| נשלח ב-8/1/2013 23:00 |
 |
| |
מי ברא את הבורא
אני יודע שזו שאלה ידועה, ואני מודע לכך שנשברו עליה קולמוסים רבים.
אך דווקא בגלל זה אני מעורר את השאלה הפשוטה הזו. לברר בתמצתיות מה ההסבר.
ישנו הסבר ידוע, שהבורא יצר את מימד הזמן, וכשאין זמן ואין התחלה או סוף, לא צריך יוצר או בורא לשום דבר. ואף לא ניתן לדבר על יצירה כי זה מצריך תהליך המצריך זמן.
מה שלא ניחא לי בהסבר זה,
1. הרעיון שכל דבר מתכונן צריך מתכנן, לדעתי, אינו קשור לזמן. העובדה ששעון קסיו הנמצא במדבר מוכיח על עצמו שחברת קסיו יצרו את זה, נכונה גם אילו לא היה מימד זמן, למרות שכפי שהסברתי לעיל, לא ברור כיצד ניתן ליצור משהו כשאין זמן, אבל הצורך במתכנן לא קשור לענ"ד בהכרח לזמן. חיבור טיעון-התכנון לזמן, נראה לי יצירת העיגול אחר קליעה למטרה.
2. גם אם נסכים לקשר הזה בין הזמן-לצורך בבורא'מתכנן, מדוע שלא נאמר שהיה מפץ גדול לדוגמא, שלפניו לא היה מימד זמן. ולפתע נהיה מימד זמן. ואם תאמרו שצריך "בורא" מתכנן שיתניע את ה"לפתע" של המפץ הגדול, למרות שלא היה זמן לפני כן. אז הדרא קושיא ראשונה לדוכתא מי ברא את הדבר הכביר הזה ששמו היוצר.
--
התמקדתי באחד ההסברים, שזכרתי כרגע, אשמח להסברים רהוטים אחרים בנושא.
כמובן שלא אקבל אסברים, כמו די לנו לדעת שישנו בורא, גדול עלינו אנשים קטנים בני תמותה, מוגבלים בגוף, להשיג השגות בבורא, כי אני רוצה לברר את ענין הבורא עד תומו.
תודה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2013 23:20 |
|
| |
את המושג שכל דבר יש משהוא שקדם לו היא חלק של ראית המציאות,
כלומר הוא ברא את המציאות, אבל הוא לא מחוייב למציאות הזאת,
כי אם כן הוא לא הבורא,
בכל אופן שאלתך קשורה לאלוהי אריסטו ולא לאלוקי ישראל שהוא צומח יחד איתנו כלומר הוא לא הכל יכול כלל וכלל הוא תלוי בנו כמו שאנו תלויים בו, לדוגמא אם ימותי כל היהודים ח"ו אז יחד איתם ימות האלוקי ישראל,
זה עומק דבריהם שארץ ישראל התורה ובני ישראל והאלוקים חד הם,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2013 23:53 |
|
| |
השאלה היסודית היא מדוע להניח שחייב להיות משהו שיצר אותו? עם או בלי ממד זמן. הניסיון שלנו שלכל דבר יש יוצר עוסק בדברים שסביבנו ודומיהם שיש לנו ניסיון לגביהם. אבל לגבי הקב"ה זו היפותזה שאין לה בסיס.
מקסי, דבריך אכן עמקו מאד ממני. לא הבנתי מאומה, אולי פרט לכך שלמעשה אינך מאמין באלוקים אלא במשהו אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 00:38 |
|
| |
מקס
לא הכל הבינותי.
ולדת הספק ליבוביצאנית שלך, אני לא מתחבר.
מיכי
הרעיון שלקוסמוס צריך יוצר כמו כל דבר אחר סביבנו הוא היפותיזה שאין לו בסיס....
זה לא נימוק לדעתי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 01:11 |
|
| |
מרכא טפחא
למה אתה מניח שהבורא זקוק למשהו שיברא אותו? אם על סמך הנסיון שלך שכל דבר שאתה מכיר קדם לו יוצר, הלא כל דבר שאתה מכיר הוא מורכב ולכן הוא זקוק ליוצר שירכיב חלקיו אך הבורא איננו מורכב.
מקס
הנעלם ממך הרמב"ם (יסודי התורה א' ג') "ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים הוא לבדו יהיה מצוי ולא יבטל לבטולם שכל הנמצאים צריכין לו והוא ברוך הוא אינו צריך לאחד מהם"? או שמא לא הבנתיך?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 01:20 |
|
| |
מה השאלה? בורא-על ברא אותו. וא"ת מי ברא את אותו בורא-על? עוד בורא מעליו... כשאתה מתעייף מלעקוב אחרי השרשרת, תודיע ונראה הלאה מה לעשות. מצדי שזה ימשיך עד אינסוף. יש פילוסופים שבגלל שהתעייפו באיזשהו שלב מלעקוב אחרי השרשת המציאו כלל שלא ייתכן שרשרת סיבות אינסופיות. אני לא קונה את זה. התעייפת מלעקוב? תודה על האמת שהתעייפת, אין צורך להמציא בשביל זה כללים פסאודו-פילוסופיים.
איזה מאלוהימים/בוראים אלה אני עובד? מה זה משנה? אותו שלב שהתגלה בהר סיני לישראל וציווה עליבם את קיום התורה.
תוקן על ידי יהיאור ב- 09/01/2013 01:26:09
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 01:26 |
|
| |
מה תגיד? שזה סותר את אמונת הייחוד? למה? הוא הבורא היחיד לכל הקוסמוס שאני מכיר. זה שהוא עצמו נברא על ידי בורא-העל לא מגרע מהיותו ה' אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 02:13 |
|
| |
ביסוד השאלה טמון כשל בהבנת עיקרון הסיבתיות.
כשאנו מחפשים סיבה למשהו, איננו מחפשים את הסיבה לעובדת קיומו (לכך שהוא קיים ולא בלתי-קיים), אלא לכך שקיומו מוגדר בצורה כזו או אחרת. למשל:
נתון מצב: יש חתול בחדר. אנו מחפשים את הסיבה לכך.
האם אנו מחפשים את הסיבה לכך ש:
1) הדבר שנמצא בחדר הוא חתול (ולא כלב)?
2) החדר מכיל חתול (ולא ריק)?
3) החתול נמצא בחדר (ולא מחוץ לחדר)?
4) החתול שבחדר קיים (ולא בלתי-קיים)?
ניתן לראות בקלות שתשובות 1-3 יכולות להיות נכונות, אבל תשובה 4 אינה נכונה ואף חסרת משמעות. איננו מחפשים סיבה לכך שהחתול שבחדר קיים, שכן החתול שבחדר אינו יכול להיות בלתי-קיים. "בלתי-קיים" אינו יכול להיות תכונה של משהו (שכן לדבר שאינו קיים אין שום תכונות, גם לא תכונה זו).
מכאן, שכשאנו עוסקים בדבר שאינו מוגדר בשום צורה מלבד בעצם היותו קיים - איננו זקוקים לסיבה לקיומו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 03:11 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | מקסי, דבריך אכן עמקו מאד ממני. לא הבנתי מאומה, אולי פרט לכך שלמעשה אינך מאמין באלוקים אלא במשהו אחר. |
|
פשוט מאוד אלוקי ישראל הוא לא אלוהי אריסטו,
אלוקי ישראל הוא אלוקים זמין, (נביאים בכל דור ודור)
אלוהי אריסטו הוא יקום דטרמיניסטי שהכל קבוע מראש,
אלוקי ישראל תובע את האדם וזורק הכל על האדם, הטוב והרע,
אלוהי אריסטו בתכלס מריד מאיתנו כל אחריות,
אלוהי אריסטו היא אלילות שהתורה כיוונה אליה,
מצאנו אליל דימיוני וחסל כל האחריותינו,
האליל הזה כל יכול, וחייב שהוא לא יש כי כל יש נפסד (היום ידוע שזה שטויות, כי רק צורתו של היש נפסד והיש הוא נצחי. לא נכנס אם היקום דינמי או סטטי)
כל הזמן חייבים לזרוק אותו מעבר ליש, פעם זה היה מעבר לכדור הארץ או מעבר לגלקסיה, היום זרקנו אותו כבר מעבר למיליארדי גלקסיות,
ובכל זאת הוא שלנו ורק אנו יודעים מה הוא רוצה,
כך טוענים כל הדתות,
אבל להגיע אליו ולשאול אותו אי אפשר הרי הוא מיליוני שנות אור רחוק מאיתנו,
בקיצור: זה אלילות וליצנות יחד, אפי' אלוהי הקבלה נשמע יותר רציני, בכל זאת אני גם לא מאמין באלוהי הקבלה,
אני מאמין באלוקי ישראל המקורי עד שהגיע שלמה בקהלת והפך אותו לדטרמיניסט, ומשם השתלשל תורת היוונים,
עד שהרמב"ם גייר אותו, והכניס אותו לקנון היהודי,
מאז אף אחד לא מכיר טובה לאף אחד הרי אלוהים אחרים עשה זאת,
כל אחד הוא אנוכי ולא מכיר בכך שהוא תלוי בכולם, הרי כל היש האליל עשה ועושה, אז מצידי שלא תעשה כלום,
התנ"ך מאשים את שלמה שקרע את מלכות דוד בגלל המיסים, אבל לדעתי את המיסים יכולנו לתקן, אבל לא יכולנו לתקן את האליל האחד שהוא הביא לנו, ואנו סובלים מיזה עד ימינו אנו,
כלומר האשמת הגלות ואפסד עשרת השבטים ובכל דור אפסד 90% מהאומה, היא מסיבה אחת פשוטה, אנו עובדי אלוהים אחרים, נכון שאנו קוראים לו האלהים האחד, אבל לעומק אין הבדל בין אליל האחד לבין האלילים שהתורה אוסרת,
שניהם באים לדבר אחד, להוריד את אחריות האדם למעשיו,
אבל אלוקי ישראל ?! הוא האלוקים האמיתי הוא ברא את העולם יחד איתו, הוא שוכן בכל מקום הוא התודעה של היקום,
שהאדם מגיע למצב של התחברות לתודעה האלוקית, הוא הוא הנביא,
תפקידו של הנביא היא שכל בני אנוש יהיו נביאים, שכל בני אנוש יתחברו לתודעה האלוקית,
בכדי להתחבר לתודעה האלוקית צריכים ללמוד, לא ללמוד טקסט אלילית ח"ו, רק ללמוד את דרכיו, הטקסטים הם רק אמצעי להעביר תובנות מדור לדור,
האדם הוא לא רובוט שמסתכל בטקסטים אלילים ועושה מה שכתוב שם,
האדם הוא חלק של האלקים ומשום כך כל בני אנוש יחד חייבים ללמוד ולהשכיל, כל זמן שזה לא כך אז יש נביאים, ותפקידם שזה יהיה המצב, שכל אחד יהיה נביא בעצמו,
כל צרה אפי' המוות היא אשמת האדם כי לא למד,
ולכן אחרי שנלמד ננצח את המוות,
צרכי האדם, כמו אוכל מים אוויר לישון ולנוח היו כבר מזמן צריכים להיות מאחורינו, כלומר כל השרידות היום יומית מיותרת לו רק למדנו ופיתחנו טכניקות להיפטר מהם או לחליפין שזה יהיה בהשג יד שלא נצטרך לעמל עליהם כל חיינו הקצרים,
ק"ו כל המחלות כבר מזמן היו צריכים להיות מחוסלים,
במקום זה אנו מאמינים באליל האחד, וכל אחד בעיקר מאמין בעצמו ואנוכיותו ואומר שאין עוד בלבדו הכוונה כלפי עצמו,
במילא לא פלא שאנו נראים כמו שאנו נראים,
אני אתן דוגמא פשוטה בעניין,
בעוד כמה שנים 2036 יתנגש האסטרואיד אפופיס בכדור הארץ, (לא בטוח עוד, אבל לו יצוייר שכן)
עצם שאנו יודעים ויש לנו יכולת למנוע זאת, בא מתובנות האדם שפיתחו אובוליציונית (מדור לדור) לשמה (= לשם ידיעת דרכיו של האלוקים ולטובת האנושות) ולא לשמה (= דווקא לשם רוע כמו מלחמות ואינטרסים כלכליים וכבוד וכדומה)
נח ובניו עמדו באותו מצב, כלומר הם למדו והשיגו מה הולך לקרות, מה שאין כן שאר בני אנוש עסקו בשטויות,
הם נח ובניו נצלו והאחרים נכחדו,
התורה מאשימה את האדם במוות ובכל קללות בני אנוש,
היא מאשימה את האדם במבול,
לא כי יכולנו לעצור מבול (אולי כן) רק יכולנו להינצל ממנו,
התורה מבטיחה שננצל מכל מחלות מצריים אם רק נשכיל לקיים את התורה, (שוב ושוב התורה\התבונה ולא הטקסט שהפכנו לאלילות בעצמו)
לשם הדוגמא: לא נשתמש עם מכוניות שהורגת בנו כל שנה מיליון ושלוש מאות אלף אנשים נשים וטף,
התרה לא מקבלת טכנולוגיות כאלה, כל זמן שאנו לא בטוחים שאף אחד לא ניזוק אז אין זו תבונה רק אנוכיות,
אותו דבר בתזונה,
תפקיד הכשרות לו רק לא היינו עובדים את האלהים אחרים ?! הייתה לשמור על הבריאות שלנו ולא לשמור על אלילות הטקסטים,
אותו דבר רפואה,
לו רק היינו עובדים את האלוקי ישראל, אז כל יהודי היה לומד רפואה ומדע,
אותו דבר לגבי ארץ ישראל,
לו רק לא היינו עובדים את האליל האחד, אז לא היינו עוזבים את ארץ ישראל לעולמים, (הרי אף אחד לא גירש אותנו משם בחורבן בית שני, עד הרס"ג עוד היית ישיבות בארץ ישראל,)
כי היינו יודעים שאין לנו שום שרידות שבגלות,
עכשיו שהליצים של בני ישראל הצליחו לחזור לארץ ישראל ולהקים חברה\מדינה הם עושים הכל יחד עם החרדים שנחזור לגלות כמו קודם, כי הם כולם מאמינים באליל האחד,
והרי לא הם אשמים רק האליל האחד עושה הכל,
תשאל אותו אייך הוא נכנס למכונית להרוג אנשים ולהרוג את עצמו ואת בנותיו ובניו ?! הוא מיד יאמר האליל האחד שומר עלינו,
או יהיה חכמלוג גדול ויצטט את הטקסט האלילית שמתיר לו זאת,
אם תשאל אותו למה אתה חותך לרך הנולד את המילה, הוא יאמר שהאליל האחד אמר לו זאת,
אם תשאל אותו למה הוא נלחם על הארץ, הוא ישיב שהאליל האחד אמר לו זאת,
ותשאל את האחר למה הוא לא נלחם ולמה הוא יושב בגלות הוא יאמר שהאליל האחד עוד לא גאל אותו מהגלות,
כלומר כל אחד עובד את האליל האחד וכל אחד מדבר בשמו,
בתכלס האליל האחד משרת את כולם, העיקר שכל אחד ישאר אנוכי ויזעק אין עוד בלבדו, ומתכוון לעצמו כנ"ל,
אם תתחיל הרב מיכי לשאול אותי איפה הוא (אלוקי ישראל) מה היה לפניו ומי יצר אותו וכדומה,
אני השיב כמו שחז"ל השיבו,
"כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו, ראוי לו שלא בא לעולם"
זה בכלל לא רלוונטי לנו, ולא היה רלוונטי לא לאברהם ולא למשה רבינו ולא לחז"ל,
דבר אחד היית רלוונטי להם, שהאדם אחראי למעשיו לו ולדורו ולכל הדורות הבאים,
אחדות היקום היא חשיבה לאמת היחידה שקיימת ביקום, שאף אחד לא יזעק "כל אחד עם האמת שלו"
אין אמת לכל אחד, יש אמת אחת,
מה שאין כן עבודה זרה טען שיש לו אמת אחרת,
טענת אברהם ומשה וכן כל חכמי ישראל היא על אמת אחת, ולכן היא נגד האלילים כי האלילים טוענים לאמת אחרת, כלומר כל אליל טוען לאמת אחרת,
ואם הפכנו את האליל האחד לאליל אז לא עשינו כלום בעצם, כי אפשר לדבר בשם האליל האחד ולטעון על אמת אחרת,
עובדה שהנצרות והאיסלם וכל אחד לחוד טוען על אמת אחרת, וכל יהודי טוען על אמת אחרת,
חז"ל כבר אמרו "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמורו"
אלוקי ישראל משתוקק וזועק "הלוואייייייייייייייי" לעזאזל שתעזבו אותי כבר שוטי עולם,
תלמדו את התורה = דרכי ומעשי ותקיימו אותה,
שתלמדו את דרכי ומעשי תבינו שאין "אני" אנוכי, כל אחד תלוי בשני ויחד כל האומה חד הם, ומיזה ילמדו כל האומות להיות יחד עם בני ישראל כאומה אחת,
לא כחשיבת המנוול רידצארד דוקינס שמדבר על גן האנוכי,
כל החשיבה שלו מגיע מהתרבות האנוכית שהיא תוצאה של עבדות האליל האחד, הרי גם הכפירה היא חלק בלתי נפרד מהאלילות הזאת, הכופר והמאמין שניהם צריכים את האליל האחד לשם לקיים את האנוכי את האני ואפסי עוד,
הם לא מבינים שדווקא בגלל זה שכל אחד אנוכי, זו הסיבה לכל הצרות,
אלוקי ישראל חטא בראשון ומבקש מאיתנו לכפר עליו,
הפירוד והחלוקה מהתא הראשון או אפי' המפץ עצמו היא החטא שלו,
תפקידינו לכפר עליו, ואייך ? ביחד נחסל את הפירוד ביחד נזכה להשיג את הטוב, ביחד נגיע ליום שכולו שבת,
לא שח"ו יש גן אנוכי שרוצה לשרוד וכך שכל אורגנזם הוא זאב לזאב, על דרך אדם לאדם זאב,
לא ולא, לא רבו דרווין ולא חכמי יוון שחשבו בחשיבה הזאת, וק"ו חכמי התורה לעולם לא חשבו בחשיבה המטורפת שלו,
אם רק נחשוב בחשיבה הזאת, ייפסק מידי רוב צורתינו,
כי מיד יבינו שהאדמה שייכת לכולם, אין רכוש פרטי,
כל המשאבי הטבע שייכים לכולם ואין רכוש פרטי,
אז לא תהיה רעב בעולם, לא נצטרך לעמל כל כך על לחיות ולאכול, ואז יישאר אך ורק לעסוק בתבונה,
ויחד ננצח את המוות, וכמובן נגיע ליום שכולו שבת, כלומר פשוט לא יהיה על מה לעמל, רק נעסק בתבונה,
אומר הנביא
ישעיהו פרק ס (א) קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְקֹוָק עָלַיִךְ זָרָח: (=התבונה = השכל max)
(ב) כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְקֹוָק וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה:
(ג) וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ:
(ד) שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה:
(ה) אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ:
(ו) שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְקֹוָק יְבַשֵּׂרוּ:
(ז) כָּל צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר:
(ח) מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם:
(ט) כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ:
(י) וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ:
(יא) וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים:
(יב) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ:
(יג) כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד:
(יד) וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְקֹוָק צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
(טו) תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר:
(טז) וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב:
(יז) תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה:
(יח) לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה:
(יט) לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ יְקֹוָק לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ: (מקויים כבר בדורינו שאין השמש והירח מגבלה כמו פעם, כי יש את החשמל שהיא תוצאה של התבונה כמובן = והיה לך האלוקים = התבונה לאור עולם max)
(כ) לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי יְקֹוָק יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ:
(כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מטעו מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר:
(כב) הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְקֹוָק בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה: ס
בעתה אחישנה כפשוטו היא. שיגיע הזמן ?! אוטומית הכל יילך יותר מהר, כפי שאנו רואים היום בהתפתחות התבונה,
אבל אפשר גם לפרש כחז"ל
זכו ?! אחישנה !!
לא זכו ?! בעיתה !!
כלומר: אם תעשו משהו בעניין לשמה לשם הזולת, אז תראו כמה מהר הכל ירוץ
ואם לא תעשו רק הכל יהיה אינטרס אישי ואנוכיות ?! זה יבוא בעיתה בזמן הקצוב, שזה אומר שלאט לאט נחוקק חוקים חברתיים שלמעשה כל התורה תהיה בכפיה כמו שאנו רואים היום בכל החברות באומות שהם כופים ערכים ומוסר,
במצב כזה רק יחידים יכולים להשיג תבונה וחכמה, והם בעצם משמרים אותם לדורות,
כך שכל דור מוסיף קצת ועוד קצת עד שבסוף הגאולה תבוא,
אז אני שואל אותכם לא חבל ??
הרי כל אחד היום מבין שהתרופה לסרטן שימצא מחר יכולנו למצוא אתמול, יכולנו למצוא לפני אלפי שנים לו רק לא היינו כל כך אנוכיים,
אז לא חבל על כל המיליונים בכל הדורות שמתו מהמחלה לריק ?
כך בכל סבל שיש היום יכולנו למצאו לו פיתרון,
כל מוסר וכל ערך יכולנו לפתח אתמול,
מי מדבר על מחלות תורשתיות שהם פשוט עוול נורא שהורישו לנו אבותינו המנווולים שלא רצו לעסוק בתורה ובחכמה, וחשבו רק על עצמם ועל האנוכיות שלהם,
אם לא נבין זאת שאנו בעצם ממשיכים באותו טעות, אז נגרום לסבל מיותר לדורות הבאים, והדורות הבאים יקללו אותנו כמו שאנו מקללים את אבותינו,
שחז"ל אומרים יסורים מכפרים, הכוונה היא שבכל צרה מקרית שנפל על מישהו, מיד כל בני אנוש יחפשו את המקור לבעיה, ואז כולם ניצלים, יצא שהמסכן הנ"ל כיפר על כולנו,
אבל אם אנו אומרים שהאליל האחד עשה זאת למסכן, אז אייך היסורים שלו מכפר עלינו ??
לסיכום:
חז"ל בזמנם ראו כבר שאלוקי ישראל משתוקק וזועק הלוואי אותי עזובו ותורתי שמורו, כי ראו מה עשו ממנו, הפכו אותו לאליל הראשי שאפי' משה ואברהם לא חלמו על כך,
ההפקרות שמביא האליל האחד היא אותו הפקרות שמביא הכפירה,
שניהם הולכים בחשיבה של הגן האנוכי והאדם לאדם זאב,
אז לשאלתך הרב מיכי האם אני מאמין באליל האחד ?! לא ולא בשום פנים ואופן הרי התורה\התבונה אוסרת לי להאמין באלילים,
ולמה היא אוסרת אלילות ?!
ראה לעיל, כי כל אחד מדבר בשמו של אליל אחר. וכולם אומרים שהוא האחד האמיתי,
והתורה\התבונה הפשוטה היא נגד הדבר המטומטם הזה,
התורה טוענת ובצדק שיש רק אמת אחת,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 03:45 |
|
| |
אפרים
הבורא, היוצר, אלוקים, אללה, כל הנחלים מובילים לאותה יישות אותה אנו חשים מתפללים מבינים מבקשים.
אך לא אקבל מציאות בורא הנסמך על משחקי מילים. כמו למשל הטיעון האונטולוגי.
הדבר נכון גם כלפי טיעונך, (כמו טיעונו של מיכי), כפי שהערתי לעיל.
ובכן, העובדה שיש "כשל" בהבנת 'עיקרון הסיבתיות', איננה ענייני, לדעתי כל דבר צריך סיבה, כל דבר הקיים באיזשהוא צורת קיום, מצריך מחולל שייצר אותו.
הא-ל האימופטנטי שלך, שבמילותך ואני מצטט: "אינו מוגדר בשום צורה מלבד בעצם היותו קיים", הוא לא הא-ל אותו אני מכיר, יוצר היקום, שמלבד היותו קיים חולל עוד כמה פלאים, ואין לי צורך לדון על א-ל חסר משמעות כזה, בעיני זה משפט חסר משמעות, מזכיר את הטיעון האונטולוגי אותו אני לא מסוגל לשמוע.
התמוה לשיטתך הוא, שגאוני עולם, המזכירים את ענין הזמן, שלא-ל אין לולאה של תחילה וסוף, בעצם נופלים לאותה בעיה שהגדרת כ"כשל" בהבנת עיקרון הסיבתיות, לא אתפלא אם הראשון שהגה את הרעיון גם נכשל בו.
יהי
אני מאמין שמבחינה דתית, אתה בבעיה, עם הא-ל הנברא הזה.
ולכאורה, אם בכל מקרה אין פתרון למי יצר את היקום, הבה נעצור כאן, ללא שנרוץ לבורא עם תודעה מפותחת ודרישות וכו'.
מבקש
הרעיון שהבורא "אינו מורכב", אינו ברור לי דיו. וגם אם נאמר שהוא סוג של יישות בלתי מוגדרות ומושגת בשום הגדרה ובשום מימד המובן ומוכר לנו, ואני מקבל זאת, אבל איך נוצר הדבר הבלתי מורכב הזה.?!
האם לדעתך, המוגבלות והמורכבות והמימדיות, היא הסיבה לצורך בבורא, ובעצם ההגבלה, בשכל, במרחב וכן הלאה, שזה מה שמאפשר מורכבות, היא ההוכחה למתכנן ?!
ואילו כל עוד שההגבלתיות והמורכבות אינם (או עכ"פ אינם נתפסים אצלנו, גם המושג "תפיסה" יסודה ממוגבלות כל שהיא) אין אנו זקוקים לסיבות, או הסברים שהם תוצאות הגבלה ומורכבות, אם כך, מדוע שלא נאמר שהיה מפץ גדול מאין, והאין הזה התפיסה המרחב הזמן וכו', שאנו מכירים לא היו קיימים בו, כך ששאלה מה קדם לאותה שרשרת בלתי מוגבלות או מוגדרת, שהוביל ליקום כמוהה כשאלה מי ברא את הא-ל.
(ובקצרה למה לומר שהא-ל {הפרסונלי בעל הרצנונות, והמוסר וכו'} סיבת עצמו, נאמר שהטבע סיבת עצמו.)
וגם, ההנחה שרק דבר "מורכב" דורש יוצר או מתכנן, איננה נכונה. כל דבר דורש מתכן ויוצר. גם "יישות בלתי מורכבת".
--
מהרהורי בתגובתיכם, חשבתי שאולי כוונת הא-ל, אינה אלא שאנו פרי של תודעה מסוימת, אוותה אנו מכנים א-ל.
תודעה, כמילה חקמקה, קשה להגדרה, נחלקו עליה רבים מהי והאם היא קיימת, אך אנו כבני אדם תודעתיים, כשם שאנו יוצרי חלמותינו, כך אנו ברואי התודעת על, שלא צריכה בורא או יוצר או מחולל, כי היא איננה יישות בעלת ידיים, או רצונות, אינה מורכבת כפי שאמרו לעיל, ולא קיימת בשום מובן, בשום מובן לא אנושי, ולא על אנושי, אנו חלומו של הייקום עצמו.
כמובן שרעיון כזה לא יסתדר עם בורא שהיה צריך לצמצם עצמו וכדומ' בשביל לברוא עולם. ומכאן אשאל, האם תודעה צריכה בורא ?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 03:54 |
|
| |
מה הבעיה מבחינה דתית? כבר יישבתי לך את כל הקושיות שיש ע"ז מבחינה זו.
אם הינך מקבל שהיקום דורש בורא, אז הנה לך הבורא ליישב את הבעיה, אם גם עליו יש בעיה, אז שוב הבאתי לך תשובה לזה. מה הבעיה בזה? שאתה מתעייף מלשאול אותו שאלה אינסוף פעמים? זה בעיה שלך, בפועל על כל שאלה שלך יש לי תשובה.
אם הנך חושב שההנחה שמשהו דורש בורא מסופקת אכן אינך צריך בורא כלל, ואז לא תשאל מי ברא אותו אלא תשאל מה מחייב שיהיה בורא.
ואיני יודע מי דיבר על מודעות ורצון שאר הדברים. אנחנו מדברים כאן על בורא במובן של סיבה ראשונה שאינו מצריך שום תכונה נוספת.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 03:59 |
|
| |
זה בדיחה בעיני, אנו נמצאים במורכבות, ומגששים באפילה מאין צצנו. זאת תשובה שנמאס לי לשאול ?!
אשים רשמקול שישאל את השאלה כל הזמן, ביינתים לא יהיה בורא מוגדר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 04:10 |
|
| |
אפרים
לפי טענתך אין לנו לחפש את הסיבה לקיום העולם, ואזלה לה ההוכחה הקוסמולוגית.
וגם, לא הסברת למה באמת לא נחפש סיבה לקיום עצמו, למה עליו לא חל עיקרו הסיבתיות?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 04:13 |
|
| |
| מרכא_טפחא כתב: | | זה בדיחה בעיני, אנו נמצאים במורכבות, ומגששים באפילה מאין צצנו. זאת תשובה שנמאס לי לשאול ?!
אשים רשמקול שישאל את השאלה כל הזמן, ביינתים לא יהיה בורא מוגדר. |
|
למה לא מוגדר? בחר לך איזה בורא שתרצה בשרשרת והנה הוא מוגדר. אף אני אשים רשמקול לעומתך שיענה בכל פעם אל בורא ברא אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2013 08:35 |
|
| |
יהיאור
אז מה רצו מהמקובלים ?(הריב"ש הידוע)
בעיה נוספת בשיטתך היא בעית היכולת. לדבריך מנין לאותו בורא שלך היכולת להבטיח הבטחות בהנחה שאף אחד לא ימנע ממנו לקיימם, הלא אינסטנציה גבוהה ממנו יכולה לבטלם?
|
|
|
|
|
