| נשלח ב-14/1/2013 19:51 |
 |
| |
רעיון חדש-ישן: עדרים של בן פקועה
ידוע הדין של 'בן פקועה' = בהמה שנשחטה כדין ונמצא במעיה עובר, מותר העובר באכילה ללא שחיטה. וזה לשון השולחן ערוך יו"ד סימן י"ג סעיף ב: "השוחט את הבהמה ונמצאת כשרה, ומצא בה עובר בן ח' (חודשים. כשלא כלו לו חודשיו אינו נחשב בר קימא. א.הע.) בין חי בין מת, או בן ט' מת, מותר באכילה ואינו טעון שחיטה. ואם מצא בה בן ט' חי, אם הפריס (עמד ברגליו. א.הע.) על גבי קרקע טעון שחיטה (מדרבנן, כמבואר בסוגיה. א.הע.) אבל שאר טרפות אינו אוסר אותו. ואם לא הפריס על גבי קרקע, אינו טעון שחיטה". ושם סעיף ד: "בן ט' חי שנמצא במעי שחוטה כשרה, וגדל ובא על בהמה דעלמא (שאינה 'בת פקועה'. א.הע.) והוליד, אותו הולד אין לו תקנה בשחיטה, ואם בא על בת פקועה כיוצא בו- הרי בנו ובן בנו עד סוף כל הדורות כמוהו, וכולם צריכים שחיטה מדבריהם, ואין הטרפות פוסל בהם". והנה זה עידן ועידנים, עלה הרעיון לגדל ולרבות עדרים של בני פקועה (ע"י שחיטה ראשונית של פרות המעוברות בזכר ונקבה), ע"פ דברי השו"ע הנ"ל. היתרון של מיזם כזה הינו כפול: - במישור הכלכלי: כידוע אחוז גדול של הבהמות מתגלה כטריפה (בד"כ נקב בריאה). בשחיטת בני פקועה נקבל תפוקה של כמעט 100% מן הבהמות הנשחטות (רק 'כמעט', כי עדיין לגבי 5 דברים הפוסלים את השחיטה, דעת רוב הראשונים שזה פוסל גם בשחיטת בן פקועה). מן הסתם גם בספיקות נוכל להקל ע"פ הכלל של 'ספיקא דרבנן לקולא'.
- עוד במישור הכלכלי: כח האדם יורד משמעותית עקב הייתור בעבודת בודקי ריאות. סעיפים 1,2 יובילו בהכרח להורדת המחיר לצרכן באופן דרסטי!
- כשרות: כידוע, רוב רובם של סוגי הטריפות אינן נבדקות כלל. רק הסוגים שנחשבים מיעוט המצוי עוברים בדיקה אחר השחיטה (כמובן שסומכים על רוב לכתחילה שבלכתחילה. אך ברור שאם תעמוד בפנינו הבחירה לקנות 2 חתיכות בשר זהות, ואחת מהן תהיה בדוקה לגמרי, נעדיף אותה- ובפרט שהיא לא יותר יקרה...). ביצירת העדרים המדוברים, נוכל לבדוק את ה'אמהות המייסדות' לפני ולפנים, ולוודא שהבשר כשר למהדרין מן המהדרין מן המהדרין, וממילא כל השושלת שתצא מהם תהיה זהה מבחינת רמת הכשרות. שום בשר בעולם לא יוכל להתחרות ברמת הכשרות של עדרי בן-פקועה אלו.
ניסיתי קצת לחפור בגוגל כדי למצוא מקורות קודמים בנושא זה, ולאכזבתי המקורות דלים. מצאתי מעט מאוד מקורות, בעיקר בפורומים שונים (בין היתר בפורום זה בהודעתו של נתןהעזתי ועוד מקומות), אך חומר עשיר לא היה בנמצא.
מסקרנות אותי בעיקר שתי שאלות:
1- האם עלה הרעיון הזה באופן רציני בעבר, (שזה אומר שהוא נבחן גם במישור המעשי)? 2- האם ישנן סיבות לשלול מיזם שכזה, ואם כן- מהן?
- לגבי השאלה השניה- ישנה טענה אחת, כבדת משקל, והיא- חשש ל'נישואי תערובת'. ע"פ המובא לעיל מהשו"ע סעיף ד'- אם יחדור לעדר זכר שאינו בן פקועה, ויבוא על בת פקועה- הרי שאותו הולד ייאסר עולמית, ואפי' שחיטה לא תעזור לו. במקרה כזה החששות ההלכתיות יהיו חמורות. כמובן שצריך לבדוק אפשרויות טכנולוגיות לסמן כל ולד בן פקועה ברגע שנולד עם איזו פלומבה ייחודית כל שהיא, שיהיה ידוע שהוא מהעדר המיוחס. - טענה אחרת מצאתי באתר הידברות, בשם הרב וואזנר, שכתב בזה הלשון: "אבל הם פטפוטים בעלמא חדא דאיני רואה כהיום חששות בשחיטה יותר מכל הדורות, ושנית דזה רצון הבורא ב''ה שינהוג שחיטה מן התורה ושינהגו בה עפ''י הלכה, וינהגו בה הפרישות מחששי טריפות, וכמבואר סו''פ שמיני להבדיל בין הטמא ובין הטהור, ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל וכמש''כ רש''י שם מתו''כ בין נשחט חציו לבין נשחט רובו בין נולדו סימני טריפה אסורה לבין נולדו סימני טריפה כשרה, והכל בגדר מצוה. סוף דבר ח''ו להרהר על המסורה שלנו שאפשר ואפשר בשטח זה עכ''פ להעמיד דת כפי הנמסר מדור דור. הכ''ד הכו''ח למען קדושת ישראל - מצפה לרחמי ה'. שמואל הלוי וואזנר" בראשית דבריו ניכר שהוא תוהה על הצורך בכך. אך להאמור לעיל, המימד הכלכלי עשוי להצדיק פרוייקט כזה. בהמשך דבריו הוא טוען שרצון הבורא ב"ה ש'ינהוג שחיטה מן התורה וינהגו בה עפ"י ההלכה וכו'. כמובן שבעדרי בן פקועה ניתן לומר בשקט ש'רצון התורה שינהוג בן שחיטה מדרבנן ולא ינהגו בה הפרישות מחששי טריפות'. שהרי אלו ואלו דברי אלהים חיים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2013 21:49 |
|
| |
לפני שנים כשבארופה החלו הדיבורים על איסור השחיטה הכשרה בגלל צער בעלי חיים, -היום כמעט בכל אירופה אסורה השחיטה הכשרה מאותה סיבה-
הוצע לי להיות בארגון כמה משקעים לגדל עדרים של בני פקועה, כאמור הכל לפי הש"ע ולפתור בעיה רצינית לק"ק.
ואז בא הפסק ההלכתי המשונה, שבכלל לא מתחשב בהלכה. כי הוא לא הולך - הוא נסוג. אבל כאמור דברי אלוקים חיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2013 22:00 |
|
| |
האם גם אין ענין לא לקחת אפידרול כדי להדר במצוות בצער תלדי בנים?
הרי שחיטה היא רק מתיר?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2013 23:00 |
|
| |
ובכל זאת מברכים ברכת אשר קדשנו במצוותיו על שחיטה ,
אמנם מצינו תקנות מניעה מצוות בכדי שלא יתבטלו אבל לכאורה גם אם יתבטל בבהמה עדיין יהיה מחוייב בעוף ואולי אף בבהמות שלא מוצאים בהם מציאות של בן פקועה,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 13:54 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | .
ואז בא הפסק ההלכתי המשונה, שבכלל לא מתחשב בהלכה. כי הוא לא הולך - הוא נסוג. אבל כאמור דברי אלוקים חיים. |
|
ניכר שלא הבנת מה כתבתי בסיפא של דברי, אבל עזוב. לא משנה.
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 15/01/2013 13:56:13
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 13:55 |
|
| |
ידעתי שדברי הרב ואזנר יהוו את הפיקטנריה של הודעתי וימשכו אש. אני מבקש בכל אופן ממי שיכול להתייחס לתורף הדברים ולהוסיף בהם ענין. תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 14:13 |
|
| |
| אברהםהעברי כתב: | | .
ואז בא הפסק ההלכתי המשונה, שבכלל לא מתחשב בהלכה. כי הוא לא הולך - הוא נסוג. אבל כאמור דברי אלוקים חיים. ניכר שלא הבנת מה כתבתי בסיפא של דברי, אבל עזוב. לא משנה.
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 15/01/2013 13:56:13 |
|
אברם
אולי תגלה את דעתי מה לא הבנתי? תורה היא ולימוד היא צריכה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 14:31 |
|
| |
צעג,
ככל שאני יודע לכל הדעות שחיטה היא מצווה ולא רק מתיר. אמנם מצווה מותנה, רק למי שרוצה לאכול (כמו ברכת המזון שמוטלת רק על מי שאכל כדי שביעה).
לעצם הרעיון אכן יש בו ממש. אני מבין שכוונתך שישחטו את כולם כדת כדין (שהרי מדרבנן יש חובה לשחוט גם בהמות כאלה), ורק יקלו בבדיקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 14:58 |
|
| |
ר' מיכי
אם ישחטו אותם- שוב אין כל יתרון בכך. כי כאמור השחיטה היא הבעיה היום במדינות אירופה, וזה בהחלט עלול לזלוג לארצות אחרות אמריקה ושכנותיה.
הירוק וצער בעלי חיים זה הטרנד החם היום. או אולי המטרה של הפסק שיהודי התפוצות לא יאכלו בשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 15:47 |
|
| |
| mdabraham כתב: | | ).
לעצם הרעיון אכן יש בו ממש. אני מבין שכוונתך שישחטו את כולם כדת כדין (שהרי מדרבנן יש חובה לשחוט גם בהמות כאלה), ורק יקלו בבדיקות.
|
|
כפי שכתבתי, לא צריך להקל בבדיקות, אלא לא צריך כלל לבדוק טריפות!!! (בדיקת סכין כן צריך לרוב שיטות הראשונים). שכחתי להוסיף, שלרוב שיטות הראשונים, וכך נפסק להלכה, מותר גם לאכול את החלב (ח' צרויה ול' סגולה) ואת גיד הנשה, כך שאנחנו חוסכים גם ניקור.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 16:00 |
|
| |
עיין שו"ת משנה הלכות, חלק יב, סימן ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 20:33 |
|
| |
ירוחם, הוא כותב להדיא שכן ישחטו אותם שהרי יש דין דרבנן לשחוט אותם. המטרה היא רק להקל בבדיקות (כפי שפורט בהודעתו האחרונה).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 21:58 |
|
| |
כונת המשקעים היתה על ולד שעדין לא הפריסה בעצמה, וצריכה אימון להפרסה, וכך היא פטורה מהשחיטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 22:41 |
|
| |
ירוחם, זה לא השקעה לטווח רחוק, שהרי העובר שלא הפריס לא יוכל להזדווג ולהמשיך השושלת. גידול של עדרים והרבייתם, שייך רק באופן שתיארתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 23:37 |
|
| |
אברהם
הפריס שעוד לא יכול לעמוד על פרסתו על רגליו, וכאן נכנסת לתמונה המדע והטיפול של הוטרינרים, המעמידים אותו על רגליו.
לסבר לך את האוזן- פעם ולד שנולד ל8 חודשים , בדרך כלל מת. בן 6 חודשים לא מת בן 7 חודשים היה -אזיבלה- ילד חלשלוש ובן 8 חודשים היה מת.
היום כבר לא. אין הבדל המדע התקדם בן 8 חודשים חי וקים ובועט.
בכל אופן המשקעים התפזו לכל רוח, מדברי האלוקים חיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 00:03 |
|
| |
לא הבנתי איך מדע וטיפולים יכולים לשנות את ההלכה? ברגע שהוא יעמוד על רגליו- עם או בלי עזרת וטרינרים- הוא יתחייב בשחיטה מדרבנן.
|
|
|
|
|
