אייזין (וכולם)
יש שתי דרכים להוכיח טענה (=משפט שאומר משהו):
לפי הענין.
לפי האומר.
כאשר אתה טוען שיש ימים ויש להם סגולות מיוחדות, צריך לעגן זאת בתוך תיאוריה כללית. תיאוריה כזו יכולה להיות האיצטגנינות, שכפי שרמזו כאן היא איסור תורה ולפי הרמב"ם גם שקר וכזב. תיאוריה מקבילה היא האסטרולוגיה, כלומר היינו הך.
תיאוריה אחרת יכולה להיות גישה מעין ריה"לית (ע"ש בעל הכוזרי) לפיה כאשר יש חגים ומועדים, ימים אלו מצויינים לא רק מצד עבודת ה', אלא גם מצד זה שלכתחילה הם מוגדרים בבריאת העולם או במתן תורה להשגת תוצאות על ידי מעשה המצוה. או אולי אפילו על ידי יותר מזה.
אפשר למשל לטעון שבסוכות זה זמן מתאים להתפלל דווקא אז על שנה מבורכת בגשם, ולכן יש את מצות ניסוך המים במקדש.
מצד שני, אפשר להסתמך על האומרים. האם האבן עזרא שמאמין באסטרולוגיה, או מקובל כלשהו, כמו בעל ה"בני ייששכר", הם מקור שיש לו ידיעה בתחומים אלו?
אמנם בפורום הזה לפחות אין רגילים להסתמך על האומר בלי לדעת מהיכן הוא לקח מה שלקח. מצאת אם כן "ספרים קדושים" כפי שביקשתי ממך, אולם עתה יתברר שלא עבור כל אחד כאן אותם ספרים הם מקור אמין. לא בלי הוכחות מפורטות.
ומה הן ההוכחות? ראשית, תיאוריה. אין די באמירה "היום הזה מסוגל" אלא יש להסביר מדוע יש ימים מסוגלים ובמה מסוגלותם ומהיכן היא נובעת.
שנית, איך באמת מוכיחים תיאוריה? אפשר לחשוב על ניסויים. אבל בכל מה שקשור לניסויים של תפילה כמדומה שלא היה עדיין ניסוי שאימת את הדברים. אסתפק אם כן בפחות. תיאוריה מסודרת שמסבירה איך ימים הופכים למסוגלים. הצעתי לך שתי תיאוריות אפשריות אולם אשמח לדעת מה אומרים בעלי אותם ספרים קדושים מהיכן ואיך זה עובד. האם זה בגלל שכך נוסד העולם (או כך נקבע במתן תורה) או, לשון אחר, שהמצוות מכוונות נגד הזמנים ה"נכונים" - תיאוריה מאגית ימי בינימית שמאפיינת כמדומה את האבן עזרא וכתב על המחזיקים בה פרופסור דב שוורץ. או בגלל שעל ידי מעשי מצוות משתנה המציאות להתאים את עצמה ל"השפעות", וכך על ידי נצחון המכבים, הסייעתא דשמיא שלהם, והחלטת חז"ל להפוך את חנוכה לימים טובים באופן מסויים, השתנה מעמדם האונטולוגי (המציאותי) של ימים אלו.
(יתכן שכך יסביר הרב דסלר. הניסוח דלעיל מתאים לסגנונו, האין זאת).
אוסיף עוד כי יש סוגיה אחת שיש להביא בחשבון כבעלת תפיסה דומה במישור אחר לנאמר כאן. לפי הגמרא בברכות א הקב"ה כועס רגע אחד מסויים קצרצר ביממה, והיודע לכוון אותה שעה, יכול לפעול להשמדת מישהו, גם צדיק, בתנאי שיימצאו לו עבירות. ניתן לטעון כי אם יש כזה זמן ביממה, יתכן שיש זמן למטרה הפוכה ביממה, או לפחות בשנה.
***
אני מנסה לסכם:
א. באיזו תיאוריה אפשר לעגן את הקביעה שיש זמנים "מסוגלים". האם זה קשור למבנה המציאות (טענה שדומה לאסטרולוגיה ומקובלת על בעלי השקפות כאלו במסורת היהודית כמו האבן עזרא ואחרים שנחקרו בידי פרופסור דב שוורץ), או במתן תורה (האם זה מה שתטען הקבלה) או בהגדרת חז"ל (נראה מתאים לרב דסלר).
ב. מי יכול לדעת כאלו זמנים ומהיכן ידע.
ג. האם יש במקורות קדומים מקור לדעות כאלו (ניסוך המים, או הזמן שבו הקב"ה כועס לפי אגדת חז"ל). או שיש מקורות סותרים (הרמב"ם נגד אסטרולוגיה ואיסור איצטגנינות).
ד. האם יש לסמוך על מחברי "ספרים קדושים". ועל סמך מה יודעים זאת.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
