| נשלח ב-18/12/2012 15:29 |
 |
| |
שאלות על תורה ופוליטיקה
כתב הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל שהאשה יכולה להיות נבחרת בהסכמת ותקנת הציבור (שו"ת משפטי עזיאל, חלק ג, סימן ו).
אחרי שבירר את הדברים מבחינת הלכתית, כתב בירור מוסרי מנקודת ההשקפה הבאה:
"הסברא נותנת לומר דכל כנסיה רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות, וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי, ונושאים ונותנים, ובכל זאת אין שום פרץ ושום צוחה. ואפילו היותר פרוצים בעריות, לא יהרהרו באיסור בשעה שעוסקים ברצינות במסחרם. ולא אמרו רבותינו על תרבה שיחה עם האשה (אבות א' ה') אלא בשיחה בטלה שלא לצורך, ושיחה כזאת היא הגוררת עון, אבל לא שיחה של וכוח בענינים חשובים וציבוריים; ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הצבור, שהיא עבודת הקדש, מרגילה לעבירה, ומביאה לידי קלות ראש, וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר. ואל תשיבני ממה שאמרו חכמים: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהיו הנשים יושבות למעלה ואנשים למטה (סוכה נ"א), שלא נאמר זה אלא בכנסיה המונית גדולה של כשרים ופרוצים יחד, ובכגון זה חוששים למעוטא דפרוצים, וביותר בהיותם עסוקים בשמחה ויצר הרע שולט בהם, אבל בכנסיה של נבחרים לא נאמר דבר כזה לעשות את נבחרי העם לפרוצים בעריות, ולא תהיה כזאת בישראל".
א. מאחר שבהרבה בתים בדורנו גם האיש וגם האשה מפרנסים את המשפחה או רק האשה מפרנסת את המשפחה, ועל-כן נשים רבות מכירות לא פחות טוב, אם לא טוב יותר, את צרכי הציבור, האם זה הגון ומוסרי למנוע מנשים להיבחר למוסדות ציבור?
ב. אם מפלגות חרדיות ודתיות בחרו רק אנשים למוסדות ציבור ולא נשים, האם זה נובע מחומרה יתירה מחשש פריצות או מחוסר שלמות במידותיהן?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 15:54 |
|
| |
חוסר הצניעות באשה הנמצאת בכנסת אינה בזה שהיא מתקשרת עם שאר נציגי הציבור שבכנסת, אלא בזה שהיא הופכת לאישה ששיכת לכלל הציבור (חשיפה במדיה וכד'). והגם שעצם זה שהאשה יוצאת לעבוד מחוץ לבית היא שיכת יותר למרחב הציבורי, אבל אין להשוות רמה כזאת של צבוריות לרמה של חברת כנסת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 16:06 |
|
| |
מ
על שמרנות שמעת?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 17:00 |
|
| |
בעלבעמיו,
אם אדם שמרן וחפץ שאשתו תישאר בבית והוא יפרנסה זה דבר אחד, אולם אם האשה מפרנסת, מה שכמעט לא היה קיים לפני התקופה המודרנית, למנוע מבעדה להיבחר למוסדות ציבור זו שמרנות או צביעות?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 19:09 |
|
| |
השאלה המטרידה היא מה מביא את האשה לרצות להיחשף ולא טוב לה בביחתה או בעבודתה הרגילה שלא דורשת חשיפה מוגזמת .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 19:17 |
|
| |
כנראה שלא טוב לה בביתה. כנראה שהיא התחילה להבין- לפי חז"ל -הרי בינה יתרה נתנה לאשה- כי היא לא פחות טובה מהזכר. כנראה שהשמרנות שהיא במקום השני בחברה נמאס עליה,
הרי נאמר בעלת המאה היא בעלת הדעה, היא מביאה את הפרנסה, הפועל היוצא, כי מקבל הכסף ישתוק וידום.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 20:20 |
|
| |
אייזין.
למה לא קשה לך מה מביא את הגבר לזה???
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 20:53 |
|
| |
מ80
הסיבה המרכזית והרשמית של אי בחירת נשים לתפקידים פוליטיים היא מן הגמרא.
ניתן להציג קושיות על השאלה אם זו הלכה ואם היא נוהגת בזמן הזה. אולם אין להתכחש לכך שלאוסרים יש בסיס פשוט במקורות.
לפי הזכור לי, היתה בעיה פרשנית קשה למפלגות החרדיות ואולי גם הדתיות להסתדר עם בחירתה של גולדה מאיר לראשות הממשלה (זכור - ממה שקראתי. איני מבוגר עד כדי כך, סמיילי).
דיון בנושא עשוי להתחלק לתת הנושאים הבאים.
א. מה הם המקורות לגבי הטלת תפקידים פוליטיים על נשים.
ב. מה היה היחס לנשים בתפקידים אלו במשך ההיסטוריה היהודית?
ג. מה הם השיקולים המטא הלכתיים שמצדיקים שינוי בהלכה ובמנהג?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 21:16 |
|
| |
בזמן הגמרא הנשים לא היו המפרנסות. בזמן הגמרא הנשים לא היו מלומדות,
בזמן הגמרא לאמוראים לא היה אינטרנט, ולא טלפונים סולולרים- חלילה לא אייפון,
בזמן הגמרא לתנאים לא היו ספריות גדולות בתוך ביתם,
בזמן הנבאים היתה מרים, דבורה וחולדה.
כמה דברים שלא היה בזמן הגמרא אתה ואחרים יודעים
אי אפשר להשוות בין הזמנים,
בזמן התורה הנשים הדעתניות שינו כמה מחוקי התורה. כנראה ויעשו זאת גם בזמננו. אמן כי"ר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 22:02 |
|
| |
הגבר מעצם היותו כך נולד לחפש ולתור אחרי כל מה שזז מה שאין כן טבע האשה היא להיות מקבלת ולא משפיעה וגם אם כן לא ייתכן שהיא תרצה להיות יותר משפיעה מהגבר .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 22:39 |
|
| |
אתה חוקר ומומחה בטבע האדם? אנרופולוג ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 22:49 |
|
| |
ירוחם
ענית על סעיף ג'.... חלקית.
ובדבריך האחרונים התייחסת גם לסעיף ב.
ולגבי זה שלא היה אייפון, ובכן, אצטט לך בדיחה עתיקה יחסית: מנין יודעים שבישיבות בבל כן היה אינטרנט סלולרי? מפני שלא מצאו סימנים לטלפון קוי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2012 23:06 |
|
| |
מיימוני,
יסוד הסוגיה בספרי (קנז): שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-להיך: מלך ולא מלכה. האם הכוונה רק למלך ממונה ע"י סנהדרין או גם למנהיגות הנבחרת ע"י רוב הקהל? האם מדובר רק במלך או בכל משימות שבישראל כפי שפסק הרמב"ם? האם כל משרה ציבורית הינה שררה על הציבור או שמא שירות לציבור? הרב עוזיאל כתב שכל איסור של שימת אשה לשררת הציבור אינו אלא בדרך מינוי של סנהדרין, ובמנוי של בחירות שהוא קבלת הנבחרים עליהם לאלופים, מדינא יכולים לבחור גם בנשים, ולא מצאנו בדברי הראשונים שום חולק על זה.
הנה קישור לדיון מקיף בסוגיה:
http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/maamad/nashim-2.htm
תוקן על ידי מ80 ב- 18/12/2012 23:23:33
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2012 07:41 |
|
| |
תוקן על ידי צופרהנעמתי ב- 19/12/2012 07:44:40
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2012 07:59 |
|
| |
לא צריך להיות חוקר גדול ומספיק להבין את הקורה סביבך והבדלי הגישות בין בעל ואשה ומקור לידתם בכדי לרדת לעומקם של דברים .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2012 08:29 |
|
| |
אבל כנראה שלא כל אחד מספיק חכם כדי להבין את דבריך.
|
|
|
|
|
