|
|
| נשלח ב-12/1/2013 22:45 |
|
| |
לגבי סימן א' בלבד (של מיימוני).
"
א. הצטברות זרע היא תופעה טבעית וגם פליטתו שלא בעבירה
מבחינה פיזיולוגית, דעת הרמב"ם כרופא וכן כמדומה דעת הרפואה היום, כי הזרע נוצר בתהליכים אוטומטיים בגוף, וזה דבר בריא. וגם פליטתו היא הכרחית. ולכן זה יקרה מאליו פעם בכמה זמן החל מהתקופה שהוא מצטבר, כלומר החל מגיל ההתבגרות.
אפשר שמחשבות ודמיונות של איסור יעוררו את התופעה של קרי לילה, אבל בה במידה זה יכול לקרות לאדם נקי וטהור רק מסיבות ביולוגיות.
וזו גם דעת הגמרא. כפי שנראה מייחוס פליטת זרע באמבטי לירמיהו הנביא (זה לא חייב להיות סיפור היסטורי, אבל עובדה שלא ראו בכך גנאי, ויש רשימה של דברים הגורמים לקרי, כולל דרך ארוכה ועוד) וכפי שנראה מן הירושלמי שהבאתי לך.
"
ובכן, ייתכן בהחלט, שגם הביולוגיה לא היתה עושה זאת, ועוד באופן כה חמור - לולא המצב הקיים היום, שהנסייונות אורבים בכל פינה.
רצוני לומר - גם כאשר הגוף מייצר אוטומטית מה שמייצר, יש גירוי שגורם לכל הפחות להרבות את זה, אם לא ליצור את המצב הזה.
דעת הרופאים היום ניתנה בזמננו זה, כאשר אנו כבר במצב שאינו ראוי. וגם מ"ש הרמב"ם - סביר בהחלט שהוא התכוון למצב נורמלי יחסית, וגם אז הוא מרבה באזהרות על העניין, כולל אזהרות רפואיות שלא להרבות בתשמיש - כך דברי הרמב"ם בהל' דעות.
אמנם כבר מצינו גם בדברי ראשי החסידות על עשיית תשובה על עוונות נעורים.
בגלל האמור, אני מייחס חשיבות לסיפורים לכל הפחות על יעקב ועל גדולים שבגדולים, ובפרט קדמונים, על אי ראיית קרי בכלל.
ואני מאמין בהחלט, שבעולם כמו שהיה לפני מאות שנים, וכמו כן כאשר נזכה ל - שובה אלי ואשובה אליכם - השיבנו ה' אליך ונשובה - אז זה לא יראה בשמים. וכבר ישעיהו הנביא אמר "ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק", וזה מתי? כשהוא מדבר לעובדי עבודה זרה האומרים "דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים" ונראה היה בעיני החוטאים כה פשוט עד שאמרו "הלא עם אל אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתים", והיום כולם יודעים לקרוא להם פרימיטיבים, ודווקא אמונת ישעיהו הנביא היוותה נר לרגלי המאמינים ברחבי העולם, והעבודות הזרות ואנשיהם נעלמו לבלי שוב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2013 22:47 |
|
| |
עוד דבר - כללי - לשואלים על סיבת האיסור. ובכן, הקב"ה ברא את האדם בצלם אלוקים, ורצונו שהאדם יהיה מבחר הברואים, ויהיה שלם בגופו ובמעשיו, בגשמיות ורוחניות. אמנם, ויש לי לפרשו עוד בפרשת בראשית, אמרו חז"ל כל שאין לו אישה אינו אדם, ואמרו כל השרוי בלא אישה שרוי בלא טובה בלא ברכה וכו' ואמרו גם בלא תורה. ומכאן יש ללמוד, שרק הצירוף של שניהם הוא השלם. אבל, יש לדעת, כי כדי שהצירוף יהיה שלם, יש להשקיע (לאו דווקא במובן של מאמץ, אלא גם ובעיקר במובן של לשמור את היכולות במקום אחד.) בצירוף זה לשמר אליו את כוחות האדם ובודאי את הכוח הכללי הזה, ובודאי את הכוח הזה המחבר האיש והאישה, וכל המרבה בהשקעת הכוח במקום אחד - הריהו קודם למי שאינו עושה כך. ובפרט שהכוח הזה הוא הכח הרגשי הגדול שבאדם, ועבודת ה' כידוע למאמינים כוללת גם רגש, וכאשר אדם יודע איך לכוון את רגשותיו - ככל שייטיב לעשות זאת כן יקבל ברכה, וכבר אמר רבינו הגר"א - "מה שנעשה לבעל התאווה ברוב עניין נעשה לתמימי דרך בלא עמל".
תוקנו עניינים לשוניים
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 12/01/2013 22:49:19
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2013 06:36 |
|
| |
אליקים
העלית שתי טענות בשתי הודעות.
אם הבנתי את דבריך, אזי בהודעה הראשונה ענית למה שכתבתי שזה טבעי שיצטבר זרע ולכן יהיה צורך לפרקו באופן טבעי שזו גם תוצאה של השפעה תרבותית. ככל שהחברה מסביב מציעה יותר גירויים, כך יווצר יותר זרע. ולהפך.
בלשון הגמרא, "הכא במאי עסקינן שיש עודפי זרע שייפלטו מעצמם בקרי לילה, בתרבות שבה יש גירויים מיותרים כמו היום" אבל מעיקרא, בזמן מתן תורה, היה העולם שונה. זו טענה המקבילה ביכולתה הלוגית לטענת השתנו הטבעים.
ובכן זו טענה מאד מעניינת. אני משער שזה ניתן עקרונית לבדיקה. (להשוות בין ייצור זרע בתרבויות שונות ואפילו בקבוצות אוכלוסיה קטנות). עד כמה שידוע לי טענה זו אינה נכונה, אבל ניתן גם לייפות אותה עד שהיא תהיה בלתי אפשרית להפרכה.
חבל שאין איתנו בינתים את ד"ר הלפרין, שמשלב ידע רפואי עם היותו תלמיד חכם, שיאשר או יפריך.
לבינתים אני משער שאפשר לבדוק בכתביהם של רופאים חרדיים ואורתודוכסיים, כמו בעל "אנציקלופדיה רפואית הלכתית" (אלא שבהצצה בעלמא לא מצאתי שדן בזה).
אשר לטענתך השניה, שהשתקעות בחיפוש פורקן הזרע מסיעה כוחות נפש למקום שבו הם מתבזבזים, בוודאי כך הוא, וכפי שיענה הרמב"ם, כל השתקעות בעשיה למטרות דמיוניות היא סוג של טירוף אם כי לא טירוף שעליו נשלחים לפסיכולוג אלא טירוף מהסוג שמציג רבי נחמן מברסלב בסיפוריו, כלומר השטות של האדם שאינו חי אך ורק למען התכלית האמיתית של הבריאה שלו, כלומר רובנו ככולנו רוב הזמן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2013 11:45 |
|
| |
מיימוני
אכן, לדברים אלו כיוונתי.
רק הערה קטנה על המשפט האחרון: "כלומר השטות של האדם שאינו חי אך ורק למען התכלית האמיתית של הבריאה שלו, כלומר רובנו ככולנו רוב הזמן."
לדעתי, ה"תכלית האמיתית של הבריאה" של כל אדם - איננה דבר אחד מוגדר. התכלית היא כל חייו מתחילתם ועד סופם, ולכל רגע יש תפקיד אחר. החלוקה של מצווה הכשר מצווה וכל כיו"ב, זה רק לענייני הלכה, אך מבחינת המצוותיות שבדבר, הרי כבר נאמר "בכל דרכיך דעהו", וכל תוספת קטנה במעשה או במחשבה, הינה חלק מהתכלית, ולמעשה לפי דעתי עניין זה שכתבתי צריך להשפיע גם על הנפקות ההלכתית (!), אלא שכיום אין לנו סָמוך שיעשה זאת (עיין ביאור הגר"א למשלי ט"ז א-ד). לכן, סבור אני שכל מעשה קטון או גדול ראוי לקבל את החותמת של "למען התכלית" או "שלא למען התכלית" בהתאם למה שהוא.
ועוד דבר לקרב הדברים אל הדעת - כיום ידוע שגוף האדם לבדו מורכב מהמון דברים קטנים, החל מאטומים ומולקולות, כדוריות דם אדומות ולבנות, מח עצמות, ועד הכרת האיברים לפרטיהם.
וכמו שכל כדורית דם חשובה כי היא דבר לעצמו ואפילו אטום ואפילו חלקיק אטום (פרוטונים אלקטרונים ונוירונים) - כל דבר חשוב לעצמו (ואולי יש עוד חלוקות) - כך אמר הגר"א למשל כי לכל מילה בלימוד התורה (לכה"פ בתורה שבכתב ובשל בע"פ כנראה לקטע מובן) יש ערך של מצווה, וכמו כן אפשר להבין שמכל דבר קטן יכולים להיברא "מלאכים" (ואין כאן המקום לדון האם יש או אין מלאכים או שדים, או מה צורתם וכד'),
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 13/01/2013 11:49:10
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2013 13:14 |
|
| |
תכלית הבריאה לחיות טוב ובריא- עד שמפסיקים לחיות. היתר בילבולי מח של אנשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2013 00:11 |
|
| |
הרי כל בר דעת מבין שהחיים זה לא מטרה בפני עצמו אלא אמצעי להשיג דרכו משהו והויכוח בין הדתות והגישות היא בעצם מה אנו רוצים להשיג ולאן אנו שואפים אך לא ייתכן לחשוב סתם שבאנו בשביל להעביר את הזמן ולחיות בריא עד שהאדם הולך בדרך העולם .
גישה זו פשטנית מידי ואינה מתקבלת כלל על הדעת ואפילו לאנשים פשוטים .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2013 10:58 |
|
| |
מהיכן הסמכות לדבר בשם כל ברי הדעת? ואם אתה כזה בר דעת היודע דעתם של כל ברי הדעת. מאיפה אתה גם יודע מה דעתם של אנשים פשוטים נראה מה אומר על דעתך איש בר דעת
קהלת פרק ג
(כב) וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו:
תהלים פרק קטו (טז) הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיקֹוָק וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם:
כשאלוקים ברא את האדם וקבע את יעודו לעבדה ולשמרה- כלומר את הארץ, את הארץ נתן לבני אדם, ובן האדם צריך לשמור ולטפח את מקום מושבו ואת חייו. כך כתוב בתורה, אפשר כמובן לסלף, ולכתוב פשט הפוך.
קהלת פרק ז לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים:
תבין כל חרטוטי המח של כביכול של אנשים ברי דעת. כי האלוקים ברא את האדם שיעבוד אותו, כי זה יעודו, הרי זה הבלי הבלים, אלוקים לא צריך משמשים, אם הייתי חושב שאלוקים צריך עבדים, לא הייתי רוצה אלוקים כזה. ולכן אני לא רוצה להאמין שהוא כזה. לי אלוקים כזה לא מתאים, אולי רק לבעלי הדעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2013 23:07 |
|
| |
כי מה יתרון לאדם בכל עמלו אשר יעמול כי מן האדמה בא ולשם ישוב .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2013 23:40 |
|
| |
ובינתים שיהנה מהחיים שלו כי אם גם את זה הוא לא יעשה. אז באמת אין לו יתרון על הבהמה. יחיה לפי החוקים והמצוות שהתצוה עליהם מהבורא, כפי שהגמרא אומרת - לא דייך מה שאסרה עליך התורה? ואתה מוסיף עליהם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 07:18 |
|
| |
אתה לא יכול לתפוס רק חלק אחד מהפסוק .
בל תוסף עליו אך גם בל תגרע ממנו .
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 10:44 |
|
| |
אייזן
על איזה פסוק אתה מדבר? ציטטתי גמרא ולא פסוק. תלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט דף מא טור ב /ה"א ר' דימי בשם ר' יצחק לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסו' עליך דברי' אחרי'
בענין הפסוק מדברים, של לא תסור- אם תלמד את הפסוק בעיון, או עם המפרשים, תגלה שהפסוק כלל וכלל לא מדבר על מה שאתה מדבר-ואחרים.
הציווי של לא תסור הוא על בית דין מעיירת שדה. שעולה לבית הדין העליון, ומצווה לשמור בקול בית הדין העליון.
אלה פשוטם של מקראות.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 15/01/2013 10:54:49
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 12:28 |
|
| |
לא עבדו ישראל ע"ז אלא להתיר להם עריות בפהרסיא!!!!!!!!!!! על ככה כל חברי הפארום צריכים לחזור בתשובה שלמה בימי השובבי"ם!!!!!!! וכך ירפאו ממחלת הנפשות ומכפירה שהתאחזה בהם!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 16:10 |
|
| |
בגמרא בנדה מובא יד לאמה וכו' .
מה הפשט לדבריך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 16:17 |
|
| |
הפשט של רבי טרפון כפי שהגמרא מסבירה על האתר. הרי לא כל אמירה של תנא או אמורא זה הלכה למשה אבל לא הבנתי מה זה שייך למה שכתבתי?
או אולי התכוונת לשאול את לא תסור, הגמרא מתאימה לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 19:26 |
|
| |
אני לא מדבר על הוספת איסור חדש אלא בידיעת האיסור החמור המופיעה בגמרא בענין תיקון השובבי''ם .
ועל זה ציטתתי את הגמרא בנדה .
גם לא דיברתי על לא תסור אלא על בל תוסיף ובל תגרע .
|
|
|
|
|