| נשלח ב-18/1/2013 00:38 |
 |
| |
מקס.
הפעם זכיתי להבין את דבריך, ואולי גם להסכים.
רק הייתי שמח אם תסביר לי איך לחוקה לא תהיה את אותה הביקורת שיש לך על ההפקרות החוקתית שנחקקת ע"י 120 ילדים. כלשונך.
או בנוסח אחר. איך יוצרים חוקה בעלת תוקף מחייב ולא ע"י אותם 120 ילדים או זקנים?
ואם כבר גובש איזה נוסח בארה"ב למה לא לקחתו משם?
כנראה שהחשש הוא שמה שרוצים שם [בארה"ב] לא רוצים כאן [בישראל], א"כ מדוע שמה שרוצים היום יהיה תקף למחר?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2013 00:43 |
|
| |
ייתכן,
כפי שכתב קאנט עצמו, זהו אלוקים. אבל בל נסיט את האשכול הזה. זו היתה רק הערה צדדית בקשר לאחד השיקולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2013 00:44 |
|
| |
ע
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2013 01:28 |
|
| |
| דה_וינצי2 כתב: |  | מקס.
הפעם זכיתי להבין את דבריך, ואולי גם להסכים.
רק הייתי שמח אם תסביר לי איך לחוקה לא תהיה את אותה הביקורת שיש לך על ההפקרות החוקתית שנחקקת ע"י 120 ילדים. כלשונך.
או בנוסח אחר. איך יוצרים חוקה בעלת תוקף מחייב ולא ע"י אותם 120 ילדים או זקנים?
ואם כבר גובש איזה נוסח בארה"ב למה לא לקחתו משם?
כנראה שהחשש הוא שמה שרוצים שם [בארה"ב] לא רוצים כאן [בישראל], א"כ מדוע שמה שרוצים היום יהיה תקף למחר? |
|
קודם כל בוחרים שבעים זקנים\שופטים על ידי הציבור (זכות הבחירה והזכות להיבחר רק מגיל ארבעים)
אחר כך מכניסים אותם כמו את בית שמאי ובית הלל למקום סגור עד שייצאו עם חוקה,
אחר כך יהיה עוד הרבה לשחק במשחק הדמוקרטי, שם יכולים הנערים לשחק כמה שהם רוצים, וכמובן לא על חשבון הפרט וחירותו שזה ישמר מהחוקה,
אבל היום שאין חוקה, לשם הדוגמא,
אז מישבים דורות שלמים בעזה, ולמוחרת מגרשים אותם,
נותנים קיצבת ילדים, ואחרי שהמשפחות כבר הולידו אותם אז מקצצים את הקיצבה,
מוכרים את רוב המשאבים של ארצינו לידים פרטיות, וכו' וכו'
מדינות כלכלית חברתית נמצא בידי נערי האוצר, (מזכיר את נערי שלמה המלך עם המיסים שגרמו לקרע מכלות דוד ולגלות עשרת השבטים ואחר כך לגלות יהודה,)
חברה בלי חוקה אין לה קיום,
המלחמת אחים כבר היה בפתח בגירוש יהודי עזה,
יבוא עוד היזדמנויות, כי זה חוק טבע, שאין חוקה החברה מתפוררת, (לא לחינם האומה היהודית מתבוללת כל הדורות,)
לא לחינם השופטת ביניש מפחדת שעוד יהרגו שופטים בארצינו, (משום מה היא מזכירה זאת בכל היזדמנות בזמן האחרון)
אי נתינת דיור חינם לכל נולד, כלומר גזלת האדמות שנהוג בכל תרבות המערב, תביא למהפיכות חברתיות בכל שני דורות = שבעים שנה,
אי ביטול הכסף כל כמה שנים הם גם חלק של אובדן האומות או מהפיכות חברתיות בכל כמה דורות,
בעניין זה החוקה האמרקאית לא מספיק כלל וכלל, כי שם זה (המהפיכה החברתית) גם יבוא,
אי אפשר לשלול את חירות האדם, וגזלת האדמה\הדיור לכל נולד ?! היא גזלת החירות !!!
גם אי שמיטת כספים וריבית הם שלילת חירות האדם,
בקיצור: חייבים חוקה בישראל,
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2013 18:48 |
|
| |
לפותח האשכול,
לענ"ד רוב הציבור כיום רואה את הבחירות כאופציה ג, ולכן חשוב להרבה אנשים להצביע, לא פחות ממה שחשוב להם לקתר אח"כ 4 שנים; ובאותה מידה, להרבה אנשים חשוב לא להצביע, ואח"כ לנסות 4 שנים להתערב ולהביע דעה בנושאים פוליטיים.
ובעניין הגדוילים, אינני מבין להיכן נעלמה המימרא "מאן דכאיב לי' כאיבה אזיל לבי אסיא", כלומר, כשאתה לא יודע אתה הולך לברר, אבל הדבר התמוה ביותר הוא ללכת לרבנים על נושא שאין בו שאלה - כ"א תשובה. כלומר: אתה בוחר מפלגה שתעזור לך [וזוהי מטרת הבחירות במדינות דמוקרטיות], ואם לא מצאת אל תצביע, כי האצבע שלך חשובה בתור מביע דעה.
ומ"מ הנושא חוזר להיות פוליטיקליקורקט, כי כל נושא הבחירות מתאים למי שצריך אותו, וזה תלוי בזמן ובמקום וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 15:00 |
|
| |
אחרוק.
לא הבנתי בדיוק את כוונתך, להצביע או לא?
אבל כבר עלתה כמה פעמים האופציה האומרת לא להצביע, מכמה זוויות- צו קטגורי יש\אין, חוקה, תפיסות ממשל שונות, אופציה ג', וכו'.
חושבני שזה ראוי אכן לדיון.
שיטת ההצבעה המתקיימת כיום היא יחסית, היינו באחוזים, לפי התפלגות האחוזים מתפזרים ה'כיסאות'. לכן: במידה ואני שונא\חולק\לא מסכים עם כל המפלגות בשווה, רק אז תהיה לי הפריוולגיה של המנעות מהצבעה, מה שנראה כלא סביר בעליל משהו בנוסח "אי אפשר לצמצם".
ברגע שעל מפלגה אחת אני חולק ברמה של 100% ועל אחרת אני חולק ברמה של 90% אני לא מצליח להבין איך שייך להמנע?
התפלגות אחוזי אי ההסכמה למפלגה מסויימת יכולה להיות בשני אופנים:
א. לתאבי פשטות- התפלגות כמותית. היינו לחלק מהמצע אני מתנגד ולחלקו האחר איני מתנגד, ואז ניתן לבדוק בקלות את רמת הביקורת שיש לי על כל מפלגה. מי שתספוג הכי פחות ביקורת לה אצביע.
ב. למי שמסתדר עם קצת יותר מורכבות- תתכן התפלגות איכותית. בסוגיות שעומדות בקו ספקטרום אחד בעל שני קצוות. נניח שאני בקצה השמאלי ביותר וישנם שתי מפלגות האחת במרכז והשניה בקצה הימני. כדאי יהיה לי להצביע למרכז. כי ממנו אני לא מרוצה ברמה של 50% לעומת ה100% השליליים של הקצה הימני. אי הצבעתי תן באופן יחסי [נניח שישנם רק שתי מפלגות] חצי למבוקרים על ידי ברמה של 100 וחצי למבוקרים ברמה של 50, לכן עדיין כדאי לי להצביע.
בסוגיות שאופציות לא עומדות בקו ספקרום אחד, אלא ישנם שלוש אפשרויות שאינם דבר והיפוכו. דוגמא. דת ומדינה. מפלגה אחת אומרת שלטון הדת על המדינה. מפלגה שניה אומרת שלטון המדינה על הדת. מפלגה שלישית אומרת הפרדה טוטאלית בין דת למדינה. במקרים מאוד מאוד ספציפיים יקרה ששתי העמדות יהיו מרוחקות ממני בשווה בדיוק!! כדי שיהיה שווה לי להמנע מהצבעה.
היכן אני טועה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 15:03 |
|
| |
כל זה מלבד אופציה נוספת שצריך עדיין לחשוב עליה.
האם כאשר יש לי התנגדות לשיטת הממשל עצמה ולא לתכנים שנוצקים לתוכה. צריך לחשוב האם שווה לי להמנע מלהצביע.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 21/01/2013 15:03:59
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 15:07 |
|
| |
אופציה נוספת היא אדישות מוחלטת ע"פ המשפט המגלה שסוד האושר טמון ב'לא לראות כלום, לא לשמוע כלום ולא לומר כלום'.
לגישה זו אכן כדאי להשתתף בויפסנה ביום הבחירות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 18:27 |
|
| |
כוונתי שאני חולק נחרצות על דבריו אפופי הממלכתיות של ר' מיכי, שיש מצוה להצביע במובן המחייב של חוקי המשחק בחיי המדינה.
לענ"ד הסיבה להצביע היא הרצון לקבל תוצאות מסויימות, אני גם לא חושב שעל המצביע לחשוש לכללי המשחק (היא לא תעבור, היא לא תכנס לקואליציה וכדו'), וזהו דבר בסיסי בבחירות. א"כ בקדושית יהיו בחירות או לא יהיו לפי השאיפות והצרכים של תושבי המקום [תרשמו לי דירת 3 חד'].
הוספתי לומר שהמציאות היום שאנשים בוחרים בבנ"א ולא במפלגות, אבל זה נושא אבסורדי במבחינתי ולכן אין מקום להתעמק בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 18:36 |
|
| |
אחרוק.
א. איך שאני הבנתי את דבריו של הרב מיכי אין להם שום קשר לממלכתיות. אלא למוסריות [ולתורות העוסקות בה].
ב. לכן גם מה שכתבת על האינטרס התועלתני אינו מבטל את הטענה המוסרית המבוססת על הצו הקטגורי.
ג. לא כ"כ הבנתי למה אין להתעמק בדברים אבסורדיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 18:43 |
|
| |
ליאונרדו
מה ההתלבטות? כמנהג המקום תצביע כמה פעמים, כל פעם למפלגה אחרת (זה אמנם נגד המנהג)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 19:02 |
|
| |
השאלה היא אם הצבעתי גם לג', גם לש"ס, גם לאמסלם, גם לאמנון יצחק [כח להשפיע] וגם לנצח [להשפיע בכח].
האם מובטח לי ממנ"פ עוה"ב כל מפלגה ושוברה בצידה.
או שמא מובטח לי גיהני גהנם מכל מפלגה נגדית?
התשובה אמורה להיות נגזרת של ההצבעה היחסית. מה בדיוק תוכן הענין. ואני מחזיר שוב את הענין לשאלה האחרונה שהצגתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 23:34 |
|
| |
| mdabraham כתב: | | |
ייתכן,
כפי שכתב קאנט עצמו, זהו אלוקים. אבל בל נסיט את האשכול הזה. זו היתה רק הערה צדדית בקשר לאחד השיקולים.
|
|
לפי לייבוביץ' תפיסתו של קאנט היא תפיסה אתאיסטית מובהקת. לכך מסכים גם פרופ' אבי רביצקי:
"ליבוביץ: ערב למוסר, ז.א. זה אלוהים אינסטרומנטלי. קאנט ודאי לא האמין באלוהים, אבל הוא האמין באידיאה של אלוהות: שהאדם מוכרח לחשוב על אלוהים, לא בגלל שיש אלוהים אלא מאחר שיש מוסר והמוסר הזה הוא ודאי, אז מקור הוודאות הזאת זה אלוהים, ז.א. אידיאה של אלוהים. האידיאה של האלוהים זה המקור לוודאות של ההכרה המוסרית. לפי דעתי זו תפיסה אתיאיסטית מובהקת.
רביצקי: אני מסכים."
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2013 00:46 |
|
| |
דווינצ'י,
לצערי לא קראתי בעיון את דבריך הראשונים, אלא הסברתי את עצמי - אי"ה לכשאפנה אשנה בדבריך, אבל אני מוכרח לציין שכתיבתך נאה ונעימה.
דווקא הטעם שאתה הזכרת קודם, שבלא"ה יהיו מצביעים רבים וכו' לא מסביר מדוע אדם שכל העולם בעיניו כמישור אמור להצביע, אבל אני הק' חושב שההצבעה היא הסיבה להצביע, כלומר שמאחר והציבור אמור להביע דעה ניתנו הבחירות - וא"כ אדם שלא חש צורך להצביע אין כל מוסר שאמור לחייב אותו. בנושא זה, אגב, אני חושב שאמורים להתחשב באבסורד שאם לא אכפת לי מי ייבחר למי אצביע [אם לא כמנהג המקום שהזכיר התלמיד]?!
הנושא שהזכרתי כאבסורד הוא התופעה שכביכול "חייבים את ... בכנסת", "אני מעריץ של .., ולכן אצביע לו" וכדו' אינם שפויים לפי הבנתי הדלה במונח הצבעה, שאומר שאתה אמור ללכת לפי דרך, ולא לפי הדמות נערצת עליך. ואגב זה ממש מה שהתכוונתי באופציה הג' שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2013 08:59 |
|
| |
הערה טכנית על דברי מיכי
איני בטוח שנכון שאם אף אחד לא יצביע תהיה בעיה. תהיה ממשלת מעבר שמייצגת את רצון הבוחרים. אם ידוע לכולם שזו התוצאה מה זה שונה מקיום בחירות?
|
|
|
|
|
