולך לו.. ולא כי הוא שחקן גרוע.. אלא כי מה שבשבילו מושלם- לא מחייב שאצלי נקרא מושלם. וכמובן שצריך לבוא ממקום של צריכים את השני.. אחרת באמת אין למה להתחבר..
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 20:12 |
|
| |
אוקיי, אני רואה שלא כולם הבינו אותי נכון, אני אנסה לפרט עוד.
רוב האנשים בעולם חושבים שהם פחות או יותר מושלמים בהתנהגות שלהם. קשה מאוד לבן אדם להודות בינו לבין עצמו שהוא לא מאה אחוז. למשל, נדיר מאוד לשמוע בחור/ה שהורידו אותו והוא יחשוב שהסיבה בגללו. בדרך כלל הוא יאשים (לפחות ינסה) את הצד השני, שלא מספיק קלטו אותו או שהם מסתכלים על דברים זניחים וכו' או שה' רוצה לנסות אותו... הוא חושב שה' רוצה לשנות אותו...
לכן שאדם מציג את עצמו, מבחינתו רק הדברים שהוא מצליח בהם נחשבים חלק ממנו, וגם מתי שהוא יועיל בטובו לספר על מקרים לא נעימים שקרו לו בחיים, הוא ימצא אשמים אחרים, כי בשביל להבין שאנחנו לא מושלמים צריך מידות וצריך להיות חכם.
עכשיו בוא נניח אחד מספר על תקופה לא טובה בישיבה, הוא יכול להאשים בזה את הצוות/החברים/המשפחה והוא גם יכול להאשים את עצמו, ושהוא עושה את זה הוא מראה שהוא לא מושלם ובדיוק כאן הרגש נכנס לפעולה.
כמובן שצריך לעשות את זה בהדרגה ובפגישות הראשונות, לפני שבכלל רואים שיש איזשהו קשר, לא לפתוח דברים רציניים שאנחנו חלשים בהם.
מקווה שעכשיו יותר ברור.
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 20:13 |
|
| |
| אני_הקטנה כתב: |  | | חסר (סגול, סגול) =))
פה ממש חייכתי...
כי באדם מושלם אין מקום להתחבר! וזה המשפט הכי נכון..
טוב. (אין אייקונים..) |
|
מסקרן אותי למה חייכת?...
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 20:13 |
|
| |
לראות את צורת המבט של אדם על הסביבה מוסיפה בידיעה מול מי אתה עומד....
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 20:26 |
|
| |
אז מה את חושבת, העתקתי ממך?...
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 20:27 |
|
| |
| אחי23 כתב: |  | אוקיי, אני רואה שלא כולם הבינו אותי נכון, אני אנסה לפרט עוד.
רוב האנשים בעולם חושבים שהם פחות או יותר מושלמים בהתנהגות שלהם. קשה מאוד לבן אדם להודות בינו לבין עצמו שהוא לא מאה אחוז. למשל, נדיר מאוד לשמוע בחור/ה שהורידו אותו והוא יחשוב שהסיבה בגללו. בדרך כלל הוא יאשים (לפחות ינסה) את הצד השני, שלא מספיק קלטו אותו או שהם מסתכלים על דברים זניחים וכו' או שה' רוצה לנסות אותו... הוא חושב שה' רוצה לשנות אותו...
לכן שאדם מציג את עצמו, מבחינתו רק הדברים שהוא מצליח בהם נחשבים חלק ממנו, וגם מתי שהוא יועיל בטובו לספר על מקרים לא נעימים שקרו לו בחיים, הוא ימצא אשמים אחרים, כי בשביל להבין שאנחנו לא מושלמים צריך מידות וצריך להיות חכם.
עכשיו בוא נניח אחד מספר על תקופה לא טובה בישיבה, הוא יכול להאשים בזה את הצוות/החברים/המשפחה והוא גם יכול להאשים את עצמו, ושהוא עושה את זה הוא מראה שהוא לא מושלם ובדיוק כאן הרגש נכנס לפעולה.
כמובן שצריך לעשות את זה בהדרגה ובפגישות הראשונות, לפני שבכלל רואים שיש איזשהו קשר, לא לפתוח דברים רציניים שאנחנו חלשים בהם.
מקווה שעכשיו יותר ברור.
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
|
|
ברור..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 20:29 |
|
| |
חחחחח
עו"ד בדרך אליך...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 20:33 |
|
| |
לפחות אני יודע שלא טעיתי - לא הייתי סגור שהשני גם סגול...=))
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 20:35 |
|
| |
התכוונת הראשון...=)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 23:17 |
|
| |
אחי, ראשית - יפה לך הניתוח הדק הזה - אהבתי!
שנית, אם הבנתי אותך נכון, במילים אחרות אתה בעצם אומר - שאל לנו לנסות ליחצן את עצמינו בצורה מושלמת, לשחק אותה שהכל הפי אנד, לתת לשני את התחושה שבעצם הכל דבש, כי היחצנות הזאת בעצם יוצרת איזה חיץ ביניהם. אלא שנדע להיות כנים עם עצמינו, כנים עם האמת, ובתבונה ובטאקט נשתף את הצד השני גם בחלק הרגשי שלנו, בחלק החלש יותר. ודווקא הגילוי לב הזה יגרום ללב של שניהם להתקשר ולהתחבר.
אם כוונתי באמת לדברייך, באופן כללי אתה בוודאי צודק שפתיחות וגילוי לב מחברים הרבה יותר מאשר מסע יחצנות מושלם. אבל יחד עם זאת, יש הבדל בין כשאתה בונה קשר ממסד עד טפחות, לבין כשאתה נמצא בפגישות שביננו מה שמשחק שם (אצל רובם/ן בכל אופן) זה ההרשמה, וכמה שאת/ה הכי טוב, חכם, מבין, מקובל, פופלארי וכו'.. וכשהצד השני שומע דברים פחות חיוביים, או דברים שהם לא חלקים, פעמים רבות זה יכול להרתיע, להרחיק, ובפרט שבאופן ספונטני הצד השני חושב, אם זה כך, לך/י תדע/י מה עוד מסתתר שם..
ובכלל ובשביל להיות מה שאתה הצעת צריך לכך הרבה אומץ מה שלרובם/ן אין!
אישית, הייתי לוקח את הצעתך, (ואולי באמת התכוונת לכך) לא לחלק של לשתף בחולשות, או בנקודות הפחות חזקות, אלא בקטע של לספר יותר על התחושות, על הקשיים האישיים, על המלחמות.. שבעצם מצד אחד אתה כן מספק על הרגשות, ושלא הכל נוצץ, אך מצד שני אתה גם מעלה את קרנך בכך שאתה מספר שאתה נלחם, מתמודד וכו'..
בהצלחה לנו:)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2012 23:58 |
|
| |
נקודה, יפה הבנת אותי...
תודה...
_________________
תוקן על ידי אחי23 ב- 29/11/2012 23:59:00
לאהוב זה הטוב שבטוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2012 12:02 |
|
| |
יפה אחי, קראתי פעם מחקר שנעשה בנושא גילוי סימפטיה, הראו לאנשים קטעי וידאו מתוך חידון של ארבעה אנשים 1. הראשון ידע בצורה מושחמת את כל השאלות. 2. השני ידע גם כן את השאלות, אך איתרע מזלו ותוך כדי הנפת ידיים הוא שפך על עצמו כוס קפה בלי כוונה. 3. השלישי הפגין ידע בינוני. 4. הרביעי הפגין ידע בינוני וגם שפך על עצמו כוס.
דירוג הסימפטיה היה כדלהלן: 1. הידען ששפך על עצמו. 2. הידען שלא שפך על עצמו. 3. הבינוני שלא שפך. 4.הבינוני ששפך.
מסקנה: אנחנו אוהבים מעלות, אבל עדיף שיהיה איזה חסרון קטן בשביל להראות אנושי.
אוסיף רק שרואים את זה בתקשורת לגבי אנשים עם חסרונות, קל מאוד להזדהות ולהעריץ נכה שהצליח על אף מוגבלותו יותר מאדם רגיל שהצליח, אבל אם נשמע על נכה שיושב בבית רעב ומובטל זה לא יביא להזדהות.
|
|
|
|
|