דבר תורה - קוראים תורה - פרשת השבוע: אשכול מתעדכן

פרשת שופטים

בשבת הקרובה נקרא את פרשת שופטים. פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים. גם בפרשה זו משה רבנו ממשיך בנאום הפרדה שלו מעם ישראל ובנאומו מפרט את המצוות שבהן נצטוו בני ישראל וביניהן, איסור שוחד והקמת מערכת משפט ובה שופטים ושוטרים כאמונים על אכיפת החוק, על מנת ליישב סכסוכים, לשפוט פושעים. איסור עבודה זרה, מצוות הקשורות במלך ובהליך מינויו, מינוי כוהנים ונביאים, משה רבנו שם דגש על כבוד הכוהנים ומפרט את מתנות הכהונה והמעשרות שמגיעים לכוהנים מהיבול ומהבהמות של ישראל. איסור פנייה אל נביאי שקר, אוב וידעוני. דיני עדי שקר, דיני מלחמה, פרשת עגלה ערופה. משה מפרט את דיני ערי המקלט עבור אדם הרוצח בשגגה. משה מנחה את ישראל בדרך בה יש לכבוש את ארץ כנען.

פרשת כי תצא

בשבת הקרובה נקרא את פרשת כי תצא. פרשת כי תצא היא הפרשה השישית בספר דברים. פרשה זו אף היא נוספת לפרשות שבהן משה רבנו נואם את נאום הפרידה שלו מעם ישראל (השני). משה רבנו חוזר על הרבה ממצוות התורה ומוסיף דינים הקשורים ליציאה למלחמה כהכנה להליך כיבוש הארץ. אשת יפת תואר, בן שורר ומורא, משה מבהיר לעם ישראל שלאחר כיבוש ארץ כנען יהיה מותר להם לצאת למלחמה ולתקוף ארצות שכנות שמהוות איום ליושבי ארץ כנען.

לדבר התורה המלא

 הרואה את חברו שסר מדרך הישר עליו להחזירו לדרך הישרה שכן השבת אבידה היא. שהרי קל וחומר שאם בממון ציוותה התורה להחזיר את האבידה לבעלים על אחת כמה וכמה השבת נפשות שבכך מזכהו חברו לעולם הבא.

"החתם סופר" מפרש על דרך הדרש את הפסוק "לא תראה...השב תשיבם..." שבאה התורה להדריך את האדם שלא ידון את חברו שנשמתו נדחה ואין לה תקנה ועל ידי זה יבוא לידי "והתעלמת מהם" מהשבתו בתשובה, אפילו אם אינו חברו ורחוק ממנו – "אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו", עדיין יש לו תקווה ותקנה, "והבאת אל תוך ביתך". כמו שראינו שעשה רבי יוחנן בן זכאי לריש לקיש  - קרבו ולמדו את דרך הישר "עד דרוש אחיך אותו", עד שהוא ידרוש ממך בעצמו ללמדו את דרכי התשובה אל ה'.

לדבר התורה המלא

שבת שלום

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

לדבר התורה המלא: הכנסו

יהיו דברי תורה אלו לרפואתה של שולמית שולה בת קמר, הקב"ה ישלח לה רפואה שלמה ויחזירה לאיתנה הראשון, אמן!

"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב"

 בחתונה יש הבדל משמעותי בין המחותנים (הורי החתן והכלה) לבין שאר האורחים והעוסקים במלאכת הארגון.

 המחותנים שמחים בעצם העובדה שזכו להכניס תחת החופה את בנם וביתם ושמחה זו היא זו שגורמת לכל המשתה ולכל השמחה הגדולה.

 לעומתם, שאר המוזמנים הם אינם שמחים מכח עצמם אלא תחילה משתתפים בסעודה ולאחר שאלו מכל טוב ושתו משקאות אז מתעוררת בהם השמחה.

 כך גם הנמשל אותו הגדיל לתאר המגיד מדובנא זצ"ל – כאשר האדם מקיים את תורתו ואת מצוותיו של הקב"ה מכל ליבו ובשמחה גדולה דומה הוא לאותו המחותן השמח בעצם קיום המצווה. ואם חלילה הוא אינו שמח בעצם קיום המצווה הרי הוא כאורח לא קרוי-כאחד שאינו מוזמן, זר.

להמשך קריאה

יהיו דברי תורה אלו לרפואתה של שולמית שולה בת קמר, הקב"ה ישלח לה רפואה שלמה ויחזירה לאיתנה הראשון, אמן!

"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל" (כט', ט'). לכאורה תמוה הדבר, הכיצד יוכלו אנשים ממעמדות שונים, פרנסי העם, גביריו ופשוטי העם להתאחד ולהיות כאיש אחד?! – "טפכם, נשיכם, וגרך...חוטב עציך עד שואב מימך"

להמשך קריאה

מהו אותו המכנה המשותף בין הפאזל האנושי שמרכיב את "עם ישראל"? אלא שבראיה שכלתנית ברור לנו שהסולם בו נקבעו המעמדות נקבע על פי אמות מידה מסוימות והוא עצמו יכול להשתנות ונתון למחלוקת, כך שלעיתים אנשים נוטים להעריך את עצמם יתר על המידה. דבר שני, זה שאדם מסוים נחשב כבכיר או כפי שכתוב בפרשה כ"ראש" אין הדבר מחייב שגם בדברים אחרים יהיה כזה. ודבר שלישי עצם ההכרה בכך שקיים מרחק אינסופי בינינו לבין הקב"ה מחזקת את העובדה שהפערים בינינו זניחים. וככל שנתבונן יותר בשלוש נקודות אלו נוכל לקבל האחד את השני ללא תנאי (ליקוטי שיחות ב')

בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" – (א,א) העיר על כך בעל הטורים – רבי יעקב בן אשר, סופי תיבות "ברא אלוהים את" – "אמת", "ברא אלוהים לעשות" – סופי תיבות "אמת" לכן דע שכל מעשה בראשית ובריאת העולם אמת הם, התחילם במידת האמת וכך גם סופם, וטבועים במידת האמת ומתקיימים אלא בקיום האמת"

רבי ישראל סלנטר זצ"ל התכונן לשהייה בעיר קרעניוק ביום הכיפורים, על כן אימת יום הדין הורגשה בעוצמתה המרובה מאשר כבכל שנה. אחד מתושבי המקום התעניין בדרך בה נערך הרב הקדוש ליום הכיפורים והחל לעקוב אחריו החל מסעודת שחרית של ערב יום הכיפורים. כשעקב היהודי אחרי הרב,  הבחין היהודי כי רבי ישראל אחז בידיו פטיש ויצא מביתו. היהודי התמהה החיש פעמיו והתהלך בהסתר מאחרי רבי ישראל על מנת להדביק את צעדיו של הרב הקדוש. הרב שם פעמיו לכיוון בית המדרש וכך גם אותו היהודי במרחק מה מאחריו. כשהגיע לבית המדרש החל רבי ישראל להכות בעזרת הפטיש בכל המסמרים הבולטים בספסלים ובסטנדרים על מנת שלא יזיקו למתפללים ביום הקדוש ויפריעו להם בשעת התפילה. כשסיים רבי ישראל את מלאכתו עלה לעזרת הנשים וגם שם עשה כן. לאחר שסיים שם פעמיו לבית כנסת אחר וגם שם עשה את אותו הדבר, תיקן ושיפץ, דפק וסידר. כך עשה רבי ישראל סלנטר בכל תשעת בתי הכנסת שבעיר קרעניוק.
לדבר התורה המלא: הכנסו

על מעשיו הטובים של נח אומר הצדיק מפשיסחה זצ"ל: "אלא תולדות נח...ויולד נח שלושה בנים את שם את חם ואת יפת" – מהם מעשיו הטובים? – תולדותיהם של צדיקים – מעשים טובים (רש"י). נח לימד כל אחד מבניו את הדרך בה יש לנהוג. את "שם" – לזכור תמיד את שם ה', את "חם" לימד נח לקיים כל מצווה בחום ובהתלהבות, ואת "יפת" לימד נח לעשות מעשים שהם "יפים בעיני אלוהים ואדם".

לדבר התורה המלא

בהפטרת פרשת השבוע  (ישעיה נד) כתוב "אל תראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי, כי בושם עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותייך לא תזכרי עוד" – הרבי מקוצק היה מפרש את הפסוק כך:

"אל תראי" – העובדה שאין בך יראת שמים באה מיתוך עובדה ש"כי לא תבושי" – כי  אינך מתביישת במעשייך. "ואל תכלמי" – ומדע אם כן אינך נכלמת במעשייך? משום "ולא תחפירי" – משום שאינך חופרת בתוך תוכך ומתבוננת עד לאיזו רמה ומדרגה הגעת. "כי בושת עלומייך תשכחי" – את אותה הבושה מפני מעשי נעורייך. "וחרפת אלמנותייך לא תזכרי עוד" – ואינך מעלה אפילו בזכרונך את חרפת בטלתך. ומימלא שאין בך אם כן יראת שמיים.

לדבר התורה המלא

פרשת השבוע לך-לך

פרשת לך לך היא הפרשה השלישית בספר בראשית אותה נקרא בעזרת ה' בשבת הקרובה. הפרשה מתחילה את סיפורי האבות ומייחדת לשם כך עשר פרשות, למעשה עד לסוף ספר בראשית.  אברהם אבינו הוא שנבחר להפיץ את אמונת ה' בעולם לאחר שעבר עשר ניסיונות קשים ובהם הוכיח שהוא הראוי להיות אבי האומה. הניסיון הראשון החל בציווי "לך לך מארצך..." והאחרון "קח נא את בנך...ולך לך..."

אברהם אבינו שנבחר להתחיל את העם היהודי נילחם תיגר על עבודת האלילים בה נתקל בכל אשר הלך. לאחר פיזורה של האנושות בעקבות מעשה מגדל בבל רק מעטים שמרו על האמונה באל אחד. אברהם אבינו נילחם להפצת אמונת הייחוד באל ובתגובה למאמציו הקב"ה בוחר בו לייסד את העם הנבחר בארץ כנען. אברהם אבינו

להמשך קריאת דבר התורה המלא
.

"לך לך מארצך..."(י"ב, א')

על פסוק זה אומר הצדיק הקדוש רבנו נחמן מברסלב זצ"ל, שיש אנשים שרוצים ומוכנים לנסוע לארץ ישראל בתנאי שהנסיעה לא תהיה כרוכה בקשיים וביגיעות, נסיעה נוחה ללא עמל וטורח. אולם זה המבקש באמת ובתמים לעלות לארץ ישראל עליו להיות אפילו מוכן ללכת ברגל לשם כך. על פסוק זה היה אומר רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, גדולה מצוות ישיבת ארץ ישראל שכן זו המצווה הראשונה בה נצטווה יהודי מעולם – אברהם אבינו.

שמחה במשך חודש...

מסופר על יהודי מסוים שנהג לשתות יי"ש ולשמוח בכל ימות חודש אדר ולא רק בימי פורים עצמם. שאלו אותו: "הלא פורים הוא רק יום אחד, מדוע אם כן אתה שמח במשך חודש שלם?".

ענה להם היהודי: "המן הרשע ביצע הגרלה בין חודשי השנה על מנת לדעת באיזה חודש לבצע את זממו ולנסות להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים והגורל, הפור, נפל על חודש אדר. אם כן, מדוע המן הרשע בכל זאת ביקש להשמיד את היהודים ביום אחד? שהרי זו משימה קשה הרבה יותר, ומדוע לא החליט המן לבצע את זממו בחודש שלם? אלא שהמן חשש שמא הקב"ה יעשה ליהודים נס ויציל את היהודים מציפורניו הרשעות ואז תהפך להם מגזרה לשמחה והיהודים יחגגו במשך חודש שלם, וכיוון שהמן היה רשע כ"כ הוא לא היה מעוניין שאפילו בסיכוי כלשהו ולו הקטן ביותר תהיה ליהודים האפשרות לשמוח במשך חודש שלם. אבל אני, כיוון שאני יודע מה זמם המן הרשע, לכן אני חוגג במשך חודש שלם.

 להמשך קריאה  לחצו

שבת שלום!

פרשת השבוע, פרשת חיי שרה היא הפרשה החמישית במספר בספר בראשית. הפרשה פותחת בתיאור מותה של שרה אימנו לאחר שהיא שמעה שבנה כמעט והוקרב על המזבח, לאחר שהלכה שרה אמנו לבית עולמה אברהם אבינו רכש את מערת המכפלה והשדה המקיף אותה אותם קבע כאחוזת קבר עבור שרה. ולאחר מכן מספרת את סיפורו של אליעזר עבד אברהם בחיפושיו אחר כלה ראויה לבן אדוניו הלא הוא יצחק אבינו, רבקה שנבחרה......להמשך קריאה לחצו

י" אך עוסקת במותו של יעקב אבינו, בכך התורה רומזת לנו על דברי חז"ל שאמרו ש"צדיקים במיתתם קרויים חיים" (מסכת ברכות י"ח).

התורה מציינת את שנות חייה של שרה אימנו בלבד מתוך ארבעת האמהות, שכן ראויה הייתה שרה שתחייה לפחות כמניין שנות חייו של אברהם אבינו אך בשל שאמרה "ישפוט ה' ביני ובינך" נתמעטו שני חייה בארבעים ושמנה שנים.

"הפסוק הראשון בפרשה מתחיל במילה "ויהיו" ומסתיים במילים "שני חיי שרה" על עובדה זו מעיר רבי אברה מנחם בן יעקב רפא בספרו "מנחה בלולה"....להמשך קריאה לחצו

פרשת השבוע תולדות

פרשת השבוע, פרשת תולדות היא הפרשה השישית בספר בראשית. פרשת תולדות מסתיימת בפסוק: "וישכנו מחוילה עד שור...על כל פני אחיו נפל" (הכוונה לבני ישמעאל), ופרשת תולדות פותחת בפסוק: "ואלא תולדות יצחק בן אברהם". חז"ל עמדו על הקשר שבין הפרשות בחינת תלות מהותית וחזקה שכן כאשר בני ישמעאל יפלו מגדולתם בעתיד לבוא יעלה ויצמח משיח בן דוד שהוא מזרחו של יצחק בן אברהם.

הצדיק הקדוש בעל "חידושי הרי"ם" – רבי יצחק מאיר מגור אמר באחת ההתוועדויות שערך, שמבין שלושת האבות רק אצל יעקב אבינו נאמר "ויחר אף יעקב ברחל" וגם "ויחר ליעקב וירב בלבן" – על שום מה נאמר זאת? אלא שיעקב אבינו בעל מידת האמת – "תיתן אמת ליעקב", כל כולו היה מידת האמת, ואין אדם שכמותו יכול להתהלך בשלווה ובשאננות כשסביבו אין מידת האמת שלטת.  על כן אינו יכול לשלוט ברוחו הסוערת.

מסופר על רבי מנדליי – האדמו"ר מקוצק שגם הוא היה ידוע שדבק במידת האמת ללא פשרות וללא הנחות ולכן נראה היה בעיני הבריות שהוא

להמשך קריאה לחצו