| נשלח ב-20/1/2013 15:39 |
 |
| |
דה וינצ'י,
איני מה רואה מה כאן חורג מהדיון. דומני שתיארתי אל נכון את המונח 'הקפדה על ההלכה' שאתה השתמשת בו כאן כנושא לדיון, וטענתי שיש כאן שימוש מובלע בקריטריון מוטה, ושזה מאד טיפוסי לדיונים כאלה. זו נקודה מתודולוגית מאד חשובה.
לשון אחר, עד שאתה שואל מדוע יש יותר הקפדה בעולם החרדי, שאל האם אכן יש שם יותר הקפדה.
נכון שכשאני מונה את כמה מהדברים שלא נכנסים להקפדה הזאת, זה נראה קצת שלילי, אבל אלו העובדות כהווייתן למיטב שיפוטי. האם ציפית שלמען האיזון הקדוש או שלימות הדיון אעלים עובדות?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 15:48 |
|
| |
אולי מתוך הדברים נעמוד על המשא ומתן ביננו.
בכוונתי בשאלה שהצגתי על הייחס בין שמירת ההלכה לפתיחות רעיונית, לא הייתה כוונתי על שמירת ההלכה האמיתית. כוונתי הייתה על התחושה, או על החויה של החרדי כמדקדק בהלכה, גם אם זה אכן לא כך כמו שהיטבת לציין. אבל התחושה של החרדי הקלאסי שהוא מלגיון 'משמר ההלכה'.
למיטב הכרתי תחושת שליחות זו לא נמצאת אצל אותו אדם שאמצא אותו מיקל באופן שיטתי, כמו שציינתי למעלה.
תמהתי למה.
ענית לי כהלכה.
והמשכת לדיונים הלכתיים האם אכן שומרים על ההלכה בציבור החרדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 16:06 |
|
| |
נער הייתי וגם זקנתי ולא הבנתי מה ההתנגדות הגדולה של הרבנים שהצעירים ילמדו לימודי ליבה? החשש שיצאו לתרבות רעה? האם הם לא מאמינים ולא שלמים את מה שהם מלמדים? או איך שהם מלמדים? הפחדים האלה מעידים כאלף עדים על חוסר האמונה שלהם, בדרך הלימוד ובאמונה.
רש"י דברים פרק א
משל לאדם שאומר לחבירו מכור לי חמורך זה, אמר לו הן. נותנו אתה לי לנסיון, אמר לו הן. בהרים וגבעות, אמר לו הן. כיון שראה שאין מעכבו כלום, אמר הלוקח בלבו, בטוח הוא זה שלא אמצא בו מום. מיד אמר לו טול מעותיך ואיני מנסהו. מעתה אף אני הודיתי לדבריכם, שמא תחזרו בכם כשתראו שאיני מעכב, ואתם לא חזרתם בכם:
לאור זה כנראה אף אדם נורמלי לא ירצה לקנות אצלם, לא אמונה ולא שיטות לימוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 16:20 |
|
| |
כי יש בליבה לימודי תנ"ך.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 20/01/2013 16:19:43
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 19:32 |
|
| |
דה וינצי
בחברה שבו הקפדה על הלכות היא הבמה היחידה שניתן להתגדר בה, בוודאי שכל ההתחרות החברתית וההתקדמות האישית תתקיים סביבה ובתוכה. ברגע שיש עוד דברים שניתן להתגדר בהם, יש כאלה שפונים לשם.
תוקן על ידי יהיאור ב- 20/01/2013 19:32:46
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2013 20:50 |
|
| |
דה וינצ'י,
אם כך אין לנו שום ויכוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 04:02 |
|
| |
תוקן על ידי מ80 ב- 21/01/2013 04:06:23
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 07:03 |
|
| |
אולי גם וגם?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 07:10 |
|
| |
סיבה משמעותית שנמטה היא ה עובדה שקיימת תנועה לכוון אמונה בתורה כנגד המדע
(ולא רק בשאלות ה"גדולות" אלא גם באמונות טפלות וכדו') ואוקלידס, נתפס כחלק מהמדע
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 09:59 |
|
| |
ואלו דברי הרב אליקים שלזינגר שליטא לונדון על אחיינו הרהג יעקב בלוי זצל לפי נוסח המראיין,,
בלומדו בחדר ידעו הכול שזה הקטן גדול יהיה ,בשיעור היומי שלנו אחר הצהריים ראיתי לפניי כישרונות גאוניים ונדירים,ולבד מגאונותו בלימוד התורה היו לו כישרונות בחשבון במתמטיקה ובענייני העולם ובכולם השתמש ללימוד התורה,בזכות זאת זכה לחבר עשרות חיבורים במקצועות הסבוכים ביותר בהלכה דוגמת דיני ריבית וכיוצא בהם,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 15:23 |
|
| |
הסבר נוסף לפירסומת המובאת בתחילת האשכול היא שהאנושות כולה חושבת בסיסמאות, ובפרט הציבור החרדי [שאפשר לומר שהוא נשאר מודרניסטי-אידאולוגי, וטרם הגיע לתקופה ה'פוסט' מלבד נצנים בודדים שניתן לראותם גם כאן בפורום].
כשחושבים בסיסמאות לא תמיד שמים לב למה שעומד מאחוריהם. לא המנפיקים ולא אלו שעומדים מאחורי ההנפקה.
מה שמעורר אותי לחשוב מדוע החוק מתיר בכלל פרסומת למפלגות. שועדת הבחירות תציג רשימה קולחת של כל המפלגות והמצע הבסיסי ביחד עם הטופס לבוחר. וכל הפרסומת תהיה רק ללכת להצביע ותו לא. כך ישנו סיכוי שאכן אדם יבחר לא מכח הסיסמאות אלא מכח מה שעומד מאחורי הסיסמאות?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2013 00:45 |
|
| |
[quote]אולי גם וגם?[/quote]
תכנית לימוד צריכה להיות מכוונת מתוך הבחנה בין עיקר לטפל. אחרת, התוצאות נוטות לגמגום.
דוגמאות למוסדות בהם למדו לימודי קודש ולימודי חול:
א. בישיבת רבי עזריאל הילדסהיימר ניסו ליישם "תורה עם דרך ארץ". בנוסף ללימודי קודש למדו מתמטיקה, שפות זרות, ודקדוק לשון עברי. הוספת לימודי חול צימצמה את הזמן שהוקדש ללימודי גמרא.
ב. בישיבת לידה של הרב ריינס למדו גפ"ת (גמרא, פירוש רש"י ותוספות), ראשונים ואחרונים, בדרך ההגיון הישר ומתוך מגמה של פסיקה. מלבד גמרא למדו גם תנ"ך, לשון עברית, ותולדות ישראל.
ג. במושבות של העליה הראשונה המתיישבים רצו להכשיר את ילדיהם לחיי המעשה בנוסף ללימודי קודש. בבתי ספר למדו הן משנה או גמרא, והלכה והן חשבון, לשון עברית, תנ"ך, חינוך לעבודת האדמה ולבריאות הגוף, וקצת לימודי היסטוריה וספרות ארץ-ישראלית, גיאוגרפיה ותולדות הטבע. אלא שרוב המורים היו משכילים וסברו שלימודי תורה שבעל-פה אינם מענינם של בתי ספר. העליות השניה והשלישית היו ברובן חילוניות, ובתכנית הלימודים לימודי התורה שבעל-פה צומצמו והוראת התנ"ך תפסה מקום מרכזי. אחרי קום המדינה, ככל שהתרבות האמריקאית השפיעה יותר על החברה הישראלית, כן בבתי הספר החילוניים לימודי מתמטיקה ואנגלית הלכו ונהיו חשובים יותר על חשבון לימודי תנ"ך ועברית.
ד. בקיבוץ הדתי בעשרים השנים הראשונות אחרי קום המדינה, תכנית הלימודים היתה: 30 אחוז ללימודי תנ"ך, תורה שבעל-פה ומחשבת ישראל, 30 אחוז ללימודים הומניסטים: היסטוריה, ספרות ולשון, גיאוגרפיה, אזרחות ואנגלית, 30 אחוז למדעי הטבע: ביולוגיה, כימיה, פיסיקה, חקלאות ומתמטיקה, ו-10 אחוז להתעמלות, אמנות וגדנ"ע. בפועל מערכת החינוך של הקיבוץ הדתי לא הוציאה מתוכה תלמידי חכמים גדולים וגם הזיקה לתורה ומצוות של בוגריה היתה בינונית.
מהדוגמאות שהבאתי למדים שאם תכנית הלימודים איננה בנויה מתוך תכלית ברורה ושורשית, אלא נקבעת באופן אקלקטי או בהתאם להעדפותיהם המשתנות של מורים/פוליטיקאים או רק לפי הצרכים של חיי השעה, ממילא רמת הלימודים הולכת ומידרדרת או מתקבעת בבינוניות רדודה, כי במקום בו אין חזון יש חיקוי, שהחזון צומח רק מתוך המשכיות וזיקה אמתית למסורת.
תוקן על ידי מ80 ב- 22/01/2013 01:09:18
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2013 07:27 |
|
| |
מ
יש לך דוגמא לתוכנית שכן הצליחה?
האם תלמודי התורה לגווניהם השונים שהתרבו בשלושים השנים האחרונות כן הצליחו? אשמח לקבל סטטיסטיקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2013 08:55 |
|
| |
מהי הצלחה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2013 09:02 |
|
| |
תלמיד
לדוגמא, מספר תלמידי חכמים, רבנים ןמגידי שיעור שיצאו מהמוסד, או לחילופין מספר המג"דים.
אחוז שומרי שבת
אחוז בעלי מלאכה המפרנסת ומכבדת את בעליה.
|
|
|
|
|
