"פעם חיפשו בת של רב; היום, אם המועמדת לשידוך לא מתכנתת - היא נפסלת"
בוועידת ההיי-טק למגזר החרדי ישבו בנפרד נשים וגברים ■ באחד המושבים הוצגו אפשרויות המימון ליזמים חרדים ■ עם זאת, נראה כי הדרך לשילוב חרדים בהיי-טק עדיין ארוכה: על פי נתוני מכון לב, שכרם נמוך משמעותית מאלה של היי-טקיסטים החילונים
ועידת ההיי-טק למגזר החרדי שנערכה אתמול בירושלים היתה אירוע יוצא דופן, הן לקהילה החרדית והן לאנשי תעשיית ההיי-טק שהגיעו. כך, באזור הרישום לאירוע שאלו שתי נשים חרדיות: "יש כאן תור לנשים ותור לגברים?"; בהמשך, באולם שבו נערך האירוע, הנשים והגברים התיישבו באזורים שונים ומופרדים זה מזה בלי הכוונה מיוחדת.
מעבר לכך, בניגוד לכנסי היי-טק - החילונים היו המיעוט בקהל. על אף שיותר נשים חרדיות עוסקות במקצועות טכנולוגיים, היה רוב גברי באולם. גם חיילים חרדים הגיעו לשמוע על אפשרות ליזמות טכנולוגית חרדית.
היה גם מי שסיפר כי ערכן של מתכנתות חרדיות עלה בשוק השידוכים. "אמא שלי מחפשת לאח שלי שידוך. אם מישהי לא מתכנתת היא פוסלת אותה. פעם חיפשו בת של רב, היום מבינים שבהיי-טק יש כושר השתכרות עצמאי משמעותי", סיפרה אחת היזמות בהפסקת בראנץ', שבה הוגש כמובן כיבוד גלאט כשר.
דוברים מחברות כמו אינטל או קרן ההון סיכון JVP, שארגנה וארחה את האירוע ברובע המדיה שלה בירושלים, הציגו הקדמות והסברים על החברות אותם הם מייצגים - נאום שלא היה נשמע בכנסים "רגילים". באחד המושבים הוצגו אפשרויות המימון לסטארט-אפים ולרישום פטנטים - הכל ברמה מאוד מעשית, כדי לתת כלים ליזמים החרדים להצטרף לעשייה החדשנית בישראל. בין הדוברים הבולטים במושב זה היה איש ההון סיכון והרב פרופ' שלמה קאליש.
שלמה פארי, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת NDS שנרכשה על ידי סיסקו ומעסיקה כ-100 עובדים חרדים, היה הדובר הראשון שזכה למחיאות כפיים אותנטיות. "אצלנו הבחורות מסתובבות בלבוש שונה ממה שהיו לובשות בחורות בתל אביב או במרכז", סיפר
ממצאי סקר שכר שנערך לקראת האירוע על ידי מכון לב, מכון אקדמי המכשיר חרדים במקצועות פיננסיים וטכנולוגיים, שופך אור על יכולת ההשתכרות של חרדים שהקדימו להשתלב במקצועות ההיי-טק. השכר הממוצע שמשתכרים בוגרים חרדים נמוך משמעותית בהשוואה לשכר המקובל בהיי-טק, שלפי נתוני הלמ"ס הוא כ-16 אלף שקל. כמעט מחצית מהבוגרים (48%) משתכרים פחות מ-8,000 שקל בחודש - נמוך מהשכר הממוצע במשק. 24% משתכרים עד 12 אלף שקל בחודש ו-28% מגיעים לשכר של עד 15 אלף שקל בחודש. כך, שהדרך עד לסגירת הפער מול העובדים שאינם חרדים עוד ארוכה.
שילוב חרדים בהיי-טק ובכלל במעגל העבודה הוא מטרה חשובה למשק, לכלכלה ולחברה הישראלית. עם זאת, לפני השגת יעד זה ישנם מספר אתגרים עליהם נדרשים החרדים להתגבר: השכלה רלבנטית, החל ממקצועות הליבה בבתי ספר; רשת קשרים ענפה שנוצרת בין היתר בשירות צבאי; דיעות קדומות והקושי של מעסיקים ועובדים לקבל עובדים שמקיימים אורח חיים שונה ודורשים התאמות מיוחדות בתחום המזון או אפילו ישיבה משותפת של גברים ונשים.
"אנחנו לא מכירים את בוגרי 8200, את בוגרי הטכניון, או הרבה אנשי עסקים. הם לא מסתובבים בבתי כנסת שלנו", אמרה נילי דוידוביץ', מייסדת חברת דעת (רילקומרס). עם זאת ניכר היה כי גם בקרב היזמים החרדים המודל להצלחה דומה - והדוברים ציינו גיבורי תרבות כמו סטיב ג'ובס. ההבדל הוא התהליך, הדרך להצלחה.
בכנס ניתן היה לשמוע אמירות זרות לאוזניים חילוניות. "הרבה שואלים אותי מה הסוד להצלחה - קודם כל סייעתא דשמיא. הלכתי לבקש ברכות מרבנים. הרבה זה ללכת לפי הלכה. כשיש התלבטות עם משא ומתן או שכר לעובד בשבילי טוב שאפשר לבוא ולשמוע דעת תורה", סיפרה דוידוביץ'. "אין שום הלכה שאנחנו לא צריכים להתפרנס בכבוד".
כיום, בחלק מהמקרים, החרדים נתפשים כעובדים מסוג ב' ומשתכרים שכר נמוך בהשוואה לעובדים אחרים. כפי שנחשף ב-TheMarker בשבוע שעבר, עובדים חרדים שהועסקו על ידי חברת הקבלן קווליטסט הופלו בשכרם. עובדי חברת MNPM מקבוצת מנפאואר, שהועסקו באותו תפקיד כמפעילי מכונות, קיבלו שכר גבוה יותר בשיעור של עד 30%.
הפרשה עוררה הדים רבים והתגובות משקפות את הפערים שעדיין קיימים בחברה בכל הקשור לשילוב חרדים. המעסיקים החילונים באירוע התייחסו לעלויות ההעסקה הנמוכות יחסית של החרדים כיתרון ברמה המשקית. זיו מנדל, מנכ"ל משותף של ג'ון ברייס ומטריקס גלובל המעסיקה כ-900 חרדיות, אמר כי "אנחנו רואים פעילות שמאפשרת לנו להתחרות בהודו, עדיין ניתן להעלות את המשכורות ולתת את היכולות להתפתח ברמת הקריירה".
עם זאת, רחלי גנות, מייסדת, בעלים ומנכ"לית של חברת שירותי הניר-שור לתכנון שבבים רייצ'יפ, מציגה אלטרנטיבה לתעסוקת חרדים בשכר מכובד. החברה, שהיתה שותפה לפיתוח 50 שבבים של חברות כמו נוקיה, סוני ואינטל, מעסיקה קרוב ל-100 מתכנתות חרדיות בבני ברק ובחיפה. לדברי גנות, עובדת עם ותק של כשנה וחצי בחברה משתכרת 13 אלף שקל, ורמת השכר של מתכנתת מנוסה בחברה היא כ-20 אלף שקל.
החרדים שלא רצו להשתתף בחגיגה
למרות האווירה האופטימית של עשייה חדשה וחשיבות הנושא המרכזי שנידון באירוע אתמול, אישים וגופים מרכזיים שמעורבים בשילוב חרדים בתעשיית ההיי-טק הישראלית סרבו לקחת בו חלק והתייחסו אליו כשנוי במחלוקת נוכח התאריך בו התקיים – שבוע לפני הבחירות. שורה מכובדת של פוליטיקאים חרדים וחילונים המתמודדים בבחירות הקרובות הגיעו לאירוע- יואל חסון, אלי ישי, נפתלי בנט, אראל מרגלית והרב שי פירון. בנט למשל ציין כי כלל לא ידע שיש יזמים ויזמות חרדיות. הוועידה עצמה אורגנה על ידי אראל מרגלית, מייסד קרן ההון סיכון JVP, שרשם לזכותו הישגים רבים בקידום היזמות והטכנולוגיה בקהילה בירושלים. בשבוע הבא צפוי מרגלית, מספר 11 ברשימת מפלגת העבודה, להצטרף לכנסת.
"סירבתי להשתתף באירוע כי הוא שבוע אחד לפני הבחירות. אני חושב שהתאריך הזה נבחר בגלל זה וזה תמיד יכול להיות מנוצל על ידי פוליטיקאים בצורה רעה" אמר בשיחה משקיע חרדי. יזם חרדי היה נחרץ יותר בדיעותיו: "כולם חושבים שחשוב לשלב חרדים בתעסוקה ועבודה וחשוב לעזור להם להשתלב. יש הרבה חרדים שרוצים לצאת לעבוד וההנהגה החרדית רוצה שיצאו לעבוד, אבל כשהופכים את זה לנושא פוליטי – החילונים מושכים את החרדים לעבוד והם לא רוצים - זה מעורר אוטומטית הרבה התנגדות בקהילה החרדית. כל הכבוד על הארגון אבל אני מרגיש שלתת לזה גוון פוליטי זו בחירה שגויה שיכולה לגרום הרבה נזק". עוד הוסיף אותו יזם כי "אף אחד מהגופים שפועלים הרבה שנים בתחום לא משתתף בועידה כי לכולם הייתה בעיה עם התאריך של הועידה והגוון הפוליטי. אם היא מתארגנת שבוע לפני הבחירות ע"י אישיות פוליטית (אראל מרגלית) ברור שזו ועידה שהנושא שלה פוליטיקה. אנחנו רוצים לעזור לחברה בישראל ולכלכלה הישראלית לעשות איחוי, חיבור, אינטגרציה, לא להכנס למריבות פוליטיות ורעש פוליטי. יש פחד שהרעש הפוליטי יכול להזיק לנושא במקום להועיל" אמר היזם.
