רבותי - שובבי''ם !

ירבה בתפילה ויבקש רחמים ממי שהקדושה שלו.

העיקר הוא להתחזק בהבנה שלא משנה מה עבר ומה היה, כל עוד נשמתי באפי אפשר עוד לתקן ולהתחיל מהתחלה.

ונקודה נוספת - אסור אסור להניח את חרב המלחמה לעולם. גם כשנדמה שהיצר ניצח ואני נפלתי שדוד לפניו.
על זה נאמר אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הפורענות.

זמן תשובה ליחיד - עשרת ימי תשובה
לרבים - כל השנה

(גמרא מסכת ראש השנה)

ודווקא בחודש טבת כשקשה זה הזמן להילחם על הטהרה

כמובן שלא רצוי להיות כטובל ושרץ בידו, אלא לעזוב את השרץ. אבל קשה לפרוש, ועל כך ירבה בתפילה.

אולי תוכניות גמילה שמועילות לאלכוהוליסטים ומעשנים כבדים יועילו גם כאן.

שמעתי מתלמיד וותיק של ישיבת חברון ששאלו את הרב סרנא מדוע לא מדברים בישיבה על גדרי קדושה, וענה שהוא רוצה שראשם של התלמידים יהיה במקום אחר וממילא לא יצטרכו לדבר על הנושא.

השאלה אם זה לא לטמון את הראש מול המציאות

שכל בחור כיום מתמודד עם הניסיונות

שמעתי פעם ואינני יודע מיהו בעל השמועה, ווארט על הפסוק בפ' וישב, ובו בא לידי ביטוי ההבדל שבגין גישת החסידים למתנגדים בנושא:

'איה הקדשה' - היכן היא הקדושה?
'היא בעיניים על הדרך' - הקדושה נמצאת בשמירת העיניים כאשר נמצאים בדרך.

עד כאן דברי החסידים
אבל המתנגדים ממשיכים,

'ויאמרו' - אם מדברים על כך.
'לא היתה בזה קדשה' - מסתלקת לה הקדושה.

דעת לנבון נקל שדיבורים בעניין לא יועילו, ולכן הם לא תורמים כלום מלבד קלקול.

עדיף שיאמרו וידברו 

העיקר שלא יעשו מה שאסור לעשות

ולא כמו הסוברים שמותר לעשות רק אסור לומר