אשה בבהכנ"ס: מקרה מבחן לתופעת החיים בשני עולמות

[דה וינצ'י,

ניסיתי לפשט את דבריו ולא להביע את עמדתי (אבל זה קשה).
אותיות ג-ד קשורות זו בזו - לטענתו שינוי רק אצל הנשים הוא בעייתי כיוון שהוא מונע את ההרמוניה הכרחית לזוגיות (רק צד אחד משתנה והשני נשאר כשהיה...). לכן, הוא מציע שנשים לא ישתנו (או רק ישתנו אבל לאט יותר?), כדי לא ליצור "בלגן" ביחסים בין המינים (שנדמה לי שלדעתו צריכים לא להשתנות).
את שאלותיך הטובות, אני מציעה לך לשאול אותו. עם הדברים שהצלחתי להבין (אני חושבת) בדבריו אני כ"כ לא מסכימה, שבאמת קשה לי לענות לך...



תלמיד,

אני לא חושבת שהוא עוטף דבריו בערפל. אני חושבת שהוא אומר דברים די חד-משמעיים. הבעיה היא שהם רצופים חוסר-לוגיות, אולי באופן מכוון (כי "לוגיקה לא מתאימה עוד בעולמנו הרוחני" או בגלל סיבות אחרות...), נלמדים מהמקורות באופן דרשני למדי (אני האחרונה שיש לה משהו כנגד דרשנות, אבל גם למדרש יש הגיון כשלהו, אפילו הוא פנימי בלבד, וכאן - לא מצאתי כזה). נדמה לי שעל בעייתיות זו בדיוק הצביע צופר מעליך.] 

[תלמיד,

זה לא מה שכתבתי.]

אולי

זה מה שיצא כתוב

"שהם רצופים חוסר-לוגיות, אולי באופן מכוון"

[תלמיד,

מתנצלת על הערפול הבלתי מכוון שלי.
כוונתי הייתה לומר שהכותב אינו מעורפל כלל, ושנדמה לי, שלו עצמו הדברים ברורים להפליא. זה דומה ללמי שמדבר בשפה "מקצועית" הידועה לו ולמכריו הקרובים, אך אני לא אבין ממנה מאומה. מבחינתו הוא מסביר הכל באופן בהיר; מבחינתי - הוא מדבר סינית.
מעבר לחוסר התקשורתיות - שאין מקומה בעיתון, להבנתי - הבעיה העיקרית שלי עם ה"שפה" הספציפית הזו, היא שיש לי תחושה שהיא אינה בנויה על רציונל כלשהו, או על תהליך הגיוני של טיעון והוכחה. תוצאה אפשרית לכך היא, שאיש לא יוכל "ללמוד" ולהבין אותה, אלא אם כן הוא בוחר לשנן. ניסיוני מלמד, שכשמישהו אינו מבין את השפה, הנטייה של דובריה היא לומר לו שאינו "משתדל מספיק", או לחילופין, שמשהו "מהותני" בו אינו מתאים לשפה זו (נניח, בגלל שהוא אישה, חילוני או כל "אחר" אחר).]

כנראה שהדיון ה'פמיניסטי-שוביניסטי' הוא תלוי הנחות. כרוב הדיונים שאני מכיר.
הנחות שובינסטיות הם שהביאו את ברקוביץ' למאמרו. השאלה היא היכן הטעות בהנחותיו. או מה פתאום להניח הנחות אחרות?
הנחותי האישיות כבן תקופתינו הינם הנחות המולידות פמיניזם, השאלה היא איך בוחרים הנחות.

או שמא בוחרים אותם כמו שבוחרים ערכים.
א"כ בסוף מה שנשאר זה רק להלחם על ההנחות. לא ניתן יהיה לשכנע בהם. [לכה"פ לליבוביץ'].