|
|
| נשלח ב-31/3/2013 17:52 |
 |
| |
ראשי תיבות תודה על האור שאתה מאיר כאן את הפורום בד"תים הללו.
יש"כ!
בחיזוק העבודה תבינהו! תמשיך ככה!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2013 09:06 |
|
| |
יישר כוח גדול על פרשת תזריע - מצורע לאתר קוראים תורה
חברים יקרים, מדי פעם אני מפרסם כאן חומר מאתר קוראים תורה חבר'ה רציניים מאוד!
קריא מהנה.
לדבר התורה המלא באתר: לחץ http://www.torahreading.org.il/article.php?id=71 פרשת השבוע פרשת תזריע - מצורע (תשע"ג) פרשת השבוע פרשת תזריע -היא הפרשה הרביעית בספר ויקרא. פרשת תזריע נקראת יחד עם פרשת מצורע בשנים שהן לא מעוברות. עיקר נושאי פרשת השבוע הם: דיני טומאת וטהרת היולדת , קרבנה ומצות מילת הבן הילוד. דיני צרעת בעורו של אדם, צרעת מסוגים שאת, בהרת, מחיה, שחין ומכוה. דיני צרעת בשיער ראש האדם – נתק. דיני המצורע, הנהגותיו ודיני סילוק נגע הצרעת, דיני צרעת הבגד. אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ (י"ב, ב') לפיכך נאמרו בפרשה הקודמת פרשת שמיני, דיני בהמות טמאות, שקצים ורמסים, זאת בכדי להודיענו שאם ההורים אוכלים מאכלות אסורים הריהם גורמים בכך שילדיהם יהיו פגומים ולוקים בטמטום הלב. (אגרות הרמב"ן) וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (י"ב, ג') שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא הקדוש: מעשיהם של מי יותר נאים, של הקב"ה או של בני האדם? ענה לו רבי עקיבא: מעשיהם של בני האדם נאים יותר. אמר לו וכי יש יותר נאה ממעשה שמים וארץ?, האם אתה יכול לעשות מעשה נאה מזה? אמר לו רבי עקיבא אל תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות ובשמיים שאין שולטים עליו, אמור לי דברים המצויים בבני אדם. א"ל ולמה אתם מלים? הרי הקב"ה ברא את האדם עם עורלה! ענה לו רבי עקיבא הרי ידעתי שתשאל שאלה זו ולכן אמרתי שמעשיהם של בשר ודם נאים יותר. הלך רבי עקיבא והביא לפניו שיבולים ועוגות ואמר לו מה נאה יותר השיבולים מעשי הקב"ה או העוגות? א"ל ואם הקב"ה כ"כ רוצה שתמולו אז מדוע לא יוצאים מהולים אתם מלידה. ענה לו רבי עקיבא: שהקב"ה נתן מצוות לאדם על מנת לייקר ולזכך בהן את עם ישראל. (ע"פ ילקוט שמעוני( פרשת השבוע פרשת מצורע היא הפרשה החמישית בספר ויקרא. פרשת מצורע נקראת יחד עם פרשת תזריע בשנים שהן לא מעוברות. עיקר נושאי פרשת השבוע הם: סדר טהרת המצורע וקרבנותיו ביום טהרתו, דיני צרעת הבית – נגעי הבתים, דיני טומאת הזב והזבה, טהרתם וקורבנותיהם. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ: וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן (י"ד, ב') כתב הרמב"ם בהלכות טומאת צרעת: כשהאדם מתחיל לחטוא בלשון הרע, הקב"ה שולח צרעת אל ביתו תחילה וזאת על מנת שיבין שבחר בדרך קלוקלת ויחזור בתשובה, אך אם האדם אינו חוזר בו מטעותו, נגע הצרעת עובר לבגדיו ואם אינו מבין שוב את מעשיו הרעים ולא חוזר בתשובה גם הפעם, בורא עולם שולח את נגעי הצרעת בגופו ממש. אמר ריש לקיש: "מהו שכתוב זאת תהיה תורת המצורע" – זאת תהיה תורתו של המוציא שם רע. כלומר זה שדיבר לשון הרע. הוסיף ואמר ריש לקיש על הנאמר בקהלת: " אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון" – לעתיד לבוא יתקבצו כל החיות ויבואו אל הנחש ויאמרו לו, האריה דורס ואוכל, הזאב דורס ואוכל, ואתה מה ההנאה שלך? יענה להם הנחש – וכי מה יתרון לבעל הלשון – אדם האומר לשון הרע מה יתרונו. על זה אמר ריש לקיש - כל המספר לשון הרע מגדיל עוונו עד השמים.
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו באבן. ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע, אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר (תהילים) – "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל". אל תיקרי "אותו לא אוכל" – אלא "איתו לא אוכל" ויש גם דורשים זאת כלפי גסי הרוח. מעשה במלך שעבר ברחובה של עירו בליווי של שרו היהודי. לפתע יצא גוי מאחת החנויות והחל לקלל ולגדף את היהודי. המלך שחרה אפו למשמע קללות וגידופים אלו ציווה את היהודי לכרות לגוי את לשונו הרעה. מה עשה היהודי, הלך וקנה מתנות טובות ויפות לאותו הגוי והחל מכבדו. והנה יום אחד כשהמלך ושרו היהודי שוב עברו ברחובה של העיר בסמוך לחנותו של אותו הגוי, יצא הגוי מחנותו והחל לברך ולשבח את היהודי. המלך בראותו זאת התפלא ואמר "הלא ציוותי אותך לכרות את לשונו". ענה היהודי למלך: "כרתי את לשונו הרעה וכעת יש לו לשון טובה". מעשה ברוכל שהיה מוכר מרכולתו בעיירות הסמוכות לציפורי של אותם הימים. היה אותו הרוכל מכריז ואומר: מי שרוצה לקנות סם חיים שיבוא אליי...כל תושבי העיירות היו מתכנסים סביבו למשמע הפלא – סם חיים. רבי ינאי ישב ושקד על לימודו באחת הפעמים וקרא לאותו הרוכל: הראה נא לי את סם החיים, אני רוצה לרכושו ממך. אמר לו הרוכל: סם זה הוא לא מיועד עבור אנשים שכמותך רבי. רבי ינאי לחץ את הרוכל עד שהתרצה והראה לו ספר תהלים ופתח בפסוק "מי האיש החפץ חיים", "נצור לשונך מרע ושפתך מדבר מרמה". אדם שנוצר את לשונו מדבר רע, זוכה לאריכות ימים. ענה לו רבי ינאי ואמר: "אף שלמה המלך אמר "שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו" – אל תקרי מצרות, אלא מצרעת, אדם שלא מדבר לשון הרע – ימלט מן הצרעת. (ויקרא רבה) אבלות בספירת העומר אמרו 24,000 תלמידים היו לו לרבי עקיבא וכולם מתו בפרק אחד בין פסח לעצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה (יבמות). כנאמר "דרך ארץ קדמה לתורה", ובעונש קשה זה ביקש בורא עולם ללמד אותנו כמה חשוב הוא היחס בין בני האדם, הכבוד לזולת. פשט המנהג בקהילות ישראל ללמוד פרקי אבות החל מהשבת שלאחר חג הפסח, כאשר בכל שבוע לומדים פרק אחד. פרקי אבות – מסכת אבות היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין ועוסקת בדיני מוסר, דרך ארץ ומידות והנהגות טובות. פתגם חסידי אמר הבעש"ט הקדוש: ברכת ידיד חשובה בשמים יותר מהמלצתו של המלאך מיכאל. אמר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דצינגר זצ"ל: כדי להשיא עצה טובה לזולת אין צורך להיות רבי, דיו שיהיה ידיד נאמן! כל השונה הלכות בכל יום...
ספירת העומר · התחיל סעודתו כחצי שעה קודם שקיעת החמה והגיעה שעת הספירה רשאי להמשיך בסעודתו. אך החל הסעודה באיסור - יפסיקנה ויספור ואחר כך ימשיך סעודתו. אסורה עשיית מלאכה כחצי שעה קודם הספירה. · פשט המנהג להקדים ספירת העומר לברכת הלבנה, אך במידה וקיים חשש שתתכסה הלבנה בעננים - יקדימו ברכת הלבנה. אם ביקש מחברו שיזכיר לו הספירה, רשאי לאכול אף יותר מכביצה פת או מזונות קודם הספירה. והמחמיר שלא לאכול - תבוא עליו הברכה. · אסור לאכול או לישון קודם ספירת העומר, דהיינו קודם השקיעה - כחצי שעה. והאיסור באוכל יותר מכביצה, פת או מזונות, אבל שאר מאכלים ומשקאות מותרים מן הדין. צדיקים במיתתן נקראים חיים... רבי שמואל שמלקה הורוביץ מניקלשבורג זצ"ל (נלב"ע א' באייר התקל"ח) היה רב גדול, חסיד ואדמו"ר, נולד בשנת התפ"ו (1726) בעיר צ'ורטקוב שבגליציה, היה בן בכור לרב העיר, הצדיק רבי צבי הירש זצ"ל. היה פוקד את ביתו של המגיד ממזריטש, תלמידיו התקרבו בזכותו לחסידות גם כן ובהם המגיד מקוזניץ', רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ועוד...
לאחר שהתקבל לאב"ד שינובה , עבר להתגורר שם ולמד אצל החוזה מלובלין. לאחר מכן כיהן כרב העיר ניקלשברג לשם העתיק גם את ישיבתו. תלמידיו נחשבים גדולים בחסידות ונעשו במהלך השנים לחלק נכבד מראשיה.
החזיר נשמתו לבורא ב-א' אייר התקל"ח (1778). רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל (נלב"ע א' באייר התקמ"ח) דור שלישי לאדמו"רי חסידות הבעל שם טוב, עלה לארץ ישראל ויחד עימו שלוש מאות מחסידיו, בעליה שכותנתה בשם "עליית תלמידי הבעש"ט".
רבי מנחם מנדל נולד בשנת הת"צ (1730) בוויטבסק אביו קרבו בעודו בן 9 שנים לבעש"ט שם ינק קדושה וחסידות. בבגרותו התגורר במינסק והיה לאחד מתלמידיו הבולטים של המגיד ממזריטש. לאחר עלייתו לארץ ישראל מילא את מקומו בהפצת החסידות רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל.
החזיר נשמתו לבורא ב-א' אייר התקמ"ח (1788). מי ייתן ונזכה להסתופף בצילם של צדיקים אלו, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר פרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד... | לרפואת | לזרע של קיימא | לעילוי נשמת | | ניסים בן מרים | אלון בן לאה | רבי שמואל שמלקה הורוביץ מניקלשבורג זצ"ל | | עמרם בן יוסף | ענבל בת מרים | רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל | | ערן בן אילנה | מירב בת חנה | אחינו ההרוגים על קדושת ה' | | מאיר בן נעמה | אסף בן אדם | יוסף בר לונה ז"ל | | לאה בת ורדה | | שמעון בן עזיזה ז"ל |
תוקן על ידי ראשי_תיבות ב- 12/04/2013 09:06:50
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 01:53 |
|
| |
יש"כ!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 23:20 |
|
| |
פרשת השבוע - אחרי מות קדושים
אמנם באיחור אבל שווה כל מילה...
בס"ד דבר תורה על פרשת השבוע : פרשת אחרי מות-קדושים (תשע"ג) פרשת השבוע - פרשת אחרי מות היא הפרשה השישית בספר ויקרא, השנה קוראים את פרשת אחרי מות יחד עם פרשת קדושים. עיקרי הפרשה הם: אזהרה לאהרון הכהן שלא להיכנס בכל עת שיחפוץ אל קודש הקודשים ותיאור מהלך כניסתו של אהרון הכהן (הכהן הגדול בכלל) לקודש הקודשים ביום הכיפורים: נתינת גורלות על השעירים, שחיטת פר של כהן גדול ושעיר, וידוי על השעיר ושליחתו אל המדבר. תיאור קורבנו של הכהן הגדול - קורבן עולה וקרבן העולה של העם. קיימת אזהרה על קיום מצוות יום הכיפורים. המשך הפרשה עוסק באיסור שחוטי חוץ – קרבנות הנשחטים מחוץ למקדש, איסור הקטרת איברים מחוץ לעזרה, איסור אכילת הדם ועונשו של האוכל ממנו, תיאור מצוות כיסוי הדם בהליך שחיטת העוף, דין האוכל נבלה וטריפה ועונשו. הפרשה מסיימת באיסור הליכה במנהגי הגויים –מצרים וכנען, פירוט איסור גילוי עריות, איסור עבודה זרה- מולך ומשכבים אסורים, אזהרה לבל יעשו בני ישראל תועבות והעונש הצפוי לעובר על איסור זה. "...אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן..."(ט"ז, א') פרשת מצורע מסיימת בכתוב: "ולאיש אשר ישכב עם טמאה" ומייד לאחר מכן פרשת אחרי מות פותחת ב"אחרי מות שני בני אהרון" – רמז לכך שהעובר על איסור נידה גורם למיתת בניו. בזוהר הקדוש נאמר שגילם של בני אהרון היה מתחת לגיל עשרים ולכן נקראו "בני אהרון" – שהם היו עדיין תחת חסותו, ברשותו. אם כן מדוע נענשו, והרי כלל הוא בידינו שאין מענישים מן השמיים ילד שעדיין נמצא בחסות אביו וטרם מלאו לו עשרים שנה? בגמרא במסכת ברכות דף ל"א מובא שקטן, פיקח ובר דעת מופלג אפילו טרם הגיעו לגיל עשרים - נענש. על כן אמר עלי הכהן לשמואל הנביא בהיותו נער כבן שנתיים בלבד כי הוא חייב מיתה – לפי שראה גודל חוכמתו והורה הלכה בפני רבו. והרי שכתוב כיצד נענשו לפני גיל עשרים – הרי כתוב "בקרבתם לפני ה'" – כיוון שהיו גדולים במדרגה ובדעת עד שהתקרבו כ"כ אל הקב"ה – לפיכך "וימותו" (הדרש והעיון) ע"פ המדרש ידוע שכאשר שמע איוב מיתת שני בני אהרון אמר: "אף לזאת יחרד ליבי" (איוב ל"ז, א') – חכמינו אמרו שעונשו של איוב והייסורים בהם הוא נידון הם על כך ששתק בעת שגזר פרעה את גזרתו הנוראה להשליך את ילדי העבריים אל היאור, איוב לא מחה על מעשה נפשע זה. וכאן, על חטאתם של נדב ואביהו אמרו חכמינו שנדב ואביהו היו מהלכים אחר משה ואהרון ושוחחו על מיתתם של משה ואהרון ובכך יוכלו הם להנהיג את עם ישראל – אמר להם הקב"ה כעת נראה מי יקבור את מי. ושוב קשה הדבר, שאם אמר נדב זאת – למה נענש אביהו?, ומזה למדים אנו שהשומע דבר רע ואינו מוחה ראוי הוא בעצמו לעונש. וכיוון שאיוב שמע על מיתתם של נדב ואביהו, למד הוא שאדם שעובר בשתיקה על דברים רעים – נענש. על זאת נחרד ליבו, כיוון שגם הוא צפוי לעונש על כך שלא מחה בידי פרעה על השלכת ילדי העבריים ליאור. פרשת השבוע - פרשת קדושים היא הפרשה השביעית בספר ויקרא. פרשת קדושים היא פרשה מרובה במצוות העוסקים בנושאים מגוונים, על כן הפרשה נאמרה בהקהל אל מול עדת ישראל. הפרשה פותחת במצוות שבין אדם למקום ובהם: אזהרה על עבודת אלילים , חובת שמירת השבת, איסור שבועת שקר, איסור כלאיים ואיסור שעטנז. בהמשך ישנו מעבר לפירוט מצוות שבין אדם לחברו: "ואהבת לרעך כמוך", כיבוד הורים, איסור שקר, גניבה ורכילות, איסור נקמה ונטירה, כיבוד מבוגר –"מפני שיבה תקום", איסור הלנת שכר פועל, איסור מתן מכשול בפני עיור, איסור לקיחת שוחד, אהבת הגר, צדק במידות ובמשקולות. הפרשה חוזרת לפרק קצר העוסק בנושא המקדש וזמני אכילת קרבנות ואיסור פיגול. הפרשה מפרטת מצוות התלויות בארץ: איסור עורלה, לקט, פאה ושכחה (מתנות עניים). התורה מסיימת בפירוט מנהגי גויים ואוסרת אותם על ישראל: כתובת קעקע, הקפת פאת הראש, איסור השחתת הזקן, איסור אוב וידעוני ועבודה זרה. איסור עריות והעונשים הצפויים למפר איסורים אלו. "...הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (י"ט, י"ז) כאשר מוכיחים אדם אין לפנות איליו כרשע, אלא יש לפנות איליו בדברי נועם שיקרבו את ליבו וירוממו את הרגשתו, כך התוכחה עשויה להועיל. "הוכח תוכיח" כשאדם אומר תוכחה לאחר ישימנו "כעמיתך" – יפנה איליו כחבר. אל תשים את חברך כחוטא – "לא תישא עליו חטא". טבעו של האדם בראותו את חברו עושה מעשה רע לדון אותו לכף חובה, אך חכמנו אמרו "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים". השפת אמת כותב: הוכח את עצמך בזמן שאתה מוכיח את חברך כי ידוע לך שגם בך יש חלק בחטאו של כל אחד מישראל – "ולא תישא עליו חטא", אל תפיל את כל האשמה עליו. אם ירגיש אדם שותף לחטאו של חברו, תועיל תוכחתו גם לעצמו – שגם הוא ממילא יחזור בתשובה. פתגם חסידי אמר העיטורי תורה: אין התורה מתקיימת אצל התקיפים ועזי הפנים, אלא אצל ענווי הרוח - במי שממית את עצמו, ממית את כוחו ועוצם ידו. אמר רבי נחמן מברסלב: קחו מזמרת הארץ (בראשית מג, יא) – מנגינות הארץ. שאין לך דבר המקיים את הנפש כניגונים של בית אבא. כל השונה הלכות בכל יום...
ספירת העומר · אם טעה וספר בלילה אחד מספר שאינו נכון ולא נזכר עד לילה שלמחרת - אינו יכול להמשיך לספור בברכה - שהרי כבר לא "תמימות" הן. · אם שכח ולא ספר בלילה ונזכר למחרת ביום, יספור ללא ברכה ביום, וימשיך לספור עם ברכה בלילה שלאחריו. וכנ"ל גם בטעות, אם ספר מנין שאינו נכון ונזכר למחרת, יספור למחרת ללא ברכה וימשיך לספור בברכה בלילה לאחריו. צדיקים במיתתן נקראים חיים... רבי יוסף תאומים זצ"ל בעל ה"פרי מגדים" (י' באייר)- היה מגדולי פרשני השולחן ערוך, נולד בכפר בסמוך לעיר לבוב לאביו רבי מאיר תאומים זצ"ל. בתחילת דרכו החל כמלמד תינוקות של בית רבן בעיר קומרו, לאחר מכן העתיק את מגוריו לברלין וכשאביו נפטר קראו לו להחליף את מקומו כדיין ומורה צדק בעיר לבוב אך הוא סירב, לבסוף התמנה לרב בקהילת פרנקפורט שם גם נפטר. חיברו הקדוש "פרי מגדים" על מפרשי השולחן ערוך בעל ערך שלא יסולא מפז ונלמד עד ימינו אנו בשקיקה בישיבות הקודש, רבים מהפוסקים האחרונים מסתמכים עליו כדוגמת "המשנה ברורה". בנוסף חיבר חידושים על מסכתות: יבמות, חולין, ביצה, פסחים ועוד... חיבר ספרי קודש על כללי התלמוד והתפילה, ביאור על מוסר ואגדה ועוד... היה ידוע בענוותנותו וביכולת השקידה וההתמדה בלימודיו עוד בהיותו נער. יידוע שהיה חותם על איגרותיו וכתביו בחותמת "יוסף מלמד" – אף שהיה לראש הישיבה בשל ענוותנותו הרבה ראה עצמו עדיין כמלמד תינוקות. רבי שלמה אפרים ב"ר אהרון זצ"ל בעל ה"כלי יקר" (ז' באייר)- נולד בפולין הבעיר לונטשיץ, בעודו נער למד אצל המהרש"ל – רבי שלמה לוריא זצ"ל, לאחר בגרותו עבר לעיר לבוב ולאחר מכן עבר לפראג שם החליף את המהר"ל לעת זקנתו כרבה של העיר וראש ישיבה. היה ידוע בדרשותיו סוחפות הלב, בקי בנושאי המוסר, ספריו הקדושים התמקדו בדרשות על ענייני התורה, מוסר, מועדי השנה, שמחות וכמובן חיבורו המפורסם ה"כלי יקר" – חיבור נפלא על תורתנו הקדושה. מי ייתן ונזכה להסתופף בצילם של צדיקים אלו, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר פרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד... | לרפואת | לזרע של קיימא | לעילוי נשמת | | ניסים בן עיישה | אלון בן לאה | רבי יוסף תאומים זצ"ל | | ניסים בן מרים | ענבל בת מרים | רבי שלמה אפרים זצ"ל | | עמרם בן יוסף | מירב בת חנה | אחינו ההרוגים על קדושת ה' | | ערן בן אילנה | אסף בן אדם | יוסף בר לונה ז"ל | | מאיר בן נעמה | | שמעון בן עזיזה ז"ל | | לאה בת ורדה | | | הערות/הארות/בקשות: [email protected] ניתן להעתיק, לשכפל ולהפיץ בכל אמצעי
לינק לדבר התורה באתר: קוראים תורה
http://www.torahreading.org.il/article.php?id=74
תוקן על ידי ראשי_תיבות ב- 28/04/2013 23:23:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 23:26 |
|
| |
דבר תורה על פרשת השבוע - פרשת אמור - אתר קוראים תורה
שלום חברים...אתר נפלא... ישר כח!!!
בס"ד קוראים תורה – דברי תורה על פרשת השבוע דבר תורה על פרשת השבוע - פרשת אמור (תשע"ג) פרשת השבוע - פרשת אמור היא הפרשה השמינית בספר ויקרא. המוטיב המרכזי בפרשתנו סובב סביב הלכות קדושת הכהן ואיסור נישואין ייחודיים לו, איסור טומאת מת, איסורים ייחודיים לכהן הגדול, הבהרות בנוגע לכהנים הרשאים לשרת בקודש והגבלה על כוהנים בעלי מום מלשרת בו. בהמשך הפרשה עוברת לנושא הגבלת הקרבת קורבנות על אדם טמא ואיסור אכילת קודשים. איסור על כל שאינו כהן לאכול מבשר קורבנות. לאחר מכן הפרשה עוסקת בדיני כשרות בהמה הראויה לקורבן ובמומים הפוסלים את הבהמה. הפרשה מפרטת את חגי ומועדי ישראל ואת המצוות הייחודיות לכל חג וחג. הפרשה עוברת לציווי על הכהן להדלקת נר התמיד וציווי על לחם הפנים. הפרשה מתארת סיפור מריבה בין שני אנשים ואת עונשו של אחד האנשים שקילל את הקב"ה. לבסוף הפרשה מפרטת את דיני אדם המכה אדם ואדם המכה בהמה. "...אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו"(כא,א) רש"י במקום אומר: "אמור ואמרת" – להזהיר הגדולים על הקטנים. רבי משה סופר הקדוש – בעל "החתם סופר" זצ"ל היה אומר: הנוהג שבעולם שעסקני הציבור "הגדולים" דואגים לייקר את המת ומספקים לכבודו את כל הנצרך דהיינו לוויה יפה, קבורה נאה, הספד גדול ואף מצבת יד ושם לזכרו, אך שוכחים את "הקטנים", אלו האלמנות והיתומים המסכנים שהנפטר בהלכו למנוחת עולם הותירם לאנחות ללא מטה לחם ומשען פרנסה. על כן הוסיפה התורה אמירה על אמירה – "להזהיר הגדולים על הקטנים" כפי שאומר רש"י. להזכיר ולומר,שימו לב! חשוב ונכון יותר לעזור לחיים יותר מאשר למתים – כי אלו החיים הם היד ושם (מצבת זיכרון) האמיתי של הנפטר ובמעשיהם שיעשו ובמצוות שיקיימו יעשו נחת רוח ועילוי נשמתו של הנפטר. "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ, וְטָהֵר; וְאַחַר יֹאכַל מִן-הַקֳּדָשִׁים, כִּי לַחְמוֹ הוּא"(כב,ז) "ביאת השמש" – רמז לביאת שמשו של אדם, כי נר ה' נשמת אדם. אם האדם הנפטר טהור, שדאג לקיים בחייו מצוות ועשה מעשים טובים אז ודאי שלא יאכל לחם של בושה, אלא בדין ייקח את שכרו שלו לעולם הבא. האדם – רק תורה, מצוות ומעשים טובים יביאו את האדם לחיי עולם הבא . "...וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם" (כג,לב) בגמרא כתוב "וכי בתשעה מתענין והלא אין מתענין אלא בעשירי? אלא, כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". ומה הטעם "כאילו התענה תשיעי ועשירי" והלא בעשירי הרי הוא מתענה ממש? הגה"צ מהר"י מבלז זצ"ל אמר על הכתוב: שאחרי כל תענית אנו אומרים תפילה לפני בורא עולם שיהיה חשוב לפניו מיעוט חלבנו ודמנו מחמת התענית כאילו הקרבנו אותם על גבי המזבח. והלא על גבי המזבח מותר להקריב רק חלב ודם טהור, ומי יודע אם החלב והדם שאנו מקריבים לא בא ממאכלים אסורים וכך הם למעשה פסולים לקרבן? לפיכך נחשבת האכילה בערב יום הכיפורים למצווה, כדי שיהיה חלבנו ודמנו אשר נקריב בתענית יום הכיפורים הקדוש כשרים להקרבה משום שבאו מסעודת מצווה. יוצא מכאן שהאכילה בערב יום הכיפורים מכשירה את התענית בעשירי שתהיה כהלכה וממילא הרי זה שפיר "כאילו התענה תשיעי ועשירי..." פסח שני השבוע ביום י"ד באייר חל יום חג פסח שני, ביום זה ניתנה ההזדמנות לאלו שלא הקריבו קרבן בי"ד בניסן (בחג הפסח) להקריב את קורבנם. אותם אנשים שלא הספיקו משום שהיו טמאים או משום ששהו במקום מרוחק מבית המקדש. כפי שכתוב בפרק ט', בפסוקים ו'-ז' על כך שאותם אנשים מבני ישראל הטמאים שלא יכלו לחוג את הפסח והתלוננו בפניו ככתוב:
"וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". לאחר שפנה משה רבנו לקב"ה, נתן להם ה' את ההזדמנות להקריב קורבן הפסח בי"ד באייר כמו שכתוב:" וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַה', בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ; כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ" פתגם חסידי אדמו"ר הזקן אמר: ששמיעת דברי תורה מפי רבו – המגיד ממזריטש היא עבורנו כמעין תורה שבעל פה ואילו שמיעת סיפור מפי רבו היא כמעין תורה שבכתב. כל השונה הלכות בכל יום...
א. נוהגים לקרוא "פרקי אבות" בימי ספירת העומר, ויש הנוהגים לקרוא בשבתות לאחר שחרית ב. כיוון שיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. ועניינם של פרקי אבות הוא מוסר שבין אדם לחברו ומידות טובות על רקע פטירתם של תלמידי רבי עקיבא, יהי זכרם ברוך. ג. צריך להגות בשפתיו את מילות ספירת העומר, אחד שספר בהרהור ליבו - לא יצא ידי חובתו, עליו לחזור ולספור בברכה. ד. נשים פטורות ממצוות ספירת העומר - משום מצווה שהזמן גרמא. ה. קטן שטרם הגיע למצוות - מחנכים אותו לספור בברכה - ואם שכח, לצורך לימודו ימשיך בברכה. צדיקים במיתתן נקראים חיים... רבי יחזקאל לנדא מפראג זצ"ל בעל "הנודע ביהודה" (ל"ב לעומר, י"ז באייר) - היה רבה של העיר פראג והיה נודע כבין אחד מגדולי הפוסקים בתקופתו. נולד בפולין למשפחה המיוחסת לרש"י הקדוש. בעודו נער שקד על לימוד התורה ובהגיעו לבחרות עסק בנוסף ללימוד התורה והתלמוד בלימוד הקבלה. בגיל שמונה עשרה לאחר נישואיו עבר להתגורר לזמן קצר בעיר דובנא ולאחר מכן התמנה כדיין בעיר ברודי. לאחר שנאלץ לעזוב את העיר בשל דין שפסק כנגד כלתו של גביר העיר התמנה כרב ביאמפול, ומשם עבר לפראג שם מונה כרבה של העיר עד לפטירתו. לאחר שפרצה שריפה בביתו וכתביו עלו באש, החל מחדש בכתיבת ספרים. בין ספריו נודע בשל ספרו "הנודע ביהודה" על שם אביו, רבי יהודה העוסק בפסקים בהלכה. טרם פטירתו העביר את תפקיד ראש הישיבה לבנו רבי שמואל סג"ל לנדא זצ"ל. מי ייתן ונזכה להיות מוארים באורו הקדוש, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר פרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד... לרפואת | לזרע של קיימא | לעילוי נשמת | ניסים בן עיישה | אלון בן לאה | רבי שמואל שמלקה הורוביץ מניקלשבורג זצ"ל | ניסים בן מרים | ענבל בת מרים | רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל | עמרם בן יוסף | מירב בת חנה | אחינו ההרוגים על קדושת ה' | ערן בן אילנה | אסף בן אדם | יוסף בר לונה ז"ל | מאיר בן נעמה | | שמעון בן עזיזה ז"ל | לאה בת ורדה | | |
הערות/הארות/בקשות: [email protected] ניתן להעתיק, לשכפל ולהפיץ בכל אמצעי
דבר התורה המלא באתר:
http://www.torahreading.org.il/article.php?id=76
תוקן על ידי ראשי_תיבות ב- 28/04/2013 23:28:21
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2013 15:09 |
|
| |
איך אפשר בלי דף לפרשת השבוע בהר בחוקותי - קוראים תורה
עבודה מדהימה!!!
יישר כח
לדבר התורה באתר: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=77
בס"ד קוראים תורה – דברי תורה על פרשת השבוע דבר תורה על פרשת השבוע - פרשת בהר - בחוקותי (התשע"ג) פרשת בהר היא הפרשה התשיעית בספר ויקרא, עיקר הפרשה עוסק במצוות שונות כגון: מצוות השמיטה ודיני היובל, גאולת קרקעות, איסור לקיחת ריבית, דיני עבד עברי, גאולה ושחרור עבד עברי, איסור אלילים. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר"(כה',א') מה עניין שמיטה אצל הר סיני (רש"י) – עיקרה של מצוות השמיטה הוא להשריש בתוך לבבות האדם את ההכרה שהעולם התחתון בו אנו חיים, נתון תחת השגחתו של השם יתברך וממנו באה השפעתו. זאת בכדי להוציא מתוך ליבם של אותם מינים הטוענים כי אין לפי כבודו של הקב"ה, מלך עליון המושל בשמים שיתעסק בעולם החומרי והשפל שלנו חס ושלום, אלא "במקום גדולתו, שם ענוותנותו" וכן, "רם ה' ושפל יראה" - על אף רוממותו וגדולתו של הקב"ה הוא משגיח על הנמוכים והשפלים החיים בזה העולם. הוכחה פשוטה וברורה לכך היא שהשם בחר לו את ההר הפעוט והנמוך מבין ההרים שם גילה את כבוד שכינתו ושם נתן את תורתו לעם ישראל. אם כן, למרות גדולתו של הבורא אוהב הוא שפלות רוח וענווה. מכאן יוצא שהשראת השכינה על הר סיני היא הראיה הפשוטה והברורה ביותר למצוות שמיטה שבה להורות כי בורא עולם הוא המשגיח על העולם השפל. (קומץ מנחה למהר"ל) מצוות שמיטה היא ראיה ברורה לכך שהתורה ניתנה מן השמיים ושהיא אינה חס ושלום בדיה מליבו של משה רבנו חלילה שכן איזהו האנוש שיעיז להבטיח: "וצוויתי את ברכתי ועשת התבואה לשלוש שנים"? רק ה' יתברך יכול להבטיח הבטחה "לא הגיונית" כזו – מכאן שהשמיטה היא ראיה לכך שהשם יתברך נתן את תורתו על הר סיני. (החתם סופר) אחד הטעמים של שנת השמיטה הוא לתת לאדמה לנוח כנגד כל השבתות שבהן עבדה והצמיחה צמחים ועשתה מלאכה. שנה ע"פ ימות חמה נמשכת במשך שלוש מאות שישים וחמישה ימים ובתוכם חמישים ושתים שבתות. מכאן שכמות השבתות הנפרסות על פני שבע שנים הוא 7*52 = שלוש מאות שישים וארבע ימים. כיוון שהאדמה עושה מלאכתה גם בשבתות הרי עליה לשבות שנה שלמה כנגד אותם השבתות בהם היא לא שבתה. (מטה משה) פרשת בחוקותי היא הפרשה העשירית בספר ויקרא והיא זו גם חותמת אותו. עיקר הפרשה הוא נושא הברכות והקללות השמורים לעם ישראל אם ילכו בדרכי ה' ואם לא. הפרשה מסיימת בנושא נדבת אדם לבית המקדש והלכות פדיון והמרה של קודשים (מעשר, בכור, וכו'..) "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ..."(כו', ג') שתהיו עמלים בתורה (רש"י) – אם תהיו עמלים ועוסקים בתורה הקדושה, נקל יהיה לכם להיזהר במצוות לא תעשה. עסק התורה לכשעצמו מציל מן יצר הרע, כפי שאמרו חכמינו ז"ל: "בעידנא דעסיק בה אגוני ומצלא..." (מלא העומר) אדם כשנכנס לפני מלך לבקש בקשה עומד הוא לפניו ביראה ורטט. אולם כשנכנס בעל מלאכה לארמונו של המלך ועושה את מלאכתו – עושה אותה כתיקונה, שכן אם יעשה אותה בהכנעה ואימה כנדרש לפני המלך הרי היא לא תצא מוגמרת וטיבה ייפגם. כך גם האדם , אם מקדיש את כל עיתותיו לעסק התורה הקדושה הריהו עושה את מלאכת הקב"ה ויכול הוא לנהוג כמנהג בן חורין כפי שאמרו חכמינו ז"ל "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". אבל אם אדם עוסק בענייני העולם הזה אפילו שעושה אותם לשם שמיים עליו להיזהר שבעתיים ולהיות תמיד במורא שלא יתכוון להנאתו האישית וכן עליו לעמול קשה כדי שמעשיו יהיו כשרים באמת. על כן רש"י אומר– "שתהיו עמלים בתורה..." - יהא עליהם לעמול הרבה כדי שיהיו מעשיהם על פי דרך התורה.(ר' משה ליב מססוב זצ"ל) מלח במקום סוכר
רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל היה בחולי רב כשרופאו פסק כי אסור לו להכניס מלח אל פיו כלל, ומאותו הרגע פסק הצדיק מלאכול מאכלים מלוחים, כנאמר "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". באחד השיעורים הגיש אחד החסידים תה לרבי יהושע ובטעות הוסיף שני כפיות מלח במקום סוכר לכוס התה של רבו. רבי יהושע טעם מן התה ומייד הבחין בטעמו המלוח של התה והבין את הסכנה הכרוכה בכך, אך למרות זאת המשיך ללגום מן התה עד שסיים אותו כליל בכדי שלא יבייש את תלמידו. כששאלו אותו משפחתו לפשר מעשיו אמר להם מאמר חז"ל – טוב שישליך אדם עצמו לכבשן האש ובלבד שלא ילבין פני חברו. פתגם חסידי
רבי לוי יצחק מברדיטשב זצ"ל היה אומר: לולא נזכרה בתורה מידת הגאווה לא הייתי מאמין שתימצא מידה כזו בבני אדם הקרוצים מחומר לא אוכל לצייר לי כיצד יתגאה אדם והוא כל חייו כצל עובר, משול כחרס הנשבר, היום חי ולמחרת מת. כל השונה הלכות בכל יום...
א. נאמר בתורה: "שבעה שבועות תספור לך...ועשית חג שבועות לה' אלקך" (דברים טז',ט'-י') - אמרו חז"ל, למה תלה חג השבועות בספירה, מה שאין כן בשאר המועדים? לפי שישראל נתבשרו בצאתם ממצרים שיקבלו תורה לסוף 50 יום ליציאתם, מרוב חיבתם היו מונים כל יום ויום והיו מצפים ומייחלים לקבלת התורה, לכן נקבעה הספירה לדורות.
ב. ב- ו' בסיון חל חג השבועות, מייד לאחר ימי ספירת העומר אותם ספרנו במשך ארבעים ותשעה ימים - שהם שבעה שבועות. יש הנוהגים לקשט את ביתם ואת בתי הכנסת במיני בשמים, פרחים והנשים מדליקות נרות ומברכות "לכבוד יום טוב". צדיקים במיתתן נקראים חיים... רבי שמואל מטעפליק זצ"ל – היה מגדולי תלמידי רבי נחמן מברסלב, היה מאנשי המשא
ומתן של רבי נחמן מברסלב. היה אדם עשיר, נכבד ובעל יראת שמים. היה מתלווה לנסיעותיו של רבי נחמן מברסלב. נפטר בכ"ד אייר תקצ"א.
רבי אליעזר צבי מקומארנא זצ"ל – חסידות קומרנא נוסדה ע"י רבי סנדר מקומרנא בתחילת המאה ה 19. חסידיה עוסקים בתורה הקדושה ובדגש על תורת הקבלה. רבי אליעזר היה בנו של רבי יצחק אייזיק שגם הוא היה ידוע בגדולתו ולאחר שזה נפטר החליף אותו על כיסא האדמו"רות. נולד בשנת תק"צ (1830), ואף הוא כאביו הרבה לעסוק בקבלה חסידית. נפטר בכ"ד אייר תרנ"ח (1897). לדבר התורה המלא באתר לחץ כאן: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=77 זכותם תגן עלינו, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר פרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד... | לרפואת | לזרע של קיימא | לעילוי נשמת | | ניסים בן עיישה | אלון בן לאה | רבי שמואל מטעפליק זצ"ל | | ניסים בן מרים | ענבל בת מרים | רבי אליעזר צבי מקומארנא זצ"ל | | עמרם בן יוסף | מירב בת חנה | אחינו ההרוגים על קדושת ה' | | מאיר בן נעמה | אסף בן אדם | יוסף בר לונה ז"ל | | לאה בת ורדה | | שמעון בן עזיזה ז"ל | | יעל שמחה בת ורדה | | | הערות/הארות/בקשות: [email protected] ניתן להעתיק, לשכפל ולהפיץ בכל אמצעי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2013 16:49 |
|
| |
שבת לה׳
״דבר אל בנ״י ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה״. וברש״י : שבת לה׳, לשם ה׳. כשם שנאמר בשבת בראשית.
מה היה בשבת בראשית ?
מה המיוחד במצוות שביעית שהתייחדה לשם ה׳?
כיצד אדם ששובת בשנה השביעית גורם לכך שמקדש שם שמים?
ואולם: חז״ל אומרים במצוות שבת שהינה הברית שהטביע הקב״ה בינו לבין ישראל. ולאחר חטא העגל זוהי הברית שקושרת בין ישראל לקב״ה.
ונפקא מיניה ברורה לכך, צורת ההתייחסות שלנו לשבת.
עד חטא העגל, היתה ברית ישירה כרותה בין הקב״ה לישראל ללא סייגים וללא מניעות. ולכן השבת הייתה המשך לששת ימי העשיה. מנוחה מהעשיה. ״ ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה ״ העשיה קיימת בזכות עצמה, בזכות הברית וצריך להפסיקה!!!!!
החל מחטא העגל. ישראל נזקקים לברית בזכות השבת! ולכן השבוע מתחיל בשבת. וששת ימי העשיה שואבים את כוחם מהשבת שלפני. השבת לפני ולא אחרי. !!!
בשנת השמיטה אנו ניזונים מהברכה שניתנה בשנה השישית ״ וציוויתי את ברכתי בשנה השישית לשלש שנים״. כלומר: כמו בשבת בראשית השבת אחרי ימי המעשה, ולא כמו שבת רגילה כיום שהינה לפני ימי המעשה. שבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2013 12:09 |
|
| |
סיפור + דבר תורה לפרשת נשא מאתר קוראים תורה
שלום חברים
הגדילו לעשות צוות אתר קוראים תורה בדבר התורה לפרשת נשא.
לדבר התורה באתר: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=79
קריאה מהנה.
בס"ד דבר תורה על פרשת השבוע - פרשת נשא (תשע"ג) (גיליון 74) פרשת השבוע – פרשת נשא היא הפרשה השנייה בספר במדבר. פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר מבין פרשות חמשת חומשי התורה. פרשת נשא נקראת תמיד בשבת שלפני או אחרי חג השבועות. הפרשה מהווה המשך ישיר לפרשה הקודמת פרשת במדבר, ועוסקת במניינם של בני ישראל, הפרשה העוסקת גם בנושאים הלכתיים שונים. הפרשה מפרטת את תפקידו של שבט לוי, דיני טמאים, דין הגוזל והנשבע לשקר, מתנות כהונה, דין אישה השוטה ומועלת מעל בבעלה, תפקיד המים המאררים. דיני נזיר ופרישותו מיין ומתגלחת, התרחקות הנזיר מטומאת מת, קורבנות הנזיר וברכת כהנים. מצוות והלכות הנוהגות מרגע סיום הקמת המשכן, הנשיאים שמקריבים את הקרבנות, חלוקת העבודה בין הכהנים ובין הלווים, קורבנות הנשיאים ביום חנוכת המזבח וקורבנות נשיאי השבטים. |
אור בבית המדרש... באחד לילות חול המועד בחורי ישיבתו של רבי אהרון רוקח מבעלזא זצ"ל נמו את שנתם, לפתע אחד הבחורים החל להעיר את התלמידים הישנים וזירזם לבית המדרש, ללמוד ולעסוק בתורה. הבחורים המופתעים שאלו בתמהון "מדוע אתה מעיר אותנו כעת הרי למדנו במשך כל היום, וכעת שעת לילה מאוחרת ואנו מותשים". התלמיד שהעיר את חבריו ענה לו שלפני זמן לא רב הציץ רבי אהרון מחדרו אל עבר בית המדרש ומשראה שהמקום חשוך תמה הרב כיצד יתכן ובימים קדושים כאלו של חול המועד אין התלמידים שוקדים על לימודם "היאך אפשרי לישון בימים קדושים אלו!?" תמה הרב. על כן מיהרתי להעיר אתכם ולהאיר את בית המדרש בלימוד התורה הקדושה אמר אותו התלמיד. |
רבי אהרון רוקח מבעלזא זצ"ל נולד לאביו רבי יששכר דב רוקח, בגיל צעיר התייתם מאימו וגדל אצל סבו רבי יהושע רוקח. נישא למלכה בת דודו. ומילא את מקום אביו לאחר שנפטר כאדמו"ר ורב העיירה. הצליח לחמוק מציפורני הנאצים ימ"ש ויחד עם אחיו עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם הקים את החסידות מחדש. בהמשך הקים חסידות בירושלים, בני ברק וחיפה. כל משפחתו הצדקת והענפה נהרגה ונרצחה בשואה. בארץ ישראל נישא שוב והקים משפחה. נפטר בכ"א באב התשי"ז (1957). זכותו תגן עלינו, אמן! |
כל השונה הלכות בכל יום... א. קידוש בשבת קודש – יש לשתות מכוס הקידוש מלא לוגמיו, הוא רובו של רביעית. אף על פי שהמסובין יוצאים ידי חובת קידוש אם המקדש שתה מלא לוגמיו, מצווה מן המובחר שיטעמו מכוס הקידוש. ב. אין לקדש על יין שריחו רע , או יין שהונח לילה אחד מגולה – ובדיעבד אם קידש עליו יצא ידי חובה. |
פרשת נשא – הפרשה הארוכה בתורה אריכותה של פרשת נשא באה לידי ביטוי לא רק בפרשת השבוע אלא גם במדרש ובזוהר הקדוש – על זאת אמר בעל החידושי הרי"ם זצ"ל – כיוון שפרשה זו חלה תמיד לפני או אחרי חג השבועות, זמן מתן תורה, גילו לנו חכמינו אריכות והתפשטות מופלגת בתורה זו. |
מן החסידות אמר רבי מנחם מנדל מקוצק: חג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" – ולא "זמן קבלת תורתנו", כי התורה ניתנה לכל ישראל באשר הם שווה בשווה, אולם כל אחד קיבל ממנה לפי כוחו ועוצם השגתו. הסבא משפולי היה אומר: המתפלל ללא כוונה למה הוא דומה, למי שבונה בניין על ידי הנחת לבנים, חול וסיד אך אינו מערבב אותם עם מים, וכיצד ידבקו יחדיו... |
"נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם" (ד', כב') – מדוע הכתוב מביא את הביטוי "גם הם" וכי האם יעלה על הדעת שלא לשאת אותם, ואולם אצל מררי לא נאמר כלל נשיאת ראש כי אם "בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם" (כט'). שלושת בני לוי מרמזים על שלוש תקופות שונות בחייו של עם ישראל: "קהת"–"ולו יקהת עמים" מרמז על התקופה בה עם ישראל יהיה מלוכד ומקובץ בארצו, ברום המעלה (ובני קהת עם רם), מאירים את העולם (יצהר), עזים וחזקים בקדושתם (חברון ועוזיאל). תקופה זו יאה ביותר לנשיאת ראש. "גרשון"–מרמז על התקופה בה גלו ישראל מארצם (גרשון לשון גרוש), לפיכך הכתוב אמר שאף על פי שגלו מארצם בכל זאת הם רמים ונשואי ראש. "מררי"–בני מררי – מרמז על התקופות המרירות והנוראות (מלשון וימררו את חייהם). מחלי ומושי – לשון חולי וייסורים ואף על פי כן מוסרים נפשם לקב"ה. לכן אין טעם לומר, "נשא את ראשם לבית אבותם" – כיוון שעלו עליהם בהרבה – "דורו של שמד אין כל בריה יכולה לעמוד במחציתם".
(תורת משה) "נשא את ראש בני קהת" (ד',ב') – בני קהת – בני התורה המופלגים, נושאי הארון, אשר על ידי כך הם נישאים – "הארון נושא את נושאיו". ואילו כאן הכתוב מדבר בבני גרשון, "הבנים המגורשים", שמצד עצמם כבר אינם בעלי מדרגה ובכל זאת נישאים "גם הם" - על כך שמבטלים עצמם בפני תלמידי חכמים, ותומכים בתלמידי חכמים ותומכים בתורה על כן הוא האמצעי לנשיאת ראשם...
(הרב מפשיסחה זצ"ל) |
צדיקים במיתתן נקראים חיים...
רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב זצ"ל – הנקרא האדמו"ר מזידיטשוב, בנו של רבי יששכר בער זצ"ל. רבי יצחק מילא את מקום אביו באדמו"רות לאחר שאביו נפטר כעבור שנת כהונה אחת כאדמו"ר. רבי יצחק היה ידוע כגדול בתורה ובחסידות, הרבה לעסוק בזוהר הקדוש ובתורת הקבלה. בשל ההערצה הרבה לרבי יצחק ולהנהגתו נהרו לחצרו חסידים ואדמו"רים מחסידויות רבות כגון: ספינקא, טאש, קומרנא, קאליב ועוד. ספריו "פירוש מהרי"א" על מדרש רבא וליקוט שמעוני, "ליקוטי תורה וש"ס" על התורה. תולדות חייו וקורותיו נכתבו בספר "פאר יצחק". זכותו תגן עלינו, אמן! |
י ייתן ונזכה להיות מוארים באורו הקדוש, אמן!
שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד... לרפואת | לזרע של קיימא | לעילוי נשמת | ניסים בן עיישה | אלון בן לאה | רבי יצחק אייזק מזידיטשוב זצ"ל | ניסים בן מרים | ענבל בת מרים | רבי אהרון רוקח מבעלזא זצ"ל | עמרם בן יוסף | מירב בת חנה | אחינו ההרוגים על קדושת ה' | ישראל בן נטלי | אסף בן אדם | יוסף בר לונה ז"ל | מאיר בן נעמה | | שמעון בן עזיזה ז"ל | לאה בת ורדה | | ורדה בת חוה ז"ל |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2013 22:13 |
|
| |
פרשת בהעלותך - אתר קוראים תורה
חברים, אי אפשר להתעלם מהאתר קוראים תורה:
לדבר התורה המלא באתר: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=81
פרשת השבוע – פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בספר במדבר. תחילת הפרשה מתאר את סיום ההכנות של בני ישראל טרם יציאתם אל המסע אל ארץ האבות, ארץ ישראל. הפרשה מתארת את הדלקת המנורה על ידי אהרון הכהן. הציווי האלוקי לטהר שבט לוי על ידי משה ואהרון בעזרת מי חטאת. קביעת הגיל בו יחל בן לוי לשרת בקודש. הציווי האלוקי לעשות את קרבן הפסח. טענת האנשים הטמאים שבעם על כך שאינם יכולים להקריב קרבן. דינם של טמאים בפסח ראשון ובפסח שני כמתן מענה לאלו שלא יכלו להקריב קרבן בחג הראשון. סימני ענן על המשכן – על פיו יחנו ועל פיו ייסעו. צווי לעשות שני חצוצרות כסף ותיאור שימושם לקריאת הנשיאים והעם. משה מבקש מיתרו להצטרף לנסיעה. העם מתאוננים על ה' ונענשים, האספסוף מתאונן על המן, משה מעביר את טענות העם לה'. ה' מודיע למשה על כוונתו לספק המון בשר לעם ישראל. אלדד ומידד מתנבאים במחנה. ה' שולח שלוים למחנה ומעניש את העם. מרים חוטאת בלשון הרע בדיבורה על אשת משה רבנו ונענשת בצרעת. שתי מצוות במחיר אחת
רבי צדקה חוצין זצ"ל צעד בחברת מלוהו כברת דרך ארוכה אל עבר המקום בו נערכה ברית מילה בה זומן רבי צדקה להיות מוהל. לאחר כשעת הליכה הגיעו אל מחוז חפצם ובהגיעם תדהמה אחזתם, משפחת הרך הנימול סועדת את סעודת המצווה לאחר שטקס המילה כבר בוצע על ידי מוהל אחר. לא נותר לרבי צדקה ולמלווהו אלא לסור על עקבותיהם. מלוהו של רבי צדקה, הלא הוא משמשו בקודש כעס ואמר בליבו, הכיצד ניתן להטריח חכם וצדיק כרבו לחינם. ובטרם פצה את פיו לומר את שעל ליבו השתיקו רבי צדקה ואמר: שבמקום להרוויח מצווה אחת – ברית מילה, הרווחנו שתי מצוות, האחת "החושב לקיים מצווה – מחזיקין בידו כאילו קיים אותה", והשנייה שהיינו יכולים לכעוס אך לא כעסנו. רבי צדקה חוצין זצ"ל
נולד בארם צובה לאביו רבי סעדיה והיה מגדולי רבניה. על כן מונה גם כדיין בעיר בגדד. היה מפורסם בידיעתו בכל רזי התורה. הותיר אחריו כתבים רבים על השולחן ערוך, פרשיות התורה, על הטור ועוד... ובהם: שו"ת "צדקה ומשפט", "אורח צדקה", "עבודת הצדקה" וכו'. כיהן כרבה של בגדד כשלושים שנה ולאחר מגפת הדבר שפרצה בעיר בה נפטרו שלושה מבניו, אף הוא הלך לבית עולמו. זכותו תגן עלינו, אמן! כל השונה הלכות בכל יום...
ברכת "אשר יצר" – לאחר הנטילה, ינגב ידיו היטב ויברך ברכת "אשר יצר" בכוונה גדולה ויזהר לא לברך בשעה שמנגב ידיו.יש להיזהר ולהקפיד מאוד בברכת אשר יצר המסוגלת לפעול לרפואתו של האדם. אחד שנסתפק אם ברך, לא יחזור שספק ברכות להקל. מן החסידות - אהבת ישראל
טרם מאסרו של הרבי הרייצ מליובאוויטש הכניס אליו אחד מחסידיו תרומת פדיון נפש. כיוון שאשתו של החסיד ילדה תאומים והלידה הייתה קשה והחלישה אותה עד מאוד, והתאומים שנולדו לאותו החסיד היו במצב בריאותי קשה. לאחר מכן הרבי נאסר ועבר ייסורים בכלאו. עד שהמשטר ביקש להוציאו להורג. לבסוף השלטונות חזרו בהם מהגזרה וגזרו על הרבי עשר שנות גלות באיי סולובקי. לאחר מכן הומר גם עונש זה בשלוש שנות גלות בעיר קוסטרומה. טרם צאתו של הרבי לגלותו בקוסטרומה התירו לו השלטונות לחזור לביתו להתארגן. בהיכנסו לביתו שאל הרבי דבר אחד: איך מרגישה אשתו של אותו חסיד ומה שלום התאומים. דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת..." (ח', ב')
שואל רש"י, מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו שלא היה עימהם, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות.נשאלת השאלה במה הדלקת נרות גדולה מקרבנות הנשיאים? על פי הנאמר במדרש רבה הקרבנות היו קיימים רק בזמן שבית המקדש היה קיים, אך הנרות – לעולם קיימים. אך גם זו קשה, כיוון שבית המקדש לא קיים ואין לנו לא קרבנות ולא מנורה, אם כן, מדוע "המנורה לעולם קיימת"? הרמב"ן מתרץ זאת כך: באמרה זו "בהעלתך את הנרות..." בעצם מבטיח הקב"ה לאהרון שבניו החשמונאים יזכו לניסים ונפלאות בזמן חנוכה השני, כאשר ידליקו את המנורה למשך שמונה ימים באמצעות פך שמן אחד. – ומכן נשארה לדורות מצוות הדלקת חנוכייה, - שנוהגת גם בזמן שבית המקדש אינו קיים, על כן במדרש רבה נאמר: "אבל הנרות לעולם קיימין". דבר אחר, אהרן הרגיש בליבו את חטא עשיית העגל, ולפיכך חלשה דעתו כיון שלא הביא קרבן כמו הנשיאים, ועל כן חשש הוא שמא יגרום לעיכוב השכינה. על כן הראה לו הקב"ה את הנר המערבי שלעולם דולק בדרך נס – נר המערבי משמש עדות לכך שהשכינה שורה לעולם בישראל. ונס נר המערבי בזכות כהן גדול הוא ולכן חטאו נתכפר שכן הנר דלק בזמנו. "בהעלותך" – מכאן שהייתה מעלה – מדרגה לפני המנורה עליה אהרן הכהן עלה בהדליקו את הנרות. כיידוע על מצחו של אהרון הכהן היה הציץ אשר אסור להרים יד מעליו, על כן עלה אהרן הכהן על מדרגה בכדי שיהיה גבוה מעט מהמנורה ובכך לא יגביה את ידיו מעבר לגובה מצחו. וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ (ח', ג')
לומר שבחו של אהרן שלא שינה – כידוע בכל שבעת ימי הבריאה נאמר "ויהי כן", אך רק בבריאה של האור נאמר "ויהי אור" ולא נאמר "כן". על זה אמרו חכמינו לפי שהאור שנברא היה גנוז מאחר שהעולם לא היה ראוי לו, עד שבא אהרן הכהן ובהדליקו את המנורה תיקן והחזיר את האור לעולם כפי שנברא ולא שינה מאום, נמצא שהחזיר את ה"כן", על כן נאמר "ויעש כן אהרן". צדיקים במיתתן נקראים חיים... רבי חיים מוולוז'ין – היה מגדולי תלמידיו של הגאון מוולינא אצלו החל ללמוד כבר בגיל 19 , היה מייסד ישיבת וולוז'ין – "עץ החיים", בעל הספר "הנפש חיים". רבי חיים לא עלה לארץ ישראל "בעליית תלמידי הגר"א" אך היה תומך ומסייע לעולים. כיהן כרבה של וולוז'ין עד לפטירתו בי"ד סיוון (1821). הותיר אחריו ספרי קודש: "נפש החיים" – העוסק באמונה וחשיבות התורה, "רוח החיים" – פירוש למסכת אבות, "חוט המשולש" – שו"ת. זכותו תגן עלינו, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 12:41 |
|
| |
דבר התורה המלא: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=82
דבר תורה על פרשת השבוע - פרשת שלח (תשע"ג)
פרשת השבוע – פרשת שלח – פרשת השבוע פותחת בפרשת המרגלים. משה שולח מרגלים לתור את ארץ ישראל, הפרשה מפרטת את שמותם של המרגלים. משה מבצע "תדרוך" טרם יציאתם של המרגלים לעבר ארץ ישראל ומפרט בו את מטרת יציאתם. המרגלים יוצאים לארץ ושבים ממנה. בשובם מוציאים את דיבתה. המרגלים מפחידים את העם ומספרים רעה על הארץ ועל יושביה. כלב בן יפונה מכחיש את דברי חבריו המרגלים. העם, בשמעו את הדברים הללו מתיירא והחל מתלונן על משה ועל אהרן. משה ואהרן התעצבו מאוד לשמוע את תלונות ישראל ויהושע בן נון וכלב בן יפונה קרעו בגדיהם. הקב"ה שומע את תלונות העם ומחליט להשמיד אותם אך לבסוף לאחר שכנוע מצד משה מחליט רק להעניש אותם בכך שלא יכנסו לישראל. מבליג ומוחל על כבודו לצורך צדקה
באותן שנים קשות יהודי ירושלים סבלו מעוני ומחסור. ולמרות שהסתפקו במועט, עדיין היו כאלו שהזדקקו לחזר אחר הפתחים אחר מתנות בשר ודם. הרב הקדוש רבי זעליג ברוורמן זצ"ל, למרות היותו עני בעצמו, היה מקבץ במשך השבוע אוכל ומוצרי מזון שונים על מנת לחלק ליהודי ירושלים לכבוד שבת קודש. כך שבכל יום שישי היו יהודים נזקקים מתדפקים על דלתו ורבי זעליג היה מחלק להם מנות מזון בלב שמח ומאושר. בערב שבת אחד בשעה מאוחרת התדפק עני על דלתו של רבי זעליג בבקשו מעט מזון לשבת קודש, רבי זעליג אמר לו שלא נותר בידו מאומה בשעה כזו מאוחרת. העני שלא קיבל את דבריו של הרב סטר לו על לחיו תוך כדי קללות וגידופים. רבי זעליג אמר לבני ביתו שוודאי מצבו קשה כל כך אם הגיע לכדי כך, הבליג והלך לחפש בבית השכנים מעט אוכל. לאחר שהצליח להשיג מעט אוכל שלח את העני לדרכו ומייד הסתגר בחדרו. בני ביתו שתהו על מעשיו שמעו מבעד לדלת אותו אומר: "אבוי לך זעליג רק כאשר סוטרים לך אתה מבין שצריך לעזור ליהודי מסכן?!...אינך מבין דבר כה פשוט". וכך עשה עד זמן כניסת שבת. רבי זעליג ברוורמן זצ"ל
היה ראש ישיבת "מאה שערים" בירושלים, הגיע לירושלים עם דודו, רבי זרח. למדו בצל קורתו של המהרי"ל דיסקין. ולאחר זמן מה רבי זעליג הפך לאחד מבחירי תלמידיו. המהרי"ל דיסקין נהג לכנות אותו "מיין זעליגל". לאחר נישואיו הקדיש שבע עשרה משנות חייו ללימוד התורה הקדושה. היה חוזר לביתו מערב שבת לערב שבת ובשאר הזמן היה מסתגר בחדרו שבישיבת מאה שערים בירושלים ועוסק בתורה הקדושה.
זכותו תגן עלינו, אמן! מן החסידות- אהבת ישראל
"ויקח קורח בן יצהר...": קורח לקח את עצמו לצד אחר להיות נחלק על הכהונה ולעורר על הכהונה. קורח שהיה מחונן ומיוחס בהרבה מעלות, תלמיד חכם, עשיר מופלג ופיקח גדול היה יכול להגיע ברבות הימים למעמד של מנהיג בישראל, מפני מה לא זכה לכך? כיוון שדחק בזמן וביקש להנהיג את עצמו על ישראל ע"י ריב ומחלוקת שיסודן בכעס ובקנאה ולא נתן לזמן לעשות את שלו. ללמדנו כמה צריך להיזהר בשעת הכעס, מתוך הכעס אפשרי לבצע טעויות שלא ניתן לתקן. כל השונה הלכות בכל יום...
אין מקדשים על יין שריחו רע ואפילו במעט, או יין שהיה מכולה ולו לילה אחד – אם אם לא נשתנה טעמו וריחו. ובדיעבד אם קידש עליהם – יצא.
אין לברך אלא על יין שרובו יין. ואם ברך על יין שאינו כזה גם בדיעבד לא יצא ידי חובתו. על כן, החכם עיניו בראשו יבדוק היטב היכן מיוצר היין שקונה. שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן" (במדבר יג', ב')
למה נסמכה פרשת המרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" (רש"י).
שואל הגה"ק מאסטרובצה זצ"ל: איזה לקח ומוסר יכלו המרגלים לקחת ממרים, הלא היא דיברה בדיבת בשר ודם ואילו המרגלים דברו בדיבת הארץ שאינה אלא אדמה? אדרבה, אומר רש"י בסוף פרשת יתרו על הפסוק: "אשר לא תגלה ערותך עליו – והלא דברים קל וחומר ומה עצים ואבנים אמרה התורה שלא יבזו אותם, קל וחומר אדם שלא יבזו אותו שנברא בצלם הקב"ה על אחת כמה וכמה". אבל אין ללמוד הקל מן החומר על עצים ואבנים ממשה רבנו?
ברם, הרי התורה כבר העידה במשה רבנו ולא פעם אחת "והאיש משה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה", שהיה מחשיב עצמו כעצים וכאבנים ולא היה העלבון אכפת לו כלל. לפיכך נאמר שם "וישמע ה'" – ה' שמע ואילו משה עצמו לא הטה אוזנו ולא נתן דעתו על כך כלל. מאדם כזה היו צריכים לקחת מוסר שאסור לדבר אפילו על עצים ואבנים.
על כן אמר רש"י: שלח לך – לדעתך, איני מצווה אותך, אם תרצה – שלח. לפי דעתך שאתה אפס בעינך יכול אתה לשלוח כי יתכן שייקחו מוסר שלא להוציא את דיבת הארץ. אולם, לפי גדולתך האמיתית אין ללמוד ממך שאסור לדבר אפילו על העצים ועל האבנים ולא היית צריך לשלוח... "התפארת יהונתן" אומר על הכתוב שנאמר אצל אברהם "לך לך" – להנאתך לטובתך, אפשר לפרש גם כאן "שלח לך", שהרי נגזר על משה רבנו שלא יכנס לארץ ישראל וחטא המרגלים האריך כניסתם לארץ ישראל בעוד ארבעים שנה ולכן צמחה טובה למשה שחייו התארכו בעוד ארבעים שנה. צדיקים במיתתן נקראים חיים...
רבי אהרן ב"ר אשר מקארלין זצ"ל (י"ז בסיון) – רבי אהרן מקארלין השני - התמנה לכס באדמו"רות בהיותו בן עשרים וחמש שנה בלבד וזאת לאחר פטירת אביו רבי אשר מסטולין זצ"ל. בעל ספר "בית אהרן" אשר מהווה אבן יסוד ללימוד תורת חסידות קארלין, הספר מאגד את חידושי תורתם של אדמו"רי קארלין, דברי תורה על פרשת השבוע, אמרות חסידיות, חידושי תורה ועוד.
זכותו תגן עלינו, אמן! מי ייתן ונזכה להיות מוארים באורו הקדוש, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 08:35 |
|
| |
דבר תורה - פרשת קרח
שלום חברים
שבוע טוב וחודש טוב.
דבר תורה מ"קוראים תורה": http://www.torahreading.org.il/article.php?id=83
דבר תורה על פרשת השבוע – פרשת קורח (תשע"ג)(גיליון 77) תקציר פרשת השבוע – פרשת קורח – פרשת קורח היא הפרשה החמישית בספר במדבר. פרשת השבוע פותחת בהיקהלות קורח ועדתו (מאתיים וחמישים אנשי שם) על משה ואהרן. משה מבקש מקורח ועדתו לעמוד במבחן הקטורת. משה מנסה לפייס את קורח ועדתו. משה קורא לדתן ואבירם אך הם מסרבים לבוא ולא מוכנים לקבל את משה כמנהיג ה'. משה קורא לקורח ועדתו להקטיר קטורת. הקב"ה כועס על קורח ועדתו ומבקש לכלותם – ומשה ואהרן מתפללים בעדם. הקב"ה מבקש מהעם להתרחק מקורח ועדתו. הקב"ה פותח את הארץ והאדמה בולעת את קורח ועדתו. ומקריבי הקטורת נשרפים מאש הקב"ה. בהמשך הקב"ה מצווה לקחת את המחתות ולצפות את המזבח לזיכרון. העדה נקהלים על משה ועל אהרן, ה' מתגלה אליהם כועס על העדה ומבקש לכלותם. אהרן לוקח קטורת ונגש אל הקהל בכדי לרפואתם וכך המגפה נעצרה. ה' מצווה להניח 12 מטות כנגד 12 שבטי הנשיאים וע"י כך להוכיח מי ראוי לתפקיד הכהן הגדול. מטא אהרן פורח וכולם רואים כי הוא הראוי שנבחר לתפקיד ע"י הקב"ה. מטה אהרן מונח למשמרת באהל העדות. העם שוב מלינים ומפחדים ממשכן ה'. הקב"ה מטיל את האחריות למשכן ולכלי הקודש על אהרן ובניו הכהנים. הפרשה מפרטת את מתנות הכהונה להם זכו אהרון ובניו. בני לוי זוכים במעשרות. הלויים חייבים להפריש תרומת מעשר ממתנותיהם. חלקם של הלויים לאחר תרומת המעשר הוא חול גמור. בתלמוד מסופר על רבי אבהו שהצליח לסחוף אחריו תלמידים רבים, שבאחד הימים החליטו למנותו לראש הישיבה. רבי אבהו ראה בהזדמנות זו אפשרות לעזור לכלכלתו של חברו אבי אבא שהינו תלמיד חכם. אמר "עדיף שתמנו את ידידי רבי אבא שהינו תלמיד חכם וגדול ממני". בפרשתנו רואים כיצד קורח שלא קיבל נשיאות קינא וסחף אחריו אנשים רבים למהומה נגד משה רבנו כאילו הוא אינו שליח ה'. "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי..." (ט"ז, א') ביקש קורח לקחת לעצמו גדולה ושררה ולכן לא היה הדבר כשר בעיני אלוקים ואדם. טובה גדולה רק כשנותנים אותה מן השמים, כזו שבכוחות עצמו אם לא יכול לקחתה...(הרב מפשיסחה זצ"ל) "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם"(ט"ז, ב') ידוע מפי הזוהר הקדוש שתלמיד חכם מכונה "שבת". הכוונה בזה היא הכוחו וקדושתו של תלמיד חכם צריכה להגיע ממנו, מכח עצמו – כשם שקדושת שבת היא עצמית ולא כיום טוב בו היום מוחזק כקדוש בעיני הבריות – שיום טוב קידשו ישראל. לפיכך אמר הכתוב "נשיאי עדה" – הרי הם לא ראויים לקדושתם מצד עצמם – אלא "קריאי מועד" – היו כמועדים שישראל מקדשים אותם. "אנשי שם" – רק שם טוב היה להם, אך מצד עצמם לא היו קדושים כלל וכלל. (אמרי שפר) רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כל העיניים היו נשואות אל הילוכו של רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כשהתהלך במסדרונות הישיבה. במהלכו הבחין באחד מבחורי הישיבה שהשליך פיסת נייר ארצה. רבי בן ציון פנה איליו ואמר לו "בזה הרגע עברת על עברה מדאורייתא". הבחור שאל "על איזו עברה?" "עובדת הניקיון של הישיבה – רדית בה בפרך, והרי כתוב "לא תרדה בו בפרך". אנא התכופף והרם את הפסולת". רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל נולד בעיר הקודש ירושלים בכ"ט בתמוז בשנת תרפ"ד. החל את לימודיו בישיבת הקודש "פורת יוסף" שממוקמת בעיר העתיקה, שם קיבל תורה ש"ס ופוסקים מפי רבו, הרב עזרא עטיה זצ"ל. היה נודע בהתמדתו ובשקידתו בלימודיו. לאחר נישואיו החל את כהונתו כרב הישיבה. במהלך כהונתו רבת השנים העמיד תלמידי חכמים לרוב. נפטר ביום שני י"ט בתמוז תש"מ. זכותו תגן עלינו, אמן! רבי שלמה קלוגר – המגיד מברודי בן רבי יהודה אהרן זצ"ל היה רב גדול ופוסק מפורסם בפולין של המאה ה-19 (גליציה). נולד בקומורוב שהייתה תחת שלטון האימפריה הרוסית בשנת 1785, לאביו הרב יהודה אהרן קלוגר זצ"ל. כבר בקטנותו ניכרו בו אותות היקראה והקדושה כך שבגיל צעיר מאוד – 6 כבר החל לכתוב חידושי תורה. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 13 עבר ללמוד בזמושץ, שם בישיבתו של הרב מרדכיראבין הבין שצר המקום עבורו בשל שאפתנותו ללימודי הקודש והחל ללמוד לבד בבית המדרש. חברו של אביו הרב יוסף הוכגלרנטר הבחין בנער החריף ופרס עליו את חסותו, דאג לכל מחסורו ובלבד שיעסוק בתורה הקדושה, בנוסף למד אצל המגיד מדובנא. בגיל 15 התייתם גם מאימו. בגיל 17 נשא לאישה מרת ליבא מאליא והתגורר בצל חותנו. ומרגע שזה הלך לבית עולמו לא הייתה לרבי שלמה ברירה אלא לעסוק במסחר דבר שלא עלה בידו יפה ולכן פנה אל הרבנות למרות ענוונותו הרבה ובריחתו מהכבוד והשררה. לאחר שכיהן משרת הרבנות במספר ערים קיבל את הרבנות בברודי שם גם נפטר. הותיר אחריו צאצאים רבים וספרים וחידושים על התורה, הש"ס, הגדה של פסח, חידושים על השו"ע, תיקן תקנות על מלאכת השחיטה ועוד. זכותו תגן עלינו, אמן! כל השונה הלכות בכל יום... ברכות השחר – תיקנו חכמים לברך בכל בוקר ברכות השחר, ברכות העוסקות בשבח והלל לבורא עולם, על החסד שעושה עם ברואיו בעולם הזה וממלא צרכיהם משעת קומם עם עלות השחר ועד לכתם לישון. ברכות השחר הן ברכות שמשרישות בנו את התובנה שבורא עולם הוא המשפיע, הרופא, המכלכל – מאיתו הכל יתברך. המברך בכוונה חש הכרת הטוב לבורא עולם על השפע שנתן לו. טוב ונכון לסמוך ברכת "אלהי נשמה" לברכת "אשר יצר". חשוב להפסיק מעט בין "אלהי" ל"נשמה", על מנת שלא ישמע כאילו הנשמה היא אלוהיו. מעיקר הדין אין חיוב לעמוד בזמן ברכות השחר ויש אומרים אף שטוב אם ישב בזמן ברכות השחר וברכות התורה. קידוש בשבת – לכתחילה לא ישנה מקומו מחדר לחדר, אבל בדיעבד אם היה בדעתו לכך מתחילה אפילו יצא לחצר מהבית אט מהחצר אל הבית אין צריך לחזור ולקדש. צריך לאכול מייד לאחר הקידוש ולא ישהה בין הקידוש לבין הסעודה. ובדיעבד גם אם שהה זמן רב אין צורך לחזור ולקדש. אבל אחד שהיה מדעתו שלא לאכול מייד לאחר הקידוש – אם עברו שבעים ושתים דקות צריך לחזור ולקדש. ואם לא שהה – אין צורך לחזור ולקדש. מי ייתן ונזכה להיות מוארים באורו הקדוש, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 08:37 |
|
| |
פרשת קורח
שלום חברים
שבוע טוב וחודש טוב.
דבר תורה מ"קוראים תורה": http://www.torahreading.org.il/article.php?id=83
דבר תורה על פרשת השבוע – פרשת קורח (תשע"ג)(גיליון 77) תקציר פרשת השבוע – פרשת קורח – פרשת קורח היא הפרשה החמישית בספר במדבר. פרשת השבוע פותחת בהיקהלות קורח ועדתו (מאתיים וחמישים אנשי שם) על משה ואהרן. משה מבקש מקורח ועדתו לעמוד במבחן הקטורת. משה מנסה לפייס את קורח ועדתו. משה קורא לדתן ואבירם אך הם מסרבים לבוא ולא מוכנים לקבל את משה כמנהיג ה'. משה קורא לקורח ועדתו להקטיר קטורת. הקב"ה כועס על קורח ועדתו ומבקש לכלותם – ומשה ואהרן מתפללים בעדם. הקב"ה מבקש מהעם להתרחק מקורח ועדתו. הקב"ה פותח את הארץ והאדמה בולעת את קורח ועדתו. ומקריבי הקטורת נשרפים מאש הקב"ה. בהמשך הקב"ה מצווה לקחת את המחתות ולצפות את המזבח לזיכרון. העדה נקהלים על משה ועל אהרן, ה' מתגלה אליהם כועס על העדה ומבקש לכלותם. אהרן לוקח קטורת ונגש אל הקהל בכדי לרפואתם וכך המגפה נעצרה. ה' מצווה להניח 12 מטות כנגד 12 שבטי הנשיאים וע"י כך להוכיח מי ראוי לתפקיד הכהן הגדול. מטא אהרן פורח וכולם רואים כי הוא הראוי שנבחר לתפקיד ע"י הקב"ה. מטה אהרן מונח למשמרת באהל העדות. העם שוב מלינים ומפחדים ממשכן ה'. הקב"ה מטיל את האחריות למשכן ולכלי הקודש על אהרן ובניו הכהנים. הפרשה מפרטת את מתנות הכהונה להם זכו אהרון ובניו. בני לוי זוכים במעשרות. הלויים חייבים להפריש תרומת מעשר ממתנותיהם. חלקם של הלויים לאחר תרומת המעשר הוא חול גמור. בתלמוד מסופר על רבי אבהו שהצליח לסחוף אחריו תלמידים רבים, שבאחד הימים החליטו למנותו לראש הישיבה. רבי אבהו ראה בהזדמנות זו אפשרות לעזור לכלכלתו של חברו אבי אבא שהינו תלמיד חכם. אמר "עדיף שתמנו את ידידי רבי אבא שהינו תלמיד חכם וגדול ממני". בפרשתנו רואים כיצד קורח שלא קיבל נשיאות קינא וסחף אחריו אנשים רבים למהומה נגד משה רבנו כאילו הוא אינו שליח ה'. "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי..." (ט"ז, א') ביקש קורח לקחת לעצמו גדולה ושררה ולכן לא היה הדבר כשר בעיני אלוקים ואדם. טובה גדולה רק כשנותנים אותה מן השמים, כזו שבכוחות עצמו אם לא יכול לקחתה...(הרב מפשיסחה זצ"ל) "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם"(ט"ז, ב') ידוע מפי הזוהר הקדוש שתלמיד חכם מכונה "שבת". הכוונה בזה היא הכוחו וקדושתו של תלמיד חכם צריכה להגיע ממנו, מכח עצמו – כשם שקדושת שבת היא עצמית ולא כיום טוב בו היום מוחזק כקדוש בעיני הבריות – שיום טוב קידשו ישראל. לפיכך אמר הכתוב "נשיאי עדה" – הרי הם לא ראויים לקדושתם מצד עצמם – אלא "קריאי מועד" – היו כמועדים שישראל מקדשים אותם. "אנשי שם" – רק שם טוב היה להם, אך מצד עצמם לא היו קדושים כלל וכלל. (אמרי שפר) רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כל העיניים היו נשואות אל הילוכו של רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כשהתהלך במסדרונות הישיבה. במהלכו הבחין באחד מבחורי הישיבה שהשליך פיסת נייר ארצה. רבי בן ציון פנה איליו ואמר לו "בזה הרגע עברת על עברה מדאורייתא". הבחור שאל "על איזו עברה?" "עובדת הניקיון של הישיבה – רדית בה בפרך, והרי כתוב "לא תרדה בו בפרך". אנא התכופף והרם את הפסולת". רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל נולד בעיר הקודש ירושלים בכ"ט בתמוז בשנת תרפ"ד. החל את לימודיו בישיבת הקודש "פורת יוסף" שממוקמת בעיר העתיקה, שם קיבל תורה ש"ס ופוסקים מפי רבו, הרב עזרא עטיה זצ"ל. היה נודע בהתמדתו ובשקידתו בלימודיו. לאחר נישואיו החל את כהונתו כרב הישיבה. במהלך כהונתו רבת השנים העמיד תלמידי חכמים לרוב. נפטר ביום שני י"ט בתמוז תש"מ. זכותו תגן עלינו, אמן! רבי שלמה קלוגר – המגיד מברודי בן רבי יהודה אהרן זצ"ל היה רב גדול ופוסק מפורסם בפולין של המאה ה-19 (גליציה). נולד בקומורוב שהייתה תחת שלטון האימפריה הרוסית בשנת 1785, לאביו הרב יהודה אהרן קלוגר זצ"ל. כבר בקטנותו ניכרו בו אותות היקראה והקדושה כך שבגיל צעיר מאוד – 6 כבר החל לכתוב חידושי תורה. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 13 עבר ללמוד בזמושץ, שם בישיבתו של הרב מרדכיראבין הבין שצר המקום עבורו בשל שאפתנותו ללימודי הקודש והחל ללמוד לבד בבית המדרש. חברו של אביו הרב יוסף הוכגלרנטר הבחין בנער החריף ופרס עליו את חסותו, דאג לכל מחסורו ובלבד שיעסוק בתורה הקדושה, בנוסף למד אצל המגיד מדובנא. בגיל 15 התייתם גם מאימו. בגיל 17 נשא לאישה מרת ליבא מאליא והתגורר בצל חותנו. ומרגע שזה הלך לבית עולמו לא הייתה לרבי שלמה ברירה אלא לעסוק במסחר דבר שלא עלה בידו יפה ולכן פנה אל הרבנות למרות ענוונותו הרבה ובריחתו מהכבוד והשררה. לאחר שכיהן משרת הרבנות במספר ערים קיבל את הרבנות בברודי שם גם נפטר. הותיר אחריו צאצאים רבים וספרים וחידושים על התורה, הש"ס, הגדה של פסח, חידושים על השו"ע, תיקן תקנות על מלאכת השחיטה ועוד. זכותו תגן עלינו, אמן! כל השונה הלכות בכל יום... ברכות השחר – תיקנו חכמים לברך בכל בוקר ברכות השחר, ברכות העוסקות בשבח והלל לבורא עולם, על החסד שעושה עם ברואיו בעולם הזה וממלא צרכיהם משעת קומם עם עלות השחר ועד לכתם לישון. ברכות השחר הן ברכות שמשרישות בנו את התובנה שבורא עולם הוא המשפיע, הרופא, המכלכל – מאיתו הכל יתברך. המברך בכוונה חש הכרת הטוב לבורא עולם על השפע שנתן לו. טוב ונכון לסמוך ברכת "אלהי נשמה" לברכת "אשר יצר". חשוב להפסיק מעט בין "אלהי" ל"נשמה", על מנת שלא ישמע כאילו הנשמה היא אלוהיו. מעיקר הדין אין חיוב לעמוד בזמן ברכות השחר ויש אומרים אף שטוב אם ישב בזמן ברכות השחר וברכות התורה. קידוש בשבת – לכתחילה לא ישנה מקומו מחדר לחדר, אבל בדיעבד אם היה בדעתו לכך מתחילה אפילו יצא לחצר מהבית אט מהחצר אל הבית אין צריך לחזור ולקדש. צריך לאכול מייד לאחר הקידוש ולא ישהה בין הקידוש לבין הסעודה. ובדיעבד גם אם שהה זמן רב אין צורך לחזור ולקדש. אבל אחד שהיה מדעתו שלא לאכול מייד לאחר הקידוש – אם עברו שבעים ושתים דקות צריך לחזור ולקדש. ואם לא שהה – אין צורך לחזור ולקדש. מי ייתן ונזכה להיות מוארים באורו הקדוש, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 08:38 |
|
| |
פרשת קורח
שלום חברים
שבוע טוב וחודש טוב.
דבר תורה מ"קוראים תורה": http://www.torahreading.org.il/article.php?id=83
דבר תורה על פרשת השבוע – פרשת קורח (תשע"ג)(גיליון 77) תקציר פרשת השבוע – פרשת קורח – פרשת קורח היא הפרשה החמישית בספר במדבר. פרשת השבוע פותחת בהיקהלות קורח ועדתו (מאתיים וחמישים אנשי שם) על משה ואהרן. משה מבקש מקורח ועדתו לעמוד במבחן הקטורת. משה מנסה לפייס את קורח ועדתו. משה קורא לדתן ואבירם אך הם מסרבים לבוא ולא מוכנים לקבל את משה כמנהיג ה'. משה קורא לקורח ועדתו להקטיר קטורת. הקב"ה כועס על קורח ועדתו ומבקש לכלותם – ומשה ואהרן מתפללים בעדם. הקב"ה מבקש מהעם להתרחק מקורח ועדתו. הקב"ה פותח את הארץ והאדמה בולעת את קורח ועדתו. ומקריבי הקטורת נשרפים מאש הקב"ה. בהמשך הקב"ה מצווה לקחת את המחתות ולצפות את המזבח לזיכרון. העדה נקהלים על משה ועל אהרן, ה' מתגלה אליהם כועס על העדה ומבקש לכלותם. אהרן לוקח קטורת ונגש אל הקהל בכדי לרפואתם וכך המגפה נעצרה. ה' מצווה להניח 12 מטות כנגד 12 שבטי הנשיאים וע"י כך להוכיח מי ראוי לתפקיד הכהן הגדול. מטא אהרן פורח וכולם רואים כי הוא הראוי שנבחר לתפקיד ע"י הקב"ה. מטה אהרן מונח למשמרת באהל העדות. העם שוב מלינים ומפחדים ממשכן ה'. הקב"ה מטיל את האחריות למשכן ולכלי הקודש על אהרן ובניו הכהנים. הפרשה מפרטת את מתנות הכהונה להם זכו אהרון ובניו. בני לוי זוכים במעשרות. הלויים חייבים להפריש תרומת מעשר ממתנותיהם. חלקם של הלויים לאחר תרומת המעשר הוא חול גמור. בתלמוד מסופר על רבי אבהו שהצליח לסחוף אחריו תלמידים רבים, שבאחד הימים החליטו למנותו לראש הישיבה. רבי אבהו ראה בהזדמנות זו אפשרות לעזור לכלכלתו של חברו אבי אבא שהינו תלמיד חכם. אמר "עדיף שתמנו את ידידי רבי אבא שהינו תלמיד חכם וגדול ממני". בפרשתנו רואים כיצד קורח שלא קיבל נשיאות קינא וסחף אחריו אנשים רבים למהומה נגד משה רבנו כאילו הוא אינו שליח ה'. "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי..." (ט"ז, א') ביקש קורח לקחת לעצמו גדולה ושררה ולכן לא היה הדבר כשר בעיני אלוקים ואדם. טובה גדולה רק כשנותנים אותה מן השמים, כזו שבכוחות עצמו אם לא יכול לקחתה...(הרב מפשיסחה זצ"ל) "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם"(ט"ז, ב') ידוע מפי הזוהר הקדוש שתלמיד חכם מכונה "שבת". הכוונה בזה היא הכוחו וקדושתו של תלמיד חכם צריכה להגיע ממנו, מכח עצמו – כשם שקדושת שבת היא עצמית ולא כיום טוב בו היום מוחזק כקדוש בעיני הבריות – שיום טוב קידשו ישראל. לפיכך אמר הכתוב "נשיאי עדה" – הרי הם לא ראויים לקדושתם מצד עצמם – אלא "קריאי מועד" – היו כמועדים שישראל מקדשים אותם. "אנשי שם" – רק שם טוב היה להם, אך מצד עצמם לא היו קדושים כלל וכלל. (אמרי שפר) רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כל העיניים היו נשואות אל הילוכו של רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כשהתהלך במסדרונות הישיבה. במהלכו הבחין באחד מבחורי הישיבה שהשליך פיסת נייר ארצה. רבי בן ציון פנה איליו ואמר לו "בזה הרגע עברת על עברה מדאורייתא". הבחור שאל "על איזו עברה?" "עובדת הניקיון של הישיבה – רדית בה בפרך, והרי כתוב "לא תרדה בו בפרך". אנא התכופף והרם את הפסולת". רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל נולד בעיר הקודש ירושלים בכ"ט בתמוז בשנת תרפ"ד. החל את לימודיו בישיבת הקודש "פורת יוסף" שממוקמת בעיר העתיקה, שם קיבל תורה ש"ס ופוסקים מפי רבו, הרב עזרא עטיה זצ"ל. היה נודע בהתמדתו ובשקידתו בלימודיו. לאחר נישואיו החל את כהונתו כרב הישיבה. במהלך כהונתו רבת השנים העמיד תלמידי חכמים לרוב. נפטר ביום שני י"ט בתמוז תש"מ. זכותו תגן עלינו, אמן! רבי שלמה קלוגר – המגיד מברודי בן רבי יהודה אהרן זצ"ל היה רב גדול ופוסק מפורסם בפולין של המאה ה-19 (גליציה). נולד בקומורוב שהייתה תחת שלטון האימפריה הרוסית בשנת 1785, לאביו הרב יהודה אהרן קלוגר זצ"ל. כבר בקטנותו ניכרו בו אותות היקראה והקדושה כך שבגיל צעיר מאוד – 6 כבר החל לכתוב חידושי תורה. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 13 עבר ללמוד בזמושץ, שם בישיבתו של הרב מרדכיראבין הבין שצר המקום עבורו בשל שאפתנותו ללימודי הקודש והחל ללמוד לבד בבית המדרש. חברו של אביו הרב יוסף הוכגלרנטר הבחין בנער החריף ופרס עליו את חסותו, דאג לכל מחסורו ובלבד שיעסוק בתורה הקדושה, בנוסף למד אצל המגיד מדובנא. בגיל 15 התייתם גם מאימו. בגיל 17 נשא לאישה מרת ליבא מאליא והתגורר בצל חותנו. ומרגע שזה הלך לבית עולמו לא הייתה לרבי שלמה ברירה אלא לעסוק במסחר דבר שלא עלה בידו יפה ולכן פנה אל הרבנות למרות ענוונותו הרבה ובריחתו מהכבוד והשררה. לאחר שכיהן משרת הרבנות במספר ערים קיבל את הרבנות בברודי שם גם נפטר. הותיר אחריו צאצאים רבים וספרים וחידושים על התורה, הש"ס, הגדה של פסח, חידושים על השו"ע, תיקן תקנות על מלאכת השחיטה ועוד. זכותו תגן עלינו, אמן! כל השונה הלכות בכל יום... ברכות השחר – תיקנו חכמים לברך בכל בוקר ברכות השחר, ברכות העוסקות בשבח והלל לבורא עולם, על החסד שעושה עם ברואיו בעולם הזה וממלא צרכיהם משעת קומם עם עלות השחר ועד לכתם לישון. ברכות השחר הן ברכות שמשרישות בנו את התובנה שבורא עולם הוא המשפיע, הרופא, המכלכל – מאיתו הכל יתברך. המברך בכוונה חש הכרת הטוב לבורא עולם על השפע שנתן לו. טוב ונכון לסמוך ברכת "אלהי נשמה" לברכת "אשר יצר". חשוב להפסיק מעט בין "אלהי" ל"נשמה", על מנת שלא ישמע כאילו הנשמה היא אלוהיו. מעיקר הדין אין חיוב לעמוד בזמן ברכות השחר ויש אומרים אף שטוב אם ישב בזמן ברכות השחר וברכות התורה. קידוש בשבת – לכתחילה לא ישנה מקומו מחדר לחדר, אבל בדיעבד אם היה בדעתו לכך מתחילה אפילו יצא לחצר מהבית אט מהחצר אל הבית אין צריך לחזור ולקדש. צריך לאכול מייד לאחר הקידוש ולא ישהה בין הקידוש לבין הסעודה. ובדיעבד גם אם שהה זמן רב אין צורך לחזור ולקדש. אבל אחד שהיה מדעתו שלא לאכול מייד לאחר הקידוש – אם עברו שבעים ושתים דקות צריך לחזור ולקדש. ואם לא שהה – אין צורך לחזור ולקדש. מי ייתן ונזכה להיות מוארים באורו הקדוש, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 11:25 |
|
| |
פרשת השבוע - פרשת חוקת מאתר קוראים תורה
יפה עשו צוות אתר קוראים תורה עם תקציר לפרשת השבוע: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=84
דבר תורה על פרשת השבוע – פרשת חוקת (תשע"ג)(גיליון 78) תקציר פרשת השבוע – פרשת חוקת – פרשת חוקת היא הפרשה השישית בספר במדבר. פרשתנו פותחת בדילמה ההלכתית בנושא פרה אדומה והלכות טומאת המת. תיאור אפר הפרה שמטהר את טמאי המתים, תיאור טהרת כלים טמאים על ידי מי חטאת. תאור הליך ההזאה על הדברים הטמאים. חיוב הטהרה ועונש למי שאינו רוצה להיטהר. דין הנוגע במי נידה טמא וטמא מת מטמא אחרים שנוגעים בו. בהמשך מתוארת מיתתה של מרים וסילוק הבאר. העם חוזר להתלונן על משה ועל אהרון אודות חוסר המים. כתוצאה מכך משה מצווה לדבר אל הסלע אך הוא מכה אותו ויוצאים ממנו מים. הקב"ה מעניש את משה רבנו שלא יוכל להיכנס לארץ ישראל. העם ממשיך במסעו, משה מבקש ממלך אדום את רשותו לעבור בארצו אך הוא מסרב. עם ישראל ממשיך בדרכו ומגיע להר ההר שם מת אהרן. אהרן נפטר וממלא מקומו הוא אליעזר בנו. העם הכנעני שומע שישראל מגיע ושובה ממנו שבי אך ישראל מנצחים לבסוף. בהמשך שוב העם מתלוננים על משה ועל ה' על חוסר באוכל ובמים. הקב"ה כועס ומביא עליהם את מכת הנחשים שהורגים המון מעם ישראל וכתרופה להפסקת ההרג משה מכין נחש מנחושת וכל מי שהביט בו נרפא. מתוארים מסעות בני ישראל. תאור הניסים שנעשו בנחלי ארנון ושירת ישראל על הבאר. ישראל מבקשים מסיחון לעבור בארצו אך הוא מסרב ונלחם בהם. ישראל מנצחים את סיחון וכובשים את ארצו. ישראל כובשים את ערי האמורי ואת עוג מלך הבשן. "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר" (במדבר י"ט, ב') אלמלא מצוות התוכחה היו יושבים כל הצדיקים בביתם ועוסקים בתורה בשלווה ולא היו נענשים בעוון הדור. ובני הדור גם הם בעצמם היו יכולים להצטדק וללמד זכות על עצמם כי אין להם ממי ללמוד ואיש לא הזהירם כיוון שהצדיק יושב בביתו, ואז נראה כי העונש אותו יקבלו יהיה קל יותר. אך עתה משנשתנה מצווות "הוכח תוכיח את עמיתך" הוטלה אחריות כבדה מאוד על הצדיק ואין עוד תירוץ בפי הבריות. על כן מרמז כאן הכתוב זאת חוקת התורה אשר ציוה לאמר – לאחרים, להזהירם, להוכיחם וללמדם תורה ומצוות והיא ע"פ התרגום "גזירת אוריתא" – הגזרה העיקרית שבתורה. (דרשות החתם סופר) רש"י אומר "לפי שהשטן ואמות העולם מונים את ישראל, מה המצווה הזו ומה הטעם שיש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני ואין רשות להרהר אחריה". שואל ומתרץ על פי רש"י המגיד הקדוש מזלוטשוב זצ"ל: ומדוע שאומות העולם ישאלו דווקא על מצווה זו הרי ישנן עוד כהנה וכהנה מצוות שאין להם (מבחינה שכלית אנושית) טעם? רש"י מביא בשם רבי משה הדרשן טעם על פרה אדומה שבאה בכדי לכפר על חטא העגל. לכן אומות העולם שואלים דווקא על מצווה זו בכדי להזכיר לפני ה' את חטא העגל ולעורר קטרוג על ישראל. על כן אמר כאן כתוב – לשון "חוקה" שלא לגלות להם את הטעם למצווה זו. רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל הרבנית שיינה חיה ביתו של הרב אריה לוין זצ"ל, אשת רבי אלישיב נפטרה לאחר שהייתה חולה במשך תקופה ארוכה. אך למרות זאת הרב הקדוש לא איבד את דעתו ולו לרגע קט. לאחר שהחל מסע ההלוויה הרב הביט בשעון ואמר לכולם שלא יהיה הספד כיוון שהשעה היא שעת לילה מאוחרת והילדים והזקנים כבר נמים את שנתם ואין להפריעם. הרבנית הצדקת שהקריבה את כל כולה וכל חייה למען בעלה הקדוש ולמען לימודו נקברה ללא הספדים כדי שלא לגזול את שנתם של יהודים...יהי זכרה ברוך. הרב יוסף שלום הוא בנו של רבי אברהם לוינסון זצ"ל שהיה רב בעיר הומל שבאוקראינה. בעידודו ובעצתו של החפץ חיים עלתה משפחתו לארץ ישראל. במשך שנים רבות העביר שיעור יומי בגמרא עד שלאחר שנחלש הפסיק. נפטר ביום כ"ח בתמוז תשע"ב. זכותו תגן עלינו, אמן! פתגם חסידי אמר הרבי הרייצ מליובאוויטש: לכל אדם נקבעו ניצוצות שצריכים להתברר על-ידו. כשם שאסיר מחכה לגאולתו, מחכים הניצוצות לאדם זה שיבוא ויבררם. אמר המהר"ל הקדוש: זאת התורה, אדם כי ימות באוהל (במדבר י"ט,י"ד). אמר ריש-לקיש: מניין שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה? שנאמר: זאת התורה אדם כי ימות באוהל. הסיבה היא שהגוף מתנגד אל השכל והרוח, ולכן צריך שהאדם ימות על דברי תורה. כל השונה הלכות בכל יום... חמישה מאורעות קרו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמישה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נבקעה החומה, נשתברו הלוחות, בטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. הרמב"ם כתב שיש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו לעם ישראל בכדי לעורר את הלבבות ולפתוח דרכי תשובה. וזה יהיה לזיכרון על מעשיהם הקלוקלים שלהם ושל אבותיהם שגרמו לאותם הצרות וכשנזכור עוונות אלו נשוב בתשובה שלעמה בע"ה. צום הרביעי – י"ז בתמוז בו נשתברו הלוחות, הופסק התמיד, בקיעת החומה, שרף אפוסטומוס את התורה, הועמד צלם בהיכל. צום החמישי – תשעה באב בו נגזר על ישראל שלא יכנסו לארץ ישראל, חרב בית ראשון, חרב בית שני, נפלה העיר "ביתר" ונהרגו בה אלפים מישראל, חרש טורנוסרופוש את ההיכל. צום השביעי – צום גדליה – ג' בתשרי בו נהרג גדליה בן אחיקם שהיה נשיא בישראל. צום העשירי – עשרה בטבת בו הוחל המצור על ירושלים, תחילתה של פורענות. רבנו תם – הרב יעקב בן מאיר נכדו של רש"י זצ"ל (1100-1171) ד' בתמוז נקרא "רבנו תם" על שם הפסוק "ויעקב איש תם יושב אוהלים", כמו סבו (רש"י הקדוש) התגורר רבנו תם בצרפת, מעבר ליכולותיו בנושא התורה, הרוח והקודש היה ידוע גם כמשורר ובלשן. ספרו "ספר הישר" נמצאות בספריות היהודים ברחבי העולם על ימינו אנו. לרבנו תם נולדו שני בנים רבי יוסף ורבי שלמה. שקדנותו בתורה הקדושה הפכה אותו להיות לאחד מגדולי הפוסקים בדורו. קבע את צום כ' בסיון כיום תענית על רציחת קהילת בבלואה, שנרצחו באכזריות על ידי כליאה ושריפה בעקבות עלילת דם שקרית שהפיצו כנגד יהודיה בשנת 1171. רבנו תם נקבר בבית הקברות העתיק בעיר ראמרו יחד עם אחיו. מי ייתן ונזכה להיות מוארים באורו הקדוש, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2013 12:41 |
|
| |
פרשת השבוע – פרשת בלק (התשע"ג) מאתר קוראים תורה
שבת שלום ומבורך חברים יקרים.
ראו דבר תורה נפלא מאתר "קוראים תורה".
עלו והצליחו!!
מדוע ניתן השם "בלק" לפרשה זו?
והרי בלק היה רשע ולא מן הראוי לתת שמו של רשע לפרשיה בספר התורה הקדוש. אלא שבלק היה גוי "הגון" שאמר את הגיגי ליבו במפורש ולא כשאר הגויים שעושים עצמם כאוהבם של ישראל אך הם ההפך הגמור מכך ומגויים אלו קשה להתגונן, אך מבלק אפשרי להתגונן – על כן "ראוי" הוא שתקרא פרשה על שמו. (הרב הקדוש מפרמישלן זצ"ל) "עתה ילכחו הקהל את כל סביבותינו כלחך השור את ירק השדה"(כ"ב, ד')
ובעצם קשה הדבר, מדוע התיירא מואב כל כך מפני ישראל והלא ישראל נצטוו "אל תצר את מואב"?
ובאמת אמרו רבותינו "עמון ומואב טהרו בסיחון" – שלאחר שכבש סיחון את עמון ומואב הותרו ישראל לכבשם – ומזה נתייראו שמה יכבשו עמים אחרים את ארצם ואז יותר לישראל לכבשם מידם.
הדין זהה גם במאכלים, שכל המאכלים מגיעים לתיקונם ע"י אכילתו של אדם. עשב השדה שאינו ראוי לאכילת אדם מתעלה ע"י הבהמה, הבהמה מתעלה ע"י האדם שאוכל את בשרה וכך העשב מגיע לתיקונו. לפיכך אמרו "עתה ילכחו הקהל את כל סביבותינו" – שאם לא במישירן הרי בעקיפין. באמצעות אומות אחרות הסובבות אותם – כלחוך השור את ירק השדה – שעשב השדה מגיע לתיקונו ע"י השור. (קדושת לוי) "אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ..." (כ"ב, ו') – מהיכן רצה בלק לגרשם? הרי בני ישראל עדיין לא הגיעו לארץ ישראל. אלא שזהו רמז לדורות שבכל דור ודור עומדים עלינו אויביינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם. כל השונה הלכות בכל יום... הלכות הפרשת חלה
א. מצוות הפרשת חלה כאשר מכינים בצק לאפיה בשיעור של 1560 גרם (בקמח) חייבים להפריש חלק מהעיסה בברכה. שו"ע כתב 520 דרהם. ממידת החסידות טוב להפריש בלי ברכה משעור של 1500 גרם.
ב. שיעור החלה שנוהגים להפריש היום: לספרדים - כלשהו. לאשכנזים - כזית.
ג. אשה שנסתפקה אם הפרישה או לא פטורה שדין ברכות להקל. אך טוב תעשה אם תפריש ללא ברכה.
ד. אסור להכין עיסה בשיעור של פחות בכדי לא לקיים מצוות הפרשת חלה. משמע אסור לחלק את העיסה לחלקים חלקים בכדי להימנע מהפרשת חלה. כבוד תלמידי חכמים
הגאון רבי יצחק שלמה אונגר שליט"א סיפר על אביו, בעל ה"מחנה אברהם" שהיה רב העיר קפוואר. ובמקום התגוררו כ 120 משפחות יהודיות ומתוכן 26 חנויות שפתוחות בשבת קודש וכשרובם לא היו קרובים ליהדות כלל ולא ידעו מה חומרת מעשיהם. אחד מבעלי החנויות היה בעל חנות בדים ובכל שבת היה מנסה להכעיס ולבייש בכל כוחו את היהודים שיצאו מבית הכנסת כאשר היה נעמד בפתח חנותו עם סיגריה בפיו ומברך את העוברים בברכת שבת שלום. הרב אונגר השתדל שלא לעבור בדרך זו על מנת להימנע ממצב זה. ביום טוב ראשון של אחד מחגי הפסח הגדיל בעל החנות הרשע לעשות וקרא לרבנו ללא שום תואר של כבוד "אונגר, בא הנה!" . הרב שהיה עם בנו נגש לחנות שם בעל החנות הוציא מצה ולחם ונגס בשניהם יחד ואמר "הנה כאן חמץ". הרב הזדעזע כולו ובעודם עומדים שם צנח בעל החנות ומת. שבץ תקף אותו. חלק מתושבי העיר ייחסו את מותו של בעל החנות לרב וחלקם לא - הם ראו בכך קידוש ה'. ביום ראשון שלאחר מכן התקיימה ההלוויה והרב השתתף בה. תמהה על כך בנו ושאל לפשר מעשיו. אמר לו הרב שאם אכן הוא עשה קידוש ה' במותו כנראה שהיה ראוי לכך. ומאותו היום סגרו בעלי החנויות היהודים את חנויותיהם בשבת קודש.(לקח טוב( הלכות בין המצרים א. ימי בין המצרים הם הימים החל משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב, שמתקופה זו התחילו הצרות עד לתשעה באב בו נחרב בית המקדש, על כן נוהגים מנהגי אבלות בימים אלו.
ב. חייבים להתענות בנים מגיל 13 ובנות מגיל 12.
ג. נוהגים לבכות אחר חצות על חורבן הבית ולומר תיקון רחל (בנוסף לתיקון חצות שאומרים בלילה). אבל בראש חודש אב ובתשעה באב ובכל יום שאין אומרים בו תחנון אין אומרים תיקון חצות.
ד. אין לשמוע שירים מלווים בכלי נגינה אפילו דרך הרדיו ויש להחמיר גם בקטנים שהגיעו לגיל חינוך.
ה. על פדיון הבן ועל ברית מילה מברך "שהחיינו".
לדבר התורה המלא: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=85
שבת שלום!
קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! באתר - אמרות חסידיות, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד... לרפואת | לזרע של קיימא | לעילוי נשמת | ניסים בן עיישה | אלון בן לאה | רבי אהרן מקארלין השני זצ"ל | ניסים בן מרים | ענבל בת מרים | רבי יחזקאל הלברשטאם מסטרופקוב זצ"ל | עמרם בן יוסף | מירב בת חנה | אחינו ההרוגים על קדושת ה' | ישראל בן נטלי | אסף בן אדם | יוסף בר לונה ז"ל | מאיר בן נעמה | | שמעון בן עזיזה ז"ל | לאה בת ורדה | | | אהרן בן נטלי | | |
הערות/הארות/בקשות: [email protected]
תוקן על ידי ראשי_תיבות ב- 21/06/2013 12:45:18
|
|
|
|
|
|
