|
|
| נשלח ב-6/12/2012 17:59 |
 |
| |
הרכבת שלך מתקדמת בנושאים אחרים. החיים מורכבים מהרבה פרמטרים. חוץ מחתונה יש גם התפתחות אישית, קריירה, קשרים חברתיים, תחביבים ועוד. אז בנושא אחד את עדיין "תקועה", זה לא אומר שאי אפשר לקדם נושאים אחרים
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 18:19 |
|
| |
אין מצב לא להיות בתוך הרכבת. לכל אחד יש רכבת שהוא נמצא בה.
הרכבת היא אישית ואינדודואלית, לכל אחד יש רכבת משלו ומסלול שונה וזה מה שטוב בשבילו.
ואל תשכחי שיש רכבות הנוסעות על מסילות קצרות ונראות מבטיחות אבל לא מגיעות ליעד...
(דרך קצרה שהיא ארוכה וכו'...)
הכל ענין של סיעתא דשמיא.
הצלחות ונסיעה בטוחה!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 19:32 |
|
| |
כשאת מחכה לרכבת יש הרבה רציפים.. ובכל רציף עוברות כמה רכבות.. גם הרכבת שלך תגיע.
ואל תסתכלי על מה שיש עכשיו לחברות שלך. אל תשווי. את לא יודעת איזה מהמורות מחכות להם בדרך.. ואני בטוחה שלא היית רוצה את הניסיונות שיש להם ושיהיו להם.
תבקשי מה' את שלך. וכשאת מבקשת, תבקשי שכל הטוב יבוא תמיד מהכיוון החיובי :)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2012 13:03 |
|
| |
לחייכנית
ישנה תפיסה אצלנו בציבור ש'רווק זה לא נחשב', לא משנה מה הוא יעשה ואיפה יהיה.
אנשים מסתכלים על חיים של רווק כעל חיים זמניים, לרוב הוא אפילו לא רשום ברשימות של העליה לתורה.
וברגע שאנחנו מאמינים בתפיסה הזו ההרגשה היא כאילו ה'חיים האמיתיים' יתחילו רק אחרי החתונה.
ועד אז זה משהו זמני שצריך לעבור, סוג של חדר המתנה. ובחדר ההמתנה לא עושים משהו מיוחד, רק מעלעלים בעלון המזדמן ומשחקים בפלאפון. גם אם יומו של הרווק מלא זה לא מחייב שהוא לא בהמתנה.
הפתרון לדעתי הוא להתחיל לתפוס את העכשיו כחיים אמיתיים לכל דבר, לקחת את הדברים שאנו תמיד מתכננים ליום שאחרי, לחיים האמיתיים, ופשוט להתחיל לבצע. התשוקה לנישואין צריכה להיות אך תשוקה לדבר אין משמעותה שעד השגתו רכבת החיים לא יצאה.
זה קורה לכולם כמעט ברמה זו או אחרת, אני כותב את הדברים מתוך המצב,
אבל עשיתי לא מזמן כמה צעדים בכיוון ואני רואה תוצאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2012 13:23 |
|
| |
רוח כל מילה פנינה...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2012 13:33 |
|
| |
תודה צדיק
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2012 15:29 |
|
| |
לגמרי מה שרוח אמר (אמרה?)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2012 18:53 |
|
| |
עדיף לא לעלות מאשר לעלות בלי כרטיס ולקבל דוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2012 11:15 |
|
| |
בס"ד
רוח,אתה אדם חכם....(ואני לא מחמיאה סתם...)
הבעיה שכמה שנצליח,יתקעו בנו מבט מאשים של "נו אם את כזו מוצלחת,למה לא חטפו אותך? סימן שאת בררנית"
ולא מעריכים את השגינו!ככה שכמה שנחשוב שאנחנו ברכבת,קשה להתעלם מדעת הקהל עלינו....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2012 12:47 |
|
| |
חייכנית,
תודה על המחמאה,
סח לי פעם פסיכולוג ידיד,
שאחת הבעיות הגדולות של אנשים שמגיעים אלי, היא שהם לא יודעים לפני הטיפול איך הם ירגישו אחרי. למשל, אני אומר לאדם לעשות משהו, הוא עונה לי "מה זה יעזור הרי גם אחרי זה יהיה קשה".זה כמו להגיד לרופא "אני סובל מכאבי תופת וכל מה שאתה נותן לי זה כדור ?? ואחרי שאני אקל אותו מה יהיה אז??" האדם לא יודע שאחרי שיקח את הכדור הוא ירגיש אחרת לגמרי. לאנשים קשה לתפוס שאנו משתנים, ואחרי תהליך השינוי אנו מקבלים השקפת עולם שונה לגמרי. אולי אחרי זה את תתפסי בצורה שונה את הסובבים אותך.
סילחי לי אם אני טועה, אבל אני חושב (גם לגבי עצמי) שכאשר מפריעה לי העובדה שאנשים מרחמים עלי זב רק אם גם אני מרחם קצת על עצמי, אם אני מרגיש טוב עם עצמי כל ההסתכלות היא אחרת.
העובדה שאת חכמה ומוצלחת (ואני לא מחמיא סתם) היא פוטנציאל, השאלה היא מה את עושה עם זה. נסי לחשוב עם עצמך מהם החלומות שלך לחיים, מה היית רוצה להשיג אחרי הנישואין (הישגים שלא קשורים לנישואין), ולבדוק האם את עושה אותם או שאת מחכה בחדר המתנה ל"תחילת החיים".
כמובן שזה לא אומר שצריך להפסיק לרצות להתחתן, אבל הרצון הזה צריך להיות רצון אמיתי ופנימי. זה צריך לבוא מתוך הידיעה כמה טוב זה יהיה, ולא מתוך ההרגשה כמה רע עכשיו.
חנוכה שמח
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2012 13:28 |
|
| |
רוח, אתה צודק לענין שמה שאתה משדר, זה מה שחושבים עליך.
על אף שלא חסרים כאלו שימצאו תמיד דרכים לרחם על השני, אולי מתוך תחושה שכך הם טובים ממנו.
ואין מה לעשות נגדם, כי אם לחזק את עצמינו, ואת התדמית שלנו בעיננו.
וחייכנית, התכלית בעולם היא לא חתונה, כי אם לעשות את רצון הבורא, לקיים את דבריו ולאהוב אותו בכל מצב בו אנו נמצאים, בו הוא רוצה שנהיה, כי זה מה שטוב לנו.
הרבה פעמים אני מזכירה את זה לעצמי, שגם אם כרגע אני לבד, אין זה אומר שאין לי תפקיד.
בהצלחה!
|
|
|
|
|
