|
|
| נשלח ב-16/1/2013 17:17 |
|
| |
שנהב, ברור שמי שבא מחברה דתית שבה אסור/לא-רצוי/לא-מקובל ללמוד גיאומטריה והלך ללמוד גיאומטריה יושפע מכך מבחינה דתית או סביר יותר הושפע ממשהו עוד לפני שלמד גיאומטריה ולכן בחר לשבור את הקודים של החברה שבא ממנה. הא גופא קשיא, למה בחברה זו מסתכלים בעין רעה על לימודי גיאומטריה והדומה?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 18:00 |
|
| |
מיכי
למען האמת, זה באמת נראה ביטוי שהוצא מהקשרו.
אבל אולי אפשר בכל זאת למצוא בו משמעות. אפילו משמעות חשובה.
אולי הכוונה לכך שבמדע אנו הולכים אחרי ההוכחות, במיוחד בגיאומטריה שכולה דדוקטיבית (=בודקים אם המסקנות אכן נובעות מן ההנחות ואם אין סתירות) לעומת מערכת ההלכה ומסורת התורה שבעל פה, שבה ככל שמתקרבים לתקופתנו כך מסתמכים יותר על האומר ואין חוששים לקושיות ולמה שאומרים המקורות?
לפי זה, בגיאומטריה הולכים אחרי המדע. בהלכה הולכים אחרי המקור ואין חולקים על המסורת? שצריך לדעת שלא להשתמש בעקרון הריבונות, מה שכיניתי האוטונומיה של המחשבה אצל החזו"א בינו לבין עצמו, שמצוי בגיאומטריה אבל לא בפסק ההלכה, כפי שכתב החזו"א שרק לעצמו הוא מורה היתר ללכת אחרי הבנתו שלו גם נגד גדולי הדורות שלפניו?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 23:10 |
|
| |
מיימוני,
אני לא מבין בכלל את משמעות הביטוי "בגיאומטריה הולכים אחרי ..." (ובודאי לא אחרי המדע. גיאומטריה היא תורה מתמטית, ולא מדע). בגיאומטריה לא עושים שום דבר ולא הולכים אחרי שום דבר, אלא מוכיחים משפטים מתוך הנחות. זה הכל. אין כאן לא תוך ולא חוץ ולא בובקעס.
העובדה שהמתודה הנקוטה בגיאומטריה היא שונה מהמתודה הנקוטה בהלכה או בלימוד תורה נובעת מכך שמדובר בשני תחומים שונים, וכל אחד מתנהל כפי שראוי לנהל אותו. מה זה קשור לתוך וחוץ? וכיצד אתה רואה משהו פסול בגיאומטריה שיש לזרוק אותו? אני באמת לא מבין.
שנהב,
הניסיון גם מראה שמי שלא למד גיאומטריה נכשל בהבנת ההבדל בין נמנעות לוגיות ופיסיקליות. ואצטרף כאן למה שהעיר לך מטפחת, שאם היו מלמדים גיאומטריה בישיבה אף אחד לא היה נכשל. זו מדיניות שבונה (או, נכון יותר: הורסת) את עצמה.
תוקן על ידי mdabraham ב- 16/01/2013 23:12:37
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2013 23:40 |
|
| |
הרב מיכי. הטענות הנ"ל צודקת בעיני, וא"כ אין מקום לייחס שלילי לגאומטריה\מתמטיקה\כימיה ועוד ועוד. אך מה דעתך על הייחס לכל 'חול' נטרלי כ'קליפה', זה נראה כמובן ששנינו לא מקבלים טענה זו, אך חושבני שגם אם נחלוק עליה נוכל לקבלה כעמדה לגיטימית. או שמא אף היא דברים בטלים. אשמח בנימוק. [עי' תגובתי למעלה].
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 01:01 |
|
| |
מיכי
כנראה לא הסברתי עצמי יפה.
מה שכתבת הוא בדיוק מה שמהווה איום. אולי. איני יודע אם זו כוונת התוקפים, אבל זה עדיין יכול להיות נימוק. כמובן לדעתי זה נימוק שגוי.
וזה הדבר: כפי שכתבת בעצמך, גיאומטריה עומדת על הסקת מסקנות מהנחות. הסקה זו היא תהליך שאינו קשור לבודק אלא אמור להיות נכון לגבי כל בדיקה שהיא. זה טבעו של המדע והמתמטיקה מעל לכל, כיון שאין היא כפופה למציאות זו או אחרת אלא נכונה לכל העולמות הלוגיים האפשריים (כך זה לפחות לפי הגישה התמימה של הדיוט כמוני).
ברגע שמתרגלים לכך שלימוד פירושו ניתוח הנחות יסוד כדי להוציא מסקנות, וברגע שמתרגלים לכך שמסקנות שגויות, לא עקביות או לא תקפות (=שאינן נובעות מן ההנחות למרות שאולי הן נכונות) מזוהות ככאלו ונדחות - התהליך של בדיקה לוגית עלול להשפיע על הלומד. הלומד עלול לנסות להחיל אותו גם בתחום לימוד התורה, גם בתחום ההלכה, גם בתחום היחס להכרעות של גדולי הדור שאינן הלכתיות כל עיקר אלא נובעות מ"דעת תורה".
דווקא בגלל שאין "דעת תורה" בגיאומטריה לכן היא עלולה להיות דחויה בעיני מי שמכיר רק את הדרך הזו להגיע לאמת.
יש גם בעיות נוספות שעלולות לצוץ ואחרים הזכירו אותם כמדומה.
יתכן לגלות שדעות חכמים לדורותיהם בנושאים מתמטיים לא היו מדוייקות.
יתכן לגלות שכדי ללמוד מתמטיקה צריך ללמוד מתמטיקה ואי אפשר להבין את הכל מתוך התורה עצמה, אם יש בכלל כזה דבר - לימוד רק של תורה.
זה מה שהתכוונתי לומר.
איני סבור שהסתייגות כזו מייצגת את כל לומדי התורה, גם אלו שלא יזדהו עם הפורום שלנו עדיין עשויים לחשוב שהמסורת מחייבת גם כשהיא מכילה סתירות מפורשות. אבל עדיין יש כאן, בגיאומטריה, דגם של חשיבה עצמאית, אוטונומית, שמהווה איום על מי שמאמין רק בשמרנות וברוח הקודש. כך ייראה לי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 01:29 |
|
| |
ד"ר אברהם, אם אתה רוצה לעקוץ אותי, אין בעיה, אבל אני מבקש ממך לא לשים בפי לצורך כך דברים שלא אמרתי. הוויכוח הוא על נמנעות לוגיות, לא על נמנעות פיסיקליות (גם הרמב"ם מודה שהקב"ה לא כפוף לנמנעות פיסיקליות, כמובן, להבדיל מנמנעות לוגיות).
אני מכיר את העמדה שלך בנושא. זאת לא הפעם הראשונה שאתה מזכיר אותה. כבר כתבתי שאני בפירוש לא מעוניין לדון אתך על זה, באין הסכמה על נקודת המוצא: כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ, כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 06:54 |
|
| |
ש שנהב
הרמב"ם כותב שחשוב שהחכם ידע גם שהנמנע הפיזיקלי לא יכול להיות, וזה ההבדל בין ההולכים אחרי הדמיון להולכים אחרי המציאות. כך במורה נבוכים.
יש ניסים אבל הרמב"ם מתקשה מאד להסבירם לשיטתו.
אמנם, לא חייבים ללכת בזאת אחרי הרמב"ם, ויש לנו את ר' נחמן מברסלב שאינו מכיר בשום מיגבלה, גם לוגית, לרצון ה'.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 08:09 |
|
| |
מיימוני הרשב"א בתשובה, ח"ד סימן רלד, מחלק בין נמנעות לוגיות לנמנעות פזיקליות. אם אתה טוען שלדעת הרמב"ם נמנעות פזיקליות הם כמו אלו הלוגיות, מדוע שלא נאמין בקדמות?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 08:15 |
|
| |
דה וינצ'י, לא הבנתי את שאלתך. אם יש 'חול' נייטרלי אז מה הבעייה? גיאומטריה היא כזו, לא?
מיימוני, אז צריך ללמד זאת בישיבות (או לידן), ולהסביר את מקומה החשוב אך לא בלעדי של הלוגיקה. אבל זריקת ה'קליפה' של הגיאומטריה נראית לי מגוחכת (מעבר לזה שזו לא קליפה של הגיאומטריה אלא לכל היותר של טעויות סביב לימודה). אגב, היכן הרמב"ם כותב שנמנעת פיסיקלית גם היא לא בכוחו של הקב"ה? אני לא מכיר מקור כזה. אשמח אם תאיר (או: תחשיך) את עיניי בזה. אני מכיר פרשנויות אלגוריות לניסים, אבל לא בגלל טענה מהותית שהקב"ה אינו יכול לפעול נגד חוקי הפיסיקה. לכל היותר הוא לא רוצה לעשות זאת.
שנהב, איני רואה מה שמתי בפיך. אתה לא מבחין בין נמנעות לוגיות לפיסיקליות, שכן אתה אומר שהקב"ה לא כפוף לשתיהן. אני כן מבחין ביניהן. זה לגמרי לגיטימי אם אינך רוצה לדון בזה. גם אני לא (אני לא רואה כיצד בכלל אפשר לדון על הלוגיקה. באלו כלים אפשר לעשות זאת? המושג 'נקודת מוצא' גם הוא שאוב מלוגיקה, ולכן אתה עושה כאן שוב טעות כשאתה מיישם אותו לגבי הטענה (?) שהקב"ה אינו כפוף לנמנעות לוגיות). אבל בכל אופן אינך יכול להכחיש שעל כך המחלוקת בינינו. או שמא היעדרו של חוק הסתירה משפיע גם על הויכוח הזה?!... בכל אופן, מה שכתבתי הוא שלדעתי זה מצביע על חוסר הבנה שאופייני לאלו שלא לומדים גיאומטריה (אולי לא אתה, אם כן למדת. אז אצלך זו טעות שנובעת ממקום אחר. הרי איני מכיר אותך). לא היתה כאן שום ציניות ושום עקיצה, אלא תיאור המצב כפי שאני רואה אותו. הטעות שלך מאפיינת רבים שלא למדו גיאומטריה, שכן קשה להם לתפוס את ההבדל בין נמנעות לוגיות לפיסיקליות. פגשתי רבים מאד כאלה (ביניהם סטודנטים חרדים שלמדו אצלי וניסיתי להבהיר להם את ההבדל, במקרים רבים ללא הרבה הצלחה).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 08:27 |
|
| |
מיכי
היכן הגבול בין נמנעות פיזיקליות ללוגיות? האם האם זה קשור לטבע האפשר שהרמב"ם מדבר עליו?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 17/01/2013 08:30:22
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 08:51 |
|
| |
הבעיה תהיה לככשנניח שכל חול נטרלי הוא 'טרף', או בנוסח הפוך רק מה שקודש 'כשר'. ראה הודעותי למעלה. וכל הסיפור של נמנעות לוגיות מול נמנעות פיסיקליות לא כ"כ הבנתי מה צריך ללמוד גיאומטריה בשבילו, מספיקים חמש דקות או פחות של יישוב הדעת ומבינים זאת מיד, מה הבעיה הגדולה שאתה מתפלמסים סביבה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 09:56 |
|
| |
דה וינצ'י, גם אני לא מבין מה הבעייה. אבל מתברר שהיא ישנה (ולא רק כאן, כפי שכתבתי). בעל, אין לי הגדרה מעבר לזה שמדובר בהבדל בין לוגיקה לפיסיקה. איני זוכר מה הרמב"ם אומר, היכן, ומה המשמעות. אם תביא מקור או קטע ניתן יהיה לחשוב האם לזה כוונתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 13:13 |
|
| |
" אולי לגיאומטריה עצמה אין משמעות מבחינה דתית, אבל לבחירה ללמוד גיאומטריה יש משמעות מבחינה דתית. הניסיון גם הראה שמי שהלך ללמוד גיאומטריה, הושפע מכך מבחינה דתית."
איזה טעם יש לדת אם כל רוח גיאומטרית מצויה עלולה להפיל אותה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 13:18 |
|
| |
אפרים יפה שאלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 13:48 |
|
| |
בעל. יפה ציינת.
|
|
|
|
|