| נשלח ב-10/12/2012 02:02 |
 |
| |
הרב אליעזר ברקוביץ
אשמח אם יוכלו לספר לי על דמותו ובעיקר על תורתו?
תודה רבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2012 13:35 |
|
| |
עיין בערכו בויקיפדיה,
בעבר קראתי קצת בספריו "ההלכה-כוחה ותפקידה" ו"תנאי בנישואין ובגט" [שניהם בהוצאת מוסד הר"ק] ומאוד מאוד נהנתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2012 02:20 |
|
| |
הוא התלמיד המובהק של ה"שרידי אש" (עיין בהקדמה לתנאי בנישואין ובגט), תלמיד חכם שצמח מבית המדרש לרבנים בגרמניה. הוא כתב מספר ספרים חשובים ביותר, תורתו מצטיינת בלוגיקה והפשטה חצי אקדמאית. יש לו ספר שבו הוא פורס את ההיגיון ההלכותי הוא היה ממש "למדען" גדול. היה איש מזרחי וציוני נלהב, ופרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת שיקגו. הגותו אינה מתבססת על הרמב"ם אלא מזכירה יותר את הגות ריה"ל, מתוך דיון על הפילוסופיה של המוסר הוא מגיע ליחודיות ההלכה. הוא נותן דגש רב לשואה במשנתו.
הדברים יצאו מבולבלים, מכיוון שהאיש גדול ואין ביכולתי לתאר את שיעור קומתו, הוא אמור לשבת במזרח של ההגות הדתית במאה שנים האחרונות ביחד עם הגרי"ד והרב קוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2012 13:47 |
|
| |
בעוד שהגרי"ד והרב קוק היו גדולי תורה ענקים, פרופסור ברקוביץ לא הגיע לקרסולם. אכן הוגה דעות הוא, והוא נחשב בעיקר בציבור הד"ל המודרני, שרואים בחיוב את נסיונו להתאים את היהדות למודרנה. בציבור החרדי הקלאסי הוא לא נחשב ולא נערך כלל, משא"כ לגבי שני השמות הקודמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2012 21:56 |
|
| |
תודה רבה לכל המגיבים. אשמח לעוד מידע.
chouteng, הוא נחשב בציבור הדתי לאומי? אני חי בתוכו וכמעט לא שמעתי על שמו. בציבור החרדי מתעלמים ממנו או בזים לו - יכול להיות שהוא אינו בדרגה של הגרי"ד והראי"ה (זה אכן קשה), אך האם גרע כוחו משאר רבנים דורינו? [אני שואל מתוך אי ידיעה ולא מתוך הכרת כתביו ההלכתיים וההגותיים]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2012 22:00 |
|
| |
לא אמרתי הציבור הד"ל, אלא הציבור הדתי המודרני, קרי, אלו שסוגדים להרטמן ולרוזנברג וחבריהם. ברקוביץ היה ת"ח רגיל, כמו רב רגיל, לא גאון אדיר בשום פנים ואופן. אבל ההגות שלו, זה מה שהקנה לו את שמו, ושם הוא באמת הרבה לפתוח אפקים חדשים לדיון.
לסיכום הציבור הד"ל והחרדי לא מכירים אותו בכלל. הציבור המודרני האקדמאי מחשיבים אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2012 07:09 |
|
| |
אריה
הטוב ביותר, כמו בכל תחום, הוא לקרוא בעצמך. והוא כותב יחסית קל ובהיר בגלל הרקע שלו שהוא גם אקדמי.
הנה כמה נקודות:
1. הוא עסק בשאלות שלא טופלו או לא בצורה אקדמית. סיבתיות. סברה.
2. הוא עסק בשאלות הלכתיות ומטה הלכתיות (צריך להסביר מה זה) מודרניות מאד, כמו גט על תנאי כדי לפתור בעיות עיגון.
3. הוא עסק בשאלות תיאולוגיות ופילוסופיות.
כל הדברים האלו יוצאי דופן מספיק כדי למקם אותו בין ההוגים של היהדות האורתודוכסית במאה העשרים. קשה לי לדרג אותו מפני שלא קראתי מספיק משלו. אישית אין לי אותו יחס אליו שיש לי כלפי הרבנים שהוזכרו: הגרי"ד, למשל. אבל יתכן שזה נובע יותר מסיבות ביוגרפיות שלי, כאשר פגשתי את כתבי הגרי"ד בתקופה שהתעצבו מחשבותי ולא אותו אלא מאוחר יותר.
שוב, המומלץ הוא לקרוא משלו. אפילו לקבל רושם מסדר הדברים והנושאים. ואז יהיה לך מידע ראשוני.
ובכלל, האם זה חשוב מה אומרים עליו והיכן או מה תרם? ומה אתה ואנחנו יכולים ללמוד ממנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2012 12:12 |
|
| |
ראה בלוג זה שיש כמה קישורים לנקודות מתורתו: http://lamalikra.blogspot.co.il
בקשר לתגובות של אחרים, לדעתי הוא באמת שם מוכר בקשר לנושא אמונה אחרי השואה.
הדעות שלו בקשר לפמיניזם וקידושין על תנאי (לפתור את הבעיה של עגונות) לא התקבלו.
ההגות הפילוסופית שלו יחודית בזה שהוא שכלתן קשיח ובאותה נשימה דוחה גישת הרמב"ם בהרבה נושאים מרכזיים.
אם תקרא ספר אחד משלו הייתי ממליץ על ההלכה-כוחה ותפקידה כביטוי קלאסי ויחסי קצר לפילוסופיה של הלכה עם דוגמאות רבות הכל ספרות חז"ל, פרשנות, ושו"ת.
לדעתי ממה שכותבים תלמידיו הוא היה יותר דמות אינטלקטואלית מאשר מנהיג רוחני או פוסק ולכן זה לא הוגן להשוות אותו לרב סולובייציק או רב קוק שהיו מנהיגים קריסמטיים, ראשי מוסדות וישיבות, ומיסדי "זרמים" ביהדות. הבדל זה לא מוריד מחשיבותו כהוגה עצמאי (אלא אם אתה בא מגישה שרק לפוסקים יש זכות להביע דעות על היהדות).
דרך אגב, ליקט, סידר, וערך את המהדורה של שו"ת שרידי אש שהוצ"ל ע"י מה"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2012 21:28 |
|
| |
תודה על התגובות.
chouteng, שלום רוזנברג הוא יהודי ירא שמיים למיטב ידיעתי, פילוסוף דגול אך לא מהפכן בכלל, ומדוע הוא לא משתייך לציבור הדתי לאומי הרגיל? לגבי דוד הרטמן, אני אמנם לא מכיר אותו ואת כתביו, אך מהתיאור שלו בויקיפדיה, בו הוא רואה דתות אחרות וחילוניות כדבר לגיטימי, אני לא בטוח שהוא בכלל אורטודוכסי (אם אני טועה, אשמח אם יתקנו אותי).
מיימוני, אני לא שואל במקום לקרוא, אלא כדי לקבל הקדמות לפני הקריאה. חלק מהבירור אמור לומר לי גם האם בכלל כדאי לטרוח ולקרוא [במקרה זה, לפי תשובותיך, אני מניח שכדאי].
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2012 22:51 |
|
| |
וברבה
תודה על המקורות המעניינים.
אריה
איני מכיר מספיק את כתבי ד"ר הרב ברקוביץ. מה שהיה כתוב בבלוג של וברבה עושה רושם אורתודוכסי אם כי כמובן פתוח. ובעיני זה לא חסרון.
יש שם ציטוט מעניין. האם עלינו לסגל את התורה למודרניות או להחיל אותה על המודרניות.
כדי לעזור לקבל תשובה לשאלה אם להשקיע זמן בקריאה או בלימוד ואולי גם כסף ברכישה, אולי תנסה לאפיין מה אתה מחפש?
היכרות עם מחשבה פתוחה של תלמיד חכם שהיה בעל כלים מדעיים?
הכרת השאלות שהעסיקו את היהדות בתקופה ההיא?
קריאת תשובות לשאלות שעדיין כואבות היום?
כמדומה שכל שלושת תחומים אלו נמצאים שם, תלוי באיזה מאמר.
|
|
|
|
|
