|
|
| נשלח ב-27/1/2013 20:49 |
 |
| |
בעב שאל מצוה ג' לר"מ היא הציווי שנצטווינו על אהבתו יתעלה, והוא: שנתבונן ונסתכל במצוותיו וציווייו ופעולתיו, כדי שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג - וזוהי האהבה המצווה
הווה אומר אהבת ה' היא בעצם אהבת עצמנו, שאנחנו נתענג. אכן? ראשית חושבני שלא ניתן לצוות על רגשות. זו נקודת מוצא. הר"מ אכן לא פירש אהבה כרגש. חושבני שלדבריו המצווה היא התהליך, ההתבוננות. לר"מ ההתבוננות הנכונה באה רק לאחר שאדם מתחנך ומיישר מידותיו וזו עבודה רבה וקשה עד מאוד. נקודת הסיום היא – ואולי גם המטרה – כדי שנשיגהו, וממילא אז מי שהתחנך בכל דרך החתחתים הנדרשת, מי שמשיג מתענג, אבל לא ההשגה וודאי שלא העונג הם המצווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2013 00:28 |
|
| |
אהבה היא דבר שלא תלוי בזמן או במעשה אלא במשהו שנבנה בפנים בתוך נבכי הלב .ח
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2013 19:06 |
|
| |
משנכנס אדר מרבים בשמחה .
מה קורה אז שלבו של האדם מתמלא שמחה ושוב זה הוא מקרה נוסף לציווי ביום מסויים בלי סיבה לכאורה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2013 15:41 |
|
| |
כשאחד מאחל לחבירו פורים שמח מה כוונתו ?
האם הוא מברך אותו או מצוה עליו או מבקש ממנו שיהיה שמח ?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2013 16:00 |
|
| |
כוונתו שלא ימצא ח"ו איזו חומרה חדשה או איסור מצוץ מהאצבע.
ואם הוא ליטאי שישמח בקריאת המגילה במיוחד שקוראים וכלים מכלים שונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2013 16:25 |
|
| |
ירוחם
להיפך, שימצא חומרה חדשה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2013 00:43 |
|
| |
אומרים שהבריסקערס אוהבים להכניס דיסק און קי למחשב כי אז נרשם - זוהתא ''חומרא'' חדשה .
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2013 01:02 |
|
| |
קצת על עניין האהבה .. ומי שרוצה המשך , להבין בדיוק איך אפשר ובדרך קלה לאהוב אחד את השני ממש יעיין פרק ל"ב תניא (כאן אני מביאה חלק, ובפירוט יותר, לבעלי מוחין בספר דרך מצוותיך מאמר "לא תשנא את אחיך בלבבך")
פרק לב והנה ע"י קיום הדברי' הנ"ל להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקי' חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב א' לכולנה ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקי'. ולכן העושי' גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה. וז"ש הלל הזקן על קיום מצוה זו זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא כו'. כי יסוד ושורש כל התורה הוא להגביה ולהעלו' הנפש על הגוף מעלה מעלה עד עיקרא ושרשא דכל עלמין וגם להמשיך אור א"ס ב"ה בכנסת ישראל כמ"ש לקמן דהיינו במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דוקא ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות דקב"ה לא שריא באתר פגים וכמ"ש ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך וכמ"ש במ"א באריכות:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2013 12:10 |
|
| |
אז מה שנשמע ממך זה שהמעשה הגופני מביא לאהבה הרוחנית ?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2013 13:43 |
|
| |
מיכל
את מואסת בגופך?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 22/02/2013 13:43:51
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2013 21:07 |
|
| |
חג פורים שמח לכל עם ישראל ומי ייתן והשמחה תלוה אותנו כל השנה .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2013 21:08 |
|
| |
אמן
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2013 23:28 |
|
| |
זה ככה , הנקודה פה היא איך אפשר להגיע לאהוב אחד את השני באותה רמה בדיוק שבה אני אוהבת את עצמי.
על כך אומר אדמו"ר הזקן כי מי שעושה את גופו העיקר , ולא מתייחס לנפש , לבפנים , למהות שלנו , אזי לא יכול אכן להגיע לרמה הנ"ל (המתבקשת) , אלא כשנגביה את הרוח על הגוף וכאן פורט זאת למעשה בפועל , ולא רק למילים יפות , התניא הוא בהחלט ספר שימושי לכל יהודי , ולא רק לאהוב את הקריאה והעמקות .
תיכף אעלה את המשך הפרק , ואם יש שאלות ואדע לפרש על פי מה שלימדו אותי , אעשה זאת בשמחה ואהבה.
בעל בעמיו , לשאלתך אדמו"ר הזקן לא היה בעד סיגופי הגוף ותעניות , הוא מסביר בהמשך כיצד עושים זאת .
והגוף שלי רחוק מלהיות מאוס בעיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2013 23:31 |
|
| |
המשך פרק ל"ב בתניא:
ומ"ש בגמ' שמי שרואה בחבירו שחטא מצוה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו. היינו בחבירו בתורה ומצות וכבר קיים בו מצות הוכח תוכיח את עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות ואעפ"כ לא שב מחטאו כמ"ש בס' חרדים אבל מי שאינו חבירו ואינו מקורב אצלו הנה ע"ז אמר הלל הזקן הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. לומר שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראי' בשם בריות בעלמא צריך למשכן בחבלי עבותו' אהבה וכולי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה' והן לא לא הפסיד שכר מצות אהבת ריעים וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעונותיהם שמצוה לשנאותם מצוה לאהבם ג"כ ושתיהן הן אמת שנאה מצד הרע שבהם ואהבה מצד בחי' הטוב הגנוז שבהם שהוא ניצוץ אלקות שבתוכם המחיה נפשם האלקית וגם לעורר רחמים בלבו עליה כי היא בבחי' גלות בתוך הרע מס"א הגובר עליה ברשעי' והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה כנודע ממ"ש ליעקב אשר פדה את אברהם [ולא אמר דה"עה תכלית שנאה שנאתים וגו' אלא על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלהי ישראל כדאיתא בגמרא ר"פ ט"ז דשבת]:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2013 23:43 |
|
| |
על עניין השמחה מהתניא פרק ל"ג:
עוד זאת ישמח בכפליים בשמחת ה' וגודל נחת רוח לפניו ית' באמונה זו דאתכפיא ס"א (סטרא אחרה = צד אחר)ממש ואתהפך חשוכא לנהורא העצה איך נוכל לשמוח היא ע"י שאנחנו עושים אתכפיה לא נכנעים אחרי תאוות והלב בלבד , אלא עוצרים ודרגה יותר מזה הופכים את הרצון הלא טוב למשהו טוב , להפוך את החושך לאור שהוא חשך הקליפות שבע"הז החומרי המחשיכים ומכסים על אורו ית' עד עת קץ כמ"ש קץ שם לחשך [דהיינו קץ הימין שיעביר רוח הטומאה מן הארץ ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וכמ"ש לקמן] ובפרט בארצות עו"ג שאוירם טמא ומלא קליפות וס"א ואין שמחה לפניו ית' כאורה ושמחה ביתרון אור הבא מן החשך דייקא. (אנחנו יודעים את זה , שה' אוהב ביותר מצוות שאנחנו מקיימים דווקא כשקשה לנו ואנחנו ממשיכים , מקיימים ובנוסף בשמחה ) כשקורא משהו משמח , הוא משמח כפליים אם הוא הוציא אותנו ממרירות , ממצב עצוב לגמרי וז"ש ישמח ישראל בעושיו פי' שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' נזכור ולא נשכח רק בזכות זה שאנו בנים של הקב"ה יש לנו ממה לשמוח , הוא בחר בנו!אשר שש ושמח בדירתו בתחתוני' שהם בחי' עשיה גשמיית ממש.בחר בנו , אבל לא בוחר במנוחה שלנו , אלא מצווה אותנו ונותן לנו את התורה המדריכה את היהודי איל לבנות לו ית' דירה פה , בתחתונים , בעולם הגשמי , הנמוך מלא התאוות וכו' וז"ש בעושיו לשון רבים שהוא עו"הז הגשמי המלא קליפות וס"א שנק' רשות הרבים וטורי דפרודא ואתהפכן לנהורא ונעשים רשות היחיד ליחודו ית' באמונה זו:
|
|
|
|
|
|
