לפותח האשכול,
האמת היא שכל החרדיות במודרנה זו [כלומר, אנטי-מזרחי, אולי תרתי משמע..] מבוססת על האימרה הקשה מאוד בעיניי, דומני שהיא מיוחסת לחזון איש, ש'הרב קוק, עם כל גדלותו, טעה'. לאימרה זו צורפו אגדות ומשלים, אך המסתתר מאחריה ברור: החזון איש [כנראה], שנחשב אצל תלמידיו לאדם משכיל וראוי להכריע בנושאים תאולוגיים, חולק על הרב קוק - והוא, כמובן, סובר שהוא טועה. אך משום מה התהפכה הקערה על פיה, ובמקום להבין מאימרה זו כמה אסור לסמוך על גדוילים, הוחלט להאמין לכל אימרה של החזו"א וחבריו [אותם נקבל לפי איזשהם מסרים המכונים גם הם באותו השם: "גדוילים"], וכמובן להוציא את הרב קוק מהמשחק.
הדוגמאות הפופולאריות מאוד כעת למצב תמהוני זה הוא תשתוש כל היסטוריה רבנית המתייחסת לרב קוק [הקיצונית שביניהם היא דוגמת תשתוש הקשר בין הר"ק לר' יצחק אריאלי ור' אריה לוין, שהיא עצמה מעידה על חוסר רמת השכלה מינימאלית של דמויות שונות מבין הנכדים..]
אגב, א"א להמנע מלציין מכתב של הרב וולבה [ראיתיו פעם באיזה ספר] על ההבדל בין היחס הר"ק ולחסידות, עי"ש ותמה על עצמך.
|
|
