אייזין
הבה נבחן את ההוכחה שלך.
(חבל שלא ציינת מקורות, אז איני יכול לצטטם אלא רק להתייחס לפי מה שהבנתי מדבריך. דע לציין מקור או לצטט קצרות בפעם הבאה בבקשה).
הפסוק אומר "וישלח פרעה".
המדרש לדבריך דורש את המילה "וישלח" כשהיא חתוכה לשנים, כלומר שהיה "וי" אצל פרעה.
הוספת שפרעה שלחם בעל כורחו. וכך אכן נראה מן הפרשה לעיל. שאילולא המכות, לא היה משלח.
עד כאן הכל ברור ותואם את פשט הכתובים. כולל זה שפרעה מאד הצטער על שילוח עם ישראל, והתחרט.
אמנם מסקנתך האחרונה היא:
ועל כרחך שגורשו על פי הקב''ה בגלל הסיבה שמניתי לעיל כדי שלא יפלו לשער החמישים .
מה "על כרחך" יש כאן?
הנה "על כרחך" חלופי.
על כרחך בגלל שעבר הזמן שהוקצב לעם ישראל לגלות עקב קושי השיעבוד ואין ה' מותיר אדם בצרה אפילו רגע אחד יותר מהנחוץ. ולכן כפה על פרעה לשלחם.
שים לב שאפילו איני בא לדון מה באמת עמד מאחורי השילוח המזורז. כל מה שאני בא להציג הוא שיעור בתורת ההגיון היא הלוגיקה.
כאשר יש לפנינו תופעה עם הסברים חליפיים, זה שהסבר אחד תואם את הנתון אינו מהווה הוכחה שהוא הוא ההסבר והוא הוא ההסבר הנכון.
***
יש גם לשאול על דבריך:
למה הכוונה ב"שער החמשים"?
מהי אותה טומאה?
יש כאן כמה אפשרויות, ועליך להסביר את עצמך. ולדעתי, כדאי לכל אחד לבדוק מה פשר המלים שבהן הוא משתמש.
אפשרויות:
א. השערים הם רמות של מציאות. אדם יכול לחיות במציאות מסוג אחד או מסוג אחר. אנו, בעולם הזה, איננו רגילים למיין אותו למציאויות כאלו, אבל הן קיימות.
עם ישראל, ככל ששהו במצרים, הלכו וירדו מרמה לרמה.
ניתן לצאת מרמה N לרמה N+1 אבל כאשר N=50, זה כבר בלתי אפשרי (קצת קשה כי ה' יכול הכל).
ב. אין זה אלא משל למצב תרבותי ופסיכולוגי. לאחר שנות שיעבוד, עם ישראל התרגלו לפולחן המצרי, לאורח החיים המצרי, להלך מחשבה ורגש של עבדות. הם כל כך התרגלו לזה עד שהיה חשש שיהיה קשה להוציאם מזה. וזה הומשל על ידי "שערים".
אין כאן שום מציאות אלא מציאות פסיכולוגית, כלומר תיאורים של מצבים שונים בנפש האדם, במקרה זה אצל הנפשות שהיו במצרים.
לאיזה מביאורים אלו אתה מתכוון? או שיש ביאור אחר?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
