זאת חנוכה !

אייזין

חוששני שערבת כמה נושאים שונים. כמובן יתכן שיש מן המשותף ביניהם.

א. קביעת התאריך. בזה יש מחלוקת אולם בדרך כלל מסכימים לדברי רבי עקיבא, "אתם אפילו מזידים". כלומר שה' מקבל את קביעת לוח השנה העברי, כפי שקיבל ר' יהושע את החשבון של רבן גמליאל למרות שסבר שהוא טועה בחשבון.

אולי זה לא ברור? הסיפור הוא שרבן גמליאל קבע את ראש השנה וממילא את יום הכיפורים לפי עדים שהיו עדי שקר לדעת ר' יהושע. והחשבון התאים לדעת ר' יהושע. אבל הלכה היתה כרבן גמליאל. כלומר, לוח השנה אינו חייב להתאים לתנועת הכוכבים הנראית אלא שהוא ניתן לשינוי בידי חכמים.

יש אף דעה שהמציאות תשתנה להתאים את עצמה לדברי חכמים.

ב. הוראת שעה. חכמים רשאים לאסור את המותר או את המצוה ואף לבטל מצוה לשעה. למעשה, אותה "שעה" יכולה להיות ארוכה עד סוף הדורות, וכך ביטלו למשל תקיעת שופר כאשר ראש השנה חל בשבת.

ג. הוספת משלך שחכמים "קבעו ימים מסוגלים". זה כבר לא מדוייק לדעתי. חכמים אמרו שיש ימים שבהם יותר כדאי ללכת למשפט או פחות כדאי. יתכן שזה נבע מסיבות פסיכולוגיות ויתכן שזה נבע מחשיבה כמו מאגית שיש ימים מיוחסים באופן זה או אחר.

אתה העלית כאן טענה יותר מרחיקת לכת. שחכמים  קובעים איזה יום יהיה "טוב" ואיזה לא. האם תרצה להדגים איפה מצאת כן במקורותינו, כלומר בתלמוד?

והערה מתודולוגית (=שיטתית). אם לא מבינים אותך ומייחסים לך דעות שלא התכוונת לבטא, זה לא חייב להיות סילוף (=הונאה מכוונת). יתכן שלא הבינו ולכן כתבו מה שכתבו.

בכל אופן, בין לסילוף מכוון ובין לטעות, התרופה לדעתי היא להסביר במאור פנים ובסבלנות למה באמת התכוונת ובמה זה שונה ממה שייחסו לך. וכך אני משתדל בעצמי לעשות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

אך לדוגמא מובא בשם הרה''ק מקאריץ שלומר פרשת המן ביום שלישי פרשת בשלח זהו סגולה לפרנסה וזה כבר כן משהו ששייך ליום מסויים דווקא ובפרשה מסויימת וכך מובא הרבה בחז''ל ובספה''ק לדורותיהם .


מתוך הכרות עם הלומדים את פרשת המן ולאלו שלא לומדים אותה.
אלו שלא לומדים אותה- מצליחים ועשירים יותר. כי הם לא סומכים על ניסים. ועל נדיבים. הם הנדיבים בעצמם.

דבר תורה אשר השמיע באזני מורנו הרב הגאון רבי מאיר יניב נ"י. דברים אשר שמע בינקותו בטיש, פרשת השבוע מקץ. מאת האדמו"ר מקרעטשניף נדבורנא.
כידוע פרשת מקץ בספר בראשית חלה תמיד בשמונת ימי החנוכה. ופרשה זו מתחילה במילים: "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם"
והנה הקב"ה שלח לנו רמז לדיני החנוכה.
ויהי - וכל ישראל הנרות ידליקו.
מקץ - מצוותן קודם צאת
שנתים - שמאל נר תדליק ימין מזוזה
ימים - יש מחלוקת, יש מוסיפין... 
ופרעה - ויש פוחתין. ראשון עיקר הלכה.
חלם - ח' לילות מדליקין

כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. ואי"ה במהרה בימינו משיח בן דוד יבוא ויגאלנו.

ספרן

תודה.

ואני והרמב"ם אומרים:

ירוחמ ששת ימים תעבוד זה לא מצווה...
ואם יהודי לומד ומתפלל קצת יותר טוב בזאת חנוכה, זה מצווה . גם אם אין לזה מקור. .     

תלמיד- תלמד. את זה רבותיך לא מלמדים מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כ (ט). ששת ימים תעבד ר' אומר הרי זו גזירה אחרת שכשם שנצטוו ישראל על מצות עשה שלשבת כך נצטוו על המלאכה. ר' אלעזר בן עזריה אומר גדולה מלאכה שלא שרת שכינה בישראל עד שעשו מלאכה שנ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמ' כה ח).

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 10/12/2018 10:25:17

להפנות אותך לכל הדיונים של הביאור בדרך הדרש כנגד הביאור בדרך הפשט? לכל דבר יש מימרא, אבל מה שמחייב זה תרי"ג מצוות. 

את ה מצחיק אותי- אדם. לא יכול לקיים תרי'ג מצוות -אבל הוא מקיים במקום זה 5678 מצות. אבל אם תעיין ביד החזקה ובשולחן ערוך וספרים אחרים תגלה שזו מצווה גדולה לעבד. ולפרנס את המשפחה. למרות שדברי רבי שמעו בר יוחאי לא מקובלים עליך. כי כמובן ליטאי בעל חינוך כזה.