מדוע התינוקות נענשו בדור המבול?

לא נותר לי אלא לומר שאני בעיקר מסכים. במיוחד עם המשפט על כך שבני אדם כותבים ומדברים ממוחם הקודח..

חלוקת ברכות ואיקונים


ר' שמערל

ברוך הבא אל הפורום!

***
מסורתי

איקון ירוק על ההסברים והניתוח והסבלנות.

ועל השאלה.

***
מקסמן

איקון ירוק על הקטע המופלא של "אמר ר' טכנאי וכו' ". - ראוי להעתקה לאשכול של בוגי "מאמרי חז"ל תיאורטיים". העתקתי זאת.

***
ולכל האחרים, זאת אומרת ירוחם, על הסבלנות.

הצעת סיכום ואירגון שיטתי

יש לנו כאן כמה נושאים.

א. מדוע מתו התינוקות במבול? האם זה היה עונש? מדוע נענשו תינוקות? מדוע סובלים תינוקות או חפים מפשע?

ב. מה דעת התנאים והאמוראים על זה?

ובמיוחד:

ג. איך מתבארת הסוגיה בשבת לג א שצוטטה לעיל?

על זה התנהל דיון ארוך שחלקו, דומני, חזר על עצמו.

והנה כמה הערות.

***
כל דיון יעיל הוא בירור של הנחות יסוד.

השאלה: מדוע תינוקות נענשו, מניחה מראש שמותם היה עונש.

ויש לשאול: עונש למי? עונש על מה?

עוד יש לדון בתפיסת העולם שלנו. האם אנו מאמינים בבורא ובמנהיג העולם ושופטו? האם אנו מאמינים שכל מה שקורה יש להסביר במסגרת של שכר ועונש? מדוע שכר ועונש נקבעו בכלל עבור הנהגת העולם?

כל המשתתפים קיבלו את ההנחה הראשונה - מלבד אולי רציוסקפטי, ועם כל זאת ארצה לדון בתשובתו לקמן. יתכן מאד שהיא המשקפת את פשט כוונת המקרא.

כל השאר מאמינים שהעולם מונהג בשכר ועונש, והשאלה היא אם יש גם חריגות, ועוד: מה הם השכר והעונש.

יש כאן שני קצוות.

צד אחד מוצג בידי שותף סוד, שטוען שהשכר והעונש שנראים לעינינו הם רק חלק מהתמונה. אבל עצם הענישה היא כפשוטה. עונש: גמול כואב ומצער על חטא.

צד שני מוצג בידי מקסמן, שמבטל כל שכר ועונש בהשגחה אלוקית, ומותיר את העולם לטבעים, כאשר בחירות האדם הנכונות והטובות הן השכר והבחירות הרעות הן החטאים והעונשים.

היכן ניתן למקם את דברי חז"ל?

ובכן, כמדומה שסקירה פשטנית של הדעות המובאות בגמרא תראה שהשאלה אם כל מה שקורה יתבאר במסגרת של שכר ועונש, כפשוטם, נתונה במחלוקת תנאים. ר' יעקב נכדו של אחר טען שלא. אחר הניח שכן, וכמוהו רבים מן התנאים.

למעשה, ר' יעקב טוען ש"שכר מצוות בהאי עלמא ליכא" (=אין שכר מצוות בעולם הזה. כלומר הוא שמור לעולם הבא. ושמא יש לבאר שלא תמיד יש שכר בעולם הזה, וכך דעתי נוטה). מסתבר שמ"ד בגמרא ש"יש ייסורים בלא עוון" סבור כמותו.

שאלה נוספת היא מה ניתן לדרג כ"ייסורים". האם רק מיתה ומה שמקביל למלקות ולאובדן כספי, או אפילו מי שנקף את אצבעו יש בכך ייסורים (כדעת רבא, אבל האם כאן אמר רבא חידוש משלו או שפשוט ניסח את דעת התנאים שלפניו?).

כמדומה שהגמרא נאלצת לקבל את ההנחה ש"יש ייסורים בלא עוון" וכן ש"שכר מצוות בהאי עלמא ליכא".

ויש בדבר טעם גדול כל כך עד שקשה להבין איך סברו אחרת.

העולם מתנהל בבחירה חופשית שניתנה לאדם. לכן קין יכול היה לרצוח את הבל בלי שזה חטא (זה לא מונע פירושים שינסו למצוא חטא אצל הבל). וכך במשך כל ההיסטוריה.

אמנם יש מקרים שבהם ה' מכוון את ההיסטוריה ואז אפשר לזהות שכר ועונש. במשך כמה מאות שנים נהנתה ממלכת יהודה,  מימות דוד והלאה, מחופש מעול האימפריות מדרום (מצרים) ומצפון (בבל, אשור וכו' ) שהיו עסוקות בינן לבין עצמן. ואז הצליחה מדינת ישראל הקטנה לפרוח. ההיסטוריונים במבט חילוני יסבירו שכך התגלגלה ההיסטוריה, וכך סביר שיקרה. יהודי מאמין בהשגחה יראה בכך את יד ה' כפי שגם הסבירו הנביאים.

עתה לגבי הענשת תינוקות: יש לנו הלכות שבהם נהרגים פעוטות וילדים. אם שבעת העממים מסרבים לברוח מכנען וגם לא לקבל שבע מצות בני נוח, דינם לההרג, וכן הדין בעמלק, כולל נשים וטף.

ניתן לבאר זאת כהכרח מלחמתי. אם יישארו שרידים, הם יבואו להתנקם.

אבל נראים דברי רציוסקפטי, שבימי המקרא הראשונים בני אדם לא ראו חסרון בכך שהילדים ימותו בחטא ההורים. אחד היה אברהם שחיפש צדק ותבע אותו גם מעם ה'. (ובזה כמובן איני יודע אם רציוסקפטי יסכים לי, אבל זה פשט המקרא).

לפיכך ניתנו בתורה עונשים גם לילדים, אולי בגלל שהרמה התרבותית של עם ישראל בראשיתו לא היתה מעבר לכך? וככל שהעם התבגר ולמד דעת, כך פורשו ההלכות מחדש, עד שאמרו התנאים שיש מקרים של עונשים שלא ייתכנו, כגון בן סורר ומורה ועיר הנדחת.

כל זה לא מסביר לנו מדוע מתו התינוקות במבול. הרי אין כאן ענישה אנושית אלא החלטה של אלוקים.

פתרון נוסח מסורתי (התינוקות היו גלגולים) או שותף סוד (כנ"ל או שהתינוקות כיפרו על הדור) פותר את השאלה, אבל צריך להחליט שמשלמים את המחיר באמונות.

לדעתי האמונה בסמסארה (גלגול נשמות לפי המונח ההודי, אם איני טועה) אינה יהודית כלל ואינה אמיתית, ולכן הפתרון אינו נכון.

גם יש לי פקפוק בגישה המשקללת סבל של אדם אחד צדיק כנגד פשעים של אחרים ורואה בכך איזון של מערכת סיבתית נסתרת.

אז מה כן? אין לי אלא לומר מה שרמוז במדרש. שה' הנהיג את העולם באופן רחב ולא רק פרטני. כלומר, יש עונש גדול שבא על כלל המציאות האנושית וכיון שנספו ההורים גם הילדים היו בכלל, אולי בגלל שלא היה מקום לצפות שיגדלו באופן שונה מהוריהם, ונענשו על שם העתיד כי לא היה עתיד אפשרי אחר. (כוונתי למדרש שה' ביקש לברוא את העולם במידת הדין אבל ראה שלא יחזיק מעמד).

האם בכך מתבאר עונשם של בני המבול? אולי כן.

ויש כאן בעיה לוגית שלכאורה מעיקה גם על אלוקים בכבודו ובעצמו. אם הוא מתערב בנעשה בעולם, אז אל לו להניח לרשע לפגוע אי פעם בצדיק אם הצדיק לא חטא. אבל אז במה תבוא לידי ביטוי הבחירה החופשית, אם הרשע ייענש מייד על כוונתו הרעה?

הפתרון שנשקף לעינינו מן ההיסטוריה נראה מבוסס על שתי הנהגות.

א. השגחה נסתרת. ה' מסובב את הסיבות כך שהבחירות החופשיות של בני אדם יוליכו בכיוונים שכנראה, יש לקוות, מקדמים את האנושות קדימה לקראת הטוב (בריאות, ידע, מוסר, אמונות אמיתיות).

ב. התערבויות ניסיות פרטיות.

אבל אלו הן היוצאות דופן.

זה ההסבר העולה לכאורה מן העובדות ההיסטוריות שלפנינו - ומתוך נסיון החיים.

וזה מה שאני יכול להציע.

אה, הסוגיה בשבת, לא היה לי זמן לעיין בינתים. אבל האם דברי רשב"י הם בהכרח האמת האונטולוגית או נסיון להבין אותה לפי הנחות היסוד שהיו לו?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");