|
|
| נשלח ב-20/1/2013 15:11 |
 |
| |
אפרים.
בשונה מתחושה שישנם חד קרן ו\או מפלצת ספגטי ו\או קנקן תה. שהמכנה המשותף לכל הישויות הנ"ל שאין שום תחושה בסיסית האומרת את קיומם.
מציאות הקל היא תחושה הקיימת [ואני כרגע מדבר על מציאותו ולא על השגחתו] בלב מרבית אם לא כל בני האדם. היא כמובן נשחקת ברבות הימים לחלק מהאנשים, ואני בתוכם, ובשביל זה, ומחמת זה, ישנם הרבה דיונים [ולא רק בעצכ"ח!!!] העוסקים בסוגית מציאות הק-ל.
ניתן לומר שתחושה זו היא הזיה סכיזופרנית שעוברת עם הגיל. ניתן לדון בתקפותה של תחושה זו. אך לדעתי א"א להתעלם ממנה.
מתחושתך האינדוודואלית בקיום היישיות המוזכרות בתחילת תגובתי ניתן בהחלט להתעלם כדיון פילוסופי. אפשר לדון בהם כדיון פסיכולוגי\ביולוגי.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 20/01/2013 15:12:31
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 15:25 |
|
| |
התחושה קיימת מכח ההרגל -אלפי שנים כך לימדו את התינוקות.גירסא דינקותא לא נס ליחה .
ברוסיה הקומוניסטית אף אחד לא חש אלוהות מפני שלא הרגילו מגיל ינקות לחשוב על אלוהים
המסקנה מזה שעצם התחושה לא מוכיחה דבר .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 15:39 |
|
| |
אפרים.
אני עדיין לא מכיר את עולמך. אבל גם אם עולמך אחר לדעתי אם תגש מתוך מקום של פתיחות רעיונית למראה מקום שאציין אולי תוכל להחכים.
המראה מקום הוא מאמר של הרב וולבה בספר עולם הידידות [בין ששת לעשור]. אפשר לומר שהוא ספר פובלציסטי-הגותי שעוסק בהרבה עניני אמונה בה' ובתורתו. חלק ראשון בספר נקרא תורה ומצוות. שני המאמרים הראשונים יסודיים מאוד ובפרט לנושא הנידון כאן ובעוד הרבה מקומות כאן בפורום.
סקירה קצרה על המאמרים הנ"ל.
במאמר הראשון הוא מבחין בין זרות לידידות ככוחות נפשיים, ומזהה את רעיון היהדות עם מושג הידידות, אולי מדוייק יותר- לא עם מושג הידידות אלא עם חווית הידידות.
[בסוף המאמר הוא מביא מאיזה כתב עת העוסק בעניני חינוך שהשאלות המוגדרות כשאלות 'רגישות' של ילדים הם על מין ועל דת, ואני משער שלא על דת אלא על אלוקים -'מי ברא כל אלה']
במאמר השני הוא מבסס על גבי הנ"ל את הרגש הקרוי אמונה כ'רגש אלמנטרי' בכלל מערכות החיים, עד לטרנסצדנטלי, ולזיקה אליו.
בסוף הוא עוסק גם באמונה אצל האדם המודרני.
קחנו משם. כדאי לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 15:42 |
|
| |
אם אכן זה היה רגש אלמנטרי אז גם הקומוניסטית היו חשים אותו .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 15:53 |
|
| |
מי אמר שלא חשו? אולי הדחיקו אותו. יתירה מזאת אולי הקומניזם הצליח לשחוק את הרגש הזה. זה עדיין לא שולל את קיומו בשאר חלקי העולם על כל תקופותיו [כולל התקופות הפולותיאסטיות], מה שממילא דורש שימת לב אם אכן יש לרגש זה תוקף. [בשונה מרגשות אחרים שציינת למעלה, שהם לא אוניברסליים אלא אינדוודואליים].
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 15:56 |
|
| |
ד"ר אברהם, התפלאתי לקרוא את דבריך, שכן בעבר לא קיבלת ממני בדיוק את הטענה הזאת - שקיימת הכרה בלתי אמצעית שכוחה גדול מכוח הכרה של הבנה ("אינה דומה שמיעה (=הבנה) לראייה"). הייתי תלמידו של ר' יואל כהן במשך שנתיים, כך שאת דבריו אני מכיר היטב, וגם את מקור הדברים בתורת רבו שעליה הוא "חוזר" - ליקוטי שיחות, ו, יתרו ב.
מי יודע, אולי מפיו תקבל גם הטענה שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות (ראה בספרו מחשבת החסידות, ב, 183).
אלא שאני תמה על הסיפא של דבריך - שכל זה רלוונטי רק אם אין ראיה. הרי כל הרעיון הוא, כפי שהיטבת להסביר, שהכרה בלתי אמצעית זו חזקה מכל ראיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 16:03 |
|
| |
הכרה בלתי אמצעית זו היא לא חזקה מכל ראיה. היא בכלל לא באותו מישור.
לתחושה אין שום רלוונטיות בראיה. היא לא תגרע ולא תעזור.
לראיה אין שום רלוונטיות בתחושה. היא לא תגרע ולא תעזור.
הראיה והתחושה עוסקים בשני מימדים נפרדים הגורמים הרבה פעמים לאדם לעבוד את ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 16:04 |
|
| |
לא כ"כ הבנתי את הציטוט ש"הקב"ה הוא נמנע הנמנעות". הקב"ה הוא גם שחור שהוא לבן? הוא ישר שהוא עקום?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 16:05 |
|
| |
| דה_וינצי2 כתב: |  | מי אמר שלא חשו?
הם עצמם.
אולי הדחיקו אותו.
אולי לא?
יתירה מזאת אולי הקומניזם הצליח לשחוק את הרגש הזה.
כלומר גם לפי דעתך ניתן לשחוק וניתן לעורר את הרגש הזה-הכל לפי רצון המחנך.
זה עדיין לא שולל את קיומו בשאר חלקי העולם על כל תקופותיו [כולל התקופות הפולותיאסטיות], מה שממילא דורש שימת לב אם אכן יש לרגש זה תוקף.
שאר חלקי העולם הם שוב אותם חלקי עולם שחינכו לזה.אין הבדל.
[בשונה מרגשות אחרים שציינת למעלה, שהם לא אוניברסליים אלא אינדוודואליים].
על אילו רגשות אתה מדבר?
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 16:06 |
|
| |
ודרך אגב בן אדם [להבדיל מאלוקים] יכול לומר דבר אחד נכון ודבר אחר טעותי. גם אם הוא 'חוזר'. וגם אם הוא זה שחוזרים עליו.
[תגובה זו מיועדת לשנהב, בינתיים נכנסה כאן תגובה חדשה].
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 20/01/2013 16:07:09
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 20/01/2013 16:07:44
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 16:11 |
|
| |
אפרים.
תעשה לי טובה תקרא את המאמרים שציינתי לך למעלה. [תנסה לקוראם מתוך הרחבת ויישוב הדעת, הם לא מאמרי לוגיקה שצריך רוח לוחמנית בכדי לקרוא אותם. ואני לא מדבר על ביקורתיות].
שנינו נהיה בסוף מותשים. וחבל.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 20/01/2013 16:23:01
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 16:20 |
|
| |
דה וינצי,
1) אכן מישורים שונים. השאלה היא מה עושים שכל מישור מוביל אותך למסקנא אחרת. אז תיאלץ להכריע ביניהם. הראש אומר להצביע X והלב אומר להצביע Y. למי אצביע?
2) כל אדם יכול לומר דברי אמת וטעויות. רק חשבתי שכשם שעניין א' התקבל כשנאמר מפיו (ולא מפי), אולי יתקבל גם עניין ב'.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 16:24 |
|
| |
תזהר שלא יפלו עליך עם אד-הומינם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 16:26 |
|
| |
בייחס למישורים השונים ולסתירה - אם היא ישנה.
נכון אבל כאן מדברים כפי שזכור לי על חוויה שלא סותרת את האמונה, ואמונה שלא סותרת את החוויה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 17:08 |
|
| |
דה וינצי,צר לי אם דיונים בסגנון עצכ"ח מתישים אותך ולכן אתה מציע לי לקרוא מאמרים בסגנון האתר הדברות.(קראתי את המאמרים ואין להם קשר לדיון בעצכח.)
מכיוון שאין לי כל רצון להתיש אותך נסיים ברוח טובה בנקודה זו.
|
|
|
|
|
