| נשלח ב-25/12/2012 16:31 |
 |
| |
ההורים לא רוצים - מה הייתם עושים?
עכשיו תיהיו אמיתיים.....
נגיד הייתם יוצאים עם בחור\ה תקופה דיי ארוכה...
מחליטים לסגור על זה....יש אפילו הצעת נישואין....
אבל...בדקת 90....אבא\אמא החליטו שלא בא להם השידוך הזה...
ומתנגדים אליו.....ואומרים שממש זה לא מתאים....
אבל..ברור שההחלטה היא של הבחור\ה לבד....
מה הייתם עושים...??
הולכים על זה...? ומצד אחד פוגעים בהורים...וגם קצת בעיות בעתיד....
או ...שעוצמים עיניים....ומורידים ומתפללים לזיווג המושלם....
(נ.ב....התנהגות ההורים במקרה זה אינה ברורה...כי בדרך כלל הם אינם מתערבים...פתאום החליטו...
שזה לא זה...ומבקשים לשקול להוריד את זה....פעם ראשונה שהם מבקשים משו בכלל....)
תחשבו טוב.....מה הייתם עושים בנסיון כזה...?
טאנקס...והמשך יומקסים אמיגוסססס
_________________
אל תחכו לנסיך על סוס לבן...אתם תפסידו את ההוא על הפרארי....
תנו חיוך...אכלתם אותה!
תוקן על ידי אסיק_good ב- 25/12/2012 17:16:54
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 16:35 |
|
| |
מתישבים לשיחה רצינית עם ההורים
מסבירים את התחושות/מחשבות/
ומנסים להבין את שלהם
ויחד להגיע לפתרון!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 16:38 |
|
| |
מנסים להבין מההורים מה המניעה לבקשה הזו.
יש להם ראיה רחבה יותר מהבחור/ה, ויחסית אוביקטיבית, אז חשוב לשמוע מה מוביל אותם לחשוב כך לפתע.
ואז שוקלים איתם ביחד את הנקודה המפריעה לעומת מה שקיים בבחור לעומת מה שמחפשים בבחור, עם השיקול של הרגש שכבר קיים, ומגיעים למסקנה האם להמשיך או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 16:39 |
|
| |
וואוו... איזה מצב ביש...... לא פשוט בכלל
ללכת נגד ההורים ואז הם לא יבואו לחתונה ולא ישתתפו כלכלית ולא.. ולא.. ולא...
אבל מצד שני... היו כבר פרפרים וריגושים לא קטנים..
צריך, פשוט להיות חזקים ולהאמין שהכל מלמעלה!!
"ואל תביאנו לידי נסיון".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 16:46 |
|
| |
אונלי, זה לא נשמע שמדובר במעשה שיגרום לקרע...
נראה לי את קצת מקצינה אא"כ יש לך ידיעה מעבר לנאמר לעיל.
וכשאת אומרת להאמין? אז במה? בפרפרים שיש ולהמשיך? או בהורים ולסגת?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 16:54 |
|
| |
מידל,
לא מקצינה כלל. מכירה באופן אישי, מקרה כזה וכשהזוג לא נשמע להורים, הם לא השתתפו פיזית וכלכלית והקרע היה עצום וכואב.
להאמין, תמיד צריך.. גם אם יש פרפרים, אולי הבקשה של ההורים להפסיק את השידוך, זהו אות מלמעלה, שזה לא בשבילי?
בכל מקרה, לא הייתי רוצה לעמוד בכזה נסיון... (מספיק לי הנסיונות שעברתי כבר בשידוכים..)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 17:03 |
|
| |
בהחלט.. מן הסתם שזה סוג של הורים שתמיד חושבים שאולי יבוא משהו יותר פצצה לבן/בת שלהם..
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 17:05 |
|
| |
וואוו....תאמת....לא יודעת אם הייתי עומדת בניסיון.....:(
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 17:05 |
|
| |
אונלי, אני גם מכירה כאלה מקרים וסיפורים, ואני לא הבנתי משאנל שזה המקרה.
מסכימה איתך שלהאמין תמיד צריך.. :) חשבתי יש לך כיוון שאילו את פונה מעשית.
ומאחלת לך למצוא בקרוב את שלך, בלי סיפור כזה ובלי סיפורים בכלל.. רק בזרימה ובקלות.
יוני, אפעם לא מאוחר מידי. ולפי איך שזה נשמע לי מהצד, הם שמעו משו עליו שגורם להם לבקש את זה, והם שמעו את זה רק עכשיו. אז מה?הם יתנו לבת שלהם להתחתן עם מישו שהם שמעו עליו משו כנראה לא חיובי. לכן צריך לדבר איתם, לדעתי, ולשקול את הנתונים הקיימים כולל מה שמביא אותם עכשיו לשלול, ולראות האם זה עומד בציפיות של הבת, מעבר לרגש שנשמע שכבר קיים. שתהיה התאמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 17:17 |
|
| |
אני כתבתי את דעתי באופן כללי על מקרה שכזה..
אשתף אותך במשהו אישי דומה ושונה.
לפני כשנתיים נפגשתי עם בחור 5 פגישות ארוכות ויפות. כמובן, שההורים שלי ביררו לפני שנפגשנו בפעם הראשונה ועוד טיפה אחרי פגישה שלישית כשראיתי שזה מוצא חן בעיני.
ת'אמת, בפגישה ראשונה, ממש לא התחברתי אליו, משו צרם לי בהתנהגות שלו, אבל נתתי צ'אנס, רק כדי לא לשלול סתם. זרמתי בפגישות שהלכו והתארכו, שוחחנו שעות בכל פגישה והרגשנו כבר ממש טוב ביחד וגם קצת אופוריה באוויר...
כשחזרתי מפגישה חמישית, מרחפת כולי וכבר קבענו בינינו את הפגישה השישית ואולי האחרונה.. מצאתי את הורי בבית, אפורי פנים.. לא הצלחתי להבין מה עובר עליהם, הם כבר היו בריגושים לפני שיצאתי מהבית, כי ידעו שמשהו מתקרב ופתאום...
אני לתומי, סיפרתי חוויות מהפגישה וגם על הסיכום לפגישה הבאה.. ואז אבא שלי קורא לי הצידה ומתחיל לגמגם שהוא לא יודע, אבל נראה לי שזה לא בשבילי וכו'..
בהתחלה חטפתי את שוק חיי.. לא הצלחתי להבין ולא רציתי לשמוע את מה שהוא אומר. ביקשתי זמן להרגע ולהתעשת ואז הוא סיפר לי, שבאותו בוקר, הוא היה בהרגשה לא טובה לגבי הבחור והחליט לברר שוב, למרות שכבר בירר הרבה עליו, אבל משום מה (וממש לא במקרה) הוא החליט שלפני שהשידוך ייסגר, הוא רוצה לברר עוד כמה פרטים. ואז הוא התקשר לחבר טוב של הבחור שהוא במקרה גם ידיד שלנו ומכיר אותי וכשההוא שמע שהשידוך קורם עור וגידים, נבהל מאד ואמר לאבא שלי, שעדיף שנתרחק מזה, כי הבחור סובל מהפרעות נפשיות חמורות והוא לא אומר סתם ורק בגלל שהוא מכיר אותנו טוב, הוא לא רוצה שניפול בפח!!
אבא שלי חקר אותו ישר והפוך, וההוא סיפר לו כמה דוגמאות לא נעימות... מכאן הוא המשיך עם עוד כמה בירורים אצל אנשים מקורבים וכולם אמרו אותו דבר..
קיצורו של מעשה, בקשתי מהשדכנית שתודיע לבחור שאני יורדת מהשידוך וכמובן שלא תפרט מה הסיבה.
לקח לי יומיים להתעשת ולחזור לעצמי מהאופוריה שבה הייתי. זה לא היה קל בכלל.. היו לי המון רגשות אליו...
אני מודה להקב"ה שפתח את עינינו בזמן ומרגישה שהכל היה לטובה!!
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 17:27 |
|
| |
לדעתי, הבחורה צריכה למצוא רב חשוב וחכם שהיא מכבדת ומעריכה, ולהציג בפניו את שתי האפשרויות, ושהוא יחליט לה, ואם יש צורך, שהוא או הרבנית יתמכו בה גם.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 17:29 |
|
| |
בלי להמעיט בניסיון שכזה...
זו בדיוק הסיבה שאני כתבתי לגבר עם ההורים ולהבים מה המניע לשלילת הבחור.
אם אכן יש דברים בגו, ב"ה שנודע מראש.
וניתן להתאושש מבחור, במיוחד שיודעים את הסיבה שהובילה לכך.
זה קשה.. קשה מאד.. ועלול לקחת זמן.
השאלה היא מה עדיף? הזמן הזה שייקח להתאושש או כל החיים לצידו של מישו לא מתאים? (או שמא לא כל החיים כי אם עד הגירושים, ואני מכירה כאלו מקרים)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 17:30 |
|
| |
מעפיל, לרב מגיעים ע"מ להתייעץ ועם כל הנתונים.
ומאד חשוב לבוא מתוך ראש פתוח לקבל כל תשובה ולא מתוך מטרה לשמוע מרב אישושים ל'כן' שלי.
אחרת, אין טעם בהתייעצות.
ואתה צודק, אם מדובר בפרטים שלבחורה עצמה יהיה קשה להחליט ע"ס, רצוי להתייעץ.
אממה, התשובה הסופית צריכה להיות שלה, ושלה בלבד.
תוקן על ידי מידל ב- 25/12/2012 17:31:12
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 17:40 |
|
| |
אני מסכים איתך שקודם היא צריכה לדעת את כל הנתונים, ורק אח"כ היא אמורה להתייעץ אם היא רואה בזה צורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 17:58 |
|
| |
איך ההורים אישרו פגישה?
ואם הם אישרו פגישה אז זו בעיה שלהם...
|
|
|
|
|
