ווטו,
אני מבין, וגם מסכים. אכן אי אפשר לחשוב אחרת. אני רק שואל את עצמי למה התכוונו קדמונינו בכך שהציגו בפני האנושות את החידוש הזה שנקרא יצירה יש מאין (למרות שאין זה דבר מוחלט שהתורה אינה מתארת בריאה של "יש" מ"יש". אבל ככל הידוע לי היא היחידה שסובלת פירוש שבו החומר המצוי כיום לא היה מצוי מאז ומעולם, בניגוד למיתולוגיות בריאה בעמים שכנים).
עכנאי, אני לא הבנתי. אתה מוזמן להרחיב אם אתה מעוניין!
נשלח ב-25/9/2003 17:39
רו"ד,
כאמור, מאחר ורצו לשלול שיש מבלעדי הווה ית', היתה התבטאות זו הראויה לפי דעתם כדי לאזן את ההשקפות הרווחות. אך כמובן שלא התכוונו לאיין ממש כי מה שהם השיגו כאלוקים הרי היה, אך רצו לומר "איין מלבדו".
כל המאבק הזה לפי האנשת הווה בשם השם, אך להשקפת הווה ישירות - דברים כהוויתם, אין צריך לפנים והדיון הזה שייך למאות שנים אחורנית!
נשלח ב-25/9/2003 18:05
לרוח דרומית הרחבה.
ראשית, אין בהצעה שלי תחליף לדיון תורני, אני רק מציג משפט צנוע שמאפשר לתלמיד מתחיל כמוני, להסתכל על הדברים גם בעיניו הוא.
ה"יש" איננו כיוון שבעצם הדבר שמתחילים מנקודה כלשהי, הרי שאין בנקודה "יש" כלשהו, שהיוצר את הנקודה קדם לנקודה, והמחשבה של היוצר קדמה ליצירה, והאין היה בטרם אותה המחשבה, ולפיכך בהתחלה כלשהי, ברי שלא היה דבר מלפניה זולת האין. שהרי אם היה האין היה איננו, היה מוכרח מטבע הדברים שקדם לו יש, והרי לא קדם לו יש, שהרי היש תלוי באותה התחלה מנקודה. לפיכך ברור כי גם ללא שימוש בציר הזמן, הרי שהאין קדם ליש, ולא זו בלבד, אלא שהיות האין קודם הריהו תנאי הכרחי ליש כלשהו.
אולם אותו יש איננו הוא, משעה שיש תמיד צורך בהתחלה כדי להקים מעפר כל יש, ולפיכך היש היחידי הוא היש שאיננו, והאין נתון תמיד. לכל התחלה יש צורך באין, אולם יש תמיד קיים בהתחלה מחודשה.
קיצורו של דבר: כדי לקיים משהו, אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שהוא לא ישנו, אותה נקודת הנחה היא האין, שנתון תמיד, ומובן מאליו, ללא הוכחה, ולכל אורכה.
בברכה,
עכנאי
תוקן על ידי - עכנאי - 25/09/2003 18:17:15
נשלח ב-25/9/2003 18:13
עכנאי ,
.. ואם תקח בחשבון שהזמן הוא היבט של "זימון" הישים הקיימים, תסיק שהוא הוא הווה מוחלט שלא שייך בו "יש" "מ" הקודם בזמן!
שנה טובה לך ולכולם!
תוקן על ידי - ווטו1 - 25/09/2003 18:29:11
נשלח ב-25/9/2003 18:18
שנה טובה.
נשלח ב-25/9/2003 18:24
רק תוספת קטנה: אם נאמץ משפט זה ל"מסגרת היהדות", הרי שאנו אכן כאין וכאפס בהשוואה לאלוקים, פשוטו כמשמעו.
שנה טובה
וחתימה טובה
נשלח ב-25/9/2003 20:43
ווטו, עדיין קשה לי.
כי אפילו אם נקבל שהאנשת הווה כה' הייתה לתועלת אותם הרגילים להאמין באלוהות פרסונלית, כדי שיזכו בבוא העת להשיג את הווה, הרי שהצגת העולם בתורה כנתון למרותו של ה' [גם בבריאה, וגם בניסים] היא כחילול קודש או לכל הפחות בדיחה בעיני מי שמשיג הווה!
לכן קשה לי לקבל שכותב התורה התכוון שקוראיו ישיגו הווה בבא העת.
עכנאי, האמת עדיין לא הבנתי אבל נראה שהבעיה היא אצלי. אני אקרא עוד כמה פעמים ואולי בסוף אבין.
עכ"פ, שנה טובה לכם ולכולם!!
נשלח ב-25/9/2003 21:58
רו"ד ,
אדרבה, רעיון הקריאה בשם הווה, הוא אדיר והיא העצה היחידה להשיב את האנושות מקשריה לישים מסויימים אל הקשר האולטימטיבי להווה. זאת על ידי האנשת-האלהת הווה כיש מסוים כביכול וכך נסללה הדרך בית א-ל מימות אנוש ואברהם.
[ראה נא פירוש הרש"ר בשם החכם ברנייס על הכתוב בבראשית: "אז הוחל לקרוא בשם השם".]
שנה טובה!
תוקן על ידי - ווטו1 - 25/09/2003 22:00:26
נשלח ב-30/9/2003 15:40
ייתכן שיש לומר ש: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון..."
כלומר ששם הוויה הוא יסוד ועמוד להשגה "משודרגת" (כאמצעי מכשורי).
אני בספק אם הרמב"ם התכוון שדבריו יובנו באופן כזה, אבל זוהי על כל פנים אפשרות.
כהמשך לפירוש הרש"ר את "אז הוחל", ישנו גם מדרש בבמדבר רבה שבו הקב"ה שואל את האדם לשמו שלו כביכול, והאדם עונה לו "שמך ה'".
נראה ששם ה' נתפס כאן כצורך של האדם.
נשלח ב-30/9/2003 16:38
רו"ד ,
ההבנה אמורה להיות כה ברורה שלא ישנה יותר מה בפועל כיון הרמב"ם אם הרי ברור שלזה היה אמור לכוין!
נשלח ב-31/8/2004 13:33
בעמוד 1 -
"הזלזול אינו במשמעות של "הא-ל אינו יכול", כי כאמור אין לזה משמעות, הזלזול הוא ביצירת הרושם המטשטש הנגרם משימוש במילים כאלו."
חשבתי אולי להציע את הדברים באופן הבא:
"יש" פירושו דבר שאנו יכולים להשיגו בשכל האנושי.
"אין" פירושו דבר שאיננו יכולים להשיגו בשכל אנושי. אך אין הכונה שאינו קיים.
ולכן כשאנו אומרים שהעולם נברא יש מאין, פירושו, שמ"אור אין סוף" שאין לנו בו השגה, נברא עולם שיש לנו בו השגה.
נשלח ב-1/9/2004 12:09
איננו יכולים להשיגו בשכל אנושי, אם כן היכן הוא קיים?
ציטוט משם (ווטו1 ובוגיעלון):
"ראשיתה של ע"ז היתה שניתנה לגיטימציה לסמליות יותר מאשר למסומל!
כך גם הגיעו למחשבה ש"יש כלום"... ולהשגת הבלתי ניתן להשגה כלל וכלל!"
בברכה.
נשלח ב-3/9/2004 10:50
נתן ,
הייתי הולך עם זה עוד צעד , שבאמת כל תפיסת היש שלנו היא רק נוגעת למה שאנחנו מסוגלים להשיג ולהבין , ולכן ממילא , לא שייך כלל לדבר על "יש" מסוג אחר .
בנוגע להגדרת ה"אין" הכל משמעותה היא שלילה של מושג ה"יש" .
וידוע שחלק מגדולי החסידות טענו שמצד הקב"ה אין העדר וחסרון כלל , כלומר כל המציאות היא בגדר "יש" , אלא י"ל שהחילוק נמצא בין יש בתפיסה העולם שלנו , לבין "אין" עפ"י אותו קנה מידה , שהרי לקנה מידה "א-לקי" מופשט , אין שום רלוונטיות ביחס אלינו ... (יתכן שמהותית , אין בכלל משמעות למושג הזה "קנה מידה א-לקי"... ומכ"מ אין זה משנה אם הוא חסר משעות מעיקרו , או שסתם חסר רלונטיות לדיון כל שהוא [חוץ מדיון כגון זה שבה לשלול עיון שמבוסס על הבנה כזו )
שבת שלום.
,
)
