|
|
| נשלח ב-25/12/2014 21:57 |
 |
| |
פרשת ויגש - קוראים תורה
שלום חברים
ממתק לשבת מאתר קוראים תורה. יישר כח!:
פרשת ויגש פרשת השבוע, פרשת ויגש היא הפרשה האחת-עשרה בספר בראשית, בפרשה זו אנו מגיעים לשיא דרמטי בסיפורו של יוסף. הפרשה פותחת בדברי יהודה אחי יוסף אל יוסף, דברים האמורים לצאת לטובת הצלתו של בנימין. מדרשים רבים מתארים את המפגש הטעון בין יוסף לבין יהודה אחיו (ביניהם כמובן "ספר הישר" לרבנו תם) בהקשר שחרורו של בנימין. יהודה "מאיים" בדרך כלשהי על יוסף בתיאורו את מעשה שכם ותוצאותיו ההרסניות. יהודה מאיים בהריסת כל שערי מצרים ובהחרבתה. יהודה מזכיר בפני יוסף את מעשה חטיפת שרה אשת אברהם בידי פרעה ואת תוצאות מעשה זה בפרעה ובעמו. לעומתו יוסף מוכיח את יהודה בהקשר מכירת יוסף בעבור כסף, ומזכיר לו את מעשה תמר כלתו וכו.דברי יהודה אל יוסף נאמרים בטון שאינו משתמע לשתי פנים, יהודה לא מוכן לסבול את העובדה שבנימין אל ישתחרר. יהודה מבין שהעוול שעלול להיגרם לבנימין ולאביהם יעקב הוא קשה מנשוא. יוסף שלא יכול לשאת יותר בהעמדת הפנים, חושף את פניו האמיתיות בפני אחיו. אחיו הנדהמים של יוסף חוששים מהמעמד שכן הם מפחדים שמא כעת משיוסף עלה מעלה במעמדו הוא ינקום בהם על כל מה שעוללו לו בעבר. יוסף כיידוע מפייס את אחיו בדברים ואומר שה' שלחו למצרים על מנת שיוכל לדאוג להם וכמובן שאין בכוונתו להרע להם. יוסף שולח את אחיו להביא את אביהם יעקב לארץ גושן. מששמע יעקב שבנו יוסף בחיים היה המאושר שבאדם. יעקב מצטער על כך שהוא נאלץ לעזוב את הארץ המובטחת, אך ה' מעודד אותו. יעקב ומשפחתו מגיעים למצרים והרעב מסתיים אך למרות זאת הם נשארים בארץ מצרים. יעקב נפגש עם פרעה, מברך אותו שנהר הנילוס יעלה לקראתו וכתוצאה מכך הומתקה גזירת שבע שנות הרעב וקוצרה לשנתיים בלבד. בכיו של יוסף בפני אחיו כאשר בהיוודעו אליהם מובא במדרש – כשם שלא פיס יוסף את אחיו אלא בבכי, כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא בבכי, שנאמר: "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם". אמרו רז"ל "בבכי יבואו" – ע"י תשובה ואין התשובה מתחילה אלא ע"י תפילה, שנאמר "קחו לכם דברים ושובו את ה'" – ואין דברים – אלא תורה ותפילה. "ויגש איליו יהודה" – שמעתי פעם אחת, אמר רבנו זכרונו לברכה לרב יודיל, חתן הרב ליבל מטראסטינץ שהיה מקורב לרב רבי פנחס מקריץ, הגידו לי דבר מה מהחכם רבי פנחס מקריץ. אמרו לו, אמר הרב מקריץ שמנו כך: אנו אומרים בתפילה, אשמנו, בגדנו, גזלנו וכו' לשון רבים, אך עדיף לומר זאת בלשון יחיד, אשמתי, בגדתי. אלא שאנו אומרים זאת לה' יתברך בלשון טענה, שאם לא נתן לנו את הכח והרשות לא היינו יכולים לחטוא. אמר רבנו זכרונו לברכה, אני גם כן מפרש כך "ויגש איליו יהודה", כאשר איש ישראל ניגש לה' יתברך לבקש מחילה על עוונותיו, "ויאמר בי אדוני", רצונו לומר "בי כוחך", שאם נטלת את הכח שלך ממני לא יכולתי לחטוא. וידמה לאדם בנפשו שהוא פוטר את עצמו בטענה זו, על זה הוא אומר "ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני", הנני מדבר דברי כדי שתבוא תפילתי באזנך, אבל אל ייחר אפך בעבדך כי ידעתי אשר אני החייב. (חיי מהר"ן) "והגדתם אל אבי" – שאלו המפרשים: הרי תורתנו הקדושה מעידה על צדקותו של יוסף כמה וכמה פעמים. ויידוע שצדקותו של אדם תלויה בענוותנותו. אם כן כיתד יוסף מייחס לעצמו דברי גדולה כגון אלו (לדוגמה "והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים") הראות לאחיו שכל גדולתו היא מצד הקדושה, למרות שהוא חי בארץ תועבה וזימה, עדיין הצליח לעמוד בכל הניסיונות ולהכניעם. נטילת ידיים...כעס?! כפי שעשה בכל יום מימי חיו, הקיץ החוזה מלובלין משנתו הקצרה עם אור ראשון, למרבה הפלא לא ראה את קערת המים שהיה אמור משמשו בקודש להכין מבעוד יום בעבורו. על כן, לא יכול היה לרדת מהמיטה כיוון שלא נטל ידיו. החוזה המתין זמן ממושך אך משמשו טרם הגיע עם המים מיוחלים. משהתעכב אף עוד יותר, חשב החוזה בליבו שאותו המשמש ראוי לנזיפה בשל מעשהו, אך נמנע מלכעוס כמו שאמרו חז"ל , "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". משהגיע השמש עם המים המטהרים, חשב לעצמו החוזה, "בשביל מצווה מדרבן של נטילת ידיים כמעט ונכשלתי בעברה חמורה מדאורייתא של עבודה זרה". החוזה קיבל את המים בתודה למשמשו בקודש. החוזה מלובלין – רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ זצ"ל, נולד בעיר שרשין (יש אומרים ביוזפוב) הסמוכה לעיר לובלין בשנת תפ"ז (1745), לאביו הקדוש רבי אברהם אליעזר זצ"ל שהיה אב בית הדין המקומי. אילן יוחסו מגיע עד לשל"ה הקדוש. זכה להסתופף בצל כנפיו של המגיד ממזרטיש ואף עם רבי לוי יצחק מברדיטשב. היה מתלמידיו המובחרים של רבי אלימלך מליזנסק ועלה למשרת הנהגת החסידים לאחר שזה הלך לבית עולמו. היה ידוע בכינוי "החוזה" בשל ראייתו למרחקים בשל שמירת העיניים בה נהג עוד מהיותו ילד והיה מבין גדולי האדמו"רים בפולין של המאה ה-18. נפטר בתשעה באב תקע"ה (1815). זכותו תגן עלינו, אמן! http://www.torahreading.org.il/article.php?id=191
קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2015 10:40 |
|
| |
פרשת ויחי -לקוח מתוך אתר קוראים תורה
סיפור יפה ומעניין.
שבת שלום לכולם
פרשת ויחי
פרשת ויחי היא הפרשת האחרונה שבספר בראשית, כהמשך לפרשת ויגש, פרשת ויחי מגוללת את סיפור חייהם האחרון יוסף ויעקב. יעקב חי במצרים במשך שבע-עשרה שנה, את שנותיו האחרונות. יעקב ברך את בניו של יוסף כאשר הקדים את אפרים למנשה האח הגדול. יעקב חילק את בניו לשבטים כהכנה לכניסה לארץ ישראל וההתיישבות בה, כל שבט – כל בן חולק על פי תכונות אישיותו. יעקב ברך את השבטים כל אחד על פי תכונותיו. יהודה בורך ברוב כרמים בנחלתו עד כי יוכל לכבס את בגדיו ביין. נפתלי בורך כך שנחלתו תניב פירות במהירות ממש כמו איילה במרוצתה וכו.. הפרשה מתארת את פטירת יעקב אבינו וקבורתו במערת המכפלה – בחברון. כאשר יוסף יוצא בראש שיירה גדולה בכבוד רב לארץ כנען על מנת לקיים את מצוות אביו יעקב. יוסף דואג לכלכלת אחיו גם לאחר פטירת יעקב אביהם. "כרע רבץ כאריה" (בראשית מט,ט)
זוהי מידתו של יהודה, שאפילו כאשר הוא נופל לפעמים וכורע – "כרע רבץ", אפילו אז הרי הוא כאריה, גיבור ואמיץ. אינו נופל לזרועות הייאוש, גם כי מודה בכישלון ומתנער מיד לקום על ידי תשובה. כשם שלא היה יהודה בוש להודות במעשה תמר ומכך נוצר משיח צדקנו...(חידושי הרי"ם) "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו" (בראשית מט, י)
בשעה שעם ישראל נרדפים בגלות ונתונים תחת כל מיני גזרות קשות, דווקא אז הם מתרכזים ברוחניות, מייסדים תלמודי תורה, בתי כנסיות ובתי מדרשות, ומשם יוצאים מבחר תלמידי וגדולי ישראל, חכמים ונבונים, גאונים ורבנים – מחוקקיו של עם ישראל. זוהי כוונת הפסוק, כאשר שבט הצר – הצורר לא סר מיהודה, אז הוא מוציא מקרבו את מיטב גאוניו ופוסקיו...(מטה יהודה) על זה מוסיף הרמב"ן ואומר, משום כך לא נתקיימה מלכות בית חשמונאי ולא נותר מהם איש, וזאת אף על פי שקידשו שם שמים, משום שעברו על ברכתו של יעקב: "לא יסור שבט מיהודה", שמלכות בישראל נתונה רק לשבט יהודה, ואילו הם נטלו לעצמם את המלכות. "אביך ציווה לפני מותו לאמר" (בראשית נ,יז)
היכן ציווה זאת יעקב לפני מותו?
אלא הרי אמר יעקב: "היאספו ואגידה", "היקבצו", ולא יתכן קיבוץ ואיחוד אמיתי, אלא אם כן ימחלו זה לזה...(ליקוטי מגדים) מגף לנטילת ידיים
רבי זאב ואלף וינשלבוים זצ"ל היה צעיר בגילו כשגויס לשרת בצבא. מחשבות רבות התרוצצו במוחו, כיצד יוכל לשמור שבת כהלכתה וכיצד יוכל לשמור את מצוות ה' יתברך בין גויים. אך בכל עת כאשר עלתה במוחו המחשבה הטורדנית, חיזק את עצמו רבי זאב – כשרוצים, מקבלים סיוע מן השמיים. יומו הראשון בצבא הסתיים, רבי זאב הכין עצמו לשנת לילה לאחר יום מפרך, אך לצערו לא מצא נטלה וקערת מים לצורך נטילה של שחרית. חשב לעצמו רבי זאב מה יעשה וכשלפתע עלה במוחו רעיון, הוא ישתמש במגפיים שאותם קיבל בתחילת יום הגיוס, כאשר מגף אחד ישמש כנטלה והמגש השני ישמש כקערה. הוא הניח את המגפיים תחת מיטתו, כאש האחד מלא במים. בבוקר השכם, נטל ידיו כהלכה מתוך המגף. כך שמר על יהדותו גם בצבא, גם בגלות. הרב הקדוש רבי זאב ואלף וינשלבוים זצ"ל, נולד בשנת תק"צ ונסתלק לבית עולמו בשנת תרס"ה. זכותו תגן עלינו, אמן! לקריאה באתר לחץ כאן
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2015 11:31 |
|
| |
לאחר הפסקה.....פרשת יתרו - שבת שלום
תודה לצוות קוראים תורה.....
קישור לאתר המקורי באתר: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=207 פרשת יתרו הפרשה החמשית בספר שמות, פותחת בסיפורו של יתרו - חותן משה ששמע על הניסים והנפלאות שפקדו את עם ישראל כיציאת מצרים, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ובהצטרפותו לעם ישראל בסמוך לזמן בו קיבלו את התורה. יתרו מבחין בהליך המשפטי אותו מפעיל משה על מנת לצור סדר וחברה מתוקנת בעם ישראל ומייעץ לו להקים מערכת שונה, מערכת משפטית המושתת על היררכיה וכך העומס ממשה יופחת ואל משה יגיעו רק המקרים הקשים יותר מבחינה משפטית. פרשת השבוע ממשיכה עם תאור מעמד הר סיני ומתן תורה וההכנות למעמד הקדוש שנמשכו שישה ימים. משה עולה להר בפעם השלישית שם מקבל את תרי"ג מצוות. לאחר מכן יש את הציווי על שמירת השבת. "וישמע יתרו..." (יח-א) מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק (רש"י) קשה איפוא, הרי לשם מה היה צריך לבוא הרי היה יכול להישאר בביתו ולהאמין בבורא עולם משם? אלא מששמע על נס כזה גדול והתגלות נבואית עצמוה– כקריעת ים סוף שלאחריו עדיין היה הסתר כה גדול של בורא עולם במלחמת עמלק שיבוא וילחם בישראל...מזה למד את הלקח. כי יש צורך ללכת אל רבך וללמוד ממנו תורה. אמר הה"ק מללוב ז"ל "והרי הכל שמעו? אלא שהוא שמע וגם הבין, הוא שמע וגם הסיק מסקנות ממה ששמע ואילו האחרים שמעו ונשארו בשלהם והמשיכו בשלהם. להמשך קריאה באתר לחץ "ויקח יתרו חותן משה..." (יח-ב) יתרו שהיה חשוב מאוד ורם מעלה ובעל ייחוס מכובד – "כהן מדין" העדיף את ייחוסו כ"חותן משה". העדיף לוותר על הכל ולהתבטל לצדיק (אור החיים הקדוש) המשטרה בפתח?! עם תחילתו של חודש אלול היה נוהג רבי יצחק דוד רוטמן זצ"ל (מתלמידי הסבא מקלם זצ"ל) לעסוק במלאכת ההתבודדות מיתוך פרישות מהבלי העולם הזה. באחד הלילות התדפק על דלתו של רבי יצחק שליח משטרתי ובידו צו הבאה למשטרה לצורך חקירה באשר למסחר בלתי חוקי ביין. בני משפחתו שפתחו את הדלת לאותו השליח היו מבוהלים מאוד ומיהרו אל חדרו של רבי יצחק דוד רוטמן לבשר לו את בשורה שהרי יכול היה הוא להיעצר בכל רגע ע"י המשטרה ואז לאותו האישום יוסף גם "אי התייצבות במשטרה". ואילו הצדיק, כששמע את הבשורה, לא זז ואף לא מצמץ ואמר "כעת אני טרוד במשפט חמור עוד יותר משפטו של מלך מלכי המלכים" וכפי שייפסק הדין משמיים בראש השנה , כך גם יפסק במשפט במשטרה..." זכותו תגן עלינו אמן! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2015 22:19 |
|
| |
פרשת משפטים - קוראים תורה -סיפור יפיפה...
לקריאה באתר הראשי - לחץ
פרשת משפטים היא הפרשה השישית בספר שמות.
לאחר מתן תורה, הקב"ה מצווה את משה רבנו לעלות להר סיני למשך ארבעים יום וארבעים לילה, על מנת ללמוד את כל פרטי התורה. הפרשה פותחת בחובה להקים מערכת חוק חברתית, שתהווה סמכות שיפוטית, מפורטים דיני עבדים, רצח, נישואים, נקי גוף, נזקי בהמות, דיני גנבים, שומרים, הונאה, שמירה על דין צדק, תרומות ועוד. בהמשך הפרשה עוסקת בדיני שנת שמיטה, בחגים ואיסור חלב ובשר. הפרשה מסיימת בהנחיות לכיבוש ארץ ישראל וחיסול האלילים. "ואלא המשפטים אשר תשים לפניהם..." (שמות, כ"א, א)
רש"י: מה הראשונים מסיני, אף אלא מסיני" חידושי הרי"ם אומר על זה: כיוון שלא יחשבו האנשים שהמשפטים והחוקים הם בעלי אופי אנושי והגיוני המחייב על פי השכל הישר ושאנשים הגו אותם, התורה מציינת שהם "מסיני", כדוגמת מצוות אחרות שהן בבחינת חוקים ויש לקיימן רק מפני רצונו של הקב"ה ולא משום שהשכל מחייב אותן "רק שבתו ייתן ורפא ירפא..." (שמות, כ"א, י"ט)
על פסוק זה היה אומר האדמו"ר רבי ברוך מרדכי מקוידנוב זצ"ל: שהמילה "שבתו" , מרמזת על שמירת השבת כהלכתה. "רק שבתו ייתן" – אם האדם ייתן את שבתו לה' יתברך, אם ייזהר באיסורי שבת ושימור את דיני השבת ע"פ התורה הקדושה, התוצאה תהיה: "ורפא ירפא" - הקב"ה יגמול לו וירפא אותו מכל נגע ומחלה. "כי השבת מקור הברכה..." מדרש חז"ל
"מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא"
מעשה ברבי ישמעאל ורבי עקיבא, שהיו מהלכין בחוצות ירושלים. פגש בהם אדם חולה ואמר להם: "רבותי,א אמרו לי במה אתרפא?"
אמרו לו: "עשה כך וכך, עד שתתרפא".
אמר להם: "ומי הכה אותי במחלה?"
אמרו לו: "הקדוש ברוך הוא"
אמר להם: "אם כך, איך אתם נכנסים בדבר שאינו שלכם, הקב"ה מכה ואתם מרפאים, האין אתם עוברים על רצונו?"
אמרו לו: "במה אתה עוסק?, מהי מלאכתך?"
אמר להם: "עובד אדמה אני, והינה יש מגל בידי"
אמרו לו: "ומי ברא את הכרם?"
אמר להם: "הקב"ה"
אמרו לו: "ואתה מכניס את עצמך בדבר שאינו שלך? הרי הוא ברא את הכרם, ואתה קוצר את פירותיו ממנו"
אמר להם: " אין אתם רואים את המגל בידי, הרי אם אני לא קוצר, ועודר וקוצץ, מזבל ומנקש, הוא לא יעלה פירות"
אמרו לו: "שוטה שבעולם, כשם שהעץ אינו מנוקש, ומזובל, ונחרש, אינו עולה ואינו מתפתח, כך גופו של האדם, אם לא ישתה מים, ימות, ואם לא יקבל מיני רפוא יחלה, זהו הזבל, ואיש האדמה הוא הרופא". חסידים מספרים
מעשה באברך אחד שהגיע לרבי ברוך פרנקל זצ"ל על מנת שיבחן אותו להסמכה למשרת רבנות. רבי ברוך פרנקל קיבל את האברך בסבר פנים יפות ובחן אותו בש"ס, בפוסקים ובארבעת כרכי "השולחן ערוך" ומצא שהאברך אכן ראוי למשרה. בשעה שנפרד רבי ברוך מהאברך אמר לו, "לאחר שתהיה מורה הוראה יהיה עליך ללמוד את החלק החמישי של "השולחן ערוך". תהה על כך האברך ושאל "הרי יש רק ארבעה כרכים לשולחן ערוך?!" השיב לו רבי ברוך בחיוך ובטפיחה קלה על השכם, "נכון הדבר, אך מניסיוני רב השנים כמורה הוראה בישראל, למדתי שלעוסקים במלאכת הרבנות יש צורך בחלק חמישי של השולחן ערוך – החלק שעוסק בהלך הרוח עם בני האדם...". לאחר ימים רבים פגש רבי ברוך שוב באברך ושאל אותו האם הספיק כבר לשנן את החלק החמישי של השולחן ערוך. ענה לו האברך "הספקתי כבר ללמוד את חלקו השישי, החלק שעוסק בפראי אדם..." קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2015 09:56 |
|
| |
דבר תורה לפרשת תרומה
פרשת תרומה מאתר קוראים תורה
שתהיה לכל עם ישראל שבת שקטה בע"ה
דבר התורה באתר: לחץ
פרשת תרומה פותחת בנושא מורכב: מלאכת המשכן וכליו. התורה מקדישה לכך חמש פרשיות ומסיימת את הנושא בפרשת פקודי על השאלה הידועה: "מדוע נסמכה פרשת משפטים לפרשת תרומה?" משיבים הפרשנים שהתרומה שרצויה לפני הקב"ה ולטובת המשכן וכליו הקדושים היא תרומה שבאה מכסף שמקורו בצדק ובמשפט אמת. אבל תרומה שמקורה בעושק, גזל ומרמה של הזולת אינה רצויה כלל לפני בורא עולם והיא למעשה כמעין מצווה הבאה בעברה. "כל שרוח המקום נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו" (מסכת אבות ג', י') על זה הוספו עוד חז"ל ואמרו שלא די במצוות "לא תעשה" של הימנעות מרע , אלא אנו מצווים גם על מצוות עשה, של עשיית טוב, עזרה לנזקקים, "ויקחו לי" – לשמי, לשמו של הקב"ה, שאותו אחד שמנדב מכספו לצרכי אחרים מביע בכך את מידת אמנותו וביטחונו בה'. "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" (שמות כ"ה, ב') רש"י במקום אומר: ויקחו לי תרומה – לי – לשמי=לשם ה'. על כך מעיר רבי גדליה מליניץ זצ"ל בעל ה"תשואות חן": מדובר כרן באוספי צדקה שצריכים להתכוון במעשיהם לצרכי שם שמים. אבל נותני צדקה, אפילו נותנים שלא לשמה – הרי זו צדקה גמורה. "וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם, זהב וכסף ונחושת"(שמות, כ"ה, ג') הגאון רבי משה סופר בעל החתם סופר אמר שבאותיות של שלוש המילים "זהב, כסף, נחושת" מרומזים ימות השנה בהם קוראים בתורה בשעת התפילה. זהב – שלושת הימים בשבוע שבהם קוראים בתורה ז –היום השביעי בשבוע (שבת) ה – היום החמישי בשבוע (חמישי) ב – היום השני בשבוע (שני) כסף – חגים מהתורה כ – כיפור ס – סוכות פ – פסח +פורים נחשת – שאר חגים ומועדים נ – נרות (חנוכה) ח – חודש (ראש חודש, ראש השנה) ש – שבועות, שמיני עצרת ת - תעניות יש על מי לסמוך רבי בן ציון, בנו של רבי אליהו לפיאן זצ"ל סיפר שבאחת הפעמים יצא לעיר על מנת לראות כיצד מתנהל המסחר בעירו קלם. התבונן, הלך מדוכן זה, לחנות זו, והסתובב לו בין הרוכלים. לפתע אזניו שמעו דו-שיח בין שני רוכלים גויים: "חושש אני לעשות עם היהודי הזה עסקים, שמא אינו נאמן דיו". השיב לו חברו: "דע לך ידידי, שכעת תקופת אלול אצל היהודים ובתקופה זו אתה יכול לסמוך על היהודים בעיניים עצומות, כעת הם מהרהרים בתשובה, מדקדקים במעשיהם כחוט השערה" וזה היה אצל בעיירה קלם.... אשריכם ישראל! דבר התורה באתר: לחץ דברי תורה על פרשת השבוע אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2015 11:56 |
|
| |
פרשת כי תשא - דבר תורה לשבת קודש
מתוך אתר קוראים תורה - פרשת השבוע
דבר התורה באתר: כאן
שבת שלום ויישר כח גדול!!!
פרשת כי תשא פרשת כי תשא היא פרשה הבולטת באריכותה, יש בה 139 פסוקים. בנוסף היא מגוונת במספר הנושאים שקיימים בה: מחצית השקל, הכיור, שמן המשחה, הקטורת, השבת, הלוחות השניים ועוד...) במרכזה של הפרשה מפורט מעשה העגל, בו חטאו בני ישראל ביום הארבעים חמתן תורה. על כך האבן עזרא אומר: שמרבית בני ישראל לא חטאו בעבודה זרה, "חלילה חלילה שעשה אהרון עבודה זרה, גם ישראל לא ביקשו עבודה זרה, לכבוד ה' נעשה העגל..." גם הרמב"ן בתחילת פרשת העגל אומר: "לא ביקשו העגל להיות להם אל ממית ומחיה, אבל רצו שיהיה להם במקום משה, מורה דרכם..." נשאלת השאלה, היאך אותם אלו שיצאו ממצרים וחוו ניסים גלויים של ממש, ירדו במדרגתם בצורה תלולה כל כך במשך זמן מועט כל כך ועוד לאחר מעמד הר סיני? אלא שעל פי הפירושים הללו אנו מבינים שעם ישראל לא בגדו באלוקי אבותיהם ועשיית העגל באה רק על מנת שיהיה להם מורה דרך במקום משה כיוון שחשבו שמת, עם זאת היו בעם מיעוט של 3000 איש שעבדו את העגל לשם עבודה זרה ועל כן באו על עונשם. "ושמרו בני ישראל את השבת" (שמות ל"א, ט"ז) רבי חיים בן עטר – ה"אור החיים" הקדוש, מפרש את התיבה: "ושמרו" – יצפו, לשון ציפייה. שמא השבת תהיה על עם ישראל לטורח, אלא תמיד ישמחו בה וימתינו לבואה. מוסיף על כך האור החיים ואומר שעל היהודי לשמור שבת, שמא יחלל אותה אף צריך הוא לשמור על השבת שמא אחר יחלל אותה. מעשה שהיה... אל פתח דלתו של רבי חיים אלעזר וקס, רבה של העיירה קליש התדפק סוחר נודע שהיה נראה טרוד מאוד. הסוחר פנה לרבי חיים ושטח בפניו את הבעיות שפקדו אותו לאחרונה: "רבנו יודע שאני אדם מוכר, בעל נכסים רבים, איש ציבור יידוע, אך לאחרונה מצבי הכלכלי החל להתדרדר ואני נמצא על סף פשיטת רגל. על כן באתי לשאול את הרב, האם הפעם באופן חד פעמי יורשה לי לבצע הונאת ממכר בעסקה שבה אני יכול להרוויח כסף רב ולחזור לעמוד שוב על רגלי איתנה?" ענה לו רבי חיים: "האם את הכתוב בפרשת כי תשא את אינך מכיר?! נאמר שם 'לוחות כתובים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתובים' – דבר זה בא לרמז לך שלא משנה לאיזה צד תהפוך את הלוחות יתבלט עליהם הצו האלוקי תכף ומייד – לא תגנוב" קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2015 16:51 |
|
| |
פרשת השבוע - ויקהל פקודי אתר קוראים תורה
להמשך קריאה באתר לחץ
יישר כח לחברה באתר קוראים תורה - המשיכו כך!!!
שבת שלום
פרשת ויקהל - פקודי בשבת הקרובה נקרא את פרשות ויקהל-פקודי. פרשת ויקהל היא הפרשה העשירית בספר שמות. הפרשה עוסקת באזהרה על שמירת השבת. נושא איסוף תרומות למשכן חוזר גם הוא, משה מדגיש בפני העם את שלושה-עשר הדברים הנחוצים לשם כך. הפרשה מנחה בהקשר לביצוע והכנת יריעות המשכן, כיסוי המשכן, עמודיו, הפרוכת וארון העדות, שולחן הפנים, המנורה והמזבחות. רבים ממפרשי התורה עסקו בדרך הייחודית בה פותחת התורה את פרשת ויקהל, בשונה מפרשות אחרות, התורה פותחת את הפרשה: ב"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל (ל"ה, א'), לעומת פרשות אחרות בהן התורה פותחת ב"וידבר משה אל..." או וידבר ה' אל..". אלא שבהיקהלות הזו, משה לראשונה מכריז על מגבית כללית לצרכי הכלל. מכאן הסיבה הברורה שבגינה משה הקהיל את כל עדת בני ישראל. ניתן להסיק מכאן על חלקו הרוחני של כל אחד ואחד מישראל במלאכת הקמת המשכן. במסכת יומא (ט', ע"ב) הסבירו חז"ל שבית המקדש השני נחרב בעבור שנאת חינם. על מנת למנוע מקרים כאלו משה רבנו מקהיל את כל עדת בני ישראל לטובת הקמת מרכז רוחני, כללי שמסמל את אחדות ישראל – גורל העם תלוי באחדותו ולמרות העובדה שכך אחד הגיע משבט אחר ובעל אופי אחר, המשך קיומו של העם תלוי באחדותו. על הפסוק הפותח את הפרשה אומר המלבי"ם בספרו "ארץ חמדה", שבמתן תורה התאחדו כל בני ישראל, ככתוב: "ויחן שם ישראל נגד ההר" – כאיש אחד בלב אחד (חז"ל), אולם כשחטאו בחטא העגל נפרדו והתפרקה "החבילה", שהרי השטן קיטרג והפריד בין עם ישראל, על כן היה חשוב ונחוץ למשה רבנו להקהיל את כל עדת בני ישראל, בשעה שהודיע על מלאכת המשכן, שהרי ידוע שמלאכת הקמת המשכן הייתה תיקון לחטא העגל, ולכן משה שרצה להשיב את האחדות בעם ולתקן את חטא העגל בין היתר ע"י היקהלות כלל עם ישראל. פרשת פקודי היא הפרשה שחותמת את ספר שמות ואחד-עשר במספר. בפרשה מסתיים נושא הקמת המשכן – אותו נושא שהתורה יחסה עבורו חמש פרשות (תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי). ע"פ המסורת בני ישראל נצטוו על ההתחלה במלאכת הקמת המשכן לאחר שמשה רבנו ירד מהר סיני עם הלוחות השניים - ממחרת יום הכיפורים. אם נתבונן בפסוקים נבין שמלאכת הקמת המשכת וכליו ארכה מעט פחות משישה חודשים. עם ישראל עסק במלאכת הקמת המשכן בזריזות גדולה על מנת בין היתר לכפר על מעשה חטא העגל כפי שאמרנו קודם, אז נסתלקה שכינה ממנו. ספר שמות עושה מעין אתנחתא למסע בני ישראל במדבר, דבר שימשך בספר במדבר. "אלא פקודי המשכן, משכן העדות..." (שמות, ל"ח,כ"א) על פסוק זה אומר רבנו בחיי בן אשר נתן רמזים בכפילות הלשון "המשכן, משכן" לשלוש תקופות שבן זכו ישראל למשכן או למקדש: א. "משכן": גימטרייא 410 – כנגד השני שבהם עמד בית המקדש הראשון על מכונו. ב. "המשכן": (בצירוף 5 אותיות) – גימטרייא 420, כנגד השנים בהם עמד בית המקדש השני על תיקונו. ג. "העדות": גימטרייא 479, כנגד השנים שבהם היה המשכן קיים עד להקמת בית המקדש הראשון ע"י שלמה המלך. רבנו בחיי בן אשר אבן-חלוה זצ"ל (1255-1340) היה פרשן ומקובל ספרדי שהיה מתלמידיו המובהקים של הרשב"א (רבי שחמה בן אדרת). חי בסרגוסה שבספרד כתב את פירושו לתורה על דרך הפשט, דרש, סוד וקבלה. בפרושו הגדול על התורה, רבנו בחיי משלב דברי פרשנים ודרשות שונות. בנוסף רבנו בחיי בן אשר חיבר את הספר "כד הקמח" שכולל 82 דרשות ביסודות האמונה, ספר "שולחן של ארבע"- העוסק בדיני סעודה וסעודת צדיקים לעתיד לבוא, פירוש על מסכת אבות. ע"פ המסורת נקבר בסמוך לקברו של חבקוק הנביא קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
להמשך קריאה באתר לחץ
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2015 11:21 |
|
| |
פרשת ויקרא - הסיפור יפה מאוד
שלום חברים ושבת שלום לכולם.
הסיפור יפה מאוד למרות ששייך לאלול-תשרי
לקריאה באתר לחץ
פרשת ויקרא בע"ה בשבת הקרובה נתחיל בסימן טוב את חומש ויקרא, החומש השלישי בתורתנו הקדושה. חומש ויקרא מוקדש ברובו לפירוט החוקים והמצוות שבין הקב"ה לעם ישראל. תחילתו של החומש עוסק בדיני הקרבנות. בפרשת השבוע, לאחר הקמת המשכן קרא הקב"ה אל משה, אל המשכן על מנת ללמוד את מלאכת הקרבת הקרבנות. ישנם ארבע סוגי קרבנות עיקריים: קרבן עולה, קרבן שלמים, קרבן חטאת וקרבן אשם. הפרשה מפרטת את חמשת בעלי החיים שניתן להביא כקרבן לה': בקר, עיזים, כבשים, יונים ותורים. ידוע שתינוקות של בית רבן מתחילים ללמוד את התורה בחומש ויקרא, מה הטעם לכך? משום בפרשת ויקרא שבספר ויקרא מדובר על קרבנות שהם "טהורים" – ותינוקות של בית רבן גם הם טהורים מכל עוון ופשע, אם כך יבואו אותם ילדים טהורים ויעסקו בפרשת "טהורים". "ויקרא אל משה וידבר..." (ויקרא א', ג') נשאלת השאלה, מדוע הקדים הקב"ה קריאה לדיבור? לימדה התורה שדרך ארץ קדמה לתורה, שאדם תחילה יקרא לחברו ואז ידבר איליו, שיפנה אל חברו בנימוס ולאחר מכן ידבר איליו. "אם עולה קורבנו..." (ויקרא, א',ג') שואלים: מדוע פותחת התורה דווקא בדיני קרבן עולה לפני שאר הקרבנות? רבנו בחיי בן אשר זצ"ל משיב על כך מתוך מדרש ויקרא רבה (ז',ג') "שאין העולה באה אלא על הרהורי הלב – מחשבות פסולות. על כן, על פי המציאות בה אנו חיים בדרך כלל קודמת המחשבה למעשה ולכן קבעה התורה דיני קרבן עולה בראש דיני הקרבנות כולם השמועה התפשטה כמו אש בשדה קוצים, כל בעלי התקיעה ידעו כי רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל מחפש אחר בעל תוקע ראוי, לעמוד בפני הקהל בבית מדרשו. רבים וטובים בחן רבי לוי יצחק בזמן שחיפש אחר בעל תוקע ראוי, כל אחד שנכנס לפני הקודש עמד על אותן מעלות שמייחדות אותו כתוקע הראוי מכל. זה מכוון בכוונות מיוחדות וזה בתפילה מיוחדת, כל אחד בדרכו שלו. לבסוף הגיע בעל תוקע, שהיה יהודי פשוט, הסובבים שחיכו אף הם להיכנס לפני הרב הקדוש, לא נתנו לו סיכוי כלל ו, כי הרי "טובים ומיוחסים" יותר עמדו בפני הרבי לא צלחה דרכם. למרות זאת התעניין הרבי בכוונות אותן מכוון היהודי ושאל אותו לפשרן. ענה לו היהודי: "רבי קדוש, אני לא יותר מיהודי פשוט ובשעה שאני תוקע, אין לי כוונות נסתרות. אך רק כוונה אחת יש לי בשעה שאני תוקע, אני מבקש מהקב"ה שכשם שאני עושה רצונו ותוקע בשופר, מבקש ומתחנן לפני בורא עולם שיעזור לי להשיא את בנותיי הבוגרות". ענה לו הרב הקדוש ופסק מייד: "אתה תהיה בעל התוקע בבית מדרשי!" קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2015 15:40 |
|
| |
תזריע מצורע מקוראים תורה - יישר כח!
מצטער על ההפסקה הארוכה שבה לא פירסמתי את המתוק מדבש.
המשיכו כך.!
לדבר התורה באתר
פרשת תזריע - מצורע
הפרשה הקודמת, פרשת שמיני, עסקה בטומאה שמקורה בבעלי-חיים מתים. פרשת תזריע לעומת זאת עוסקת בטומאת בני אדם, טומאת לידה, טומאה בה היולדת אמורה להמתין פרק זמן מסוים בין לידת זכר ונקבה בטרם תורשה להיכנס שוב למשכן. "אישה כי תזריע..."
פירש רש"י, אמר רבי שמלאי, כשם שיצירתו של אדם הוא אחר כל בהמה וחיה ועוף כך תורתו נתפרשה אחר כל חיה ועוף. כי יצירתו של האדם היא אחר כל יצירת הבהמה כדי שיכניע הגסות הבהמתית ויזכה לתורה ולעבודת ה' באמת, כי אי אפשר לזכות לתורה ועבודת ה' ותשובה ומעשים טובים כל אחד לפי בחינתו מקטן ועד גדול כי אם ע"י שבירת הגאות וגסות הרוח. על כן, נברא האדם בסוף, כמו שאמרו חז"ל שאם יתגאה האדם יגידו לו יתוש קדמך במעשה בראשית.
לאחר מכן, הפרשה עוסקת בטומאת הצרעת, אותה צרעת עלולה להופיע בבגדיו, בקירות ביתו ובגופו של אדם. הצרעת הופיעה אצל אותם האנשים שנפלו בהם פגמים רוחניים שונים.
"אדם כי יהיה בעור בשרו...לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן..." (יג', ב') – הסוג הראשון של הצרעת בה עוסקת התורה הוא הסוג הגופני, המראה החיצוני - מכאן שהפגם בו פגם האדם הוא פגם חיצוני – כגון, לשון הרע, רכילות, פגם הדיבור.
כוחו של הדיבור הוא אכן כח חיצוני אך נובע במקביל גם מעמקי נפשנו, כגון אדם ששומר על פיו ולשונו אך לעיתים מתפרצת ממנו פליטת פה מגונה דבר שמעיד על אותם ניסיונות תיקון בהם לא צלחה דרכו של האדם. בא מעצמו או מובא אל הכהן?
"... והובא אל אהרן הכהן..." (יג', ב') בנגעי גוף האדם, האדם מובא אל הכהן ע"י אחרים, לעומת זאת בנגעי צרעת הבית כתוב: "ובא אשר לו הבית והגיד לכהן" (י"ד, ל"ה), במקרה זה האדם בא מעצמו אל הכהן. מתרץ את ההפרש הזה רבי שלמה מקארלין בעל "שמע שלמה", במסכת ערכין חז"ל אומרים שנגע צרעת בא על גופו של אדם בשל עברות שבין אדם לחברו כגון, לשון הרע, רכילות, שפיכות דמים, גזל וכו. ואילו במדרש ויקרא רבה נאמר "שאין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחילה, ואף נגעים הבאים על האדם, תחילה הם פוגעים בביתו ואם לא חזר בו הם באים על בגדיו ואם לא חזר בו באים על גופו". על כן, כאשר ביתו של אדם מקבל את נגע הצרעת, האדם עדיין מחפש דרך לשוב מחטאו, לשוב בתשובה מחפש את הדרך לתיקון מעשיו, על כן, מגיע בעצמו אל הכהן להיטהר. ואילו לאחר שהצרעת פגעה בגופו ובבגדיו של האדם הרי שהחטא נשתרש באדם כל כך עמוק עד שהאדם לא רואה כל צורך לתקן את מעשיו ולכן לא מתעורר מעצמו לבוא אל הכהן לתיקון מעשיו ומכן נזקק לעזרת אחרים על כן נאמר "והובא אל אהרן הכהן". פרשת מצורע, היא הפרשה החמישית בספר ויקרא ממשיכה לעסוק בדיני טהרת המצורע, כמו כן, הפרשה מפרת את דיניהן של טומאות הנובעות מהפרשות גופו של האדם. לאחר שנרפא המצורע הוא צריך לבצע פעולות שונות על מנת לסיים טהרתו ביניהן, הקרבת קרבן, טבילת גופו ובגדיו במקווה, גילוח שערותיו וכו'. "ולקח למטהר שתי ציפורים חיות טהורות" (י"ד,ד') "ציפור" בגמטרייא "שלום", המצורע מביא כקרבן שתי ציפורים, מרומז כאן עניין לשון הרע בו חטא המצורע. כשם שהמצורע גרם בפיו לפירוד בין אדם לחברו ובין איש לאשתו ע"י השמעת לשון הרע ורכילות, כך עליו לעשות ככל יכולתו על מנת להשכין שלום בקרב אותן הבריות. אוכל לפני תקיעת שופר
בבית מדרשו של ה"חזון איש" במהלך תפילות ראש השנה הצדיק הורה לשנות את סדר התפילה, באחת דילג על ההפסקה שהייתה נהוגה טרם תקיעת השופר, ובשנייה ציוה על התוקע שלא להמתין זמן רב באמירת פרק "למנצח" שבע פעמים. חסידיו התמהים של ה"חזון איש" המתינו על לסיום התפילה ואז התברר פשר מעשיו. ה"חזון איש" שמע ילד פונה לאביו החולה ואומר לו "אבא, אולי תטעם משהו לפני התקיעות כיוון שאתה חלש מאוד", ענה לו אביו, "מעולם לא טעמתי דבר עד לסיום התפילה ולא אעשה זאת כעת". ה"חזון איש" דאג לאותו אב חולה, שמא יינזק ועל כן זרז את התפילה. זכותו תגן עלינו אמן! שבת שלום!
לדבר התורה באתר
קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2015 17:19 |
|
| |
דבר תורה לפרשת אחרי מות קדושים - אשריכם ישראל על ההשקעה!
שלום לכולם,
דברי מתיקה לשבת קודש מהחבר'ה באתר קוראים תורה - אשרכם ישראל!
קצר ולעיניין..
לקוח מיתוך..דבר התורה באתר
פרשות אחרי מות-קדושים בשבת הקרובה נקרא בשתי פרשות, פרשת אחרי מות ופרשת קדושים. הראשונה היא השישית במספר, עוסקת במצוות בן נצטוו ישראל מייד לאחר מיתתם של נדב ואביהוא, הפרשה עוסקת בדיני יום הכיפורים, סדר העבודה, איסורים והגבלות שנועדו לשמור על קדושת העם היהודי. פרשת קדושים מהווה המשך ישיר לפרשת אחרי מות ועוסקת במעמדו של עם ישראל כממלכת כוהנים וגוי קדוש הדרך בה עליהם להגיע לכך – שרק ע"י זה יקראו קדושים. איסור דם ספר החינוך מביא טעם מעניין לאיסור דם. שמעבר למזגו הרע, באכילתו יהיה קניין אכזריות. שהי החיות ממש תלויה בו ונפשם קשורה בנו. וכמו שהרמב"ן אמר שהנאכל ישוב בגוף האוכל, ואם יאכל דם תהיה עובי וגסות בנפשו של האוכל, כמו שהנפש של הבהמה עבה וגסה. "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן..." (ט"ז,א') אמר רבי חייא בר רבי אבא: באחד בניסן (ביום הקמת המשכן – שמות מ', י"ז) מתו בניו של אהרון (מובא בפרשת שמיני) ומדוע הכתוב מזכיר את מיתתם של בני אהרון בפרשה שמיוחד לכיפורים, אלא שלמדים מכן שמיתתם של צדיקים מכפרת על עם ישראל. ומנין? – שנאמר "וביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם" (ט"ז, ל') "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה.. וכמעשה ארץ כנען...לא תעשו"(י"ח, ג,) על פסוק זה כתב האדמו"ר רבי יהודה ליב מגור בעל ה"שפת אמת", אין התורה מתכוונת כאן למעשים מגונים ואסורים שעל כך כבר הוזהרו ישראל במפורש בפסוקים הבאים (החל מפסוק ו') בכתוב שלפנינו התורה מזהירה את כל אחד מישראל דווקא על הדברים המותרים שהרי בני אברהם, יצחק ויעקב חייבים להיות זהירים ולא לחקות את המצרים והכנענים באורח חייהם. לא לאכול כגויים, לא לשתות כגויים ובכלל לא לנהוג במנהגי הגויים. אוכל בכשרות מהודרת... אם בוכייה הגיעה עם בנה בן השבע לגאון רבי עקיבא איגר ז"ל. האם מררה בבכי על כך שאבד לבנה החשק ללימוד תורה. הרב חשב עם עצמו ואמר לאם המודאגת שככל הנראה בנה אכל אוכל איסור, אוכל לא כשר. האם נדהמה לשמוע את דברי הרב כיוון שידעה שאל ביתה נכנס אוכל בכשרות מהודרת בלבד ואפילו אוכל המוטל בספק לא נכנס. אך הגאון עמד על דבריו שוב ואמר שזו הסיבה לחוסר החשק של הילד ללימוד התורה. האם החלה בהליך בירור על מנת לוודא את מקור האוכל הלא-כשר שנכנס אל פיו של בנה. תוך כדי בירור נודע לאישה שבאותו היישוב הרב המקומי הדיח א השוחט מתפקידו מחמת חוסר אמינות בנושא הניקור, שחיטה ומליחה. אך למרות האיסור, המשיך השוחט לשחוט ואף שחט את הבשר והעופות שהוגשו כמאכל לאורחי חתונה שבה נכח בנה של אותה האם. אותו האוכל שאכל פגם בנפשו של הילד. מי ייתן ונזכה להישמר ולהיזהר במאכלות אסורים, אמן! שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2015 21:58 |
|
| |
סיפור פרשת בחוקותי מעניין!
חברים יקרים,
מצורף דבר התורה של החבירם באתר:
קישור למאמר באתר
פרשות בחוקותי הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא היא פרשת בחוקותי, הפרשה עובקת בברכות ובקללות שניתנו לעם ישראל. הברכות יחולו על עם ישראל במידה וילכו בחוקותיו של הקב"ה ואילו הקללות עלולות לבוא על ראשם במידה וחס ושלום ימאנו ללכת בהן. דווקא הברכות והבטחת השפע האלוקי מותנות בשמירת חוקות ה' – אותן מצוות שלהם אין טעם ופירוש המובן בשכל האנושי. חלקה האחרון של הפרשה עוסק בדיני הקדש – ממון נדבה לטובת המקדש. ישנן אנשים שנוהגים לקרוא בקול נמוך יותר ובחיפזון את פסוקי התוכחה, יש כאלו שאף יוצאים מבית הכנסת בשעת הקריאה, על כך העיר ואמר החפץ חיים: "משל למה הדבר דומה? לאדם שהוזהר ללכת בדרך מסויימת כיוון שיש בדרך זו קוצים ודרדרים, חיות טורות וסכנות רבות. מה עשה האדם? שם כיסוי על ת ראשו ויצא אל אותה הדרך כך הוא "לא יראה" את אותם המכשולים והסכנות, כאילו הוא אינו שומע לאותם מזהירים כך אפילו מעבר לכך הוא מגדיל את סיכויו להפגע מאותן הסכנות. כך גם אותם האנשים, במקום להתבונן בפסוקי התוכחה ולהבין ממה יש להמנע, היכן יש לחזק את המעשים והדרך הנכונה בה יש לבחור, אותם האנשים מכסים את עיניהם וכך "נמנעים" מהתוכחות. מעט מהלכות לימוד תורה מצוות עשה על כל אחד מישראל ללמוד ולעסוק בתורה הלכה למעשה. "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם..." וזאת בכדי שידע האדם לקיים את מצוות התורה ולשמור עצמו מאיסורים שונים - גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. הכל חייבים בלימוד תורה ויש לקבוע זמן ללימוד תורה ביום ובלילה שנאמר "ולא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". ועד מתי צריך ללמוד תורה – עד יום מותו – "...ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך" אין העולם עומד אלא על לימוד תורה, ככתוב במסכת נדרים "גדולה תורה שאלמלא התורה לא מתקיימים שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". והעוסק בתורה לשמה – שכרו גדול. ולעולם יעסוק בתורה גם שלא לשמה שסופו שיבוא לשמה. מצוות עשה על האדם ללמד את בנו תורה "ולימדתם אותם את בניכם". כל הקובע לימודו בבית המדרש או בבית הכנסת לא מהרה משתכח תלמודו. וכל היגע בתלמודו בצנעה – מחכים. מגנא ומצלה בתקופת הקומוניזם ארגנו עצרת תמיכה גדולה בה אמורים היו להשתתף כל בכירי השלטון, העצרת הייתה אמורה להתקיים מול ישיבת נוברדוק. כל התלמידים היו בטוחים שהישיבה תיסגר על לאחר עבור זעם אך הסבא זצ"ל מנוברדוק אמר לכל התלמידים להמשיך ללמוד כרגיל. וכל מי שלומד לא יאונה לו דבר. בחורי הישיבה למדו כדרכם, זה עונה וזה שואל, זה מרים את קולו וזה בהתפלפלות... החיילים שמעו את הקולות וחשבו בליבם שהינה ויש להם שעת כושר בה יוכלו להרוג את היהודים, ראו זאת שני תלמידים וחששו לחייהם, ברחו והסתתרו באחד מחדרי הישיבה. ובינתיים החיילים עלו ונכנסו אל היכל הישיבה וראו את התלמידים כצועקים זה על זה בקולי קולות ובתנועות ידיים מוזרות, וחשבו שזהו "בית משוגעים" ח"ו. החיילים חששו לפגוע "במשוגעים" ולכן נפנו ללכת, בעודם יורדים נכנסו לאחד החדרים לבדיקה שגרתית שם ראו את שני התלמידים מסתתרים, ירו בהם והרגו אותם הי"ד. (מתוך ספר "עונג שולחן שבת") שבת שלום!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2015 20:49 |
|
| |
בקשה מהקב"ה - פרשת בהעלותך
שלום לכולם,
מצורף דבר התורה מאתר קוראים תורה - יישר כח
לדבר התורה באתר
בשבת הקרובה נקרא את פרשת בהעלותך , היא הפרשה השלישית בספר במדבר. עיקרי הפרשה: פרשת השבוע פותחת בציווי להדליק את המנורה מידי בוקר, משה ואהרון מטהרים את הלווים. ה' מצווה לעשות קרובן פסח, האנשים הטמאים טוענים על כך שהם אינם יכולים להקריב את קורבן הפסח והקב"ה נותן להם את האפשרות לחגוג פסח שני. הקב"ה מצווה לעשות שתי חצוצרות עשויות כסף לתרועה על מנת לקרוא לנשיאים ולמסעות ישראל. הפרשה ממשיכה בהכנות לקראת עזיבת הר סיני, כאשר דגל מחנה יהודה בראש ומחנה לוי אחריו, דגל מחנה ראובן וצבאו ובני קהת לאחריו. דגל מחנה אפרים וצבאו אחריהם ומחנה דן וצבאו אחריהם. במהלך הדרך העם מתאוננים ונענשים בתבערה. האספסוף מתלונן על מחסור בבשר וה' מבטיח להם שיקבלו. משה מאציל סמכויות על זקני העם על מנת שיעזרו לו בהנהגת העם כפי שציווה ה'. אלדד ומידד מתנבאים במחנה. הקב"ה שולח שלווים למאכל לעם ומעניש אותם. מרים מדברת עם אהרון על משה, הקב"ה מוכיח את מרים ואהרן על התנהגותם כלפי משה וכתוצאה מכך מרים לוקה בצרעת ויוצאת מהמחנה – העם ממתין לה, משה מתפלל עלי מרים לרפואתה. קברות התאווה – קברות המתאווים
"ויקרא שם המקום ההוא קברות התאווה כי שם קברו את העם המתאווים"
לא רק את המתאווים קברו שם אלא גם את התאווה עצמה. היא חדלה מלהתקיים אצל כל אחד מבני ישראל שחזה בעונש הנורא. ע"י קבירת המתאווים נקברה התאווה עצמה ולפיכך נקרא שם המקום "קברות התאווה" ולא "קברות המתאווים" (בינה לעיתים) בקשה מבורא עולם
חתן צעיר התהלך חסר אונים בבית אביו, עומד הוא בפני נישואים אך בית ראוי אין בידו להשיג, כספו המועט לא מספיק. פנה החתן לאביו שגם הוא עצמו היה שרוי בדוחק רב וביקש ממנו עזרה כלשהי ולו המועטה ביותר. האב שרצה לעזור ולסייע לבנו בכל יכולתו אמר לו שגם לו אין ואפילו פרוטה שחוקה אחת. החתן שחש מתוסכל עוד יותר החליט לפנות לארמון המלוכה, וכך עשה בהכנעה גמורה ובבושה גדולה פנה לארמון המלך וביקש לפגוש במלך, לאחר תחנונים רבים הכניסו אותו בחדרו של המלך, אך גם שם נחל אכזבה כיוון שהמלך אמר לו "אכן עושר רב יש לי, זהב, יהלומים ומרגליות אין ספור אך אינני מכירך כלל, לו היית בני-אז הייתי נעתר לבקשתך..." את משל זה סיפר אחד מגדולי הדור בפני תלמידיו ואמר שכך אנו צריכים להתחנן לפני בורא עולם " אבינו, מלכנו הקדוש, רק אתה מסוגל לזון ולפרנס אותנו ולתת לנו כל צרכינו כמו שרק אב יכול לעשות לבנו" הפטרת פרשת בהעלותך לקוחה מספר זכריה "רני ושמחי" "כי הנני מביא את עבדי צמח..."
ומה הטעם שבגינו נקרא משיח – "צמח"?
משיב על כך מלבי"ם, שלמרות ונקרא כביכול נכרתה כל מלכות וכל נצר בית דוד, ובכל זאת הנביא מודיע לכולם שיש עוד צמח ששורשו עוד מוסתר, אך יבוא יום והוא יצמח ויפרח לעיני כל. כיון שכמו ששורש של צמח שטמון באדמה יצמח ויפרח מעל פני הקרקע רק בתנאים המתאימים לו ובזמן הראוי ואט אט יהפוך אילן ויביא פירות, כך גם משיח צדקנו נמצא, אך יתגלה בעת הרצון מלפני הקב"ה. שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2015 11:07 |
|
| |
פרשת שלח -
שלום חברים
רגע לפני שבת, דבר תורה מתוק מדבש
לדבר התורה באתר
פרשת שלח בשבת הקרובה נקרא את פרשת שלח , היא הפרשה הרביעית בספר במדבר. הנושא העיקרי בפרשת השבוע הוא חטא המרגלים ותוצאותיו. עם ישראל משתכנע בדברי המרגלים ומתכוון לשוב לארץ מצרים. על חוסר אמונתם הקב"ה מעניש אותם ומסעם לארץ ישראל מתארך לארבעים שנה, פרק זמן מספיר על מנת שדור המדבר ימות. למרות הפצרותיו של משה רבנו קומץ של אנשים מנסים בכל זאת להגיע לארץ באופן עצמאי אך הם נופלים בידי העמלקי שיושב בארץ. הפרשה מציינת את מנחת הנסכים ומצוות הפרשת חלה. הפרשה מציינת את עניין מקושש העצים בשבת והציווי להענישו. סיום הפרשה עוסק במצוות ציצית. הפטרת פרשת השבוע לקוחה מספר יהושע ועוסקת בנושא המרגלים שנשלחו על ידיו לעבר יריחו לפני כניסת עם ישראל לארץ. ספר ליקוטי הלכות מציין את נושא שליחת המרגלים כחטא בפני עצמו, עצם שליחת המרגלים הוא החטא – "כי עיקר הפגם היה ע"י השלוחים שהם המרגלים כי השליח הוא בבחינת טבע שהיא חינת מלאך כי ארץ ישראל היא מעל הטבע לגמרי כי שם השגחתו יתברך תמיד וכשרצו לשלוח המרגלים פגמו בהשגחה ורצו להתנהג בדרך הטבע לשלוח מרגלים לראות אם יוכלו לכבוש על פי דרך הטבע ולא האמינו שעל ידי השגחתו יתברך שנמשכת עוד יותר בארץ ישראל יוכלו לעלות אפילו לשמים ומחמת שפגמו בהשגחה על כן היה עיקר הפגם על ידי השלוחים דייקא שהם המרגלים כי השליח הוא בבחינת טבע..." רש"י שואל ומשיב: מדוע נסמכה פרשת שלח לך לפרשת מרים? להראות לעם ישראל את החומרה של עוון לשון הרע, שאפילו מרים שהיית הצדקת נענשה בגין חטא זה ועדיין הם לא לקחו מכך מוסר והוציאו את דיבת הארץ. הקב"ה אמר למשה שלכתחילה הוא לא רצה שישלחו מרגלים לתור את הארץ אך כיוון שלא מאמינים לי שהארץ זבת חלב ודבש הסכמתי שיתורו ולמרות הביצורים והלוחמים שהיו בארץ עדיין אני אראה את גדולתי ואלחם להם את מלחמתם ואויביהם יפלו לרגליהם אך המרגלים הפכו את הטובה הזו לרעה – רעת הארץ "כחגבים בעיניהם", "ארץ אוכלת יושביה". השליחות מוצגת כיוזמה של משה רבנו "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" – הרבי מסביר רעיון זה בצורה שבה הקב"ה רוצה שנהיה מעורבים בשליחותנו, נדע על השליחות כמה שיותר, מעורבות כזו עשויה לעזור לנו ולסייע לנו בשליחות שלנו ולהתמסר אליה בלב ונפש. ומתוך כך חשב משה שככל שהתמונה תהיה בהירה יותר והאנשים שיחזרו עם מידע רלוונטי יותר אז העם יהיה בטוח יותר. אך המרגלים חרגו מתפקידם ולא רק עסקו באיסוף נתונים אלא גלשו להסקת מסקנות בעוד שמשה הורה להם לברר כיצד ניתן לכבוש את הארץ הם טענו שלאור הממצאים שאספו הדבר בלתי אפשרי. שימוש בשכל ותבונה ודעת הוא רצוי אך עלינו להשכיל לעשות זאת על פי רצונו של ה'. אך נשאלת השאלה , הלא משה שלח אנשים צדיקים לתור את הארץ, אנשים שראו אותות ומופתים שעשה הקב"ה להם, חוו חוויות רוחניות וגשמיות נעלות ובכל זאת חטאו...המרגלים קבלו את עונש המיתה במדבר בשמחה, כיוון שהבינו שחטאו לה' וזה היה תיקונם (למעט כלב ויהושע). "ועבדי כלב הייתה רוח אחרת עימו" – יש צדיקים שמוכרחים להיות פרושים מהרשעים שאחרת עלולים לפול ממדרגתם ויש צדיקים שמעורבים עם הבריות והם אינם נופלים כלל ממדרגתם אלא להפך מחזירים את האחרים למוטב. על זה אמר המגיד ממזריץ "ולא הסריח בשר הקודש מעולם" בשר הקודש אינו מסריח לעולם – וזהו עבדי כלב רוח אחרת הייתה עימו שלמרות שהיה עם רשעים לא הושפע מהם (ע"פ הנועם אלימלך)
קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! שבת שלום!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2015 12:59 |
|
| |
פרש השבוע - פרשת חוקת+פרשת הנחש והשרף
אשריכם ישראל!
לקריאה באתר לחצן
בשבת הקרובה נקרא את פרשת חוקת. פרשת חוקת היא הפרשה השישית בספר במדבר. הפרשה פותחת בתיאור מפורט של הלכות טומאת המת והדרך להיטהר מטומאה זו ובמצוות פרה אדומה, אחת המצוות שטעמן לא פורש לנו. מה הטעם שהתורה לא הסתפקה במצוות שכליות בלבד, כאלו שיש להם טעם והסבר וצוותה אותנו גם במצוות שאין להם טעם, לנו בכל אופן? מתרץ המגיד מדובנא ע"י משל: משל לאיש בור ועם הארץ שעלה לגדולה והתעשר מאוד, לאותו הבור הייתה בת אותה הצליח לשדך עם בנו של רב העיר בשל מעמדו הכלכלי. לאחר גמר טקס החתונה הבור ניסה ליצור קשר ידידות עם אבי החתן, רב העיר, אך זה התחמק בכל פעם בתירוצים שונים ומשונים. אבי הכלה חש בהתרחקות של אבי החתן ושאל לפשר הדבר, הרי אנו כבר משודכים ומדוע תתרחק ממני? ענה לו אבי החתן, נכון הוא הדבר שאנו מחותנים ויש בינינו קשר מסוים ומפתיע אך עדיין אין בינינו הבנה ושפה משותפת בהמון נושאים שונים. והנמשל, הקב"ה בחר בעם ישראל מכל העמים ונתן להם את תורתו שהיא תורה עולם, תורה נצחית. אך אנו, עם ישראל סבורים שבשל כך שהקב"ה נתן לנו את תורתו הקדושה עליו לגלות לנו את כל רזי ונבכי התורה, אך למעשה אין כך הדבר, עלינו לתמוה שהקב"ה בחר בנו מכל העמים ואל לנו לתמוה על כך שהקב"ה לא מגלה לנו את עומקי ונסתרי התורה הקדושה ומצוותיה. הרבי, בליקוטי תורה אמר על טומאת המת שמבחינה נפשית היא מצב של חוסר חיות, או דיכאון. שבעת ימי ההיטהרות מסמלים את תהליך התשובה שמתבצע בליבו של האדם ואנו באופן ייחודי צריכים לעורר לחיים את ההיטהרות ביום השלישי וביום השביעי כשם שמזים את אפר הפרה האדומה על טמא המת ביום השלישי וביום השביעי כנגד מידת הרחמים ומידת השפלות. ביום השלישי כנגד מידת הרחמים – ע"י התעמקות בסבל ובכאב מעצם התרחקותנו מהמודעות האלוקית שאחרת לא היינו חוטאים, כאשר עצם התהליך מביא אותנו להתחזקות בלימוד תורה וקיום מצוות. וביום השביעי כנגד מידת השפלות – ע"י התרחקות מגדלות הלב וע"י כך נפתח את מוחנו לתודעת האלוקות בעולם. הפרשה מסיימת בתיאור קורות בני ישראל בשנה האחרונה לנדודיהם במדבר טרם כניסתם לארץ האבות. "עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי" (כא', ח') "וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא שבזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים ואם לא היו נמוקים" (ר"ה) פיקוח נפש דוחה שבת, שנאמר "וחי בהם", ונאמר בירושלמי "הזריז לחלל במקום פיקוח נפש גם במלאכות דאורייתא הרי זה משובח... על כן ראוי שכל אדם יעסוק וילמד מהלכות פיקוח נפש ורפואה בשבת. הרב מלאדי מפרשת הנחש והשרף הצדיק רבי ברוכל ממזבוז שכיידוע היה נכדו וחביבו של בעל-שם-טוב באחת הפעמים נפגש עם רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד. במהלך השיחה רבי ברוכל הביע תרעומת על רבי שניאור זלמן על כך שלא שיתף אותו באותם דברי ביקורת שהשמיע עליו אחד מגדולי הרבנים. אמר לו רבי שניאור זלמן, כמה פעמים ראינו בתורה שהקב"ה ביקש להעניש את ישראל אך טרם לכן עדכן את משה מנהיגם. לעומת זאת, כאשר בני ישראל חטאו בדיבור לשון הרע על מנהיגם משה החליט הקב"ה להעניש אותם על כך ולא גילה זאת למשה רבנו אלא שלח עליהם מייד "שרפים ונחשים" ורק אחר כך התגלה הדבר למשה מקריאת השבר שצעקו העם, "חטאנו, חטאנו...כי דיברנו בה' ובך". מכאן אנו למדים שכאשר אנו שומעים דברי גנאי וביקורת על הזולת עלינו להימנע מלספר על כך לאנשים עליהם השמיעו את דברי הגנאי והעלבון כי בכך הם נעשים שותפים לחטא לשון הרע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2015 11:27 |
|
| |
שבת שלום - פרשת בלק
שבת שלום לעם ישראל באשר הוא
לדבר התורה באתר
פרשת בלק היא הפרשה השביעית בספר במדבר. הפרשה מספרת ומפרטת את המזימה של בלק מלך מואב ושל בלעם לקלל את ישראל, לאחר שהם ראו את ישראל מנצח בדרך ניסית את סיחון ועוג וכך אולי יצליח למנוע מישראל לתקוף את מואב, מואב חשש שמא ישראל ירצה לנקום בו. בלק שולח אל בלעם שליחים על מנת לבקש ממנו לקלל את ישראל. הקב"ה מסכל את מזימת בלק ובלעם ו"שותל" את המילים בפיו של בלעם ובמקום לקלל יוצאות ברכות מפיו של בלעם שלוש פעמים. לבסוף מגדיל לעשות בלעם ומנבא את הצפוי לעמו של בלק ולשאר העמים באחרית הימים. "מה טובו אוהליך יעקב משכנותך ישראל" (כד', ה') באחד מניסיונות הקללה של בלעם טרם תחילת הקללה בלעם מבחין בסדר חנייתם של עם ישראל, החלוקה לשבטים גרמה לו להבין על נאמנותם בחיי המשפה, ובנוסף לכך פתחי האוהלים שלהם אינם מכוונים זה כנגד זה, אלא כל פתח פונה לכיוון אחר על מנת למנוע חוסר פרטיות וחוסר צניעות בין המשפחות. ניתן ללמוד מכאן שיעור על ההקפדה היתרה אותה יש להקפיד בכל הקשור לצניעות בחיי המשפחה, קלה כבחמורה, בדברים שנראים חמורים יותר ובאילו הפשוטים יותר. בדברים אלו צריך להקפיד לא רק בבית אלא גם מחוץ לבית, בחופשה ובטיולים ובייחוד בימים אלו של החופשה מבית הספר על אחת כמה וכמה. על כן, גם בחדרי חדרים בהם נמצא האדם יתנהג בצניעות, אם מדובר בהחלפת בגדים או בבית הכיסא כמו שנאמר "והצנע לכת עם אלוקיך". "הן עם לבדד ישכון" – "הן", עם אפילו שנמצא במדרגה הנמוכה ביותר עדיים נקרא עם, גם כשבני ישראל חטאו בעגל אמר הקב"ה למשה, "לך רד כי שיחת עמך". גם משה אמר בתפילתו "חטא העם הזה". עם ישראל תמיד יישאר עם, למרות כל מה שעובר עליו. הקרבנות שהקריב בלק מובא במסכת סנהדרין דף ק"ה, אמר רבי יהודה בשם רב, לעולם אדם ילמד תורה ויעסוק במצוות אפילו לא לשם שמיים שמתוך כך יבוא לשם שמים, בוא וראה שבשכר ארבעים ושנים הקרבנות שהקריב בלק זכה ויצאה ממנו רות – אמר רבי יוסי בר הונא: רות הייתה ביתו של עגלון ועגלון היה בן בנו של בלק. רצה שלא תהיה שכינה בישראל – אמר "משכנותך ישראל" רצה שלא תהיה מלכות נמשכת בישראל – אמר "כנחלים ניטיו" רצה שלא יהיה זיתים וכרמים – אמר "כגנות עלי נהר" רצה שלא יהיה ריחם נודף – אמר "כאוהלים נטע ה'" רצה שלא יהיה מלכים בעלי קומה –"אמר כארזים עלי מים" רצה שלא יהיה מלך בן מלך – אמר "יזל מים מדליו" רצה שלא תהיה מלכותם שולטת באומות – אמר "וזרעו במים רבים" רצה שלא תהיה אימה למלכותם - אמר "ותינשא מלכותו" אמר רבי אבא בר כהנא, כולם חזרו לקללות חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות שנאמר ויהפוך השם אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך – כתוב קללה ולא קללות. שבת שלום! קוראים תורה - www.torahreading.org.il דברי תורה על פרשת השבוע "קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב! באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
|
|
|
|
|
|
