|
|
| נשלח ב-17/1/2013 18:04 |
 |
| |
בהלכה, לאחר שנפסקה הלכה חד משמעית באופן מסוים.
באגדה (במובן הרחב, הזווינאי), לאחר שההשקפה בנושא מסויים התחדדה ונתבהרה, כמו הדוגמא שציינתי.
ואין דברנו זה החלטי, ואני מסכים שיש כאן הרבה מקום לדיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 21:24 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2013 23:14 |
|
| |
על המובאות בפתח אשכול זה נאמר: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. עיין ספר "אבן שלמה" לגר"א, פרק ח; והקדמת הרב יעקב משה, נכד הגר"א, לספר "איל משולש".
תוקן על ידי מ80 ב- 17/01/2013 23:16:37
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2013 10:59 |
|
| |
שנהב
יפה ציפורנן של אחרונים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2013 13:04 |
|
| |
לעניין הכרעה, יפה כוחם של אחרונים. "הלכה כבתראי".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2013 13:26 |
|
| |
אם לבתראי היתה אפשרות להכריע בין קמאי, גם אנחנו בתראי.
וזו לא ליצנות, עיין בהקדמת דרכי משה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2013 15:49 |
|
| |
| דה_וינצי2 כתב: |  | הבעיה תהיה לככשנניח שכל חול נטרלי הוא 'טרף', או בנוסח הפוך רק מה שקודש 'כשר'. ראה הודעותי למעלה.
וכל הסיפור של נמנעות לוגיות מול נמנעות פיסיקליות לא כ"כ הבנתי מה צריך ללמוד גיאומטריה בשבילו, מספיקים חמש דקות או פחות של יישוב הדעת ומבינים זאת מיד, מה הבעיה הגדולה שאתה מתפלמסים סביבה? |
|
לשאלה שלך כבר ענו חז"ל תשובה - דרך ארץ קדמה לתורה. קודם צריך להיות בני אדם שהבורא יצר ליישב את העולם ומתוך גישה זו לבוא לתורה. דהיינו שכל דבר שהוא ניטרלי הוא כשר ולהפך הוא חלק מהמחוייבות שלנו כיהודים בעולם.
ולשאלך מדוע הובאה המודעה, פשוט מדובר בבורים גמורים, שאצלהם בורות היא כח (בעיקר בורות של אחרים), והם עסוקים כל הזמן בהפחדות מפני התבוננות על העולם שהקב"ה ברא (כמו שאמרו, למה נקרא שמם חרדים, כי הם לוקים בחולי החרדה).
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2013 19:22 |
|
| |
קודם כל, זה לא ממש נקרא נייטרלי. זה בפירוש נקרא שאתה נותן הכשר דתי לענייני החול (והרי אין חולק שהתורה מכשירה אי-אלו ענייני חול). על כך כתבתי למעלה, שאין השקפת עולם (להבדיל מאורח חיים) דתית שמאפשרת משהו נייטלי לגמרי, שנמצא בעולם נפרד מחוץ לעולם הדתי.
לעצם דבריך - לא חידשת הרבה, אלא שהגישה שלך היא כמובן גישה די מודרנית. את ההשקפה הקלאסית תמצא בשו"ע או"ח סי' רלא.
לסיום, כיוון שבורות איננה כוח - לא נכון לומר "אצלהם" אלא "אצלם".
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2013 19:42 |
|
| |
שנהב
זה יפה שהשפה העברית התקנית חשובה לך, להעלות על נס את הבורות בשאר התחומים כדבר לגיטימי - זו אכן בעיה..
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2013 23:08 |
|
| |
מצוי תחת ידי ספר 'מעשה חושב' על פעולות החשבון של הרלב'ג. מלבדו כתב 'חוכמת התשבורת' על טריגונומטריה, כתב פרוש על אאוקלידס, והחלק החמישי של 'מלחמות ה' מוקדש לאסטרונומיה. כל זה היה לפני כמעט 700 שנים. אני לומד מדוגמה זו ואחרות שהיו רבים בציבור היהודי ששילבו בין למודי הקודש וחכמות חיצוניות והם 'נשארו בחיים'.
חכמות חיצוניות בכלל, לא רק מתמטיקה ומדעי הטבע, אלא גם ספרות פילוסופיה והיסטוריה, מדעי המדינה והחברה, כלכלה ומשפטים וכיוצא באלה, כולן בגדר הכרח גמור לאדם ולחברה. כמובן, כל אחד בוחר לו את התחום המעניין אותו. אבל הפסילה הגורפת של כולם כאחד מעידה על תקלה פנימית חמורה ומשבר חריף. לשום חברה אין אפשרות קיום אם היא מתרכזת כל כולה בעניין אחד בלבד. נו, תארו לכם שכל בני העם היהודי היו יושבים ולומדים תורת קוונטים עיונית מבקר עד ערב ושום דבר אחר אסור. גם זה היה נלעג ונפסד לגמרי. מי שיזכה בחיי עולם הבא יוכל לשבת וללמוד תורה 24/7, אבל כאן, בארץ החיים אי אפשר הדבר. סופו של עניין שהוא יתפוצץ לאותם 'מחנכים' בפרצופם וימיט עליהם כיליון כי הם מוכרים כזב לתלמידיהם, מוליכים אותם כעדר ומונעים מהם לחשוב.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2013 23:24 |
|
| |
אולי מערכת החינוך החרדית ששוללת את אוקילדס וכדו' [לעצרי הרב!!!] בונה על זה שגם ככה יתקיימו כלל תחומי הלימוד גם בלעדיהם?
לא כ"כ הבנתי את טענך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 01:20 |
|
| |
למה הרבה חרדים, אחרי שכבר מילאו כרסם בש"ס ופוסקים, לא חפצים ללמוד חכמות חיצוניות כדרכם של חלק מחכמי ישראל בדורות ראשונים ואחרונים? זו שאלה טובה. שמא חוששים מחילון או מהתבוללות. תופעת הדתלשיות מלמדת שלשמרנות יש גם יתרונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 14:54 |
|
| |
ישנה שאלה כללית שמטרידה אותי הקשורה בקשר אמיץ לדיון כאן בעיקר בתחילתו. אולי אי מי יוכל לענות עליה.
לכאורה לא אמור להיות קשר בין פתיחות בדעת, לבין דקדוק הלכה. כמובן למי שמאמין בתורה. היינו- שגם אם אחליט שצריך וכדאי ללמוד ולדעת גאומטריה וכיו"ב [וכך אכן אני מחליט כעת], עדיין לא אמורה להתרופף שמירת ההלכה.
מדוע המציאות היא לא כך?
זו שאלה סוציאלית\אנתרופולוגית או אפילו תיאולוגית.
לומר כמו שטענו למעלה שזה מתחיל הפוך, מכיון שישנה פריצת חומות וגבולות היא זו שמביאה לידי ירידה בשמירת תומ"צ. זה אולי נכון אבל לדעתי לא מספק.
לשם המחשה. ידועים דברי הרמב"ן בכתב הגנתו על הרמב"ם שציין שלמרות פתיחותו של הרמב"ם מבחינת הדעת, בכ"א לא הקל בהרבה הלכות.
וכאן הבן שואל מה הקשר? למה הרמב"ן צריך להדגיש את זה? [כמובן ששם זו פחות שאלה בגלל שהרמב"ם עסק גם במדעי הרוח ולכן ישנו איזה 'דררא'].
אני ינסה לנסח שאלה קצת יותר רגישה, לאחר הקדמה פשוטה שהמגזר שאני הולך לדבר עליו הוא מגזר מוערך מאוד בעיני מהרבה בחינות.
הציבור הדת"ל חלוקים מהציבור החרדי בקבלתם את הפתיחות, שכנראה זה גם מה שאפשר להם את קבלת הציונות הכללית [לקדשה, ולהופכה לחלק מה'מצע' הדתי שלה].
למה א"כ יותר יהיה לי קל למצוא דת"ל שמיקל בהכלה [החל באכילה לפני התפילה וכלה בנישוק חמותו] גם אם יש תוקף הלכתי לקולות הספציפיות, מה הקשר בין יחס חיובי לגאומטריה, לבין יחס חיובי לקולות בהלכה. [נא לשים לב שלא הכללתי, רק טענתי שיותר יהיה לי קל למצוא כזה אדם].
רק כדי להבהיר פעם נוספת. חלק מהקולות הנהוגות בציבור זה נמצאו לאחר העיון בהלכה כנכונות, [כגון גילוי ראש בבית וכיו"ב] ואני גם משתמש בחלקם. אין בדברי שום ביקורת. אלא באמת שאלה. מהי סיבת הקורלציה בין שני העולמות שלא נמצא שום קשר לוגי מובחן בינהם.
אותה שאלה יש לשאול גם הפוך. למה הציבור החרדי שחרד מהשכלה כללית, לצערי, נמצא כמחמיר בעולם ההלכה, עד כדי שהרב עובדיה, הגרש"ז אויירבעך וכדו' צריכים 'לתקן' את פסקיהם בבחינת 'קולא שאין הציבור יכול לעמוד בה'.
אולי לכשימצא הקשר בין הדברים תתבר לנו עומק כוונת הקופרייטר התורן העומד לשירות מפלגת יהדות התורה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 15:10 |
|
| |
שלוש סיבות שאני רואה:
א. מי שמתמקד רק בתחום התורני מייחס לו חשיבות בלעדית. ממילא הוא נוטה לשמור עליו ביתר קפדנות.
ב. מי שמכיר תחומים אחרים רואה שהמערכת אינה כה סגורה ומוחלטת כפי שהיא נראית מבפנים. ממילא מחוייבותו מתרופפת.
ג. מי שמודע למכניזמים של התפתחות ההלכה ומבין שיש לזה קונטכסט, יכול להגיע למסקנה שפרטי ההלכות אינם באמת מחייבים (כי הם 'הומצאו' במהלך הדורות, או כי הם תלויים בדעת בני אדם כאלה או אחרים). בפרט גיאומטריה מלמדת אותנו את התפקיד החשוב של הנחות יסוד בכל טיעון ובכל מסקנה. בודאי מי שמודע לצורות הפרשנות והיחסיות שבה, ומי שמודע לכך שניתן לפרש כל דבר בצורות רבות (יש מטפורות ומשלים, ואגדות שאינן כפשוטן וכדומה).
אסיים בהערה כללית: מה שהחרדי מן השורה יכנה 'הקפדה בהלכה' יכול להתפרש כאי הקפדה (או כי ההלכה שעליה הוא מקפיד היא לא ההלכה הנכונה, או כי יש אלמנטים שהוא ממש לא מקפיד עליהם, כמו לה"ר, כבוד לדעות אחרות וכבוד ת"ח, מעורבות עם הציבור והכרת טובה ונשיאה בעול עמו, חינוך למלאכה ופרנסה, פיתוח השקפת עולם ואמונה ברמה סבירה, הקפדה מטופשת על לבוש, התעללות בחברים שחושבים או נוהגים אחרת, או שאין להם כסף להשתדך ועוד ועוד).
בשיח הפנים חרדי כל זה לא חשוב, וגם בלי זה אנחנו 'מקפידים על ההלכה', אבל ההגדרה הזאת אינה בהכרח מוסכמת. אחת האומנויות החרדיות המובהקות היא להציג את קרני הדילמה בלי לשים לב שעושים שימוש בקריטריונים שהם עצמם חרדיים ("כמה גדוילים יש להם?", "כמה מתחלנים בחינוך ההוא?" וכדומה).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 15:22 |
|
| |
הרב מיכי.
תחילתה של תגובתך החכימה אותי. אולי זו כוונת מיימוני איפשהו למעלה??? [מה שנראה ששלשתינו לא נוהגים ומסיקים כך, אך לפחות הבנו את הצד השני].
סופה של תגובתך איכזבה אותי. ציפיתי שהדיון לא 'יחרוג' לשם. זה לא תורם לנושא הנידון כאן. מסיבה זו חששתי בהנגדתי בין הציבורים. אבל מה לעשות שמהרמב"ן והרמב"ם לא הצלחתי לשאוב דוגמא חדה.
במחשבה שניה. אולי אתה בא להסביר למה צריך להכריע כמו שאנחנו מכריעים, ואין כוונתך לדון ב'מי יותר טוב'?
אם כן, נמשיך לדון באפיק זה. אם לא, נחכה לאשכול חדש שעוסק בענין. או שנמצא אשכול ישן שכבר עסק בענין.
או שמא עדיין לא למדתי את כללי המשחק כאן.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 20/01/2013 15:23:13
|
|
|
|
|
