| נשלח ב-2/12/2012 17:46 |
|
| |
טיפים להורים
חשבתי שנוכל ללמוד מתוך הניסיון שיש לכל אחד מה יכול לעזור לילדים שלנו לגדול לבריאים בנפשם. כל מי שלמד על עצמו או על ילדיו או מניסיונם של אחרים וכמובן רונית תוסיף את הזוית המקצועית.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 19:34 |
|
| |
זו שאלה מעולה וכל כך מתאימה לי עכשיו, כשאני מתוסכלת כל כך. נותנת את כל מה שביכולתי וגם מעבר לה, לילדים שלי, ובכל זאת, כל כך לא קל להם! חשבתי לכתוב טיפ - לאהוב. לקבל. להכיל. להקשיב. להציב גבולות. להיות דוגמא אישית ערכית. וכל אותם דברים חשובים. אבל הנה - אני עושה את זה המוחן ומתוך מודעות ורצון ענק ותפילה, ובכלל לא קל. אולי זה לא סותר. אולי הם פשוט מורכבים ריגשית, אבל אחרי מחשבה והמון התבוננות אני שוב ושוב מגיעה למסקנה - שכל כך חשוב להכיר ביכולת המוגבלת שלנו. לעשות כל מה שביכולתי, וזה כולל - לעבוד על עצמי, למלא את עצמי, ולמלא אותם, ואחר כך? התוצאות הן כבר לגמרי לא בידינו... לפעמים מגיעה נחת שמרחיבה את הלב, ולפעמים כאב סוחט, אבל גם זה וגם זה, הם רק ביכולת ההשתדלות הצרה שלנו, שאליה אנחנו נידרשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 11:16 |
|
| |
מרימי רעיון מבורך! אין כמו ללמוד מניסיונם של אחרים. גם מאלו שאין להם עדיין ילדים כי הרי כולנו היינו ילדים.
אני מציעה שתנסו להעלות שאלות או מצבים יותר ספציפיים כך שיהיה ניתן להתייחס בצורה יותר ממוקדת ואז להסיק 'טיפים' אם ניתן
בברכה,
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 22:02 |
|
| |
הטיפ הראשון שלוקחת ממך עייפה- ההבנה שאנו מוגבלים ביכולותינו והוא יושיעינוו!
איך מחזקים את הבטחון העצמי של ילד ?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2012 02:42 |
|
| |
גם אני מצטרף לדברי העייפה כמה חלמתי לחנך את הילדים שלי ולתת להם דוגמה אישית טובה ובמציאות החיים לא רק שהרבה פעמים אני לא מחנך ולא נותן להם דוגמה אישית,אלא אפילו אין לי כוח להתייחס עליהם אבל כבר הפנמתי שזה לא באחריות שלי זה רצון ה' שכך ילדי יגדלו אז ברור שזה טוב אני משתדל שכשיש לי כוח לתת להם מה כמה שיותר ולחנך אותם,ושמתי לב שהילדים בוחרים את החלקים הטובים שלי בתור דמות האבא,ואת הזמנים הפחות טובים הם מלמדים עלי זכות
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2012 02:53 |
|
| |
ולעצם העניין לתת טיפים ממה שלמדתי בחיים,אני צריך לחשוב איך לכתוב את זה ,הדברים קצת מבולבלים לי לגבי ביטחון עצמי ,מה שאנחנו עשנו נתנו לילד גבוי מלא ועודדנו אותו ליזום דברים ,וגם אם הוא נכשל עמדנו לצידו ולא אפשרנו לו להתייאש דיברנו אם הרבה בחיידר וגם הוא דאג לכך,הוא נותן תפקידים לבצע מחמיא לו בפני כל הכיתה ומאתגר אותו לדוגמה ,וועד הרבנים עשה הגרלה לילדים שישרו את השיר שלהם,והוא מאוד רצה להקליט את עצמו,רק שהוא התחיל ובהתחלה זה לא הלך והוא התעצבן ובכה ויצא מהכלים,אזאשתי עמדה לידו ואמרה שהוא כן יכול וביחד הם למדו את השיר וחזרו עליו אולי שמונה פעמים עד שהוא היה בטוח ומאוד מרוצה,ומאז הוא כל הזמן רק רצה להקליט את עצמו זה נתן לו המון ביטחון
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2012 13:22 |
|
| |
תצמה איזה יופי של סיפור . כמה אפשר ללמוד מאישתך איך לא לוותר לילד ולא להתייאש מתחבר לדברים שרונית כתבה בפוסט שלה. האשכולות מתחברים
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 08:40 |
|
| |
| תצמה כתב: |  | ולעצם העניין לתת טיפים ממה שלמדתי בחיים,אני צריך לחשוב איך לכתוב את זה ,הדברים קצת מבולבלים לי
לגבי ביטחון עצמי ,מה שאנחנו עשנו נתנו לילד גבוי מלא ועודדנו אותו ליזום דברים ,וגם אם הוא נכשל עמדנו לצידו ולא אפשרנו לו להתייאש
דיברנו אם הרבה בחיידר וגם הוא דאג לכך,הוא נותן תפקידים לבצע מחמיא לו בפני כל הכיתה ומאתגר אותו
לדוגמה ,וועד הרבנים עשה הגרלה לילדים שישרו את השיר שלהם,והוא מאוד רצה להקליט את עצמו,רק שהוא התחיל ובהתחלה זה לא הלך והוא התעצבן ובכה ויצא מהכלים,אז אשתי עמדה לידו ואמרה שהוא כן יכול וביחד הם למדו את השיר וחזרו עליו אולי שמונה פעמים עד שהוא היה בטוח ומאוד מרוצה,ומאז הוא כל הזמן רק רצה להקליט את עצמו זה נתן לו המון ביטחון |
|
דוגמא מאלפת ללמידה !
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 19:09 |
|
| |
תצמה, זה כל כך מרגש!!! גם ההפנמה שלך, שלא הכל אנחנו יכולים, ולהפרד מהחלומות שלנו... כמה זה כואב ומתיש. וגם המקומות שבהם אתה כן נותן ונותנים בצורה כל כך מפעימה!
איך עוזרים לילד להיות רגוע? מדובר בילד חכם במיוחד, עם סף תסכול נמוך, שקשור גם לויסות תחושתי. כבר היינו בטיפולים פעם, רגשיים ומרפאי עיסוק. ועדיין... הוא כל כך זועם על העולם...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 22:17 |
|
| |
עייפה יקרה, בן כמה הבן? האם יש לך מחשבות מדוע בנך זועם על העולם? מה הוא אומר?
מה היתה האבחנה שבגינה קיבל טיפולים?
אם נדע קצת יותר אולי נוכל לחשוב יחד על דרכי התמודדות נוספים...
בברכה,
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 23:27 |
|
| |
הוא בן שבע, ילד מדהים וחכם במיוחד. מאז שנולד, הוא כמו שאמרה האחות בטיפת חלב "העולם גדול עליו" ויסות תחושת י אובחן מוקדם מאד, ואז עבדנו בריפי בעיסוק ובעקבות בעיות התנהגות - גם עם פסיכולוגית ילדים, שעבדה איתו להיות מסוגל לשלוט על הדחפים. זה היה כשהוא היה בן שלוש. מאז, יחסית היה בסדר. עבדנו על פי הנחיותיהן. הרבה עבודה עם הגוף - לויסות, והרבה הכלה, הקשבה וגבולות ברורים. עכשיו, הוא כאילו קפץ לגובה, ועם זה - פתאום יש בו שינוי וכבר ההתמודדות הקודמת לא עוזרת לו. על מה הוא זועם? על שמישהו עומד על השטיח לידו. על שמישהו מחייך אליו חיוך אכזרי - כלשונו. על שהוא לא מוצא את החוברת שהוא מחפש. ובעיקר... על זה שיש רעש לידו, התינוק צורח וכדומה. רעשים מוציאים אותו מהשלווה לגמרי. זה בערך... די מבולבל... תודה, רונית וכולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2012 14:45 |
|
| |
יש לי אח שדי דומה לתיאור שכתבת,הוא מאוד חכם יש לו המון מרץ והכל הוא היה חייב לקבל הרגע לא היה לו סבלנות הוא היה מתעצבן ומומחה להוציא את הרבה מהכלים, היום ב"ה הוא אברך חשוב שמאוד מצליח נשוי ואב לילדים,זה נכון שגם היום קל לעצבן אותו וכשהוא מתעצבן יש עצבים...,הוא יצליח לבנות את עצמו ממש טוב אני זוכר שאמא שלי ע"ה אמרה שכל מה שצריך לעשות מבחינתה זה להקשיב לו בשקט ובסבלנות ולתת לו להוציא את כל התסכול שיש לו מאחרים וכך הוא ירגע אני זוכר שיום אחד הוא התקשר מהישיבה קטנה,כולו עצבים והוא הודיע שהוא חוזר הביתה,אני הייתי בטוח שאמא שלי תנסה להרגיע אותו וכו.,אבל רק הקשיבה לו ואמרה אין שום בעיה אתה מוזמן הביתה אחרי כמה דקות הוא התקשר שוב שהוא נרגע ונשאר בישיבה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2012 19:02 |
|
| |
שבוע טוב ,
עייפה מדברייך אני מבינה שלבנך יש קושי בויסות התחושתי אך גם בויסות הרגשי ועשיתם עבודה טובה שעזרה בשנים הראשונות. י
ילדים כמו בנך חווים עצמם חדירים לאיומים מבחוץ (ומבפנים), ולכן הם עסוקים בלהגן על הגבולות שלהם ( זועם על מישהו שעומד על השטיח לידו) ואף לבנות ולבסס את הגבולות. החוויה החושית הבלתי נסבלת שלו לצלילים, לבכי, לרעשים, וכד' אינה נתחמת רק בתחושות החושיות הקשות אלא הופכת לחוויה רגשית אימתנית עבורו .הרעש אינו רק בלתי נסבל לאוזניים אלא בלתי ניתן לעיכול מבחינה רגשית ונחווה כמאיים ורודפני כמו שמראה החיוך נחווה ומתפרש על ידו כאכזרי. הוא סובל חושית ורגשית כאחד.
אני מתארת לעצמי שאת אמא מכילה וממשיכה את ההנחיות שקיבלת . אני משערת שהחוויה איתו גם לך ולסובבים קשה מאד. אני מציעה לחזור איתו לטיפול פסיכולוגי לא רק כדי ללמוד לשלוט על הדחפים אלא בעיקר לעזור לו לעבד , לווסת ולהכיל את האיומים שהוא חש מבפנים ומבחוץ ולאפשר הבניה טובה יותר של גבולות פנימיים של האגו.
בברכת חנוכה שמח לכולם
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2012 21:37 |
|
| |
תודה, רונית, ההסבר שופך אור על המצב. לפעמים אנחנו חשים תסכול גדול כל כך, כאילו אנחנו אשמים במצב שנוצר, שמשהו לא טוב בהורות שלנו. ומנגד - הוא ילד כל כך מדהים. היום הוא היה זה שוויתר לכולם על תורו בהדלקה והדליק אחרון, מחלק את כל הממתקים שלו ומרגיע את התינוק. זה מבלבל לפעמים, זה אותו ילד??? כן. מסתבר שאין מנוס, לא לכיס ולא לסזמן, ונצטרך לשוב לטפל.
ותצמה, גם לי היה אח דומה מאד, וכיום הוא אברך חשוב ונראה רגוע. ומה שאני לא מצליחה להבין איך פעם, בלי כל הטיפולים שנראים לי היום קריטים והכרחיים, יצאו ילדים נורמטיבים כל כך. הרי אם הייתי אני הבת של עצמי, מזמן הייתי הולכת למליון טיפולים, (כן... יש צער במילים האלו) אולי גם אנחנו יכולים כמו הורינו, להניח לדברים והם יסתדרו? (אני לא שואלת את זה מעשית . ברור לי שאנחנו צריכים ללכת לטיפול, אבל רעיונית, איך זה מסתדר?)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2012 11:39 |
|
| |
אני לא בטוחה ש'פעם' היו בריאים או נורמטיבים יותר.
לילדים קשה להסתיר את עולמם הפנימי לעומת המבוגרים. לכן, לא פלא לפגוש ילדים שהתקשו בילדותם כמבוגרים שמתפקדים נורמטיבית .
יתר על כן, ישנם מצבים או מערכות יחסים בהם אנשים מרגישים בטוחים יותר להביא חלקים מסוימים של עצמם לעומת זמנים אחרים בהם נפגשים עם חלקים אחרים באישיות.
ביון, אחד התיאורטיקנים הפסיכואנליטים הגדולים בני זמננו אמר בכל אישיות בריאה יש חלק לא בריא ובכל אישיות לא בריאה יש חלקים בריאים. אנשים בוחרים (במודע ושלא במודע) להביא את החלקים השונים באישיותם במצבים שונים (בטוחים יותר או פחות). כך שלא פלא לראות שיש אנשים שבמערכות מסוימות יגלו התנהגות נורמטיבית גבוהה לעומת מצבים מסוימים שם החלק הפצוע יותר ייחשף יותר.
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2012 14:41 |
|
| |
זו באמת שאלה טובה אני חושב שבדורות הקודמים היו יותר חזקים מהיום,אם אנחנו היינו צריכים לחיות בעוני כמו שחיו פעם לא היינו שורדים,ואני מאמין שהרבה בעיות שאנשים בגילינו סובלים מהם אם היו מטפלים בהם בקטנות כמו שצריך, מצבם היום היה הרבה יותר טוב כנראה שכל דור וניסיונות שלו פעם שלא ידעו ה' דאג להם בדרך אחרת ,היום שיודעים צריך לטפל אני מסכים שהצורך בטיפול מכאיב,אבל אני מעדיף את הניסיון הזה מאפשר להיות חולה במידות רעות,לא שאני כ"כ טוב אבל אני לא רע
|
|
|
|
|