זמן פוליטיקה - המצע הכלכלי או המצע המדיני בטחוני?

קודם כל אני מתנצל מראש על אריכות הדברים, ומבקש ממנהל הפורום – לא למחוק! למרות אריכותם... רציתי להתייחס לנושא ברצינות וקשה לקצר כאן... וגם מה שכתבתי כאן – זה רק על קצה המזלג ממה שיש לי לאמר.

בכל מערכות הבחירות הכלליות עד עכשיו – תמיד הצבעתי עבור מישהו: לא בזבזתי את קולי ע"י אי הצבעה כך שיחוזק חלילה השמאל ושותפיו... אבל אף פעם(!) עד עכשיו לא הצבעתי בלב שלם עבור מישהו: איש או מפלגה.

המצב אינו שונה אף בבחירות המתקרבות הפעם. אינני רואה אף רשימה אחת לכנסת – שאוכל להצביע לה בלב שלם: גם מתוך הערכת מנהיגה ואנשיה, גם מתוך הזדהות עם דרכה ומצעה, וגם מתוך בטחון שיעברו בכלל את אחוז החסימה, או יצליחו להשפיע מספיק  ולעשות שינוי אמיתי בכיוון הנכון... אין! אין... רק ברירת מחדל כלשהי – כרגיל.

למי הייתי יכול להצביע באמת בלב שלם ונפש חפצה? אלה הם התנאים:

לקבוצת הנהגה שהתגבשה זמן רב לפני הבחירות וללא קשר אליהן, ולא בחופזה ולצורך הבחירות: קבוצת הנהגה (צוות) בראשות איש אמת: מנהיג נבון, ערכי ולאומי, בעל חזון, יכולת חשיבה ותכנון, וכישרון ניהולי – שיגבש/יתגבש סביבו צוות של אנשים: מנוסים ו/או מוכשרים – מומחים בתחומים שונים: לא פחות מ-10-12 אך לא יותר מ-30... שייועדו, יוכנו ויוצגו מראש לתפקידי השרים, ראשי המערכות והרשויות השלטוניות בממשל עתידי: צוות שיהווה את המעגל הראשון בתנועה (לא מפלגה, ולא "התנועה" של ציפי לבני חחח...) עממית חיה ופעילה – מונהגת, ומונחית יעדים – שמטרתה: להחליף את השלטון הקיים על כל רבדיו וכל האליטות שלו וכל שיטותיו, לממשל יהודי-ערכי-לאומי - ענייני ומקצועי ולא פוליטי - שיקדם ויישם את מטרותיו, זכויותיו ושאיפותיו של עם ישראל בארצו – לטווח ארוך, ויביא פתרונות אמיתיים/דרכי התמודדות מוצלחות עם כל הבעיות הקיימות אצלנו.  כל זאת על-פי ערכים ועקרונות יסוד, ותוכנית מעשית ומפורטת – שעיקריה יוצגו בשקיפות – כולל חשיפה לביקורת אפשרית – הרבה לפני בחירות כלשהן ובלי קשר אליהן: אפשר לקרוא לזה - מהפכה עברית...

תנועה כזו תהווה אבן-שאבת – מגנט! להמוני אנשים מכל שכבות הציבור. היא תורכב כאמור ממעגל ראשון: צוות הנהגה, מעגל שני: פעילים-חברים - מחוייבים וחדורי מוטיבציה שיתנדבו ויגוייסו בכל רחבי הארץ וכל רבדי החברה... (בשאיפה לעשרות אלפים, עד למאה או מאתיים אלף) ומעגל שלישי: אוהדים ותומכים – בשאיפה שאף יצביעו לרשימה לכנסת – אם תוצג... ויכניסו לבית-המחוקקים – מסה קריטית של חברים (+40-50) שאי אפשר יהיה להקים ולקיים ממשלה בלעדיהם, ויאלצו בכל מקרה לקבל את התנאים שלהם כדי למשול. וגם אם יכנסו פחות, לא יכנסו לשום ממשלה שלא תקבל את כל תנאיהם.

אין צורך לתקוף ולהכפיש אישים ומפלגות אחרים – מגבלותיהם וליקוייהם ידועים וברורים: רק להציג בצורה רצינית, עניינית ומפורטת: את העקרונות, ההצעות, האנשים, התכניות והיעדים – בהשוואה לאחרים ולמה שיש...

להלן כמה מן העקרונות והערכים שהייתי מצפה מהנהגה מיועדת להחזיק, בתחילה ברמה הכללית-פילוסופית:

הערך הגבוה ביותר על-פיו צריכים להתנהל חיינו הוא: ערך האמת.

בלי ידיעת האמת והעובדות - אי אפשר להגיע לצדק אמיתי, ובלי קביעה ומימוש של צדק אמיתי לא ניתן להבטיח את שמירת החיים של הראויים על-פי הצדק... (צדק אמיתי כולל גם רחמים - במידה הראויה ולמי שראוי, אחרת הוא בבחינת "דין" בלבד).

וכשאני אומר "אמת" אני מתכוון למובן הרחב של המילה: קודם כל - נאמנות לאמת ולעובדות, למידת וידיעת הנתונים והעובדות, דבקות באמת כערך מוסרי, חיפוש וגילוי האמת והעובדות בכל מצג, סיפור וטענה, וכן אמירת אמת ודיווח אמת, שקיפות, כנות, הגינות ויושר בהתנהלות האישית והקבוצתית... וכו'.

ערך האמת, ערך הצדק וערך החיים - שלושתם יחד - לפי הסדר הזה - הם הערכים החשובים ביותר על-פיהם צריכים להתנהל חיינו... ומדוע דווקא לפי סדר זה? כי לא ניתן לקבוע ולממש צדק ללא ידיעת האמת והעובדות, ולא ניתן להבטיח את שמירת החיים לכל הראויים לכך בלא לבסס זאת על הצדק והאמת.

ישנו עקרון יסוד (בטבע ובחיים בכלל) – שאינני יודע אם אפשר לקרוא לו "ערך", אך הוא בעל חשיבות מכרעת בקיום כולו, והוא ה"סדר": הסדר הנכון של הדברים – שצריך להיות מבוסס על האמת, הצדק, והחסד (נתינה, חמלה וסובלנות) או הדין – הכל באיזון המתאים למצב. העולם נברא על-פי סדר מסויים (נקרא "סדר הבריאה").

כל אדם כמה לסדר בחייו ואדם בוגר ואחראי, - מנהיג (אם במשפחה, בעבודה, בעיר או במדינה), חייב לשאוף ולכונן סדר נכון – בחייו, בתפקידיו ובסביבתו - בהגדרת והקניית ערכים, בחלוקת תפקידים, בתכנון תכניות, בגיבוש החלטות ובניהול וביצוע פעולות ובקרה עליהן. איך נדע מהו הסדר הנכון? המקורות לידיעה, נמצאים בהישג ידנו ועלינו קודם כל להאמין* באמיתותם, וביכולתנו, בזכותנו ואף בחובתנו! ללמוד, להרגיש! (חכמת הלב), לדעת וליישם זאת. זהו פיתוח התודעה...

היסודות החשובים ביותר בקיומו של סדר נכון הם –

הכבוד (יראת כבוד): כבוד לעצמי ולסביבה, הכבוד לאחר, הכבוד לבריאה, הכבוד לבורא, הכבוד לבוגר ממך, להורה, לזקן..., הכבוד לערכי היסוד של חיינו – לאמת, לצדק ולחיים בכלל. אם אנו מצפים לכבוד, עלינו לכבד!  

האמונה: *אמונה היא קבלת והפנמת נתונים מסויימים כעובדות, כאמת. מחוייבות לראות את הקיום (החיים) והסביבה (העולם) לפיהם ולפעול על פיהם, ונאמנות לכללים והעקרונות הנובעים מהם.

האמונה מובנית בכל אדם עוד מינקותו: שעוד כתינוק קטן וחסר ישע - מוכרח הוא להאמין שהוריו – אביו ואימו הם לטובתו ומספקים לו את כל צרכיו הנכונים - במזון, בטיפול בו וגידולו, בהגנה וכו'... אין לו ברירה אלא להאמין.

והאחריות: על כוונותינו ורצונותינו, על רגשותינו, על מחשבותינו ודיבורינו ועל כל מה שאנו בוחרים לעשות, או להמנע מלעשות (מעשה ומחדל). אם אנו מצפים לקבל סמכות, עלינו לקחת אחריות: על חיינו, על מעשינו ועל השפעתנו על סביבתנו:

רק אם נהיה מחוייבים לערכי היסוד של קיומנו, נשאף לקיום סדר נכון בחיינו, נכבד, נאמין ונקח אחריות – נזכה להתפתח בכיוון שיועד לנו ע"י בוראנו. עלינו לדעת, שכל העיוותים, הבעיות, השיבושים וחוסר האיזון - הקיימים בעולמנו, מקורם בזה שלא מתקיים הסדר הנכון בדברים, חסר כבוד - למה שצריך לכבד, איננו לוקחים אחריות מלאה על חיינו, מעשינו וסביבתנו, ואין לנו די אמונה, מחוייבות ודבקות בערכי היסוד של קיומנו.

הדברים הם עמוקים ורחבי יריעה יותר משאוכל להעלות על הכתב בפוסט בפורום, אך זו תמצית מייצגת לערכים הבסיסיים שהייתי מצפה מהנהגת אמת להגדיר ולהציג...

וכעת כמה מעמדות היסוד בעניינים האידאולוגיים והמעשיים יותר שהייתי מצפה מהנהגת אמת להחזיק:

להצהיר שעם ישראל אינו נותן את אמונו באופן עיוור לאף גורם, תנועה, מפלגה, אישיות או אידאולוגיה. עם ישראל נאמן אך ורק לאלוהיו, לתורה שקיבל: חוקותיה ומצוותיה, ולארצו – ישראל: קדושתה ושלמותה. ומוכן לשים מבטחו אך ורק בהנהגה הדבקה בלא סייג בערכים אלה, ומוכיחה זאת, הלכה למעשה ע"י כך שהיא מבטיחה את שלומנו באמת, בטחוננו, אחדותנו כעם סביב עקרונות אלה, מימוש מצוות ה' וקיום יעודנו על פי תורתו.

נאמנות

לעם ישראל   -       אחדותו, חיי ושלום בניו ובנותיו.

לארץ ישראל - קדושתה, שלמותה ובטחון גבולותיה.

לתורת ישראל - כבודה, מעמדה, מצוותיה וחוקותיה.

וכן לחוקי מדינת ישראל - כל עוד אינם סותרים או נוגדים לעקרונות הראשונים.

בסדר זה: כיוון ש"דרך ארץ קדמה לתורה" ושמירה על החיים ועל גורם חברתי מלכד – חשובה אף באין ארץ או לעם שלא כולו דבק בכל התורה.

כמה עמדות יסוד לדוגמה בנושא הלאומי-מדיני שהנהגת אמת צריכה להגדיר ולהציג:

עם ישראל הוא עם נבחר, אשר יש לו יעוד אלוהי בארץ ישראל, וזאת על פי תורת שמים: להיות אור לגויים ומורה הדרך הרוחני חברתי לעמי העולם במלחמה ברע עד חיסולו השלם וניקוי העולם ממנו, ובהקמת חברת צדק ומופת וניהול תרבות חיים - על פי חוקי האל.

העם היחידי בעולם, ובהסטוריה! שלו הובטחה וניתנה טריטוריה מסויימת ומוגדרת – במצוות האל כארץ יעוד ומולדת הוא עם ישראל, אשר לו ניתנה פיסת קרקע זו במזרח התיכון - שאותה הצטווה לכבוש, להוריש מפניו את יושביה, להתיישב בה ולהתנחל ברחביה - (חבל הנחלה: המשתרע ממערב וממזרח לנהר הירדן - כולל שטחים שנכבשו במלחמות הגנה ומנע, ושטחי גבולות ההבטחה: מן הפרת בצפון ועד שפך הנילוס בדרום, מן הים במערב ועד עומקי המדבר הערבי במזרח).

ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל בלבד, היא מולדתו הבלעדית וארצו היחידה, זאת על פי מצוות אלוהים ותורתו, על פי הצדק הטבעי ובזכות הסטורית. זכות זו תקפה לנצח ואינה ניתנת להפקעה או לעירעור ע"י אף גורם ובשום תנאי. ארץ ישראל - מולדת אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב - ניתנה לעם ישראל כארץ יעוד ומולדת ע"י האל, ושייכותה לו מסתמכת על הבטחה אלוהית חתומה בחוזה ועוברת בירושה - לכל עם ישראל בכל מקום ולדורותיו.

אדמה זו היא קדושה! ולא רק בגלל יעודה האלוהי, אלא גם מכיוון שהיא קודשה, ומקודשת – בדם החיילים והאזרחים (אשר נפלו עליה במלחמות ומפעולות רצח), בדמעות הוריהם: האמהות והאבות השכולים, הנשים האלמנות והילדים שנשארו יתומים, ובזיעת מתיישביה השבים למולדתם, עובדי אדמתה ובוניה - אשר בעמל רב ובחלוציות, הפריחו שממונה, הוציאו ממנה פרי ולחם, חרשו שדותיה ובנו בה את ביתם: בערים, כפרים וקיבוצים. לעולם יותר לא נעזבה ולא נוותר עליה.

אין לאיש זכות או רשות למסור או לוותר אף על טפח אחד משטחה של ארץ ישראל לטובת גורם או שלטון זר (ובוודאי עויין…), ולא רק זאת: אלא שכל שטח אשר נכבש או ייכבש מארץ שכנה במלחמת הגנה או מנע - יסופח לריבונות ישראל - לצמיתות, וזאת ידעו אויבינו.

מלחמת ישראל על שרידותו וקיומו ועל הזכות להגשמת יעודו כעם היעוד, היא - מלחמת קודש! המלחמה באויבי השם וישראל היא חובתנו וזכותנו. אנו עם הספר והחרב (ספרא וסייפא) עד בוא גאולה שלמה.

אסור לנכרים לדור בארץ ישראל, חוץ מאשר במעמד של - גרים תושבים: אשר יוכלו לחיות בארץ באין מפריע, להתפרנס בה ולקיים את מורשתם הייחודית - כל עוד זו אינה עויינת או סותרת את זכויות בעלי הארץ הטבעיים. הם לא יהיו רשאים לבעלות על אדמה, אך יהנו כמעט מכל הזכויות והחובות שיש לאזרחים, מלבד המגבלות הבאות: תמנע מהם הזכות לעסוק בפעילות פוליטית ברמה הלאומית, לבחור ולהבחר למוסדות השלטון ולתפוס עמדות בכירות במערכות הצבא, המשפט והשלטון. הם יחוייבו בנאמנות, וינהגו כמנהג הארץ.

ירושלים היא עיר קדשנו, בירתנו - הבלעדית והנצחית. מעמדה ו"זכויות" זרים בה - אינם נושא למשא ומתן כלשהו עם אף גורם. קדושתה מרובה אף מקדושת הארץ, לכן: אסור שתדרוך בה כף רגלו של נכרי שאינו מאמין באלוהי ישראל, בנבחרות עמו וקדושת ארצו, ושאינו מקבל על עצמו במעשה ובהצהרה - 7 מצוות שנתן ה' לבני נח, וכן אסור שיהיו בה בתי תפילה ופולחן ומוסדות דת שאינם יהודיים.

הר הבית - או הר המוריה אשר בירושלים - הוא המקום המקודש ביותר לעם ישראל, במרכזו נמצאת אבן השתיה ועליו נעקד יצחק ע"י אברהם אבינו והוקמו ועמדו בתי מקדשנו! מקומות נוספים הנופלים בקדושתם אך במעט, הם: מערת המכפלה וחברון עיר אבותנו, קבר יוסף ושכם, קבר רחל ובית לחם - מחוז הולדתו של דוד המלך, ובית אל (היא רמאללה) - המקום בו ארע חלום יעקב וניצב הסולם לשמים, - דינם כדין ירושלים.

הקמתו מחדש של בית המקדש בירושלים היא משאת נפשו של עם ישראל כולו בכל הדורות מאז החורבן ואנו נעשה הכל כדי להגשימה! בראש ובראשונה - עלינו לדאוג שמקום מקדשינו הקודמים (הר הבית) יהיה נקי ומטוהר מכל נוכחות זרה או טמאה, שנית עלינו להפכו לפחות למקום תפילה ופולחן יהודי (בלבד). כאשר נהיה ראויים לכך - ונוכיח זאת ע"י אחדות אמיתית, דבקות ואחיזה בארצנו, חתירה לצדק ואמונה: - יתגלה המשיח המובטח בנבואותינו והוא יידע להקים את בית המקדש השלישי.

אין עם פלשתיני או ישות לאומית פלשתינאית - וכל המגדיר עצמו כפלשתיני הוא גורם עויין לחברה המבוסס על שקר, ואין לו מקום בתחומי ארץ ישראל. "פלשתינה" הוא הכינוי שניתן לחבל הנחלה שבארץ ישראל: המצוי ממערב וממזרח לנהר הירדן - ע"י אויביה וכובשיה בעבר - על מנת לטשטש ולהשכיח את זהותה ושייכותה המקורית כארצו ומולדתו של עם ישראל. למונח מלאכותי וזדוני זה על הטיותיו השונות: אין מקום בשום מפה או לקסיקון.   אם יש בכלל עם הרשאי להקרא כך זהו עם ישראל בלבד: העם של פלשתינה (ארץ ישראל). מי שטוען אחרת מזייף עובדות הסטוריות, משקר ומטעה.

כל זאת רק חלק קטן וראשון ממה שיש באמתחתי – עוד לפני שפרטתי את התוכניות הפרטניות והמעשיות שצריכה להציג הנהגת אמת בישראל...

יש דברים רבים נוספים שאני יכול לכתוב בעניין, ואהיה מוכן לכתוב בפוסטים נוספים אם אראה שיש עניין, אך לפחות ראיתם דוגמא - לאיזה הבדל יש בין ההנהגה וההתנהלות הקיימת, לבין הרצויה בעייני...

הדברים לעיל הם תוצאה של שנים – של חשיבת עומק, לימוד והתבוננות... מעוניינים שאמשיך לפרט?
נזכה לראות גאולה ברחמים בימינו.