|
|
| נשלח ב-15/1/2013 19:36 |
 |
| |
בל תוסיף ובל תגרע נאמר רק על מה שהתורה כתבה,
אני חושב שהאיסור הזה הוא בבל תוסיף.
ממתי דעות ואמירות בעלמא בגמרא הן הלכה למעשה.
בגמרא נאמרו כל כך דברים לא ריאלים ולא התאימו אפילו לתקופתם.
יש עוד הרבה עניינים לעסוק בהם חוץ מהאמה.
נכון שפרויד קבע שהכל תלוי באמה, אבל אנחנו לא חושבים כך,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 19:37 |
|
| |
אייזין כתבת
"כי מה יתרון לאדם בכל עמלו אשר יעמול כי מן האדמה בא ולשם ישוב ."
ולשם ישוב - זה אחרי החטא "עד שובך אל האדמה כי ממנה לוקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב", אבל האידיאל שכל עמלו יהא לשם שמים וזוכה בזה ובבא כידוע
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 07:20 |
|
| |
אליקים
שם התואר "חשוב" יכול לשמש באופנים שונים.
הקביעה שלך כי "כל כדורית דם חשובה" נראית עם זאת מוגזמת מעט. ודאי שכל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול, אבל הגוף שלנו בנוי כך שיש דברים יותר חשובים ופחות חשובים.
יותר מכך, זה תהליך בריא שבו מופרשים עודפי זרע באופן טבעי, כלומר בפליטה שאינה מכוונת. ואין זו תולדה של תרבות שבה יש יותר חשיפה לתכני גירוי.
***
לא תסור
ברוך השב! ותודה על התזכורת החשובה להיזהר מנושאי עריות. עם זאת שים לב שבדרך כלל נעשה כל מאמץ בפורום לשמור על לשון נקיה ונושאים תורניים. כפי שתוכל להתרשם בעצמך אם תקרא.
***
ירוחם ואייזין
חז"ל אכן החמירו לגבי נגיעה באותו מקום ואפשר שאחת הסברות היא כדי להעצים את החשש מנושא זה, שהרי אפילו דמיון של עריות מושך את האדם כפי שאמרו "שלא בפניו נפיש יצריה" - גם שלא בפני מראה של עריות עדיין היצר מושך להרהר בדבר, ואמרו שזה מתחיל במחשבה ועלול להגיע רחוק יותר. זה לא חייב להיתפס כגישה שלילית לאדם, אלא כהכרת מה שמעסיק את חלקנו חלק מהזמן.
כפי שאין להגזים בזהירות מנושאי עריות כך אין צורך למעט בחשש (מפני כשלון, לא מפני קרי הבא מעצמו) או לטשטש שחז"ל היו מודעים לה והזהירו מפניה כאשר הנושא עלה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 11:07 |
|
| |
מיימוני - אני מסכים לדבריך שאין להמעיט מחשיבות הענין ומחומרתו בכדי לא להגיע אפילו להרהורים .
וזה הזמן המתאים לדבר על הנושא כי על כך נתקנו שבועות אלו וכמו שמובא בספרים הענין של הקריאה מעוררת את הזמן .
ובשבועות אלו אנו קוראים על טומאת מצריים ששחטו ילדים כפשוטו אך בדרש מובא שחטאו בעוון חמור זה ששחטו ילדים ע''י הפגם הנורא אז בוא וננסה להתחזק בענין זה .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 11:09 |
|
| |
הרב מימוני
הכל אמת ויציב ונכון, מה שלי, מפריע בכל הענין הזה. האובססיה לנושא- האמה-
נקיות הדעת והגוף באמת מאד חשובה.
אבל חשובים לא פחות הרבה מהמצוות העשה והלא תעשה הכתובים במפורש בתורה.
בעיקר בין אדם לחברו. גניבה שקר חמס רכילות הונאה וכו' וכו'
כי מרוב התעסקות עם האמה, כל ההתעסקות הופכת אותם לאמה גדולה, ולכן אין להם בראש רק את האמה
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 16/01/2013 11:26:50
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 13:55 |
|
| |
הקדושה בעם ישראל היא העיקר והבסיס וכל מהשאר תלוי בזה .
כי ראה בך ערות דבר ושב מאחריך .
ובלעדיו לא ירים איש את ידו - בלי זה אין שוני בין אומות העולם לישראל - וישראל קדושים הן .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 15:12 |
|
| |
כל החטא הזה כ"חטא" זה רק בטרם קיים האדם מצוות פריה ורביה דוגמת ער ואונן
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 15:38 |
|
| |
רעביש
למרות שמך,ואולי דוקא בגלל שמך אתה לא מדייק ומבין בכתובים,
אונן לא מת בגל ש"ז לבטלה. הוא מת כי לא רצה להקים זרע לאחיו.
האם מוציאי זרע לבטלה- המאונן- חייב מיתה? והבא על כלתו פטור?
אולי רק על בני נח?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 15:51 |
|
| |
| אייזין כתב: |  | הקדושה בעם ישראל היא העיקר והבסיס וכל מהשאר תלוי בזה .
כי ראה בך ערות דבר ושב מאחריך .
ובלעדיו לא ירים איש את ידו - בלי זה אין שוני בין אומות העולם לישראל - וישראל קדושים הן . |
|
אל תמציא לנו דת חדשה
קדושה = הבדלה,
כל זמן שהגוי נוהג לא בסדר צריך להיות הבדלה,
שכל הגויים יכירו במוסר התורה אז לא יצטרכו הבדלה,
ערות דבר זה טומאה (= מפיץ מחלות ומגיפת) ונקיות (= מפיץ מגיפות ומחלות), ואל תזייף פירושים אחרים שהם רק הסמכתות, מדובר במלחמות שאנשים בחוץ\בשדות הקרב ואין שירותים ומקלחות,
לצערינו היו אצלינו חכמים שכל היהדות אצלהם נמצא בין הרגלים, ומה שנמצא בין הרגלים באנשים רגילים, אצלהם זה נמצא בראש, והמבין יבין,
שהם עמדו במעמד הר סיני ושמעו את האלוקים אומר לא תרצח, אז מיד ראו את מה שנמצא בין הרגלים,
וכך וכל דיברה ודיברה של הלאוקים,
וכן אחר כך בכל פסוק בתורה הם רואים רק את זה,
הייתי מציע להם להירגע, והדרך היחידי להירגע שפשוט יכנסו לשירותים עם חוברת תמונות ולאונן בכיף,
ושיפסיקו לקלקל לנו בחורי ישראל, הם הם האשמים שבחורי ישראל יוצאים מהקהל השם בכל דור ודור,
על זה כבר זעק "אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת, תני ר' חייא שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר שלא יפול ויקצץ הנטיעות"
כלומר כל גדר שגורם לבחורינו שיקצצו בנטיעות כמו שקרה בכל הדורות ?! צריך פשוט להשמיד את הגדר,
לפחות להסביר את הגדר שאף בחור לא יפול ברוחו,
עד ימינו לדעבוניינו ר' חייא צדק, בכל דור ודור אנו מפסידים מעל 90% מהאומה וכל זה אך ורק בגלל שעשינו את הגדרים כעיקר, למשל הגדר שלא לנגן בכלי זמר בשבת שהיא גדר, עדיף שבחור ינגן בשבת עם כלי זמר מלגרום לו לקצץ בנטיעות,
ק"ו לאונן שזו גדר גרידה,
לפי הטיפשים האלה נראה לנו שהאלוקים טעה טעות נורא,
למה האלוקים בסיני לא אמר דבר ראשון אסור לאונן,
אם האלוקים היה מתייעץ עם החולי נפש האלה בוודאי היו מציעים לו לומר זאת במקום לא תרצח,
הרי מה זה לא תרצח בסך הכל הרי מותר לי לרצוח את מי שמאונן לא ??.!!!!!!!!!!!!
תוקן על ידי maxmen ב- 16/01/2013 15:53:22
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 18:35 |
|
| |
שהשם ירחם עליך .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 19:23 |
|
| |
אייזן יופי של תרבות דיבור יופי של ויכוח, כשאין לך מה להגיד השם עומד לרשותך תמיד
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 19:54 |
|
| |
אייזין
הרשה לי לא להסכים איתך בכמה מדבריך. כוונתך טובה וראויה, אולם המלצותיך לדעתי שגויות.
א. סבורני שאי אפשר לו לאדם להימלט מהרהור. זאת באשר הוא אדם. ובמיוחד בתרבות שבה אנו חיים. כפי שכתב אליקים, בזמננו זה, כאשר יש באמת מראות מעוררי דמיון, איך יוכל אדם לזכות נפשו לגמרי? ואין כוונתי רק למראה שאדם נתקל בו או למחשבה שעלולה לתקוף את האדם במפתיע, אלא למאמץ שדרוש כדי לסלק את המחשבה מאותו נושא לנושא אחר שהוא מותר וראוי. גם מי שמצליח, זה לא נעשה בנקל ולא מייד. לכן הצגת דרישה של הימנעות מכל הרהור היא אולי נכונה כאידיאל אבל צריך להיזהר שלא לגרום לאדם לייסר את עצמו במחשבה שעליו להשיג את הבלתי ניתן להשגה.
ב. מה כן עושים? כפי שכתבתי לעיל, האיסור הוא להשהות את המחשבה בנושא הלא ראוי. אך לאחר שיודעים זאת, צריך להמשיך ולעבור לסדר היום הרגיל. אדרבה, עיסוק יתר בנושא רק מזיק וגורם הרהורים! או רגשות אשמה. או גם וגם.
ג. מדוע דווקא עכשו? בגלל שזה זמן שנוצר בידי מקובלים? בעיני זו סיבה לא ללכת אחריהם, שכן לפי התייחסותי אליהם ולנושא, כמוסבר באשכולות רבים, אני סבור שיש לא לתת להם משקל.
ועוד, מה לנו להמציא מועדים וזמנים שאינם חלק מן התורה? ואין אנו (הרשה לי לנקוט לשון רבים) שומעים למי שאומר שחידשה הקבלה "זמנים" משלה. אם כן עשתה, יש בדבר טעות ואולי איסור בל תוסיף, תלוי איך מציגים זאת.
ד. הטפה לצעירים בנושאים אלו, מהסיבות האמורות, רק מזיקה.
גם התחזקות בנושא זה, למי שצריך, היא ענין פרטי ואין מה להטיף אותה לרבים מהסיבות האמורות.
***
רעביש
ברוך הבא אל הפורום!
כתבת
כל החטא הזה כ"חטא" זה רק בטרם קיים האדם מצוות פריה ורביה דוגמת ער ואונן
האם כוונתך שמי שכבר התחתן והוליד ילדים מותר לו להוציא ז"ל? אני משער שכוונתך אחרת, שכל אותן ביאות שבין איש לאשתו בזמנים שאינם ראויים להוליד, כפי שכתבו הפוסקים וכמדומה שהוזכר כבר באשכול, כמו הבא על המעוברת או על כל מי שאינה ראויה להוליד, הרי זה מותר. וזה ודאי נכון.
לגבי ער ואונן אכן יש לעיין בפסוקים ולבדוק מה האיסור שהיה שם ואם זה נוגע לענייננו. נדמה לי שכבר היה אשכול בזה ואפשר כמובן לדון בדבר מחדש, אם תרצה לדון בו. אני ממליץ להעתיק את הפסוקים לכאן ולהסביר כיצד אתה לומד אותם.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 20:36 |
|
| |
הרב מימוני
חוץ מהיותך תלמיד חכם , אתה הרי גם מבין בתורת הנפש.
ולכן אני בטוח שאתה יודע שכמה שמדברים על נושא מסוים שהוא אסור במחשבה, ביחס ישר גובר אצל האדם היצר לחשוב על הנושא האסור.
ועל כך אומרת הגמרא איבר קטן יש לו לאדם וגו'
מחשבה מטרידה יש לאדם אתה אוסרו -רעב - לא מתיחס אליו שבע.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 20:42 |
|
| |
למדנו במסכת ראש השנה טז ע"א:
דתניא הכל נידונים בר"ה וגזר דין שלהם נחתם ביוה"כ דברי ר"מ ר' יהודה אומר הכל נידונין בר"ה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בחג נידונין על המים ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ ר' יוסי אומר אדם נידון בכל יום שנאמר (איוב ז) ותפקדנו לבקרים רבי נתן אומר אדם נידון בכל שעה שנא' (איוב ז) לרגעים תבחננו
לפי ר' מאיר כל הדין בשמים מתקיים בעשרת ימי תשובה. לפי ר' יהודה הדין הוא בראש השנה והחתימה מתחלקת בין מועדי השנה. לפי ר' יוסי ור' נתן הדין נמשך לאורך כל השנה.
ובדף יז ע"ב "דרשו ה' בהמצאו התם ביחיד הכא בצבור ביחיד אימת אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ", הקב"ה מצוי ליחיד העשי"ת בלבד ולרבים כל השנה.
מכל הסוגיות האלו עולה שאין ייחוד בימים מסוימים בחורף. מניין אם כן הענין של שובבים?
המקור הראשון הידוע לי הוא בלקט יושר, שחובר על ידי תלמידו של בעל תרומת הדשן, הלבוש או:ח סימן תרפ"ה מנמק:
א.
לבוש (או"ח סי' תרפ"ה) – "יש מקומות שנוהגין בשנת העיבור לקבוע
תענית בכל יום חמישי לפרשיות שובבי"ם ת"ת, והם פרשיות ש'מות ו'ארא ב'א
ב'שלח י'תרו מ'שפטים ת'רומה ת'צוה, וקורין בשחרית בפרשת השבוע ואומרים שומר ישראל,
ובמנחה קורין ויחל ומפטירין דרשו. ונוהגין כן מפני שהשנה ארוכה שיש יותר מחצי שנה
בין בה"ב דמרחשון לבה"ב דאייר שהם ימי תענית וכפרה לישראל, לכך מתענה ח'
ימים כנגד החדש העיבור, שהוא ד' שבועות בכל שבוע ב' ימים דהיינו ב' וה', וכדי שלא
להכביד על הציבור חלקום ואין מתענין אלא פעם אחת בשבוע. עוד שמעתי טעם אחר, והוא
כי ראו קדמונינו שהנשים המעוברות היו עלולים להפיל עובריהם בשנים המעוברות, ותקנו
להתענות אלו הח' תעניתים כנגד כל ב' וה' של חדש העיבור, משום הנשים המעוברות שלא
יפילו, ונ"ל שלפי זה הטעם אתי שפיר טפי מה שהתחילו להתענות בפרשת שמות, משום
שאותה פרשה מדברת בפריין ורביין של ישראל ושנעשו לעם גדול ורב, כדכתיב [שמות א, ז]
ובני ישראל פרו וישרצו וגו', לכך מתפללין גם כן שגם עכשיו יפרו וירבו ולא יפילו.
ואפשר שמטעם(ח) זה גם כן לא נהגו לקרות בבוקר פרשת התענית שהיא ויחל אלא פרשת
השבוע, כדי לקרות אותה פרשה שבתחילת שמות ביום התענית הראשון, וכיון שהתחילו כן
נהגו כך כל התעניתים". ואלו נימוקים שונים לחלוטין ממה שמקובל היום וגם תכלית התענית שונה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/01/2013 20:44:38
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 22:27 |
|
| |
נראה לי לרמוז זאת בפסוק .
שובו בנים שובבי''ם - שבשובבי''ם צריך לשוב על ענין הבנים שלא לחטוא בענין זה .
|
|
|
|
|
