| נשלח ב-4/1/2013 11:33 |
 |
| |
דבר תורה - קוראים תורה - פרשת השבוע: אשכול מתעדכן
קוראים תורה - פרשת השבוע: אתר להפצת יהדות וזיכוי הרבים.
באתר תמצאו דברי תורה על פרשת השבוע, הלכות יומיות, אמרות חסידיות, ווארט היומי, קיצור ליקוטי תפילות ועוד...
כמו כן ניתן להירשם ולהפיץ מאמרים לזיכוי הרבים.
בשם ה' נעשה ונצליח!
http://www.torahreading.org.il/
ב"ה כל המוסיף מוסיפין לו... כאן אעדכן מידי שבוע - שבועיים דברי תורה מתוך האתר המבורך ככה שיהיה לנו כאן מטעמים נוספים על תורת אמנו, תמיד על פרשת השבוע הנוכחית.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2013 11:34 |
|
| |
פרשת השבוע - פרשת שמות
פרשת השבוע - פרשת שמותכותרת דבר תורה: פרשת השבוע - פרשת שמות דברי תורה – פרשת שמות "ואלא שמות בני ישראל" (א-א): לא נאמר "אשר באו" כי אם נאמר "הבאים", כלומר, שהם באים באופן תדיר. בכל העיתים ובכל הגלויות כאשר בני ישראל נתונים בצרה ובמצוקה באים איתם שמות השבטים הללו וזכותם עומדת להם להחזיק מעמד (חידושי הרי"ם). "הבאים מצרימה את יעקב" (א-א): בני ישראל יכולים להחזיק מעמד בגלות מול הקשיים רק כאשר הם דבוקים במידתו של יעקב אבינו, מידת הענווה ושפלות הרוח, יעקב מנע ממנו מלהתגרות בעשו אחיו ובתמימות היה יושב באוהלה של תורה - אז השכינה שמרה עליו, אך כאשר ישראל אינם הולכים בדרכי יעקב אבינו, וכל רצונם הוא להדמות לגויים, לעשות כמעשיהם ולנהוג כמנהגם, ומלבושם, להתהולל, אז הם נתקלים בקשיים מרובים וכל קיומם בגולה קשה ביותר. הפטרת פרשת השבוע - פרשת שמות (לספרדים: ירמיה א-ב) "אל תאמר נער אנכי כי על כל אשלחך תלך" (א-ו) - כאשר אדם בא לומר דבר מה בשם עצמו, עליו להיות בעל סמכות מספקת על מנת שדבריו יהיו נשמעים, וכאן נכנסת לתוקפה חשיבות גיל שנותיו של האדם. אדם, כאשר הוא צעיר, דעותיו אינן נחשבות, מאידך כאשר מגיע שליח מטעם המלך, ויש בפיו דבר מה חשוב להודיע אין כל חשיבות לאישיותו של השליח. במצב כזה יוכל להגיע גם שליח בלוי, כיוון שרק דבריו של המלך - באלו מתחשבים. לפיכך אומר ה' יתברך: "אל תאמר נער אנוכי" - אין כל נפקה מינה מי אתה ומה אתה, ואין מתחשבים בך כלל רק בשולחך(המלבים) שבת שלום! www.torahreading.org.il - קוראים תורה
מקור דבר תורה:
שבת שלום!
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2013 22:59 |
|
| |
מאמר על פרשת השבוע - פרשת וארא
פרשת השבוע – פרשת וארא (התשע"ג) "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב (ו,ב) רש"י – וארא אל האבות. החתם סופר אומר שהמילה "אבות" יכולה להתפרש גם כ"רוצים" – אשר אבו – (מלשון לא יאבה). הקב"ה נראה רק אל אלו שרוצים שיראה אליהם. ובאותה הדרך מפרש גם הרמב"ם את הפסוק: "אהיה אשר אהיה" – אהיה עם אלו שרוצים שאהיה עמהם. "ושמי ה' לא נודעתי להם" (ו,ב) בעיר גדולה אחת שהיו בה מעט אנשים שהיו עוסקים בתורה הקדושה לא היה רב, ביקשו אנשי העיר למנות רב בעירם. הלכו פרנסי העיר אצל רב גדול והתפארו בפניו שגדולי ישראל קבורים בעירם, הטורי זהב, רבי עקיבא איגר, המגן אברהם ועוד, ראוי לכבודו לשבת על כסא הרבנות בעירם. לימים, אחר שהסכים אותו הרב לדור בעירם דרך קבע גילה כי רימו אותו, שאל אותם "מדוע רימתם אותי, הלא אף אחד מהגדולים שציינתם אינו קבור כאן", ענו לו אנשי העיר, בלמברג לומדים את "טורי זהב" וממילא אינו קבור שם, אדרבה, הוא חי שם, כמו שכתוב "שפתותיו דובבות בקבר". בקאליש חי המגן אברהם כי לומדים את תורתו שם ואותו הדין גם ברבי עקיבא איגר בפוזנא. ואילו כאן בעירנו שלא לומדים מתורת הצדיקים הללו, "קבורים, גם קבורים הם..."
למאמר המלא: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=44
לאתר: www.torahreading.org.il
תוקן על ידי קוראיםתורה ב- 07/01/2013 22:58:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 16:16 |
|
| |
דבר תורה על פרשת השבוע - פרשת בא (התשע"ג)
זיוה של תורה בדבר תורה נפלא מאין כמותו....
פרשת השבוע – פרשת בא (התשע"ג) תקציר פרשת השבוע פרשת בא היא הפרשה השלישית במספר בספר שמות, עיקר הפרשה עוסק בהמשך מכות מצרים. הפרשה פותחת בהתראה לפרעה על מכת הארבה, פרעה נכנס למשא ומתן עם משה ואהרון ומתעקש להחזיק בבני ישראל, הקב"ה מכה במצרים במכת הארבה. פרעה שמבין את חומרת המצב מבקש ממשה שיתפלל בעבור הפסקת הארבה.... "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה (י, א) לא נאמר "לך אל פרעה", אלא נאמר "בא אל פרעה", משום שאין הולכים מאת השם יתברך, שכן "מלוא כל הארץ כבודו, על כן הביטוי המדויק יותר הוא "בוא" - שפירושו בוא איתי יחדו כי אני איתך. למאמר המלא: לחץ כאן קוראים תורה - http://www.torahreading.org.il/ לאתר קוראים תורה לחץ כאן
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 17:00 |
|
| |
אולי תעלה לכאן את החידושים ולא קישור?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2013 22:37 |
|
| |
דבר תורה מקוצר על פרשת השבוע – פרשת בשלח (התשע"ג)
שלום חברים, זוהי תמצית על פרשת השבוע מאתר קוראים תורה, מוזמנים להתענג
פרשת השבוע – פרשת בשלח (התשע"ג) תקציר פרשת השבוע עם ישראל נוסעים ונודדים מסוכות לאיתם בליווי של ענני הכבוד. בני ישראל חונים לפני פי החירות. בינתיים, פרעה מקבץ את חייליו ורודף אחר עם ישראל. בני ישראל שראו לפתע שמצרים רודפים אחריהם החלו מלינים על משה, ומתפללים לאביהם שבשמיים שיחלצם מצרה זו. הקב"ה מורה למשה להכות את הים ובני ישראל יעברו בו בחרבה. ים סוף נבקע ובני ישראל עוברים בו, המצרים שאף הם נכנסו לים, טובעים לאחר שהקב"ה סוגר עליהם את הים. בהמשך מתוארת הישועה הגדולה שהייתה לישראל בזמן זה וכמובן הביטחון והאמונה בה'... פרשת המן ע"פ המנהג בשם רבי מנחם מנדל מרימנוב זצ"ל הרה"ק, בקהילות השונות נוהגים לקרוא את "שלישי" ביום השלישי בשבוע בו חלה פרשת בשלח (שניים מקרא ואחד תרגום) וזאת כסגולה לפרנסה.
"ויהי בשלח פרעה" (י"ג, י"ז) זוהי דרכם של כל שונאי ישראל בכל העיתים, תחילה שוטמים אותנו ומאשימים אותנו בכל ומבקשים להפטר מאיתנו, אולם בבוא עת העזיבה, צווחים הם על שאנו עוזבים ועושים כל שביכולתם להשאירנו. (ע"פ פרדס יוסף)
לדבר התורה המלא: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=52
קוראים תורה - http://www.torahreading.org.il/
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2013 23:00 |
|
| |
פרשת השבוע – פרשת יתרו (התשע"ג) תקציר מתוך דבר תורה מתוק מדבש...
פרשת השבוע – פרשת יתרו (התשע"ג) תקציר פרשת השבוע פרשת יתרו היא הפרשה החמישית במספר בספר שמות, עיקר הפרשה עוסק בארגון מערכת השפיטה בעם ישראל, מעמד הר סיני וקבלת התורה והלכות בניית המזבח. והלא הכל שמעו? אלא, יתרו שמע, והבין, והסיק מסקנות ממה ששמע, בה בעת שאחרים שמעו ונשארו בשלהם. (הה"ק מהר"ד מללוב ז"ל) יתרו כבר מתחילה ביקש להתגייר אך הרגיש כי אינו טהור דיו וכשר דיו בכדי להיות חלק מעם ישראל. אך, מששמע שאפילו אחרי קריעת ים סוף, "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא", עדיין היה מוטל על ישראל להלחם ביצרם הרע, הבין מזה שמדרגתו הגדולה של עם ישראל אינה מתוך כך שאין להם כל מלחמה ביצרם הרע, כי אם חסדי ה' הם שמסייעים בעבורם להתגבר עליו. וכבר מייד ראה לפניו את האפשרות להתגייר ולהפוך לחלק ממניין ישאל. נאמר ברש"י שתחילה שמו של יתרו היה "יתר" ולאחר שנתגייר נוספה לו האות "ו" ונעשה שמו ל"יתרו". שמו הקודם של יתרו, "יתר", מעיד על מידה גדולה בו – מידת השפלות והענווה שהיה מרגיש על עצמו כאילו הוא מיותר. אך לפני שנתגייר לא הייתה במידה זו שום מעלה כי באמת היה מיותר, משנתגייר קיבלה מידה זו של "יתר" את חשיבותה האמיתית, והתורההקדושה מציינת זה בשמו – יתרו – יתר שלו, כלומר שאפילו עכשיו הוסיף להיות שפל ומיותר בעיני עצמו (חידושי הרי"ם) לקריאה מלאה של דבר התורה: לחץ כאן קוראים תורה - http://www.torahreading.org.il/ לאתר קוראים תורה לחץ כאן
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2013 23:52 |
|
| |
פרשת השבוע – פרשת משפטים (התשע"ג)
פרשת השבוע – פרשת משפטים (התשע"ג) תקציר פרשת השבוע פרשת משפטים היא הפרשה השישית במספר בספר שמות, עיקר הפרשה עוסק בדינים, מצוות ומשפטים שיסייעו לבני ישראל להתנהל כעם לכל דבר ועניין, הנהגות וחוקים שבין אדם לחברו. סיום פרשת השבוע עוסק בברית אותה כורת ה' עם בני ישראל ועלייתו של משה רבנו להר סיני. "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (כ"א, א') צריך האדם לשים את דברי האלוהים לפניו. על האדם למסור את ה"אני" שלו בעבור המשפטים. וזהו "לפניהם" – שיעמידו את המשפטים לפניהם, לפני קיומם העצמי. (קול שמחה) פטירת צדיקים – כט' שבט
רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים - האדמו"ר מסיגט בעל "קדושת יום טוב" על התורה ועל מועדי ישראל, תלמידו של רבי חיים מצאנז, אביו של רבי יואל מסאטמר הקדוש, מייסד חסידות סאטמר. מילא את מקום אביו כאדמו"ר בסיגט ובזמנו גדלה חסידותו בכמה אלפים. כיוון שהדבר ברור והגיוני לשכל האנושי מתוך "קל וחומר" – שמבוסס על הגיון זה, לכן כתבה התורה במתכוון פסוק מיוחד, ללמד שעלינו לקיים את התורה לא רק אם היא מובנת או לא ע"פ השכל האנושי אלא משום זהו רצונו של בורא עולם, נותן התורה (אדמו"ר רא"מ מגור זצ"ל)
לדבר התורה המלא: לחץ כאן קוראים תורה - www.torahreading.org.il
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2013 14:02 |
|
| |
תענוג לפני שבת על פרשת תרומה
פרשת השבוע – פרשת תרומה (התשע"ג) קוראים תורה - http://www.torahreading.org.il/ תקציר פרשת השבוע הקב"ה מצווה את ישראל להביא תרומה: זהב, כסף ונחושת, תכלת ואגמן, תולעת שני ושש ועיזים, עורות אילים מאודמים, עורות תחשים, עצי שיטים, שמן למאור, בשמים ואבנים טובות וזאת לצורך הקמת ובניית משכן ה'. הקב"ה מנחה את משה בבניית המשכן וכליו ומתאר את המידות המדויקות שלו, מתאר את תבניתו החיצונית ותבניתו הפנימית "ועשית עליו זר זהב סביב" (כ"ח, יא') במסכת יומא כתוב: "זכה נעשית לו זר, לא זכה – זרה הימנו". אדם מישראל הלומד תורה, אם הוא יראה שמיים ואהוב על הבריות ובעל מידות טובות, התורה מפארת אותו ומעטרת אותו בכתר של מלכות – והכל אומרים שהתורה עידנה אותו ונטעה בו מידות ומעשים טובים. אך אדם הלומד תורה ואינו בעל מידות טובות ואינו אהוב ומכובד על הבריות, הרי שהכל טופלים האשמה על התורה ואומרים – איזו מן תורה היא זו, שנטעה בו מידות רעות שכאלו, הרי התורה חייבת להשתכח ממנו ולהיעשות זרה לו. (אבני אזל)..... רבי זאב וולף מצ'ארני אוסטראה (ה' באדר, תקפ"ג) בן רבי נפתלי צבי, היה מתלמידיו של המגיד ממעזריטש, היה האדמו"ר השלישי בתנועת החסידות, עלה לארץ ישראל בשנת 1798, וחי בארץ ישראל עשרים וחמש שנה עד לפטירתו. לאחר תקופה קצרה בעיר חיפה, קבע את מושבו קבע בעיר טבריה ושם גם נטמן לאחר פטירתו. תלמידו המובהק הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב שהיה אבי שושלת חסידות ויזניץ'. לדבר התורה המלא: לחץ כאן בקרו באתר: קוראים תורה - http://www.torahreading.org.il/
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2013 00:08 |
|
| |
דבר תורה על פרשת השבוע - פרשת תצוה - קוראים תורה
שלום חברים, מטעמים לשולחן שבת ממש כאן....
פרשת השבוע – פרשת תצוה (התשע"ג) תקציר פרשת השבוע פרשת שבוע, פרשת תצוה, היא הפרשה השמינית במספר בספר שמות. הפרשה מהווה המשך ישיר לסיום הפרשה הקודמת, פרשת תרומה ועוסקת בהמשך הנחיות הקב"ה על דבר הקמת משכן ה'. ציוויים נוספים המופיעים בפרשה הינם: עשיית בגדי כהונה לכהנים ושמות בגדים אלו, מעשה האפוד וצורתו, המשבצות, מידותיו וצורתו של חושן המשפט, האורים ותומים, צורת המעיל והפעמונים, הציץ....
"ואתה תצוה את בני ישראל" (כ"ז, כ') · "תצוה" – לשון התחברות (צוותא חדא) – שתתחבר עם בני ישראל, כמו: "מלאכיו יצוה לך". בכל אדם מישראל שבכל הדורות יש ניצוץ ממשה רבנו. (האור החיים הקדוש) · כיוון שמסר משה רבנו את נפשו למען כלל ישראל, זכה שישאר כוחו לתמיד בקרב כלל ישראל. (שפת אמת)
"והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב" (כ"ח, ל"ב) רש"י במקום אומר: "בראשו", כתרגומו, כפול לתוכו להיות לו לשפה כפילתו... בהמשך הפסוק אומר הכתוב שיש לשים למעיל פעמוני זהב סביב והתורה אומרת "נשמע קולו בבואו אל הקודש".
ספר ברית שלום אומר על הכתוב: ע"פ זה נראה לפרש מה שכתוב כך, מה שכתוב בתורה וישמע קולו בבואו אל הקודש, כי קיים לנו שמי שהולך בחלוק הפוך, ז"א לובש אותו עם חלקו הפנימי כלפי חוץ, קיים לנו שאין תפילתו נשמעת, כך מובא בשולחן ערוך, אורח חיים סימן י"ב. לכן אחר שכתוב שיהיה "פי ראשו בתוכו, שפה יהיה לפיו" פירושו כמו שפיו של אדם – לחוץ כך שפה של המעיל כלפי חוץ אמר הכתוב שאז נשמע קולו בבואו אל הקודש להתפלל שתפילתו תהיה נשמעת, על כן, כשלובשים בגדים לפי הסדר ולא הופכים אותם אז התפילה נשמעת, כך למדנו מהכהן הגדול.
פפטירת צדיקים
רבי משה פיינשטיין זצ"ל (יג' באדר ב', התשמ"ו)
נולד ברוסיה בשנת תרנ"ה, לאחר שהתבגר החליף את אביו, רבי דוד כרב העיר אוזדא וליובאן. היגר לארה"ב בשנת תרצ"ז, היה פוסק הלכה נודע, ראש מתיבתא תפארת ירושלים – ניו יורק, יושב ראש מועצת חכמי התורה בארצות הברית. אלפי תשובותיו בענייני הלכה לוקטו לספר "אגרות משה". הוציא לאור ספר בשם "דרש משה" העוסק בענייני דרוש ואגדה, ספר "דברות משה" הכולל שיעורים על המסכתות בתלמוד. לדבר התורה המלא: לחץ כאן קוראים תורה - www.torahreading.org.il
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2013 20:00 |
|
| |
דבר תורה על פרשת השבוע - כי תשא
פרשת השבוע – פרשת כי תשא (התשע"ג) קוראים תורה - http://www.torahreading.org.il/ תקציר פרשת השבוע פרשת השבוע, פרשת כי תשא היא הפרשה התשיעית במספר בספר שמות. בתחילתה של הפרשה ישנו מיקוד במצוות מחצית השקל ובהנחיות נוספות הקשורות במלאכת המשכן: הכיור ותפקידו, שמן המשחה ומלאכת עשייתו, משיחת אוהל מועד וכליו, פרשת קטורת הסמים, פירוט כלי המשכן, שמות האחראים על מלאכת המשכן וכליו, ציווי שמירת השבת והעונש למי שמחלל אותה ומתן לוחות הברית למשה רבנו בהר סיני. מעבר לכך הנושא המרכזי בהמשך הפרשה הוא חטא העגל, כעס הקב"ה על עם ישראל ורצונו לכלותם, משה מבטל את גזירת ה', משה יורד מהר סיני ושובר את .... ראשי פרקים בפרשת השבוע
"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט..." (ל', ט"ו), ספר "קול אליהו" כותב שבטעמי הנגינה (טעמי המקרא) של "והעשיר לא ירבה" יש מונח רביעי, נראה מרומז בזה, רבותינו במסכת כתובות כתוב "המבזבז ממון לצדקה, לא יבזבז יותר מחומש מנכסיו", על זה נאמר העשיר לא ירבה, במה , בצדקה, יותר מחומש מנכסיו אלא, מונח רביע – רביעי, ארבעה חלקים מנכסיו יהיו מונחים לעצמו, ורק חלק החמישי רשאי "לבזבז" לצדקה. מונח רביע – ארבעה חלקים מונחים אצלו והחלק החמישי – חומש - לצדקה. "וביום השביעי שבת וינפש" (ל"א, י"ז) מובא במסכת ביצה, "וינפש" - אחר ששבת וי, אבדה הנפש, שהלכה לה הנשמה היתרה. קשה, לפי שמובא בספר "זיכרון זאת", אומר: למה מזכירים זאת בעת קבלת שבת? הרי רק נכנסה השבת וכבר עוסקים בצאתה?. בצאת השבת – שייך ואבדה הנפש, אך בכניסתה לא. אך נראה שתענוג תמידי אינו באמת נחשב תענוג בעינו של אדם, בעינו של אדם נחשב רק תענוג זמני, שאינו נשאר לעולם – והוא מענג את האדם כל זמן שנשאר תחת ידו, כי יודע שעוד מעט ואיננו. לכן אומרים זאת בתחילת השבת, כיוון שהאדם זוכר כעת בתחילת השבת, שמייד בצאת השבת הנפש היתרה תאבד, אז מדבק בה יותר בשבת, "ומנצל" יותר את השבת להידבק בנפש היתרה. "ויחל משה את פני ה' אלוהיו..." (ל"ב, י"א) כותב דבר תורה בספר "חנוכת התורה " על המובא במדרש שמשה המליץ בעד ישראל ואמר: ואתה אמרת אנוכי ה' אלוהיך,לא יהיה לך.. – לשון יחיד. וממילא בני ישראל אינם מצוויים בייחוד ה' יתברך. מובא במסכת שבת.... לדבר התורה המלא: לחץ כאן בקרו באתר: קוראים תורה - http://www.torahreading.org.il/
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2013 21:45 |
|
| |
דבר תורה על פרשת השבוע - פרשת ויקהל פקודי
דבר תורה על פרשת השבוע – פרשת ויקהל - פקודי (התשע"ג) תקציר פרשת השבוע – פרשת ויקהל פרשתנו, פרשת ויקהל פותחת בצווים אותם אומר משה לבני ישראל כשהם נקהלו למחרת יום הכיפורים כאשר ירד משה מן ההר.
הציווי לשבות ביום השבת, איסור הבערת אש בשבת. מייד לאחר מכן מתואר צווי משה באשר להבאת תרומה מאת בני ישראל לטובת בניית המשכן וכליו. משה שוב מפרט את הפריטים הנדרשים לכך, זהב, תכלת ונחושת, תולעת שני, אבנים טובות, שמן למאור, בדים, עצים, שולחן. בניית המזבחות, בגדי הכהונה וכו'.... "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ל"ה, א') הגה"ק מסוכטשוב זצ" ל כתב: טרם ההקדמה למשכן היה דרוש "ויקהל" – להקהיל את כל עדת ישראל, שיהיו נקהלים ומלוכדים כאיש אחד. שכן, עד לפני הקמת המשכן היו במות מותרות, וכל מי שחפץ יכול היה לבנות במה ולהקריב בה קרבנות. אך מרגע שנסתיימה... "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" – אמרו רבותינו ז"ל: כמה ימים היה צריך משה לטרוח כדי להקהיל שישה ריבוא מישראל, כמו שכתוב: "ויקהל משה את כל עדת.." וידוע, שהיו למשה חצוצרות... תקציר פרשת השבוע – פרשת פקודי פרשת פקודי היא הפרשה האחת עשרה במספר שבספר שמות. הפרשה נקרא. לרוב כאשר השנה היא אינה שנה מעוברת. הפרשה מהווה המשך ישיר להמשך תהליך והנחיות להקמת המשכן. הפרשה פותחת בשמות הממונים על מעשה המשכן ופירוט כמות הכסף והזהב שנתרמו לעבודת המשכן וכליו. בהמשך מתוארת... "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת..."(ל"ח, כ"א) אליבא דאמת לא היה כל צורך בעריכת דין וחשבון זה, אלא "אשר פקד על פי משה" – משה רבנו דרש זאת, וזאת בכדי לקיים את מצוות "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר ל"ב, כ"ב) – שמא יעלה בדעתו של מישהו לדעת מה נעשה בכל הכסף שנתרם למשכן. (אור החיים) פטירת צדיקים רבי אליעזר ליפא מחמלניק זצ"ל (כו' אדר) אביו הוא רבי אלימלך מליז'נסק, התגורר בעיירה חמלניק והיה מלומד בניסים ובמופתים. האדמו"ר מלובלין אמר עליו באחת הפעמים כי הוא צריך שיצטרפו איליו תשעה מלאכים למניינו בשעה שהוא בתפילתו מגודל התלהבותו. מסופר על רבי אליעזר שבשושן פורים התקס"ו הכין את המלבוש שלו והקיטל שלו לעת פטירתו, הכין סעודה לחסידיו וברך כל אחד ואחד מהם, לאחר מכן נסע לעיירה ליז'נסק שבפולין וכעבור מספר מועט של ימים השיב את נשמתו אל כור מחצבתה. זכותו תגן עלינו אמן! לדבר התורה המלא: לחץ כאן קוראים תורה - www.torahreading.org.il
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2013 22:51 |
|
| |
עלו והצליחו!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2013 15:42 |
|
| |
חול המועד פסח התשע"ג ושבת קודש
רבי אהרון הגדול מקרלין זצ"ל (י"ט בניסן, התקל"ב 1772) בראשית תנועת החסידות היה אדמו"ר וייסד את חסידות קרלין. היה תלמידו של המגיד ממזירטש מגדולי מפיצי תורת החסידות ותלמידו המובהק והמפורסם של הבעל שם טוב. הרב נפטר בעודי בן 36 ועל מצבתו נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור" כתביו והגהותיו בתורה ובדברי תורה הובאו ע"י נכדו רבי אהרון מקרלין בעל הספר "בית אהרון". לשיטתו יש להתפלל בהתלהבות רבה עד לכדי צעקה של ממש.
להמשך לחץ כאן
http://www.torahreading.org.il/article.php?id=68
קוראים תורה - www.torahreading.org.il
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2013 08:58 |
|
| |
ממתק לפרשת תזריע - מצורע
לדבר התורה המלא באתר לחץ כאן
http://www.torahreading.org.il/article.php?id=71
מעשה במלך שעבר ברחובה של עירו בליווי של שרו היהודי. לפתע יצא גוי מאחת החנויות והחל לקלל ולגדף את היהודי. המלך שחרה אפו למשמע קללות וגידופים אלו ציווה את היהודי לכרות לגוי את לשונו הרעה. מה עשה היהודי, הלך וקנה מתנות טובות ויפות לאותו הגוי והחל מכבדו. והנה יום אחד כשהמלך ושרו היהודי שוב עברו ברחובה של העיר בסמוך לחנותו של אותו הגוי, יצא הגוי מחנותו והחל לברך ולשבח את היהודי. המלך בראותו זאת התפלא ואמר "הלא ציוותי אותך לכרות את לשונו". ענה היהודי למלך: "כרתי את לשונו הרעה וכעת יש לו לשון טובה".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2013 23:03 |
|
| |
פרשות אחרי מות קדושים
דבר תורה על פרשת השבוע : פרשת אחרי מות-קדושים (תשע"ג)
"...אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן..."(ט"ז, א') פרשת מצורע מסיימת בכתוב: "ולאיש אשר ישכב עם טמאה" ומייד לאחר מכן פרשת אחרי מות פותחת ב"אחרי מות שני בני אהרון" – רמז לכך שהעובר על איסור נידה גורם למיתת בניו. בזוהר הקדוש נאמר שגילם של בני אהרון היה מתחת לגיל עשרים ולכן נקראו "בני אהרון" – שהם היו עדיין תחת חסותו, ברשותו. אם כן מדוע נענשו, והרי כלל הוא בידינו שאין מענישים מן השמיים ילד שעדיין נמצא בחסות אביו וטרם מלאו לו עשרים שנה? בגמרא במסכת ברכות דף ל"א מובא שקטן, פיקח ובר דעת מופלג אפילו טרם הגיעו לגיל עשרים - נענש. על כן אמר עלי הכהן לשמואל הנביא בהיותו נער כבן שנתיים בלבד כי הוא חייב מיתה – לפי שראה גודל חוכמתו והורה הלכה בפני רבו. והרי שכתוב כיצד נענשו לפני גיל עשרים – הרי כתוב "בקרבתם לפני ה'" – כיוון שהיו גדולים במדרגה ובדעת עד שהתקרבו כ"כ אל הקב"ה – לפיכך "וימותו" (הדרש והעיון) ע"פ המדרש ידוע שכאשר שמע איוב מיתת שני בני אהרון אמר: "אף לזאת יחרד ליבי" (איוב ל"ז, א') – חכמינו אמרו שעונשו של איוב והייסורים בהם הוא נידון הם על כך ששתק בעת שגזר פרעה את גזרתו הנוראה להשליך את ילדי העבריים אל היאור, איוב לא מחה על מעשה נפשע זה. וכאן, על חטאתם של נדב ואביהו אמרו חכמינו שנדב ואביהו היו מהלכים אחר משה ואהרון ושוחחו על מיתתם של משה ואהרון ובכך יוכלו הם להנהיג את עם ישראל – אמר להם הקב"ה כעת נראה מי יקבור את מי. ושוב קשה הדבר, שאם אמר נדב זאת – למה נענש אביהו?, ומזה למדים אנו שהשומע דבר רע ואינו מוחה ראוי הוא בעצמו לעונש. וכיוון שאיוב שמע על מיתתם של נדב ואביהו, למד הוא שאדם שעובר בשתיקה על דברים רעים – נענש. על זאת נחרד ליבו, כיוון שגם הוא צפוי לעונש על כך שלא מחה בידי פרעה על השלכת ילדי העבריים ליאור.
להורדת דבר התורה המלא: https://docs.google.com/file/d/0Bwep-3anVF7WMjNCSVBqOVJFZTA/edit
לדבר התורה המלא באתר: http://www.torahreading.org.il/article.php?id=74
קוראים תורה - www.torahreading.org.il
|
|
|
|
|
|
