|
|
| נשלח ב-25/12/2012 21:05 |
 |
| |
ככלל הנושא טעון ואיני מרגיש נח להדגים דוגמאות לפסקים ואמירות מהובלות, בכ"ז מדובר באנשים שהם גדולי תורה. רק נקודה אחת, ובמחילה ללא דוגמאות – לפעמים יש הרגשה כי אנשים אמנם בקיאים בכל אות בתורה אבל שיקול הדעת שלהם "מת" בגלל התורה. התורה גרמה להם לקבל אקסיומות מהובלות שאין להן כל בסיס תורתי, וכל הקנאי מחברו לפעמים מהובל ממנו
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 21:08 |
|
| |
ת"ט
אולי העיסוק האינטנסיבי בתחום אחד מפריע לעיסוק בתחום אחר?
דוקטרינת דעת תורה באה לענות של טיעון זה באומרה שהכל בתורה, וממילא אין תחום אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 21:10 |
|
| |
מדוע עיסוק בגיאוגרפיה אינו מפריע לשכל ישר?
והאם באמת המציאות מורה ש"כולה בה"?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 21:11 |
|
| |
ת"ט
לא לעיני בשר שלנו לחלוק על עיני העדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 21:13 |
|
| |
לפעמים יש הרגשה שמדובר באיני העדה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2012 01:58 |
|
| |
ירוחם <אני יותר מבטוח כי רבי לא שמע כי בבבל בקן הנשרים קוראים לשכוי תרנגול, המילה שכוי היא מילה מקראית ופרושו לב!> ואני כמעט בטוח שלא שמעת שיתכן שקן נשרים לא היה בבבל, שערביא אינה הלשון הערבית, או שסכויא בלשון הפרובינציה ששמה ערביא, הוא צורת הנקבה של שכוי בלשון המקראי. ראה פרופ' יהושע בראנד: "בית שערים והנבטים", סיני עד, עמ' קמה [7] משורה המתחלת "המקומות". העליתי את כל המאמר כאן: http://db.tt/BaxMqhtz
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2012 05:14 |
|
| |
<איני מרגיש נח להדגים דוגמאות לפסקים ואמירות מהובלות> אף שאני חושב שאני מבין איך גדולי תורה אמרו את שאמרו, ואני מבין לליבו של מי שאומר שאינו מרגיש נח להדגים דוגמאות לפסקים ואמירות מהובלות של גדולי תורה, הרי שאיני מסוגל להבין איך בימנו אנשים אחראיים מסוגלים לחזור בפומבי על אמירות מהובלות בשם אומרם, ולתארן כ"אמת לאמיתה", ו"דעת התורה". דוגמאות לאמירה מהובלת בשם ר"ח קנייבסקי כאן: פורום: עצור כאן חושבים - 31 שיניים לגוי, 32 שיניים ליהודי – בחדרי ... ואמירה מהובלת בשם הרב אלישיב כאן: http://db.tt/jXFJEqCn
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2012 07:39 |
|
| |
נישט
תמיד התלבטתי מי גרוע יותר, דון קישוט או סנשו פנשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2012 11:22 |
|
| |
נישט
ואני כמעט בטוח שלא שמעת שיתכן שקן נשרים לא היה בבבל, שערביא אינה הלשון הערבית, או שסכויא בלשון הפרובינציה ששמה ערביא, הוא צורת הנקבה של שכוי בלשון המקראי.
אונס יותר ברוטאלי של מילה לא ראיתי, אולי המילה נא משתווה כלומר שבאיוב הפרוש שכוי- תרנגול - האם נראה לך הדבר לפי פשט? למה לא הנותן לגבר בינה? רק לשם הדיוק פטרה לא בא"י
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2012 11:32 |
|
| |
ת"ט ונישטאיך
תודה.
אכן מטרתי היא לזהות הנחות יסוד אופייניות שמובילות לטעויות.
מדבריכם אפשר לנסות לעמוד על כמה מהן.
א. קנאות. אך מה זו קנאות זו? מה הנחות היסוד שמגדירות אותה?
ב. האמונה שיתכן שיש הבדל במספר השינים בין יהודי באשר הוא יהודי לבין גוי וכל גוי במשמע נראית שגויה וכאן אדון רק בשאלה איך אפשר להחזיק בה.
יש כמה גורמים המצטרפים יחד.
1. כל מקור שמיוחס לחז"ל נתפס בצורה פונדמנטאליסטית כאמת גם במדעי הטבע.
2. אין נסיון להבחין בין מקורות שונים מתקופות שונות. כל אשר ייקרא "חז"ל" אחד הוא. והראשונים והאחרונים נכנסים תחת אותה מטריה של ידיעת-כל שאינה ניתנת לטעות.
3. אין נסיון להבדיל אצל חז"ל בין אמירות הלכתיות לאמירות מדעיות כאשר אלו עלולות להיות שגיאות. וגם לא לזהות אמירות שהן משל ומטאפורה.
4. יש התעלמות ממקורות ראשונים כמו הגאונים ששללו מחז"ל ידיעת כל בתחום הטבע.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2012 11:40 |
|
| |
שמעתי על יהודי שכאשר היה צריך לעקור לו את שן הבינה הרביעית הוא סרב ללכת לרופא שיניים בטענה שבלימודים שלו אצל הגויים לא הוזכרה שן בינה רביעית.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2012 00:06 |
|
| |
לפותח האשכול,
רבינו בעל נודע ביהודה, שנחשב לרב גדול וצדיק כמעט כמו הרב שך [יש איזה אמרה בניברקית שאם הרב אלישיב היה חי בדורו היו מקשיבים לדבריו - לך תדע], כשהתיר להתגלח בחול המועד נזעקו עליו כמה מחכמי דורו, ובתשובתו לר' שאול מאמסטרדם (נובי"ת או"ח קא) כתב: 'הנה אין דרכי לומר קבלו דעתי; וכבר הקדמתי בהקדמת ספרי, שאני, איני כדאי לסמוך עלי כלל, ואני הוצאתי חיבורי לאור שילמדו התלמידים וכו' ואם המה ילמדו בו, די לי; אבל לגדולי הדור, ח"ו שאבוא להורות להם, וכ"א כדאי לעצמו וקטנו עבה ממָתני'. ומהר"ץ חיות כתב בסוף הקדמת ספרו תורת נביאים: 'ידעתי, כי הרבה אנשים בזמנינו זה, אשר מסיבת הקנאה והשנאה, יחפשו בספר זה, להראות מומיו לעיני השמש; אבל גם אני איני מתפאר שהגעתי בזה לתכלית הנרצה וכו' ומבקש אני מכל אוהב התורה והאמת שיודעני המקומות הנעלמים לי בשעתם ואני אחזיק לו טובה גדולה'.
כלומר שאף אחד לא חושב שיש אמת אחת, או שהגדוילים לא טועים לעולם. נהפוך הוא, בגלל החשש לטעות ראוי לפנות לדמות שאתה סומך עליה [אני מניח שזה"ז הייתי סומך בענייני רפואה, הגרונומיה וכו' על המומחים לתחום יותר מתלמידי חכמים]. למעשה שום בן חורין אקטיבי לא יכול להשען בתחומו את תוכן שהוא לא מקבל, כי אי הבנה הוא מקור לאלף טעויות. וז"פ.
תוקן על ידי אחרחוק ב- 27/12/2012 00:30:15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2012 00:29 |
|
| |
אגב ראוי להוסיף את תשובתו של חצי-מורון ר' משה פיינשטיין להתנצלותו של האדמו"ר ר' מנשה קליין על שהוא חולק עליו (אגרות משה או"ח א סימן קט), עי"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2012 08:24 |
|
| |
ירוחם <למה לא הנותן לגבר בינה?> אולי כדי לחסוך את השאלה: האם לגברת אין בינה להבחין בין יום ולילה, והרי בינה יתרה ניתנה לאשה? ואת התשובה: שהאשה בעלת הבינה היתרה אינה זקוקה לבינה מיוחדת כדי להבחין בין יום ולילה, ורק הגבר בעל הבינה המוגבלת זקוק לה.
____________
הסיבה לטעויות:
מאנציקלופדיה רפואית הלכתית (ירושלים תשסו עמודה 54), מבוא ב: "דת ומדע":"מי שהשיג מעלה מסויימת נדמה לו שהוא יכול להשיג כל המעלות, ואם היה מומחה באחד המדעים, מגיס דעתו כנגד אחרים בכל מדע, זולת המדע שהוא יודעו, וזה חטא, לפיכך ראוי לאדם ליחס לעצמו רק מה שידע, ויניח מה שלא ידע". (פי' רס"ג למשלי כח יא). וכן:
"אנו מוצאים אישים מבני אדם בעלי פיקחות ועירנות, שכבר למדו אחד המדעים הפילוסופיים העיוניים והלימודיים, או אחד המדעים ההנחתיים, ונתמחו באותו המדע, ואז ידבר אותו האדם באותו המדע אשר נתמחה בו , ובמדעים אחרים שאין לו בהם ידיעה כלל, או שידיעתו מצומצמת בהם, ויעשה דבריו באותם המדעים, כדבריו באותו המדע שהוא בקי בו". (הרמב"ם, פרקי משה ברפואה, מאמר כה).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 28/12/2012 08:52:58
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2012 11:28 |
|
| |
שאלת פותח האשכול מוזרה.
הרי ידועה האמירה (הלועגת )על האפיפיור שהוא לא יכול לטעות לעולם.
בני אדם,בגלל עצם היותם בני אדם עלולים לטעות.
ובניגוד לאפיפיור -חכמים הם בני אדם.
|
|
|
|
|
