|
|
| נשלח ב-6/12/2012 11:49 |
 |
| |
ספרן ואם אני חושב שהנזרות מהתעסקות בעניינים גשמיים מתאימה יותר לשבת ולכן אצום בה – הייטב בעיני הר"מ (בנו כתב כך)? אבל למה לעצור בדרבננים, כפי שעצר בע"ב, או בעשין. הדת שיהיאור מנסה לדחוף במסווה של הר"מ מובילה לעיצוב אישי מאוד גמיש, וכשאלת יתכן, גם בעינינו דאו' חמורים. למה לא להחיש את טחנות הצדק?
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 06/12/2012 11:51:43
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 12:52 |
|
| |
ת"ט
מה בעצם מונע בעדך?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 15:20 |
|
| |
החוק הוא כללי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 15:28 |
|
| |
מנין לך
ראה מו"נ ח"ג פל"ד
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 15:35 |
|
| |
1. ראית שם אחרת?
2. לדעתי יש לר"מ בחיובי המצוות שתי קומות, הראשונה היא טעמיהן (ובזה יתכן וטעם פלוני אינו תקף בנסיבות אלמוניות והר"מ נזקק לתירוץ שהבאת) והשניה היא בטוי לעבדות, וזו כללית ללא חריג
3. מה פשר הבטוי "משום כך לא ראוי לקשור 12 את הדברים שהתורה מתכוונת אליהם כוונה ראשונה לא בזמן ולא במקום, אלא הדינים יהיו מוחלטים וכוללים,"?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 15:49 |
|
| |
אם החוק מזיק למישהו, לדוגמא הוא קיום הכוונה שנייה ימנעהו מהכוונה הראשונה, מדוע שיתחייב?
עבדות נשים בינתיים בצד.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 18:48 |
|
| |
לולא עבדות אכן זו שאלה. מדוע אינך חושב שזו הוכחה שהר"מ שציינת סובר כך? יותר נוח לוצר בהפוך על הפוך שזהו רמז השם ללעג את כל העיסוק בפרטי המצוות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 20:58 |
|
| |
ולשים ללעג את כל העיסוק בטעמי מצוות?
ולגבי פרטי מצוות, הלא הרמב"ם בעצמו כתב שמי שמחפש טעם לפרטים הוא משתגע שגעון ארוך.
אז מה עדיף, ללכת עם העקרון או עם הפרטים שאמורים לשרת את העקרון?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 21:20 |
|
| |
בעל
טעמי המצוות? האם לדעתך אפשר להגיע לכל טעמיי המצוות כלומר להבין את הטעמים? אם אי אפשר להגיע לכל טעמי המצוות. כלומר שלא הגעת לטעמים הנכונים, כי אין לנו כנראה הכלים להבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 21:25 |
|
| |
אני מדבר על שיטת הרמב"ם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 21:53 |
|
| |
ואני שאלתי אותך- את הרמב"ם אני לא יכול לשאול מטעמים מובנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 21:59 |
|
| |
ממתי יש חשיבות לדעתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 22:53 |
|
| |
ענווה? הלל הזקן הענו הגדול אמר- אם אני כאן הכל כאן- ואם אני לא כאן שום דבר לא כאן.
לי חשובה יותר דעתך, מדעתם של הרבה אחרים וחשובים, כי אתה חושב כאדם עם ידע מהיום- ולא מאתמול.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 23:23 |
|
| |
נושא הפרטים והכללים זקוק לדיון מורחב בפני עצמו. מ"מ, כמה הערות למה שנכתב פה.
לא נטען שההמון לא יכול לקבל דת ללא פרטים, ואדרבה, נראה שהמהלך שהיהדות עברה לדת מאד פרטנית מגיעה דווקא מהשכבות האליטות בעם שהשליטו את ההסתכלות שלהם, מימי רז"ל ועד ימי החזו"א, ודווקא לא מההמון שנוטה יותר לקבל את הרוח הכולל שבדתות ולא את הפרטים המייגעים. וזה אכן בעיה חמורה של היהדות הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. נדמה לפעמים שאנחנו מפחדים מלהגיד את מה שיש לנו להגיד בברירות בשתי מילים ותחת זה נוטים לסבך את הכל לעשרות סעיפים וסעפי קטן. . וכבר רז"ל אמרו [וודאי מקס ישמח לצטט]"לעולם יהא ד"ת בידך כללים ולא פרטים".
אני לא חושב כשרע"ק אמר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה שהוא שיקר, הוא במאת הבין שכל התורה כולה מבוססת על כלל פשוט כזה. והוא הדין כל מי שניסה לעשות דבר כזה.
בענין השאלה שזה רפורמיות, וודאי מייצגי הרפורמים שבכאן ישמחו לטעון שהרפורמה והארות' זה ענין של זהות והגדרה עצמית וכלל לא הבדל עיקרוני מוגדר, אני לא טוען שזה נכון לגמרי. אבל ברור שהטענה שזה רפורמה אינה טענה כלל, אם זה מה שיוצא לי בתורה אז זה התורה הקדושה. ואני חושב שהרפורמה עשו טעות כשהגדירו את עצמם ככזה. נראה לי שעיקר ההגדרה של רפורמה וקונס' כזרמים מובדלים הגיעה מהכיוון שלהם יותר מאשר מהכיוון האורת' הדוחה, ובאמת שתנועות אלו התפתחות כראוי רק בשני מקומות, גרמינה וארה"ב, ועיקר הצלחת הרפורמה בארה"ב, בגלל שזה תרבות שהכל חי על הגדרות מפלגתיות ותיוגם חיצוניים שאנשים מחפשים להיות תחת איזה דגל ופחות את המהות. כלפי המהות אפשר להיות בפנים האורת' לגמרי מכל הסתכלות מהותית ולטעון את מה שיוצא לנו כפשט הנכון בתורה.
וכבר כתבתי כאן לא פעם אחת, בחומש שלי, ואפילו ברמב"ם שלי, לא כתוב אף פעם : מצות עשה אחת, והוא להיות אורתודוכסי. מצוות לא תעשה אחת:, והוא לא להיות רפורמי או קונסרבטיבי. כך שנבצר מאיתי להבין איזה סוג טענה זה כשצועקים "הרי זה רפורמה". ואם כלפי תנועת הרפורמה הקיימת במציאות הרי שאני לא חלק מתוכה בכל אופן מאחר וזו הגדרה סוציולוגית ולא ענינית. ואי אפשר לטעון שאם יש אי אלו בעיות בתנועה הרפורמית הקיימת שגם הטענה שלי זה לא טענה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2012 08:08 |
|
| |
בעב א. האם הר"מ באמת חשב שכל הפרטים נצרכים? הסברו טוב רק כשיש בחירה בין שני אופני ביצוע אבל איני חושב שמישהו חושב שאם היו נחסכים 35% מדיני הקרבנות היה קורה משהו למטרה הראשית, או אם לא היה צורך בשערות בתפילין משהו היה משתנה ב. טעמי המצוות גם הם שרירים וקיימים, לא רק כהסבר לנבוך, אבל שאינם מכסים את כל היריעה, כאמור (אגב, דוגמה משבוע שעבר – המאבק עם המלאך היה במחזה הנבואה בלבד לר"מ בעוד שהטעם במואר במורה כאמור בתורה. לא מוזר שדווקא נבואה זו זכתה למצבה לדורות?) יהי טוב, נניח שרפורמה זו הדרך. זה לא כמעט בדיוק מה שחשב בן הבתולה? אולי גם זו יהדות מבחינתנו אלא שההבדלה הגיעה ממנו או מתלמידיו? (גם תשובה חיובית תתקבל)
|
|
|
|
|
