דבר תורה - קוראים תורה - פרשת השבוע: אשכול מתעדכן

אשריכם, תודה

פרשת השבוע – ניצבים - וילך

דבר תורה לפרשת האזינו ולראש השנה

לדבר התורה המלא

יהודי אחד ששקע בחיי חטא הגיע אל המגיד מקוז'ניץ וביקש דרך לתשובה שלמה. המגיד אמר לו להקפיד על תפילה בכוונה, קביעת עיתים לתורה והידור במצוות. האיש התמה פנה אל המגיד ואמר "ומה יהיה על כל הפגמים שפגמתי ועל תיקון נשמתי?" המגיד השיב לו – חייל שנפצע בשדה הקרב תחילה מגיע אל מקום מבטחים להחיות נפשו ורק לאחר מכן מתחיל לטפל בפצעיו. כך גם בעל תשובה, תחילה יברח מן החטא לחיי תורה ומצוות ולאחר מכן יחל לתקן את פגמי העבר.

שנה טובה ומבורכת
שבת שלום

לדבר התורה המלא

פרשת נח היא הפרשה השנייה בספר בראשית.

"וישאר אך נח" (ז', כ"ג)
רש"י בשם מדרש אגדה – גונח מנשיכת ארי. רבים מפרשים זאת מהמילה "אך" המזכירה לנו אנחה, אולם רבי העשיל מקראקא לומד מכך שכתוב "נח" לבדו ללא שום ואר. והרי בתחילת הפרשה נקרא "צדיק  תמים" ומדוע כאן נלקחו תאריו? שיידוע שלא התפלל על דורו – ולכן אינו "צדיק". אך מדוע לא יקרא "תמים", אלא מוכרח מכאן אינו תמים שנשכו ארי.

"ויחל נח איש האדמה" (ט', כ')
במדרש בראשית רבה: "אמר רבי ברכיה – חביב משה מנח, נח משנקרא איש צדיק נקרא איש אדמה, משה משנקרא איש מצרי נקרא איש האלוהים.
נח בתחילה נקרא איש צדיק ולבסוף ירד בדרגתו ונקרא איש אדמה, ולעומתו משה נקרא בתחילה איש מרי ולבסוף התעלה לדרגת "איש האלוהים". מבאר הרב מאיר שמחה שיש שתי דרכם בעבודת השם. האחת, מייחד עצמו לעבודת הבורא, מתבודד ומסתגר ולעומתו השני עוסק הרבה בצרכי ציבור ומבטל עצמו עבור הכלל עד כדי כך שמפקיר נפשו עבורם. והיה מקום לחשוב שהראשון בדרכו יעלה מעלה מעלה ואילו השני ירד ממדרגתו. בא מדרש זה ומצביע על נח שהתרחק מבני דורו כדי שלא יושפע מהם. ובתחילה היה בדרגה גבוה – איש צדיק , אך בדרכו לא התעלה אלא ירד מטה מטה עד שנקרא איש אדמה. ולעומתו משה רבינו שבתחילת דרכו עשה מעשה קשה של הריגה ונאלץ לגלות ונקרא איש מצרי, אלא שמאחר ועשה כן במסירות נפש עבור ישראל זכה להתעלות מעלה מעלה שהגיע לתכלית השלמות ונקרא איש אלוהים. (משך חכמה)

דבר תורה לפרשת לך לך

"ויאמר ה' אל אברם לך לך" (י"ב, א')

"לך" ראשנה מנוקדת בסגול ואילו "לך" השניה מנוקדת בצירי ומדוע? כי המילה לך בגימטריה = חמישים זאת אומרת חמישים שנותיו הראשונות של האדם הוא אחראי לעצמו לרעייתו ולבניו כי מנוקדת כך בסגול בעל שלוש נקודות. חמישים שנותיו האחרונות של האדם אחראי האדם לאשתו ולרבונו של עולם.

"בן שמונה ימים למילה" (י"ז, י"ב)

על מצוות מילה נאמר לדברי חז"ל הפסוק" שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב", מה הקשר בין סוק זה לבין מצוות המילה, ההסבר הוא: כיידוע מצוות מילה נעשית בתינוק בן שמונה ימים, תינוק שכזה עדיין לא מחוייב במצוות אולם בכל זאת מקויימת בו מצוות זו. נשער לרגע שהתורה הייתה מצווה על המילה רק למי שמחוייב במצוות – בן שלוש עשרה, הרבה צער היה כרוך בזה, לא מעט ילדים היו פוחדים ומסרבים להמול. ואילו היום כשמגיע הילד היהוד לגיל שלוש עשרה הוא מוצא עצמו מהול ואז הוא שמח על כך שהוא יהודי "כמוצא שלל רב", בלי מאמץ והשקעה ממש כאילו התעשר לפתע בלי לעבוד על כך במשך שנים רבות. (פרדס יוסף)

לדבר התורה המלא
פרשה זו היא הפרשה החמישית בספר בראשית – קרויה "חיי שרה", על אף שמסופר בה על מות שרה. בדומה לכך נקרא הפרשה האחרונה בספר בראשית "ויחי", כשמעשה הפרשה עוסקת במותו של יעקב. בכך יש רמז לדברי חז"ל, "צדיקים במיתתם קרויים חיים".

על דברי הפתיחה בפרשתנו "ויהיו חי שרה..." אומרים חכמינו ז"ל: נאמר בקוהלת: "וזרח השמש ובא השמש – ושוקעת השמש". וכי אין אנו יודעים שזרח השמש ובא השמש? אלא עד שלא שקיע הקב"ה שמשו של צדיק זה הוא מזריח שמשו של צדיק חברו. עד שלא השקיע שמשו של משה הזריח שמשו של יהושע. עד שלא שקעה שמשו של יהושע זרחה שמשו של עתניאל בן קנז-ראשון השופטים בישראל. עד שלא שקעה שמשו של עלי בסוף תקופת השופטים זרחה שמשו של שמואל , עד שלא השקיע הקב"ה שמשה שח שרה, הזריח שמשה של רבקה. בתחילה נאמר "הינה ילדה מלכה גם היא ..ובתואל ילד את רבקה" ואחר כך נאמר "ויהיו חיי שרה ..ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון".

במדרש זה מוכיחים חז"ל בדוגמאות שונות, שהקב"ה משגיח על עמו ומקים לו בל דור מנהיג חדש קודם הסתלקותו של המנהיג הקיים. משום כך מספרת לנו התורה בסוף הפרשה הקודמת על הולדת רבקה, לפני סיפור מותה של שרה אימנו.

דבר תורה לפרשת תולדות
לדבר התורה המלא


לדברי הפרשן רבי יצחק אברבנאל, מדגיש הכתוב את המלים "אברהם הוליד את יצחק", שכן שני אבות האומה אברהם ויצחק היו דומים זה לזה במאורעות העיקריים שפקדו אותם בחייהם. אברהם לקח אישה ממשפחתו וכן יצחק. אברהם ואשתו שרה היו עקרים תקופה ארוכה וכן יצחק ואשתו. לאברהם נולדו שני בנים, ישמעאל הבכור שהיה רשע ויצחק הצעיר הצדיק. כך גם ליצחק נולדו שני בנים, עשיו שהיה רשע ויעקב שהיה צדיק. בימיו של אברהם אבינו היה רעב בארץ ולכן הוא נסע לארץ פלישתים – גרר, שם אברהם אמר על אשתו היא אחותו ובסופו של דבר באו אבימלך מלך גרר ושר צבאו לבקש כריתת ברית עם אברהם וכל זאת אירע גם ליצחק. אברהם אבינו נתברך במקנה רב של צאן ובקר ובין השאר חפר בארות מים וכך היה גם עם יצחק. משום כל הצדדים השווים הללו בין אברהם ליצחק יכול הכתוב להעיד ולומר: "אברהם הוליד את יצחק".

דבר תורה לפרש השבוע
לדבר התורה המלא

"הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני" (כ"ט, כ"ה)

לכאורה איזו שאלה היא זו? וכי לא ידע והכיר אותו שהוא רמאי? ומה הוא אומר למה רימיתני?

אמנם העניין הוא כך, כי הצדיק תחשק נפשו להשיב רבים מעוון ולטהר אותם מהטומאה כדי שיתרבו יראי ה' בעולם, לא כן הרשע כל מגמתו הוא למעט מספר הטובים ולהרבות רעים בעולם. ולהיות כי לבן היה שורש הטומאה וידע והבין מהות בנותיו כי הן שורש הטוב, אז היה מתיירא שאם תינשא אחת מבנותיו לאיש רשע, תחזירהו למוטב וגם ידע בטוב כי גם יעקב אבינו אם ישא אישה רשעה ודאי יחזיר אותה למוטב ולכן למען למעט טובים בעולם אמר ליעקב "טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר", שאינו טוב שתחזירהו למוטב ויהיו יותר טובים בעולם. וזה ששאל אותו יעקב "למה רימיתני", היינו על מה ולאיזה תועלת עשית זאת לרמות אותי. אז השיבו לבן "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" (כ"ט, כ"ו) היינו כי ידעתי כי כל עבודתך הייתה ברחל אבל יראתי פן לא תישא את לאה והיא תינשא לאיש אחר ואז יתרבו צדיקים בעולם לכן נתתי לך כמנהג המקום תחילה לאה הבכירה ואת רחל הצעירה בוודאי לא תעזוב בידי ולכן "מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת", ואז אתפטר משניהם בפעם אחת ולא יתרבו צדיקים בעולם. (פרי חיים)

לדבר התורה המלא

"קטנתי מכל החסדים" (ל"ב, י"א)

איתא בגמרא, על תלמיד חכם שצריך שתהיה לו שמינית שבשמינית של גאו בכדי שיתראו ממנו יעריכו דבריו ואפשר לרמוז זאת בפרשתינו שהרי פרשה השמינית של ספר התורה היא – וישלח, והפסוק השמיני אומר "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת", ומכאן למדו שצריך להיות לתלמיד חכם שמינית שבשמינית של גאווה (הגר"א)

לדבר התורה המלא

"לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר" (ל"ז, י"ד)

לדבר התורה המלא

"שבע השיבולים"(מ"א, ה')
מה בין שבע השבולים הבריאות והטובות לבין השבולים הדקות והשדופות?
הבריאות והטובות עלו בקנה אחד ואילו השבולים השדופות עלו בשבעה קנים. ללמדנו שכל הבא ממקור הרע אינו כול לגדול ולצמוח כאחד. כל אחד חושב רק על עצמו בלי יכולת להשתתף עם האחרים ואילו השבולים הטובות מרמזות על המקור הטוב שם כולם יכולים לצמוח יחד בלי שהאחד יגדל על חשבון הזולת ולמרות שגדלו בקנה אחד כולן היו בריאות וטובות. ואף בחלום הראשון רמוז הדבר, הפרות יפות המראה והבריאות רעו "באחו" יחד לשון "אחוה" ומתוך אחוה כולן היו יפות מראה ובריאות בשר (אוצר חיים)

"וידבר איתם קשות ויאמר אליהן מאין באתם ויאמרו מארץ" (מ"ב, ז')
יוסף דיבר עימם קשות ובא להוכיחם, לכן שאל "מאין באתם" מאיזו הנהגה באתם, האם מההנהגה של חסד ורצון טוב להיטיב עם הזולת או מיתוך אותה הנהגה אכזרית כפי שנהגתם בי במכירתי לפני עשרים ושתיים שנה. ועל כך אמרו מארץ כנען לשבור אוכל, דהיינו שעדיין לא הרהרנו תשובה ועוד לא יצאנו מההנהגה של ארץ כנען, כפי שנאמר בעוון סדום "ויד עני ואביון לא החזקה" (יחזקאל ט"ז). ואנו דואגים רק לעצמנו לשבור אוכל.

דבר תורה לפרשת שמות
לדבר התורה המלא

"מדוע עשיתן את הדבר הזה" (י"ח, א')

פרעה טוען כנגד המיילדות, הלא גם בתורתכן כתוב דינא דמלכותא דינא, ואם כן מדוע לא עשיתן ועל זה ענו לו כי לא כנשים המצריות העבריות. דהיינו הטעם שלא עשינו כי אנו רואות אפליה בין הנשים המצריות לנשים העבריות, אם כן כשיש אפליה אין דינא דמלוכתא דינא, לכן מיד "ויצו פרעה לכל עמו" – ללא אפליה. (פניני דניאל)