מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

רגרסיה ואין סוף במשנתו של הרמבם


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4

סך הכל 4 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-12/1/2013 20:54

רגרסיה ואין סוף במשנתו של הרמבם

תוקן על ידי ביליצר ב- 12/01/2013 20:56:12

נשלח ב-13/1/2013 00:54

בילי, כאן לשם שינוי הבנתי חלק מהפיסקה הראשונה. אבל היא שגויה מעיקרה. בין 1 ל-3 יש בדיוק אותה כמות מספרים כמו בין 2 ל-3. את זה הוכיח קנטור. מה שמראה שכשמתייחסים לאינסוף לא בזהירות כאילו הוא היה קונקרטי מגיעים לטעויות. וזהו אשר אמרתי באשכולות המקבילים.

נשלח ב-13/1/2013 01:10

מה שמראה כשפוסלים בחיפזון נטפלים לזוטות,,

אין לי מושג מי זה קנטור ואותי לימדו שבין אחד לשתים יש אחד ,ובין אחד לשלוש יש שתים ,
אין לי בעיה להביא דוגמא אחרת ,
למשל ------------------------------------------------------- שורה דקה אינסופית ,
============================== שורה רחבה אינסופית ,

תוקן על ידי ביליצר ב- 13/01/2013 01:19:05

נשלח ב-13/1/2013 08:45

ראשית, אני נטפל לדבר היחיד שהבנתי כאן. עד כמה שנרמז בהמשך (מהמעט שהבנתי), כל מה שכתבת תלוי בזה, וזו שגיאה.
גם בדוגמת השורות האינסופיות שהבאת כעת, המספור הוא של שורות ולכן זה לא קשור לחלוקה של האינסוף. אבל אנחנו באמת מדברים על דבריך בלי שהבנתי אותם, ואין לכך טעם.
לסיכום, הטיפול באינסוף דורש מיומנות מתמטית כלשהי, אחרת מגיעים למלון של הילברט שכל באיו לא ישובון, ולכן צר לי לומר שדומני שמי שפזיז כאן הוא אתה.

נשלח ב-13/1/2013 15:26

הרב מיכי

אני רואה שאכן חבל לנסות להסביר לך אחרי הסיסמאות שאתה זורק מקנטור ללא שהבנת אותו ,
וכמעשיך בראשון כך בשני ,מפטיר בשגיאה ובעיית מיספור [?] ללא נימוק וללא הבנה,והראיה לכך שאתה מפנה למיומן מתמטיקה ,
נשאר לי רק לאחל לך אינסוף ממון ושפע בריאות עושר ואושר ,כך אהיה בטוח שלא יגנבו לך מכל איחוליי כלום כי מאינסוף ממון אי אפשר לגנוב וגם אין בעל הממון כתובת לצדקה כי מה לעשות ... אין לו לחלק,

נשלח ב-14/1/2013 03:43

הבהרה ותיקון להבנה יתרה

מורה נבוכים ,חלק א פרק נ

אמנם מי שהאמין שהוא אחד בעל תארים רבים כבר אמר שהוא אחד במלתו ,והאמינו רבים במחשבתו ,וזה כמאמר הנוצרים הוא אחד אבל הוא שלשה והשלשה אחד,כן מאמר האומר הוא אחד אבל הוא בעל תארים רבים והוא ותאריו אחד, עכ"ל

יש לנו כאן לכאורה ביטוי קדום לציטוטו של הריבש של אותו מתפלסף הטוען שיש מעשרין [ספירות]ויש משלשין [נוצרים]

השאלה היא כדלהלן ,האם הרמבם אחרי ששלל כל הגשמה ותואר כלפי צורינו ,האם יכול לקבל ולייחס לפחות את המושג הנתפס בעינינו כהכי לא מוגדר והוא מושג ,"האין סוף"כלפי אלוקים ?

והתשובה היא במושכל ראשון לכאורה לא ,

הרי גם באין סוף רחב יש בו כדי לחלק אינסוף חלקים של אינסוף,

דוגמה להמחשה ,
בין הספרה 1 ל2 יש אינסוף חלקים ,

בין הספרה 2 ל3 גם יש אינסוף חלקים,

היוצא מזה שבין הספרה 1 ל3 יש פי שניים חלקים אינסופיים ,

עוד דוגמה ,

נניח שיש לנו שורה דקה אינסופית ------------------------------------
ומאידך שורה עבה אינסופית ====================
יש לנו לכאורה שורה עבה שמתחלקת לשניים למרות האינסופיות,

זאת אומרת בעצם שלמרות שבאין סוף מספרים אין אנו מבינים איך להקטין כי תמיד הוא ישאר אינסופי ומאידך אנו מבינים שהקטנו כי בכל זאת החסרתי חצי מהמספרים הקימים מהחשבון, עדיין דוגמת השורות מראה לנו שיש מקום ברוחב בכדי להניח עליו את מה שהחסרנו ,שוב ==========================,אני מפריד חצי מהעובי למקום הפנוי שיש =לשוליים =לרוחב

נתקדם בדוגמה קלאסית ,אדם שיש לו ש ו ר ה של אינסוף מטבעות של כסף ,הוא יכול להפריד ולחלק ולקחת שותף שגם לא יהיה אינסוף מצלצלין ואז כבר לא יהיה יחיד,
מאידך מי שיש לו אינסוף מטבעות כבר אינו יכול לחלק כי אין מקום פנוי בכדי להפרידם ולהניחם עליו

וכאן בעצם הגענו לאלוקים ,אינסוף ללא חלל פנוי בכדי שנוכל בכלל לדבר על הפרדה של עוד רשויות ח"ו,

אלא מה ,דוקא דעתו של קנטור [איני בטוח שאכן כך ]שאין הבדל בגודל בין 1 ל2 לבין 1 ל3
היא עלולה לייצר כאן שוב את בעיית יחוד הא-ל כי ברגע שהמיספור אינו מתקטן אתה בעצם אומר שאתה עדיין יכול לתת משמעות לספרה 1 ו2 ו3 כל אחד בפני עצמו ללא צורך בלהקטין על ידי הפרדה ,

ולדעת הרמבם ,ברגע שיש אפשרות לחלק יחידה הוא כבר לא יחיד ובאים לבעיה של יחוד הא-ל,

רגרסיה,
-----------

רגרסיה במושכל ראשון הוא לכאורה פיתרון לבעיית הדטרמיניזם ,אבל ,
א אין הוא מוסיף כהוא זה כי גם עליו חוזרים עם השאלה מה הוא סיבתו ומי אחראי לאותה שרשרת,

ב אין שאלה של דטרמיניזם כשמחפשים סיבה למשהו שמוגדר כאינסופי ,כי אינסוף לא צריך סיבה ,

ג,אין שאלה של דטרמיניזם במשהו לא מוגדר ומוכר ,

ד רצון אינסופי הוא בעיני כמו לדבר על אנרגיה אינסופית ,וכדלהלן,

נניח שנפריד פיסת אנרגיה מתוך אינסוף אנרגיה ,האם הפיסה הזאת יש בו כדי להמשיך לתת אנרגיה אינסופית ?לכאורה לא ,
כי הפיסה הזאת כחו אינו אלא מהאנרגיה שנתנה לו הפיסה הקודמת ,והקודמת מהקודם לה,
היוצא מזה שגם כשנדבר במונחים של רצון אינסופי ונפריד ממנו פיסה של רצון ,כחו בעצם תלויה מרצון קודם שהביאה לרצון הנוכחי ,ובמלים אחרות כאילו אנחנו מדברים על א-ל קודם שברא את הא-ל הנוכחי
זאת אומרת ,א-ל אחד שהנני קורא לו אין סוף מקבל את אותו משמעות כמו רגרסיה של אינסוף אלים ,
אחרי כתיבת הדברים שמתי לב שבעצם אלו דברי המורה נבוכים ,
כל דבר שיש בו כדי חלוקה יש בו מן הריבוי וחסר ביחוד הקל,

קבלה
-------
לכאורה במה נעזרנו ,האם בצימצום בדרגה ראשונה שנקראים נטיעות או אור אינסוף או ספירות יש לנו תפיסה כדי שנקבל המחשה לחלקים ומוגבלויות ?

אם רצית, זהו [כל הנכתב לעיל]גם מה שהקבלה באה להמחיש וגם להכחיש,
לכאורה הריבוי וההשתלשלות שיש לנו בקבלה מצד אחד וההכחשה שיש בקבלה שהכול משל הוא ואינו אלא להמחשה , אמת הוא
לפי הנכתב לעיל ,
מצד אחד ספירות זיווגים וצימצום אינסופי כדי לקשר ולהמחיש אינסוף בלתי נתפס לעולם מוגבל ,
ומאידך להפטיר שהכול משל הוא ,כי האמת הוא שאינסוף חלקים יכולים לעמוד בשורה אחת אינסופי, ,

עוד תיקונים יבואו בע,ה ,

נשלח ב-14/1/2013 23:05

וכעת לסעיף האחרון

קבלה
-------
מחלקי הקבלה הוא לבוא ולתת לנו המוגבלים אפשרות להבין קשר בין הבלתי מוגבל למוגבל ,
אחרי ההסבר שכתבנו לעיל שבאינסוף אין חלל ריק ,איך בכל זאת נוצרה עולם ומגבלותיה
ועל זה קיימת תורת הצימצום של האר"י ,
לכאורה במה נעזרנו ,האם בצימצום בדרגה ראשונה שנקראים נטיעות או אור אינסוף או ספירות יש לנו תפיסה כדי שנקבל המחשה לחלקים ומוגבלויות ?

אם אכן באינסוף עדיין יש מקום לחלוקה נבין אולי גם מה שהקבלה באה להמחיש וגם להכחיש,
לכאורה הריבוי וההשתלשלות שיש לנו בקבלה מצד אחד וההכחשה שיש בקבלה שהכול משל הוא ואינו אלא להמחשה , אמת הוא ,
מצד אחד ספירות זיווגים וצימצום אינסופי כדי לקשר ולהמחיש אינסוף בלתי נתפס לעולם מוגבל ,
ומאידך להפטיר שהכול משל הוא ,כי האמת הוא שאינסוף חלקים יכולים לעמוד בשורה אחת אינסופית ולהשאר מאוחדים,

עוד תיקונים יבואו בע,ה ,

נשלח ב-15/1/2013 17:43

המשך תיקונים בשורות מסויימות,

השאלה היא כדלהלן ,האם הרמבם אחרי ששלל כל הגשמה ותואר כלפי צורינו ,האם יכול לקבל ולייחס לפחות את המושג הנתפס בעינינו כהכי לא מוגדר,המלים "אין סוף" כלפי אלוקים ?

והתשובה היא במושכל ראשון לכאורה לא ,

נניח שיש לנו שורה דקה אינסופית ------------------------------------
ומאידך שורה עבה אינסופית ====================
יש לנו לכאורה שורה עבה שמתחלקת לשניים למרות שהיא האינסופת

זאת אומרת בעצם שלמרות שבאין סוף מספרים אין אנו מבינים איך להקטין כי תמיד הוא ישאר אינסופי ומאידך אנו מבינים שהקטנו כי בכל זאת החסרתי חצי מהמספרים הקיימים מהחשבון, עדיין דוגמת השורות מראה לנו שיש מקום ברוחב בכדי להניח עליו את מה שהחסרנו ,שוב ==========================,אני מפריד חצי מהעובי למקום הפנוי שיש =לשוליים =לרוחב

נתקדם בדוגמה קלאסית ,אדם שיש לו ש ו ר ה של אינסוף מטבעות של כסף ,הוא יכול להפריד ולחלק ולהעשיר חבר עני מרוד שגם לו יהיו כעת אינסוף מצלצלין ואז כבר לא יהיה יחיד,
מאידך מי שיש לו אינסוף מטבעות כבר אינו יכול לחלק כי אין מקום פנוי בכדי להפרידם ולהניחם עליו

ולדעת הרמבם ,ברגע שיש אפשרות לחלק יחידה הוא כבר לא יחיד ובאים לבעיה של יחוד הא-ל,

רגרסיה,
-----------

רגרסיה במושכל ראשון הוא לכאורה פיתרון לבעיית הדטרמיניזם ,אבל ,

א אין הוא מוסיף כהוא זה כי גם עליו חוזרים עם השאלה מה הוא סיבתו ומי אחראי לאותה שרשרת,

ב אין שאלה של דטרמיניזם כשמחפשים סיבה למשהו שמוגדר כאינסופי ,כי אינסוף לא צריך סיבה ,

ג,אין שאלה של דטרמיניזם במשהו לא מוגדר ומוכר ,

ד רצון אינסופי הוא בעיני כמו לדבר על אנרגיה אינסופית ,וכדלהלן,

נניח שנפריד פיסת אנרגיה מתוך אינסוף אנרגיה ,האם הפיסה הזאת יש בו כדי להמשיך לתת אנרגיה אינסופית ?לכאורה לא ,
כי הפיסה הזאת כחו אינו אלא מהאנרגיה שנתנה לו הפיסה הקודמת ,והקודמת מהקודם לה,
היוצא מזה שגם כשנדבר במונחים של רצון אינסופי ונפריד ממנו פיסה של רצון ,כחו בעצם תלויה מרצון קודם שהביאה לרצון הנוכחי ,ובמלים אחרות כאילו אנחנו מדברים על א-ל קודם שברא את הא-ל הנוכחי
זאת אומרת ,א-ל אחד שהנני קורא לו אין סוף מקבל את אותו משמעות כמו רגרסיה של אינסוף אלים ,
אחרי כתיבת הדברים שמתי לב שבעצם אלו דברי המורה נבוכים ,
כל דבר שיש בו כדי חלוקה יש בו מן הריבוי וחסר ביחוד הא-ל

עוד תיקונים יבואו בע,ה ,

נשלח ב-18/1/2013 04:12

הישג גדול של קנטור היה ההוכחה שאין מקום לדבר על גודל אינסופי יחיד, אלא יש סוגים רבים של גדלים אינסופיים. העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים, למשל, גדולה מזו של קבוצת המספרים הטבעיים. את העוצמה של המספרים הטבעיים סימן קנטור באות העברית $\ \aleph_0$ (קרי: אלף אפס), ואת עוצמת הממשיים סימן באות $\ \aleph$ .

יתרה מזו, משפט קנטור קובע שעוצמתה של קבוצת החזקה של A גדולה מעוצמתה של A, ובפרט אין עוצמה 'גדולה ביותר'. ניתן להוכיח כי קבוצת כל העוצמות הינה כה גדולה עד כי לא ניתן לדבר על העוצמה שלה עצמה (כלומר, על פי תורת הקבוצות האקסיומטית, אוסף העוצמות גדול מכדי להיות קבוצה, והוא נחשב למחלקה). לקבוצת כל העוצמות (ולקבוצות השקולות לה), שלא ניתן לטפל בהן במסגרת תורת הקבוצות האקסיומטית, קרא קנטור "האינסוף המוחלט".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A3

ברוך שחותמו אמת

נשלח ב-22/1/2013 14:41

א. נסיון פשוט.

צייר משולש.

בתוך המשולש צייר קו הנמשך מצלע לצלע במקביל לבסיס. נקרא לו 'המקביל'

המקביל הפנימי קצר באורכו מן הבסיס.

בכל קו יש א'ס נקודות.

את הנקודות על הבסיס נסמן באותיות א ב ג...

את הנקודות על המקביל נסמן באותיות א1 ב1 ג1... כדי להבדיל. אין שום קשר בין א ו א1.

מן הקודקוד העליון צייר קו ישר החוצה את שני הקוים המקבילים. נקרא לו 'החוצה'.

נניח שהקו החוצה הזה תלוי על ציר בקודקוד, והוא יכול לנוע ימינה ושמאלה.

כאשר החוצה עומד על נקודה מ בבסיס, הוא עומד על נקודה ל1 במקביל

כאשר החוצה עומד על נקודה פ1 במקביל הוא עומד על נקודה ק בבסיס.

לעולם לא יקרה שהחוצה יעמוד על שתי נקודות שונות בבסיס תוך שהוא עומד על אותה נקודה במקביל.

מכאן: לכל נקודה בבסיס יש נקודה אחת בלבד שמתאימה לו במקביל, וההפך, לכל נקודה במקביל יש נקודה אחת בלבד שמתאימה לו בבסיס.

המסקנה: למרות שהבסיס ארוך מן המקביל, ובשניהם אין סוף נקודות, שני האין-סופים הללו זהים בעוצמתם.

ב. עוד נסיון פשוט.

יש מספרים זוגיים: 2 4 6 ... לאין סוף

מספרים אי זוגיים: 1 3 5 ... לאין סוף

ומספרים טבעיים: 1 2 3 4 5 6 ... לאין סוף

כאן יש לנו שלש קבוצות, סדרות אין סופיות. מי יותר גדולה? האם יש כאן קבוצה אחת שיש בה יותר איברים מבשניה?

אפשר לכתוב את שלשת הסדרות אחת מתחת לשניה:

2 4 6 8 10 ...

1 3 5 7 9 ...

1 2 3 4 5 ...

מיד רואים שלכל איבר בסדרה אין סופית אחת יש איבר איבר אחד ויחיד המתאים לו בכל אחת משתי הסדרות האין סופיות האחרות.

ג. המסקנה היא שראוי להסכים לדעתו של אדם אחר או לחלוק עליו, בהסכמה או מחלוקת של טעם ונימוק, אבל לא כדאי לדחות אותו בקש וללגלג פן תצא נלעג.

זה בסדר גמור שאין לך מושג מי זה קנטור. לרוב האנשים אין, גם אני יודע מעט מאד בעניין. אבל במקום ללעוג ולזלזל ראוי קודם לחפש מידע ולקרא על האיש ורעיונותיו. אולי, בכל זאת, אמר איזה דבר פעוט של טעם וכדאי ללמוד ממנו?

ד. אין סוף ואלהים.

בתפיסתו האריסטוטלית של הרמבם, אין סוף הוא תמיד בגדר אפשרויות [פוטנציאלים, כוחות] שלא מומשו, שהן נעדרות. הריבוי הסופי תמיד מעיד על חלקים, על אפשרויות, על העדר.

השלמות המוחלטת היא ה'אחד' שאין בו שום הבחנות ואין לו שום תארים והוא פשטות גמורה. החלק הראשון של המורה נבוכים בא ללמד שאין לאל שום תואר ואין ליחס לו שום פונקציה ואי אפשר לדעת אותו בידיעה אנושית.

יהיה צורך לעבור מהפך מחשבתי כדי ליחס חיוב לאין סוף. או אז יוכל שפינוזה לכתוב ב'אתיקה' שלו: הגדרה 6. 'באלהים אני מבין יש אינסופי באופן מוחלט, כלומר, עצם בין אינסוף תארים, שכל אחד מהם מבטא מהות נצחית ואינסופית'. או משפט 16 'מתוך הכאח הטבע האלהי צריך לנבוע אינסוף [של דברים] באינסוף של אופנים (כלומר, כל מה שיכול להיכלל בתחומו של שכל אינסופי)'. [תרג. ירמיהו יובל. הוצ. הקבוץ המאוחד תשס'ג].

עודד

נשלח ב-22/1/2013 17:38

ביליצר.
ישנו ספר שיכול אולי לענין אותך.
הספר נקרא 'אינסוף, המסע שאינו נגמר'.
הספר נכתב ע"י ד"ר חיים שפירא. הספר מרבה לעסוק במושג האינסוף, ובכלל במתמטיקה גבוהה, מבלי להזדקק -כמעט - לשפה מתמטית, אלא שפה מדוברת והגיון בריא, על הדרך ישנה גם גאומטריה, והרבה חידות הגיון. מי שמעוניין בתובנות של המתמטיקה ובידע לא שיטתי יכול לשאוב הרבה מספר זה.

מכלל מה שהבנתי את דבריך נראה לי שאתה חוטא להבנת המושג אין סוף, זה נראה שאתה מבין אותו בצורה 'כמותית', היינו 'הרבה יש סוף'. אני מבין, -ואני חושב שכל מתמטיקאי שדן באין סוף מבין כמוני- שהאין סוף הוא מושג איכותי, אכן המושג די נשגב מהבנת אנוש, אולי ניתן למשש בו רק דרך ה'שלילה' -מה שהרמב"ם גם החיל על אלוקים אבל יתכן גם שאפשר דרך החיוב. [הבנה מהו אין סוף והאם ניתן להבינו זה אפיק דיון שיכול אולי להתפתח בהמשך].

האבחנה הזאת ניתנת לבחינה בדוגמא שהביא המגיב שמעלי, אציינה במילים ולא במספרים.
קח את כל המספרים הזוגיים עד אין סוף.
קח את כל המספרים הלא זוגיים עד אין סוף.
כעת כל קבוצה שווה בגודלה, נכון???

חבר את שתי הקבוצות יחד, האם הגדלת את הסה"כ?
אם הסה"כ גדל זה אומר שכבר לפני כן אחת מהקבוצות [ומדוייק יותר: שתי הקבוצות] לא היו אין סופיות, כי כשמדברים על אין סוף זה 'הכי גדול' ששייך. את ה'הכי גדול' א"א להגדיל יותר.

מה שמחזיר אותנו לזה שהדיון על 'גודל' בייחס לאין סופיות היא טעות המערבת תפיסה אנושית קלאסית על מושג האין סוף.

כל מה שכתבתי כאן יוצא מנקודת הנחה שהבנתי את כוונתך.

תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 22/01/2013 17:40:34

נשלח ב-30/1/2013 17:08

עודד ודה וינצי

אין ספק שבין א1 ל3 יש יותר מספרים מאשר בין 1 ל2 ,זהו מתמטיקה אנושית פשוטה גרידה,
השאלה שלנו תמיד תהיה הייתכן ? הרי אם בין 1 ל2 יש אינסוף מספרים = ספירה בלתי נגמרת ,
איך יתכן גידול באינסוף ?והתשובה היא שהיא תיתכן לצדדים,
הנה דוגמה ,נניח שורה שתיקרא שמה בישראל אינסוף דק-----------------------------------------------------------------------ועוד שורה אינסופית עבה ===========================================
2 השורות קיבלו את השם אינסוף ועדיין יש הבדל בעובי =בצדדים ,
אותו דבר נייחס למספרים במתמטיקה בין 1 ל2 לבין 1 ל3
בדרך כלל כשאנחנו מדברים על אינסוף מדובר על מה שאנחנו מכירים כקיים פלוס החלק הלא מוכר שהוא ללא גבול ואינסופי ,לדוגמה ,,העולם,, ,אנחנו יכולים לדמיין את העולם כבלתי נגמר ועדיין מתחלקת למדינות ארצות כוכבים וכו,
באופן הזה לכאורה יש לרמבם בעיה בלהגדיר את אלוקים כי עדיין היא ניתנת לחלוקה ,
אם ניתן פרשנות חדשה לאינסוף כמשהו לא מוגדר שוב אין משמעות למילה אינסוף ותוכל להמציא מלים חדשות מפתות יותר ,כך לפחות נבין שאנחנו לא מבינים . המילה אינסוף מוגדרת מידי בכדי להגדיר משהו לא מוגדר,

נשלח ב-30/1/2013 22:09

ביליצר,

א.

כתבת: זהו מתמטיקה אנושית פשוטה גרידה

כאן הטעות שלך. מה שקשור למושג האינסוף שונה מן התפיסה האנושית רגילה שלנו, ובאמת נראה מוזר. הראתי לך כיצד להוכיח שבקו שאורכו מטר אין יותר נקודות מאשר בקו שאורכו חצי מטר. כיוון ששנינו לא מתמטיקאים, הבה נזנח את העיסוק בנושא הזה.

ב.

עוד אתה טועה באשר לתפיסת האל ותפיסת האינסוף של הרמבם ושל כל האסכולה שאליה הוא משתייך. השלמות של האל נתפסת על ידי המושג 'אחד', ואילו האינסוף נתפס כחסר שלמות מכל וכל, בעצם כהעדר, ולא כאיזה תאר המתאים לאל.

במקום לדון בנושא שהעלת מתוך עולם הדימויים שלך, שהוא העולם 'הרגיל' שבו שנינו מצויים בחיי היום יום שלנו, כדאי שתקרא על תפיסת העולם המתאימה לרמבם, על ההנחות של התפיסה הזו, והנימוקים שלהם.

תמיד צריך לזכור שהתפיסה הרגילה שלנו שונה מאד מהתפיסה של אנשים שחיו כמה מאות או כמה אלפי שנים לפנינו. המחשבה כאילו כולם יושבים יחד בחדר אחד בזמן אחד, ויש להם שפה אחת שוות מובנים, - מחשבה כזו היא שגויה לחלוטין, [אף על פי שהיתה מקובלת על חכמי התלמוד].

עודד

נשלח ב-31/1/2013 15:39

נ. ב. טוב לראות כי בעצכ"ח אין עצירה בנושאים פילוסופים, זהו החשוב בעיניי.

ביליצר כתב:
בין הספרה 1 ל2 יש אינסוף חלקים ,

נראה כי הטענה הזאת אינה נכונה. בו זמנית אינסוף הוא אבסורד והמשך דבריך רק מוכיחים את זה.
ידוע כי יש ניסיון להציג את הקף המעגל כאינסוף אקטואלי, כמכלול הנקודות האינסופי. משתמשים בהנחה הזאת במתימטיקה, אבל זה לא אומר כי ישנו במציאות דבר כזה אינסוף אקטואלי.
יתר על כן, מושג בו-זמניות עצמו הוא ממש לא חד משמעי באור תורת היחסות, גם לשני דברים שלא לדבר על ה"אינסוף".

_________________

לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה

נשלח ב-31/1/2013 16:24

עודד

עצם ההגדרה של המלים אין סוף כבר מוכיחה שהתפיסה כאן היא אנושית ,מה שלא אנושי לא ניתן להגדירו ולקרוא לה בשם,
אין סוף הוא משהו קיים ולא משהו נעדר ולכן תמיד אפשר לדבר על מה שקיים או לא קיים למעלה מהאין סוף כפי שהקבלה עושה ושעליה אנחנו דנים ,
בוא לא נפספס את הפואנטה ,האם האין סוף המוגדר ניתן לחלוקה כן או לא ?זאת השאלה כאן,
האינסוף הלא מוגדר נקרא מבחינתי סוף בדיוק כמו אינסוף,

ינוח

כבר הבנתי משכבר הימים שהמלים אינסוף לא מוצאות חן בעיניך,לקרוא להם אבסורד קצת מוגזם [אבסורד ?]בעיני והייתי מסתפק במילה טרגדיה,
עוד תיקון,מדובר כאן על מתמטיקה ולא על פילוסופיה ,
לגבי המספרים האינסופיים אין לי בעיה שתחלוק על גדולים או קטנים ממך שבכל זאת דיברו בשפת האינסוף אבל בוא נחזור לפואנטה כאמור,

נשלח ב-31/1/2013 20:31

ביליצר כתב:
שהמלים אינסוף לא מוצאות חן בעיניך

עם אינסוף פוטנציאלי איני רואה בעיה.
***לקרוא להם אבסורד קצת מוגזם [אבסורד ?]***
לפחות מזמן אריסטו קוראים כך, כולל הרמב"ם.
יש ניסיונות, כמו אצל גלילאו גליליי, לקבוע כי ישנו במציאות אינסוף אקטואלי (הוא הציע על הקף הגלגל כדוגמה לאינסוף אקטואלי).
אבל חשובה המציאות מן השמות.
מה בדיוק פה טרגדיה?
לעתים טרגדיה הכי גדולה לאנשים היא להיפרד מן האלילים האהובים או ממה שנובע מנטייה אליהם.
מעניין אותי כאן דווקא התפקחות מן האשליות, היא אמורה להית בסיס האמונה ולא להיפך.

***בוא נחזור לפואנטה כאמור ***
והיא מהי?

אינסוף אקטואלי הוא אבסורד לפי הרמב"ם, אינסוף פוטנציאלי כרוך בהשתנות, לכן לפי משנת הרמב"ם אי אפשר לייחס אותו לא-ל.

_________________

לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה

בית >

פורומים >

דת ואמונה >

עצור כאן חושבים >

רגרסיה ואין סוף במשנתו של הרמבם

מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול

1 2 3 4

סך הכל 4 דפים.

שאלות ותשובות ·תנאי שימוש והצהרת פרטיות ·נגישות ·פרסמו אצלנו

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.